הקרב על פראג
ערך זה עוסק בקרב שהתרחש במלחמת העולם השנייה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו | הקרב על פראג | ||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה, הזירה האירופאית | ||||||||||||||||||
 המערכה בדרום-מרכז אירופה 1944-1945 | ||||||||||||||||||
| תאריך התחלה: | 5 במאי 1945 | |||||||||||||||||
| תאריך סיום: | 11 במאי 1945 | |||||||||||||||||
| משך הסכסוך: | 7 ימים | |||||||||||||||||
| קרב לפני: | הקרב על ברלין | |||||||||||||||||
| קרב אחרי: | אין | |||||||||||||||||
| מקום: | צ'כיה של ימינו | |||||||||||||||||
| תוצאה: | ניצחון לברית המועצות | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
הקרב על פראג היה הקרב הגדול האחרון במלחמת העולם השנייה בחזית האירופאית. הקרב התנהל בין 5 במאי - 11 במאי 1945 והוא נמשך גם לאחר כניעת גרמניה הנאצית ב-8 במאי 1945.
במהלך הקרב שוחררה העיר פראג מידי הגרמנים וכל חיילי קבוצת ארמיות מרכז נהרגו או נשבו.
תוכן עניינים
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מ-30 באפריל ל-1 במאי הודיע ברדיו בפראג קרל הרמן פרנק, גנרל הואפן אס אס וגנרל המשטרה, שאם יפרוץ מרד בעיר יהיה "מרחץ דמים". המצב בפראג היה לא יציב. פרנק ידע שמספר חזיתות של הצבא האדום מתקדמות לעבר פראג. מלבד זאת, הוא נאלץ להתמודד עם אוכלוסיית העיר שרצתה להשתחרר מעול הכיבוש.
הצדדים המשתתפים בקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברית המועצות ובעלות בריתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החזית האוקראינית הראשונה
- החזית האוקראינית השנייה
- החזית האוקראינית הרביעית
- הארמייה הפולנית השנייה
- הארמייה הרומנית הראשונה
- הארמייה הרומנית הרביעית
- הגיס הצ'כוסלובקי הראשון
סך הכל: כשני מיליון חיילים.
גרמניה ובעלות בריתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קבוצת ארמיות מרכז, ובה ארמיית הפאנצר הראשונה, ארמיית הפאנצר הרביעית, הארמייה השביעית, והארמייה ה-17.
- קבוצת ארמיות אוסטמארק, ובה ארמיית הפאנצר השישית, הארמייה השישית, והארמייה השמינית.
- מספר גייסות אוסטריים.
סך הכל: כ-900,000 חיילים
הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכוחות הסובייטים החלו בהסתערות לעבר פראג. ב-9 במאי נכנסו חיילים סובייטים לפראג. התנגדות שרידי הצבא הנאצי נמשכה עד 11 במאי (ולפי מספר מקורות עד 12 במאי). האגף השמאלי של החזית האוקראינית השנייה נפגש עם הארמייה השלישית האמריקנית בפיקודו של ג'ורג' פטון ובכך הושלם כיתור העיר.
תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הקרב נעצרו ראשי המשטר הנאצי בצ'כיה. אמיל האכה, נשיא הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה, נעצר ונכלא ב-14 במאי ומת בכלאו ב-26 ביוני 1945. קרל הרמן פרנק נתלה בעוון פשעי מלחמה ב-22 במאי 1946. קורט דליגה, ששימש בפועל מנהיג הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה, נשבה בידי האמריקאים במאי 1945, הוסגר לידי הצ'כים ואלו תלו אותו ב-26 באוקטובר 1946.
