המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרב תעלת סואץ הראשון
מערכה: המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
The camel corps at Beersheba2.jpg

חיילים טורקים בבאר שבע
תאריך התחלה: 28 בינואר 1916
תאריך סיום: 3 בפברואר 1916
משך הסכסוך: 7 ימים
קרב לפני: הקרב הראשון באזור
מקום: תעלת סואץ מול איסמעיליה
עילה: כיבוש התעלה והפסקת התנועה בה
תוצאה: ניצחון בריטי
הצדדים הלוחמים

בריטניהבריטניה הממלכה המאוחדת
הודו הבריטיתהודו הבריטית  הודו הבריטית

טורקיהטורקיה האימפריה העות'מאנית
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית

מפקדים

בריטניהבריטניה ג'ון מקסוול
בריטניהבריטניה ארצ'יבלד מארי

כוחות

30,000 חיילים

כ-20,000 חיילים

אבידות

כ-150 חיילים

כ-1,500 חיילים

חיילים טורקים במסע לכוון תעלת סואץ 1914

המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה נערכה בין ינואר 1915 לאוגוסט 1916 במהלך מלחמת העולם הראשונה. היא כללה שלושה מסעות מלחמה של העות'מאנים ושותפיהם הגרמנים, שחצו את חצי האי סיני בשנים 1915–1916 בדרכם לנסות ולהשתלט על מרחב תעלת סואץ, ובכך לעצור את התקדמות הבריטים מזרחה, ולמנוע את התעבורה הימית של האימפריה הבריטית בין הודו לאירופה, דרך התעלה.

המערכה כללה מספר שלבים:

  • התארגנות חיל המשלוח המצרי במצרים להגנת התעלה מצידה המזרחי.
  • קרב תעלת סואץ הראשון (פברואר 1915) שהתחולל באזור איסמעיליה ושהסתיים בניצחון הבריטים.
  • הרחבת האחיזה הבריטית בצידה המזרחי של תעלת סואץ והתחלת הנחת מסילת הרכבת לרומני וקטיה. פעילות שלוותה בפעילות נגדית של כוחות טורקים וגרמנים שכללה הנחת מוקשים ימיים בתעלה ותקיפת מוצבים בריטים שהוקמו ממזרח לתעלה. (פברואר 1915 - אפריל 1916).
  • קרב תעלת סואץ השני (אפריל 1916) שהתחולל באזור קטיה ורומני במטרה לעצור את התקדמות הכוחות הבריטים והסתיים בתבוסה בריטית.
  • קרב רומני (אוגוסט 1916) שהתחולל אף הוא באזור קטיה ורומני והסתיים בתבוסת הטורקים.

הניצחון ברומני היווה נקודת מפנה, וממנו ואילך נותרה היזמה ההתקפית בידי הבריטים, שנעו מזרחה וצפונה לכיוון ארץ ישראל, במקביל לחוף הצפוני של סיני, במטרה להרחיק את העות'מאנים ככל שניתן מן התעלה ובכך להקשות על כל ניסיון עתידי מצדם לשבש את השיט דרכה. ואילו הטורקים התמידו בנסיגתם תוך קרבות השהייה, קרב מגדבה וקרב רפיח, עד להתייצבותם בקו עזה-באר שבע.

קרב תעלת סואץ הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב הראשון על תעלת סואץ נערך ב-3 בפברואר 1915 ובמהלכו ניסו הטורקים להשתלט על חלק מהתעלה ולחסום את מעבר הכוחות הבריטים דרכה.

סדר הכוחות הטורקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפשיטה הראשונה על תעלת סואץ תוכננה על ידי פרידריך קרס פון קרסנשטיין ונוהלה על ידי אחמד ג'מאל פאשה. הכוח הטורקי שיועד למשימה היה בהיקף של כ-20,000 חיילים וכלל את הכוחות הבאים:

  • הדיוויזיה הרגלית ה-25.
  • הדיוויזיה הרגלית ה-10.
  • רגימנט מהדיוויזיה הרגלית ה-23.
  • רגימנט פרשים.
  • כוחות ארטילריה

סדר הכוחות הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היקף הכוחות שהגנו על תעלת סואץ, בפקודו של סר ג'ון מקסוול, בהיקף של כ-30,000 חיילים, כלל את:

  • הדיוויזיה ההודית ה-10.
  • הדיוויזיה ההודית ה-11.
  • בריגדת הפרשים של השירות הקיסרותי ההודי.
  • קורפוס גמלים.
  • ארטילריה.

כוחות אלו גובו על ידי יחידות ששהו באזור קהיר וכן על ידי ספינות מלחמה בריטיות וצרפתיות ששייטו בתעלת סואץ.

ההכנות לקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות הטורקים בחנו 3 צירי תנועה לכוון התעלה:

בסופו של דבר נבחר ציר עוג'ה.

הכוחות הבריטים, שראו חשיבות גדולה בהגנת התעלה ריכזו כוחות לאורכה הן בצידה המערבי והן בצידה המזרחי. הערכת הפיקוד הבריטי הייתה כי הטורקים ינועו לכוון התעלה לאורך חוף הים כשבנוסף בדקו אפשרות כי הצבא הטורקי ייצא מעקבה מאחר שלשם היה נוח להוביל צבא וציוד באמצעות מסילת הרכבת החיג'אזית. ההשערה נבדקה ונדחתה.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלב ריכוז הכוחות יצאו הכוחות הטורקים מבאר שבע באמצע ינואר 1915 ונעו בשתי שדרות בהבדל שליום בין שדרה לשדרה. על מנת למנוע גילוי מוקדם צעדו הכוחות בלילות וביום הסוו את עצמם. כמו כן שלחו הטורקים, ב-26 בינואר וב-27 בינואר, יחידות קטנות לתקוף עמדות בריטיות בצפון התעלה (בקנטרה) ובקרבת העיר סואץ כדי ליצור הטעיה. אולם סיורים אוויריים בריטים שבוצעו מעל סיני גילו את הכוח הטורקי העיקרי (של כ-12,000 חיילים) נע על הציר לכוון איסמעיליה והכוחות הבריטים בגזרה שבין סרפאום (מדרום לאגם תמסח) ופירדאן (מצפון לאיסמעיליה תוגברו.

ב-3 בפברואר לפנות בוקר הגיעו הטורקים לתעלה לייד העיירה טוסום שמדרום לאגם תמסח והחלו להוריד למים סירות צליחה וגשרי פונטונים. במהרה הפעילות התגלתה ויחידות הודיות, מהכוחות הבריטים, פתחו באש מקלעים כבדה על הסירות. רוב הסירות טובעו והחיילים שעל הסירות המעטות שנחתו בגדה המערבית נשבו.

עם עלות האור פתחו הטורקים בניסיון שני לחצות את התעלה אך גם ניסיון זה נכשל ובצהרי היום החלו הטורקים בנסיגתם. בשלב זה ירו אוניות המלחמה הבריטיות והצרפתיות אש על הכוחות הנסוגים. עד ה-5 בפברואר חזרו הכוחות לבאר שבע כשפרידריך קרס פון קרסנשטיין ו-3 בטליונים נשארו בסיני לביצוע פשיטות על מוצבי הבריטים.

תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש חוסר בהירות לגבי היקף הנפגעים הטורקים מאחר שמספר רב של חיילים היו על הסירות שטובעו. ההערכה היא שכ-1500 חיילים טורקים נהרגו בקרב. חלקם נקברו לייד התעלה. אבידות הבריטים מוערכות בכ-150. בנוסף הייתה לכישלון הקרב השפעה מורלית משמעותית על החיילים הטורקים.

ביקורת נמתחה בצד הבריטי על הכוחות בשטח שלא יצאו למרדף אחרי הטורקים הנסוגים.

הפעילות בתקופת הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נסיגת הטורקים מסיני נשארו בקרבת התעלה כוחות טורקים וגרמנים שהמשיכו לפעול, נקודתית, נגד כוחות המשמר הבריטים/הודים ונגד האוניות בתעלת סואץ (על ידי הטמנת מוקשים ימיים). פעילות כוחות אלו הייתה בהנחיית הפיקוד הטורקי ובוצעה על ידי כוחותיו של קרס פון קרסנשטיין ועל ידי קבוצות בדויים בהנחיית קצינים טורקים וגרמנים. מטרת הפעילות הזאת הייתה לרתק את הכוחות הבריטים לאזור התעלה ולמנוע העברתם לחזית אירופה.

אני משאיר לשיקולך עד כמה ניתן להפריע לבריטים בתעלה או לפגוע בה ביוזמות מקומיות

הנחיה של אנוור פאשה (שר המלחמה העות'מאני) לאחמד ג'מאל פאשה (מפקד הארמייה הרביעית), 1915 (ציטוט של יגאל שפי מספר בשפה הטורקית של T.C.Generalkurmay ששמו בתרגום עברי "מלחמת הטורקים במלחמת העולם הראשונה: חזית סיני פלסתין" (1979))

קרב תעלת סואץ השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרב תעלת סואץ השני
מערכה: המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריך התחלה: 23 באפריל 1916
תאריך סיום: 24 באפריל 1916
משך הסכסוך: יומיים
קרב לפני: קרב תעלת סואץ הראשון
קרב אחרי: קרב רומני
מקום: קטיה בצפון תעלת סואץ
עילה: כיבוש התעלה והפסקת התנועה בה
תוצאה: הפסד בריטי.
הצדדים הלוחמים

בריטניהבריטניה הממלכה המאוחדת
הודו הבריטיתהודו הבריטית  הודו הבריטית

טורקיהטורקיה האימפריה העות'מאנית
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית

מפקדים

בריטניהבריטניה ג'ון מקסוול
בריטניהבריטניה ארצ'יבלד מארי

כוחות

30,000 חיילים

כ-3,500 חיילים

הקרב השני על תעלת סואץ נערך ב-23 באפריל 1916 ובמהלכו ניסו הטורקים לפגוע בכוחות הבריטים שהוצבו בצפון תעלת סואץ ולעצור את התקדמות סלילת מסילת הברזל לאורך קו החוף.

סדר הכוחות הטורקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה תיכננו הטורקים מסע צבאי נרחב לתעלה (בדומה למסע הראשון) אולם עקב קשיים בגיוס כוחות הוחלט על פעולה במתכונת יותר מצומצמת בפיקודו של פרידריך קרס פון קרסנשטיין. כ-3,500 חיילים הוקצו למשימה שכללה את היחידות הבאות:

סדר הכוחות הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור קטיה וסביבותיה שהו הכוחות הבאים:

  • הבריגדה הרכובה ה-5 (הכוללת 3 בטליונים). היחידה עסקה בבניית מסילת הברזל מהתעלה לקטיה ורומני כשלב ראשון בכיבוש האזור.
  • הבריגדה ה-2 של הפרשים האוסטרלים הקלים (פ.ק.א) ששהתה כ-30 ק"מ מערבית לקטיה.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוח הטורקי שריכז קרב פון קרסנשטיין נע לאורך הציר הצפוני. ב-23 באפריל לפנות בוקר, ובחסות ערפל, תקפו הכוחות הטורקים את הכוחות הבריטים המצומצמים מהבריגדה ה-5 ששהו באזור קטיה וגברו עליהם. כוחות אחרים של הבריגדה חשו לעזרה אך לא הצליחו למנוע את התבוסה. שארית הכוח נסוגו מערבה לצדה המערבי של תעלת סואץ.

כוחות מהבריגדה ה-2 של הפ.ק.א הצליחה להגיע לקטיה רק ב-25 באפריל אך גילתה שכוחותיו של קרס פון קרסנשטיין כבר נסוגו מהאזור.

תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב אומנם הסתיים בניצחון טורקי מרשים ובנסיגת הכוחות הבריטים אולם כישלון זה לא עצר את הבריטים מהמשך ביצוע תוכניתם להנחת מסילת ברזל מערבה כשלב ראשון והכרחי לכיבוש סיני וארץ ישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]