הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל
K-shoah-01.png
פעילות סיוע לניצולי שואה
התאגדות עמותה
מדינה ישראלישראל  ישראל
יושב ראש לימור לבנת
תאריך הקמה ייסוד 1991, התחלת פעילות 1994
http://www.k-shoa.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל (הידועה לעיתים בשם "הקרן לרווחת ניצולי השואה") היא עמותה שנוסדה בשנת 1991 והחלה לפעול בשנת 1994 בסיוע מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל ובשיתוף ומימון ועידת התביעות ומשרד האוצר, במטרה לסייע לניצולי השואה החיים בישראל. הקרן מסייעת לכ-50 אלף ניצולים.

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה שמה לעצמה למטרה לפעול ככל שבידה לרווחת ניצולי השואה בישראל הזקוקים לעזרה פרטנית ולשמר את נושא רווחתם של ניצולי השואה על סדר היום הציבורי. לצורך כך משתפת הקרן פעולה עם משרדים ממשלתיים ועמותות שונות, וכן מגייסת משאבים ממקורות שונים. המימון העיקרי של הקרן מגיע מוועידת התביעות, וממדינת ישראל באמצעות הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר.

הקרן מנוהלת על ידי הנהלה ציבורית הפועלת בהתנדבות ורוב חבריה הם ניצולי השואה. (החל מ-2015) מכהנת בהתנדבות כיו"ר הקרן השרה לשעבר לימור לבנת . במשך שנים ארוכות היה יו"ר הקרן (בהתנדבות) זאב פקטור, עד לשנת 2011 ומאז כיהן כנשיא הכבוד של הקרן עד לפטירתו בשנת 2013. בין יושבי הראש של הקרן אחריו נמנו אלעזר שטרן, אבי דיכטר (בשנים 2013-2015) מנכ"לית הקרן היא דנה אברהם.

לצד הקרן פועלת ועדה אקדמית מייעצת המורכבת ממומחים מהאקדמיה בתחומים הרלוונטיים לפעילות הקרן: עבודה סוציאלית, גרונטולוגיה, פסיכולוגיה, בריאות הנפש ורפואה. בראש הוועדה עומדת פרופ' אריאלה לבנשטיין ומרכזת הוועדה היא בתיה רפפורט. שאר חברי הוועדה: פרופ' אברהם דורון, פרופ' יעקב מנצ'ל, פרופ' יעקב לומרנץ, פרופ' יוחנן ווזנר, פרופ' חוה גולנדר, פרופ' משה זוננבליק.

אפיקי סיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיעוד ארוך טווח - הקרן מממנת באופן קבוע טיפול סיעודי של 9 שעות שבועיות לניצולי השואה בעלי אחוזי נכות של יותר מ-150% על פי קריטריונים של הביטוח הלאומי. האפיק ממומן על ידי ועידת התביעות ומדינת ישראל באמצעות הרשות לזכויות ניצולי השואה – משרד האוצר.
  • עזרה סיעודית קצרת מועד לאחר אשפוז - הקרן מספקת 50 שעות סיעוד במשך חודשיים, לניצולי שואה שחלה החמרה במצב הבריאותי והם אושפזו בבתי חולים, במקרים מסוימים ניתנת העזרה גם למי שטופל בקופת חולים ולא אושפז.
  • טיפול סוציאלי פרטני - (במימון מדינת ישראל באמצעות הרשות לזכויות ניצולי השואה – משרד האוצר) ניתן לניצולים בעלי צרכים מיוחדים נזקקים, בדרך כלל עריריים. הרציונל להקמת המחלקה לטיפול סוציאלי פרטני, הוא יישום הגישה האינטגרטיבית בטיפול (Case Manager), בה ניצול השואה מקבל מאדם אחד מענה הוליסטי. שיטת הטיפול מאפשרת התמקדות בצרכים אישיים ייחודיים של ניצול השואה וכן במקרים מורכבים, הדורשים השקעת אנרגיה נרחבת בפונה בודד.
  • חיים בכבוד - הנגשה סיעודית לבתי ניצולים - התוכנית פועלת החל ממרץ 2011. במסגרת פעולתה של הקרן, ניתן לקבל סיוע עבור ניצולי שואה העומדים בקריטריונים, בתיקונים שונים בבית עבור הנגשה סיעודית כגון: הנגשה והתאמת חדר המקלחת והשירותים לצרכים סיעודיים, התקנת אביזרי בטיחות במטרה להפוך את הבית לנגיש ובטוח. הפרויקט ממומן מכספי תרומות ולכן הסיוע ניתן בהתאם יכולותיה התקציביים של הקרן.
  • קבלת משקפיים בחינם לניצולי שואה ע"פ זכאות - הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל מעניקה משקפי ראיה לאחר התאמה מקצועית על ידי אופטומטריסט ללא עלות לניצולי שואה העומדים בקריקטריון רף הכנסה. הפרויקט ממומן מכספי תרומות ולכן הסיוע ניתן בהתאם יכולותיה התקציביים של הקרן.
  • טיפולי שיניים - רופאי שיניים מתנדבים עורכים טיפולים משמרים לניצולי השואה דרך הקרן. באשר לעלות החומרים הקרן אוספת תרומות שונות על מנת לממן טיפולים מורכבים.
  • פעילות התנדבותית - הקרן מפעילה מערך של 2,500 מתנדבים אשר מבקרים אחת לשבוע את ניצולי השואה על מנת להפיג את בדידותם. לקרן רכזי התנדבות הפועלים בכל הארץ. המתנדבים של הקרן עוברים הכנה מקצועית הנדרשת לביצוע פעילותם בטרם שיבוצם על-פי סוג ההתנדבות המבוקש ובהתאמה לצורכי הניצול.
  • מחוברים - מחשב לבתי ניצולים - הפרויקט הוא שיתוף פעולה של הקרן, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ורשת אורט ישראל. בעזרת שהקרן מגייסת וכן משאבים של רשת אורט (תלמידים, מעבדות מחשבים ואחסון). במסגרת הפרויקט צמד תלמידי תיכון מגיעים לביתו של ניצול השואה ומלמדים אותו יישומי מחשב.
  • לחצני מצוקה - במימון הרשות לזכויות ניצולי השואה, הקרן לידידות ותורמים נוספים.

תחומי פעילות נוספים

אותות ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיטור האור הוא אות המוענק מטעמה של הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל כהבעת הוקרה למצטיינים בעשייה לרווחת ניצולי השואה בישראל. מטרת האות – הבעת הוקרה לפעילים ומתנדבים מצטיינים על תרומתם לשיפור איכות חייהם של ניצולי השואה בישראל, עידוד מתנדבים ופעילים נוספים לקידום העשייה בתחום והגברת המודעות הציבורית למצב הניצולים בישראל ולצרכיהם. ככלל, מוענק האות על ידי הקרן אחת לשנה בטקס רשמי שנערך על ידה. עד 3 אותות יוענקו לפעילים בכל אחת מהקטגוריות הבאות:

  1. ניצולים התורמים ומצטיינים בעשייתם למען המדינה - השתלבות בארץ והצלחה אישית בולטת בישראל.
  2. בעלי תפקידים במגזר הציבורי/הפרטי/השלישי אשר יזמו ו/או קידמו עשייה עבור ניצולי השואה באופן ייחודי.
  3. מתנדבים התורמים באופן בולט לשיפור איכות חיי הניצולים בישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

F icon.svg הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, ברשת החברתית פייסבוק