האראלד השלישי, מלך נורבגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דמותו של האראלד השלישי, מתוך ציור מהמאה ה-13

האראלד השלישי, מלך נורבגיה (נולד כהאראלד סיגורסון, בנורדית עתיקה: Haraldr Sigurðarson;‏ 1015 - 25 בספטמבר 1066) כונה גם האראלד הארדרדה (harðráði, מילולית: המלך הקשוח, הקפדן), היה מלך נורבגיה בין השנים 1046-1066, וטען לכתר דנמרק עד לשנת 1064, ולכתר אנגליה קודם מותו. קודם לעלייתו לשלטון, האראלד היה בגלות במשך חמש-עשרה שנים ברוס של קייב ובאימפריה הביזנטית כאיש צבא וכרוצח שכיר.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האראלד לחם לצד אחיו-למחצה, אולף השני, מלך נורבגיה (מאוחר יותר הפך אולף לקדוש נוצרי) בשנת 1030 בקרב סטיקלסטאד. אולף ניסה להשיב לידיו את הכתר הנורבגי, אותו הוא הפסיד לקאנוט הגדול שנתיים קודם לכן. לאחר ההפסד בקרב, גלה האראלד למשך 15 שנה לקייב, שם לחם בצבאו של יארוסלאב הראשון, נסיך קייב. בשנת 1034, עבר האראלד לקונסטנטינופול, שם תפס עמדה בכירה בצבא, ולחם בכל רחבי המזרח התיכון. בשנת 1042, לאחר שהתעשר שב לקייב, במטרה לחזור ולתפוס את השלטון בנורבגיה. הוא נישא לבתו של יארוסלב, אליסיב (Ellisif), בחורף 1043-44. בנורבגיה לבינתיים, הומלך מגנוס הראשון, בנו הבלתי-חוקי של אחיו למחצה, אולף.

ב-1046, האראלד הצטרף למתנגדיו של אחיינו, ויצא למסע מרד נגד מגנוס. מגנוס הסכים לחלוק את המלוכה עם דודו, בתמורה להונו של דודו, אולם שנה לאחר מכן, מת מגנוס, והאראלד הפך לשליט יחיד. תקופת שלטונו נודעה בשקט וביציבות של האזור, הפיכת המטבע לעובר לסוחר ובקשרי מסחר עם האזור כולו. האראלד קיווה להרחיב את גבולות ממלכתו אל מעבר לנורבגיה בלבד, ובדומה לקאנוט, תבע את הכתר הדני. למרות פשיטותיו הרבות על חופי דנמרק, הוא לא הצליח להשתלט על דנמרק. באותה תקופה, טוסטיג גודווינסון, אחיו של הרולד השני, מלך אנגליה שנבחר בשנת 1066 לשלטון, ביקש מהאראלד להצטרף אליו בהתקפתו נגד אחיו. טוסטיג הצליח לשכנע את האראלד, שזה לא מכבר סיים מלחמה בת חמש עשרה שנים עם דנמרק, שאצילי אנגליה יעמדו לצידו כנגד הרולד.

חיל הפלישה של האראלד וטוסטיג נחת בצפון אנגליה והכריז על הגעתו בשריפת העיירה סקרבורו. הם ניצחו את הצבא המקומי המאולתר, והכניעו את העיר יורק. בתגובה, הרולד השני הצעיד את צבאו כדי להלחם בהם. ב-25 בספטמבר, הובסו הפולשים בקרב גשר סטמפורד בידי האנגלו-סקסים, והאראלד עצמו, כמו גם טוסטיג בן בריתו, נהרג.

מותו של האראלד הביא לסיומה תקופה בה הוויקינגים היוו כוח מכריע באירופה, והאראלד היה למנהיג הוויקינגי האחרון.

להאראלד נולדו שני בנות מאשתו אליסיב. בנוסף, בסאגה נטען כי האראלד נשא לאשה במקביל גם את טורה טורברגסדאטר. אף על פי שנישואים ביגמיים היו אפשריים בסקנדינביה של המאה ה-11, היסטוריונים מטילים ספק במהימנות התיאור. עם זאת, בבירור שרק אליסיב נשאה את התואר "מלכת נורבגיה". על-פי המקורות, להאראלד ולטורה נולדו שני בנים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]