הרגעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרגעה היא פעולה הנהוגה בתחום הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה והיא נהוגה ממקרים קלים שבהם המטופל עשוי לסבול מחרדות, פחדים, חוסר שקט נפשי או בעיות שינה ועד מקרים קשים יותר כמו כשאדם מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו בעת התקף פסיכוטי.

תולדות שיטות ההרגעה הן עוד משחר הרפואה, עת שאמאנים יצרו תרופת הרגעה ראשונות מצמחים וחומרים אשר מצאו בטבע, כמו כן עם תחילת הדת - נוצרו גם שיטות כגון מדיטציה ותפילה אשר גם שימשו להרגעת הנפש. כיום עדיין משתמשים בתרופות הרגעה כבימי קדם, רק כעת הם תרופות מודרניות הניתנות בצורות שונות מטיפות וקפסולות ועד זריקות. ראוי לציין שאחד השימושים הנפוצים של סמים לא חוקיים שונים הוא גם ליצור אפקט של רוגע.

שיטות הרגעה טבעיות נוספות הם למשל יציאה לנופש או שהות במקום מרגיע אחר, ידוע על אנשים שמצאו שקט נפשי במנזרים למשל או במקומות התבודדות. אך גם צפייה בשקט בטלוויזיה עשויה לגרום לאנשים רגיעה לזמן מה. בנוסף מדע הפסיכולוגיה פיתח שיטות שונות של ריפוי בעיסוק שמספק בין היתר גם רוגע נפשי וסדר פנימי למטופל. הפסיכולוגיה גם פיתחה טיפול בשיחות ושיטות היפנוזה שונות העוזרות גם בהרגעה.

במהלך הזמן נוצרו גם שיטות הרגעה פיזיות, כגון אחיזה טיפולית מרסנת, קשירה (פסיכיאטריה) או חדר הרגעה - שיטות אלה בצורות כאלה או אחרות ידועות עוד מימי הביניים ועדיין בשימוש כיום ברפואת הנפש. שיטות אלה עשויות לגרום לנזק ולסבל למטופל ולאחרונה הושמעה ביקורת כנגדם באמצעי התקשורת השונים וגם בישראל, גם בנוגע לניצול לרעה של שיטות אלה בבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.