הקרנת פרוטונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקרנת פרוטונים היא סוג של רדיותרפיה חיצונית הנקראת תרפיית חלקיקים, שבעזרתה ניתן לטפל במחלת הסרטן. ההקרנה מתבצעת עם אלומת פרוטונים אל עבר אזורי רקמה חולים. טיפול זה משמש בעיקר על מנת לטפל במחלות הסרטן[1] לסוגיהן. הקרנת פרוטונים מאפשרת טיפול בטווח צר ורמת דיוק גבוהה יותר בהשוואה לסוגי רדיותרפיה[2] אחרים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

התהליך משמיד תאים סרטניים ומונע מהם להתחלק בצורה בלתי מבוקרת. הטיפול מתבצע ללא צורך באשפוז. בשונה מטיפולי קרינה אחרים המשתמשים בפוטונים על מנת להשמיד תאים סרטניים, בטיפול זה משתמשים באלומה של חלקיקים הנקראים פרוטונים.

היתרון של הטיפול הוא שניתן לכוון ביתר דיוק את אלומת הפרוטונים אל הגידול הסרטני, כך שמידת הפגיעה ברקמות הבריאות מסביב לגידול תקטן. עקב יתרון זה לעיתים קרובות משתמשים בתהליך על מנת לטפל במקרים בהם הגידולים קרובים מאוד לאזורים רגישים בגוף. אזורים בהם מטפלים באמצעות קרינת הפרוטונים: מוח.[3], עיניים, ראש וצוואר, ריאות[3], עמוד השדרה[4], שלפוחית השתן[5], בלוטת הלימפה[5].

השיטה מאפשרת להקרין כמות קרינה גדולה יותר של פרוטונים מאשר קרני הרנטגן[6] והיא נועדה לטפל בתאים סרטניים שטרם התפשטו.

התהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

האונקולוג יבצע סריקה הכוללת טומוגרפיה ממוחשבת[7] (CT) או דימות תהודה מגנטית[8] (MRI) על מנת למפות את האזור המדויק המיועד לטיפול ולבצע הדמיה של הגידול, זהו חלק הכרחי ובלתי נפרד מהתהליך אשר מתבצע כהכנה לטיפול. באמצעות הדמיה זו האונקולוג יגדיר את גבולות הגידול ויעבוד עם פיזיקאים כדי לקבוע את טכניקות ההקרנה הבטוחות והיעילות ואת הזוויות שבהן קרינת הפרוטונים עתידה לחדור לגוף המטופל. הסריקה תתבצע בדיוק באותו מיקום כפי שיהיה בטיפול על מנת שהאונקולוג יוכל לעבוד לפי התוכנית שנקבעה במחשב ולמקד את הגידול.

חדר הטיפול

על מנת לבודד את הפרוטונים משתמשים במקור יוני שבו מתפרקים אטומי מימן לאלקטרונים ופרוטונים. הפרוטונים מועברים לסינכרוטרון בו הם מואצים למהירויות של עד 60 אחוז ממהירות האור ובאנרגיה של עד 250 מיליון אלקטרון וולט. משם הם עוברים למערכת המבצעת סלקציה בה נבחרים הפרוטונים המתאימים מבחינת כמות האנרגיה שהם נושאים. המערכת מעבירה את הפרוטונים בעלי האנרגיה והמסלול המתאימים. קרן הפרוטונים מגיעה לחדר הטיפול דרך סוג של מנוף. המנוף מסתובב ב-360 מעלות מסביב למטופל כך שקרן הפרוטונים תוכל לחדור לגוף בכל זווית.   הפרוטונים מתנתקים מן המכונה ובעזרת מגנטים ניתן לכוון ולרכז אותם אל הגידול. לאחר שאלומת הפרוטונים חודרת לגוף, האלומה מנווטת לאורך נפח הגידול, שכבה אחר שכבה על מנת להתאים בדיוק מרבי לצורת הגידול. בזכות טכניקת הסריקה הדינמית הפיזיקאים יכולים לשנות את כמות הפרוטונים בכל מקום בגידול. סריקה זו מאפשרת לטפל בגידולים בעלי צורה מורכבת או גידולים בתנועה. הפרוטונים משחררים את רוב האנרגיה שלהם באזור הגידול ובניגוד לטיפול בפוטונים, אשר משתמשים בהם בקרינת הרנטגן, כמות האנרגיה המשתחררת מחוץ לגבולות הגידול היא מזערית. המטופל לא אמור להרגיש בשום סוג של אי-נוחות.

הטיפול אורך כמה דקות ביום לתקופה של שישה עד שבעה שבועות, תלוי בסוג הסרטן.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה מהקרנת פרוטונים עלולות להיווצר תופעות לוואי, אך תופעות אלה עשויות להיות מזעריות יותר בהשוואה לקרינת רנטגן. תופעות הלוואי נגרמות מעצם הטיפול עצמו כמו גם מפגיעה בתאים בריאים באזור הטיפול. תופעות הלוואי תלויות באזור הטיפול וברמת הקרינה. ייתכנו חלק מהתופעות הבאות:

  • אדמומיות בעור באזור המוקרן.
  • הקרחה לזמן מוגבל באזור המוקרן.
  • עייפות.
  • בעיות באזור הפה ובית הבליעה.
  • כאב ראש.

לאחר התהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטופל אמור לחזור לפעולותיו היומיות. המטופל יצטרך לחזור לרופא לביקורת כל שלושה עד ארבעה חודשים.

מרכזי טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז טיפול בעיר נגויה, יפן

נכון לינואר 2016, ישנם 58 מרכזי הקרנת חלקיקים בעולם. ישנם 121 חדרי טיפול נגישים למטופלים; יותר מ-96,537 מטופלים כבר טופלו בעולם.

להלן המדינות בהן פועלים מרכזי הקרנת פרוטונים:

ארצות הברית, קנדה, אנגליה, גרמניה, סין, יפן, צרפת, שווייץ, פולין, איטליה, צ'כיה, קוריאה הדרומית ורוסיה.

מתוך 58 המרכזים הפעילים היום בעולם, 20 נמצאים בארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקרנת פרוטונים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.