הקרב על פראג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקרב על פראג
מלחמה: מלחמת העולם השנייה, הזירה האירופאית
WWII Southern Central Europe 1944-1945.svg
המערכה בדרום-מרכז אירופה 1944-1945
תאריך התחלה: 5 במאי 1945
תאריך סיום: 11 במאי 1945
משך הסכסוך: 7 ימים
קרב לפני: הקרב על ברלין
קרב אחרי: אין
מקום: צ'כיה של ימינו
תוצאה: ניצחון לברית המועצות
הצדדים הלוחמים

גרמניה הנאציתFlag of German Reich (1935–1945).svg  גרמניה הנאצית

ברית המועצותFlag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות
צ'כוסלובקיהFlag of the Czech Republic.svg  צ'כוסלובקיה
רומניהFlag of Romania.svg  רומניה
פוליןFlag of Poland.svg  פולין

מפקדים

גרמניה הנאציתFlag of German Reich (1935–1945).svg פרדיננד שרנר
גרמניה הנאציתFlag of German Reich (1935–1945).svg לותר רנדוליץ

ברית המועצותFlag of the Soviet Union.svg איבן קונייב
צ'כוסלובקיהFlag of the Czech Republic.svg קרל קלאפלק
רומניהFlag of Romania.svg ואסילה אטנסו
פוליןFlag of Poland.svg קרול סוורצ'בסקי

כוחות

900,000 חיילים

2,000,000 חיילים

אבידות

900,000 נשבו או נהרגו

11,997 הרוגים ונעדרים, 40,501 פצועים

הקרב על פראג היה הקרב הגדול האחרון במלחמת העולם השנייה בחזית האירופאית. הקרב התנהל בין 5 במאי - 11 במאי 1945 והוא נמשך גם לאחר כניעת גרמניה הנאצית ב-8 במאי 1945.

במהלך הקרב שוחררה העיר פראג מידי הגרמנים וכל חיילי קבוצת ארמיות מרכז נהרגו או נשבו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-30 באפריל ל-1 במאי הודיע ברדיו בפראג קרל הרמן פרנק, גנרל הואפן אס אס וגנרל המשטרה, שאם יפרוץ מרד בעיר יהיה "מרחץ דמים". המצב בפראג היה לא יציב. פרנק ידע שמספר חזיתות של הצבא האדום מתקדמות לעבר פראג. מלבד זאת, הוא נאלץ להתמודד עם אוכלוסיית העיר שרצתה להשתחרר מעול הכיבוש.

הצדדים המשתתפים בקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית המועצות ובעלות בריתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סך הכל: כשני מיליון חיילים.

גרמניה ובעלות בריתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סך הכל: כ-900,000 חיילים

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות הסובייטים החלו בהסתערות לעבר פראג. ב-9 במאי נכנסו חיילים סובייטים לפראג. התנגדות שרידי הצבא הנאצי נמשכה עד 11 במאי (ולפי מספר מקורות עד 12 במאי). האגף השמאלי של החזית האוקראינית השנייה נפגש עם הארמייה השלישית האמריקנית בפיקודו של ג'ורג' פטון ובכך הושלם כיתור העיר.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקרב נעצרו ראשי המשטר הנאצי בצ'כיה. אמיל האכה, נשיא הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה, נעצר ונכלא ב-14 במאי ומת בכלאו ב-26 ביוני 1945. קרל הרמן פרנק נתלה בעוון פשעי מלחמה ב-22 במאי 1946. קורט דליגה, ששימש בפועל מנהיג הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה, נשבה בידי האמריקאים במאי 1945, הוסגר לידי הצ'כים ואלו תלו אותו ב-26 באוקטובר 1946.


P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.