הרברט גילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרברט אוטו גילה
Herbert Otto Gille
Herbert Otto Gille.jpg
הרברט גילה
לידה 8 במרץ 1897
באד גאנדרסהיים, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 26 בדצמבר 1966 (בגיל 69)
שטמן, גרמניה המערבית גרמניהגרמניה
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19141919
19341945
דרגה אובר-גרופנפיהרר (אס אס) אובר-גרופנפיהרר
תפקידים צבאיים
מפקד דיוויזיית הפאנצר אס אס ה-5
מפקד קורפוס הפאנצר אס אס ה-4
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים

הרברט גילהגרמנית: Herbert Gille;‏ 8 במרץ 189726 בדצמבר 1966) היה אובר-גרופנפיהרר (גנרל) בוואפן אס אס, והיה קצין האס אס המעוטר ביותר במהלך המלחמה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילה נולד ב-8 במרץ 1897 בבאד גאנדרסהים, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס גילה לצבא הקיסרות הגרמנית, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-55, עמו לחם במלחמת העולם הראשונה. בהמשך המלחמה הועבר גילה לרגימנט הארטילריה ה-30, ובמהלך המלחמה אף הועלה לדרגת אובר לוטננט.

לאחר המלחמה השתחרר גילה מהצבא, ופנה למסחר וניהול אחוזות. בשנת 1934 הצטרף גילה לוואפן אס אס, ובשנת 1938 מונה למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט דר פיהרר.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הפלישה לפולין והמערכה על צרפת פיקד גילה על הגדוד ה-1 ברגימנט הארטילריה אס אס ה-5, וב-30 בינואר 1941 הועלה לדרגת שטנדרטנפיהרר. במהלך מבצע ברברוסה היה גילה קצין מטה בדיוויזיית הפאנצר אס אס ה-5, וב-1 באוקטובר 1941 הועלה לדרגת אוברפיהרר. ב-8 באוקטובר 1941 קיבל גילה על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וזמן קצר לאחר מכן מונה למדריך ביחידות הארטליריה. ב-1 במאי 1943 הועלה גילה לדרגת בריגדפיהרר, ומונה למפקד דיוויזיית הפאנצר אס אס ה-5. גילה פיקד על הדיוויזיה בקרב חרקוב השלישי, ועל פעולותיו בקרב קיבל ב-1 בנובמבר 1943 תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-9 בנובמבר 1943 הועלה גילה לדרגת גרופנפיהרר. במהלך קרב קורסון-צ'רקאסי לחם גילה עם חייליו בחירוף נפש, ובמהלך הבריחה מהכיס, ספגה הדיוויזיה שלו אבדות קשות בנפש וציוד. אולם גילה לחם תוך דוגמה אישית, נלחם לצד חייליו, והיה בין האחרונים שיצאו מהכיתור, ועל כך קיבל ב-20 בפברואר 1944 תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. לאחר מכן לחמה הדיוויזיה בקובל, וגילה הצליח לשמור על העיר במשך 22 ימים של כיתור רוסי, ולאחר מכן הצליח לחלץ את כוחותיו, ועל כך ב-19 באפריל 1944 קיבל תוספת יהלומים לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל.

ב-6 באוגוסט 1944 מונה גילה למפקד קורפוס הפאנצר אס אס ה-4, ופיקד עליו בדיכוי מרד ורשה. בדצמבר כותר באזור בודפשט שבהונגריה קורפוס אס אס הררי התשיעי בפיקודו של קרל פפר-וילדנברוך, והוחלט על פתיחת מבצע קונרד במטרה לשחררו. קורפוס הפאנצר הרביעי הועבר דרומה ונכלל במסגרת הארמייה השישית שהייתה חוד החנית של המבצע. הקורפוס נכנס ללחימה בקרבת בודפשט ב-1 בינואר 1945 כנגד ארמיית הטנקים הרביעית, כשהוא זוכה להצלחות ומתקדם באופן מוצלח לשבירת האויב. התקדמות הכוח נבלמה לבסוף רק 28 ק"מ מהעיר, בהמשך החודש נעשו עוד שני ניסיונות לשבירת הצבא האדום וכיבוש בודפשט, אך למרות הצלחות נקודתיות נכשלו הכוחות הגרמנים.

אחרי כישלון מבצע קונרד הארמייה השישית נסוגה לאזור אגם בלטון והקורפוס השתתף ונתן חיפוי למתקפת אגם בלטון. אחרי כישלון המתקפה יחידות הארמייה השישית החזיקו בקווים עד המתקפה הסובייטית במבצע וינה ב-15 במרץ 1945. הקורפוס ניצל אך בקושי מכיתור תודות להתגוננות האמיצה של דיוויזיית פאנצר אס אס התשיעית "הוהנשטאופן". בסוף החודש נסוג הקורפוס לכיוון וינה, וב-9 במאי נכנע גילה לכוחות צבא ארצות הברית.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948 שוחרר גילה מהשבי. לאחר שחרורו התגורר גילה בשטמן והיה חבר בתנועת אנשי האס אס לשעבר HIAG, וב-26 בדצמבר 1966 מת והוא בן 69 שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרברט גילה בוויקישיתוף