לדלג לתוכן

הרודאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרודאס
לידה המאה ה־3 לפנה״ס
קוס, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־3 לפנה״ס
קוס, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה יאמבית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יוונית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרודאסיוונית עתיקה: Ἡρώδας) היה משורר יווני הלניסטי בן המאה ה-3 לפנה״ס, הידוע בעיקר כמחברם של מימיאמבים — סצנות קצרות, דרמטיות וסאטיריות, הכתובות במשקל יאמבי מיוחד ומציגות תמונות מחיי היומיום. הערך האנגלי מתאר אותו כמשורר יווני שפעל כנראה באלכסנדריה במאה ה-3 לפנה״ס, ושיצירתו נשתמרה בעיקר בזכות פפירוס שהתגלה במצרים ופורסם בסוף המאה ה-19.

שמו של המשורר מופיע במקורות בצורות שונות: Herodas, Herondas ו־Heroidas. בעברית אפשר לתעתק את שמו כהרודאס, ולעיתים גם כהרונדאס, אך הצורה “הרודאס” קרובה לכתיב האנגלי המקובל ולשם הערך האנגלי. ריבוי הצורות אינו חריג בעולם הספרות היוונית העתיקה, במיוחד כאשר שמו של מחבר נמסר דרך ציטוטים מאוחרים, כתבי יד ופפירוסים פגומים.

אין בידינו ביוגרפיה עתיקה רציפה של הרודאס. רוב הידוע עליו נלמד מתוך יצירותיו, מתוך אזכורים עתיקים מועטים, ומתוך מחקר מודרני של הפפירוס שבו נשתמרו המימיאמבים. משום כך כמעט כל קביעה על חייו — מקום לידתו, מקום פעילותו, קשריו הספרותיים ומועד כתיבתו המדויק — צריכה להיאמר בזהירות.

זמנו ומקומו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרודאס פעל ככל הנראה במאה ה-3 לפנה״ס, בתקופה ההלניסטית. הבריטניקה מתארת אותו כמשורר יווני, כנראה מן האי קוס, שחיבר מימים קצרים בחרוזים על עולם של חיי יומיום נמוכים או עממיים, בדומה במידת־מה לעולם של הקומדיה החדשה. הבריטניקה מדגישה גם כי יצירתו התגלתה בפפירוס בשנת 1890 וכי היא האוסף הגדול ביותר ששרד מסוגה[1].

הקשר לקוס נובע בין היתר מכך שחלק מן המימיאמבים מתרחשים באי או בסביבתו התרבותית. עם זאת, אין ודאות שהרודאס נולד שם. חוקרים הציעו גם קשרים לאלכסנדריה, לאסיה הקטנה ולמרחב האגאי. מבוא Loeb Classical Library מסכם את העדויות בזהירות: מקורו כנראה דורי, הוא חי במחצית הראשונה של המאה ה-3 לפנה״ס, ונראה שהיה קשור במידה כלשהי למצרים, לקוס ולאסיה הקטנה[2].

גילוי הפפירוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
העמודה הראשונה של פפירוס הרודס, המציגה את מימיאמב 1. 1–15.

עד סוף המאה ה-19 היה הרודאס מוכר כמעט רק מציטוטים קצרים אצל מחברים מאוחרים. בשנת 1891 פרסם פרדריק ג׳ורג׳ קניון (אנג') פפירוס מהאוסף של המוזיאון הבריטי, ובו חלק גדול מיצירתו של הרודאס. הפפירוס התגלה במצרים, נרכש בידי המוזיאון הבריטי, והוא מכיל את המימיאמבים העיקריים של המשורר. גילוי זה שינה באחת את מקומו של הרודאס בתולדות הספרות היוונית, משום שפתאום ניתן היה לקרוא יצירה הלניסטית שלמה יחסית מסוג שכמעט לא נשתמר[3].

הפפירוס עצמו מתואר כיום בקטלוגים פפירולוגיים כ-British Library Papyrus 135, והוא מתוארך בערך למאה הראשונה או השנייה לספירה. כלומר, כתב היד שבידינו מאוחר בכמה מאות שנים מהמשורר עצמו, אך הוא משמר יצירות שחוברו כנראה בתקופה ההלניסטית[4].

הרודאס ידוע בעיקר בזכות הז׳אנר הקרוי מימיאמב ביוונית: Mimiambos, כלומר שילוב בין מימוס — סצנה קצרה מחיי היומיום או מן הבמה העממית — לבין משקל יאמבי. המימוס היווני היה ז׳אנר של תמונות קצרות, לעיתים קומיות או סאטיריות, שעסקו בדמויות רגילות: נשים, עבדים, בעלי מלאכה, סרסורים, סוחרים, מורים, רופאים ואנשים מן הרחוב. הבריטניקה, בערך על מיים ופנטומימה, מזכירה את הרודאס כאחד מן הכותבים היוונים של מימים, לצד סופרון מסירקוסאי[5].

המימיאמב של הרודאס אינו מחזה מלא, אלא תמונה קטנה ומרוכזת. מספר הדמויות מצומצם, העלילה קצרה, והעניין המרכזי הוא בדרך הדיבור, באופי הדמויות, במצב החברתי ובאירוניה. בכך שונה הרודאס מן הטרגדיה והקומדיה הגדולה של אתונה הקלאסית; הוא אינו בונה עלילות גדולות, אלא מתמקד ברגעים קטנים, כמעט ביתיים או רחוביים.

משקל, לשון וסגנון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו של הרודאס כתובה במשקל הקרוי כוליאמבוס או יאמבוס צולע. זהו משקל יאמבי שבו הסיום נשמע “כבד” או “צולע” יותר מהיאמבוס הרגיל. המשקל היה מזוהה במיוחד עם המשורר הארכאי היפונקס, שנודע בשירה סאטירית וחריפה. באמצעות הבחירה במשקל זה יצר הרודאס זיקה מכוונת למסורת יאמבית קדומה, אך השתמש בה בתוך עולם ספרותי הלניסטי, מלומד ומעובד.

הבריטניקה מסבירה כי המימיאמבים של הרודאס משתמשים בחומר ישן בצורה חדשה: סופרון כתב מימים בפרוזה קצבית, תאוקריטוס עיצב תמונות מחיי העם בהקסמטר ובדיאלקט דורי, ואילו הרודאס השתמש ביאמבוס הצולע ובדיאלקט יוני ארכאי.

הבחירה בלשון ארכאית אינה מעידה שהרודאס כתב בשפת הדיבור הפשוטה של זמנו. להפך: זהו סגנון ספרותי מלאכותי ומלומד, שבו משורר הלניסטי מחקה צורות עתיקות כדי ליצור אפקט של ריאליזם, סאטירה וחריפות. הדמויות נראות פשוטות ועממיות, אך הטכניקה הספרותית עצמה מתוחכמת מאוד.

הקשר לספרות ההלניסטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרודאס שייך לעולם הספרות ההלניסטית, שבו משוררים רבים העדיפו יצירות קצרות, מלוטשות, למדניות ומרוכזות. במקום אפוס גדול או מחזה ציבורי רחב, הם יצרו לעיתים מיניאטורות ספרותיות: אפיגרמות, אידיליות, תיאורים קצרים, ניסויים בז׳אנרים ישנים וחידוש של צורות ארכאיות.

בהקשר זה אפשר להשוות את הרודאס לתאוקריטוס, מחבר האידיליות, שגם הוא יצר סצנות קצרות ומעובדות מחיי אנשים פשוטים כביכול. אך בעוד תאוקריטוס נוטה לעיתים לעולם כפרי, אידילי או פיוטי יותר, הרודאס קשור לעולם עירוני, מחוספס ולעיתים מגוחך. מחקר מודרני על הספרות ההלניסטית מדגיש כי הרודאס אינו רק “ריאליסט” פשוט, אלא משורר הבונה רושם של מציאות באמצעות טכניקה גבוהה, משחקי לשון, זיקות ספרותיות ומודעות לז׳אנר. סקירה ב־Bryn Mawr Classical Review למהדורת Graham Zanker מציינת את מקומו של הרודאס בדיון על ריאליזם, צפייה וזווית ראייה בשירה ההלניסטית[6].

תוכן המימיאמבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המימיאמבים של הרודאס מציגים שורה של מצבים מחיי החברה ההלניסטית. הם כוללים ביקור של אישה מבוגרת אצל אישה צעירה שבעלה נמצא במצרים; נאום משפטי קומי; סצנה בבית ספר; ביקור נשים במקדש אסקלפיוס בקוס; שיחה בבית; סצנה העוסקת בקניית נעליים; וחלום ספרותי שבו המשורר מציב את עצמו ביחס למסורת הייאמבית הקדומה.

היצירות אינן מספקות “היסטוריה חברתית” פשוטה, אך הן חשובות להבנת הדמיון הספרותי של התקופה. הן מציגות דמויות שאינן מן האליטה הפוליטית הגבוהה: נשים, מורים, בעלי מלאכה, מתווכים, דמויות שוליים ואנשים הפועלים בתוך מרחבים ביתיים או עירוניים. בכך הן מעניקות לקורא הצצה נדירה יחסית לעולמות שהספרות היוונית הרשמית לא תמיד העמידה במרכז.

נשים, בית וחיי יומיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד ההיבטים הבולטים ביצירת הרודאס הוא נוכחותן של נשים כדמויות דוברות ופעילות. חלק מן המימיאמבים בנויים סביב שיחות בין נשים, ביקורים, מתנות, רצונות, רכילות, יחסים משפחתיים ומתחים חברתיים. המחקר המודרני עסק רבות בשאלה אם הרודאס מעניק לנשים קול עצמאי, או שמא הוא מעצב אותן דרך מבט קומי־גברי מסורתי.

כך או כך, יצירתו חשובה מפני שהיא מתעדת, גם אם באופן ספרותי ומעוצב, מרחבים יומיומיים של בית, חנות, בית ספר, בית דין ומקדש. סצנות אלו מעידות על עניין הלניסטי בדמויות “קטנות” ועל נכונות להפוך את חיי היומיום לחומר ספרותי. במחקר הקלאסי נודע מאמרו של W. Geoffrey Arnott, “Herodas and the Kitchen Sink”, המדגיש בדיוק את העניין ההרודאי בפרטים יומיומיים, בחפצים ובמרחבים שאינם בדרך כלל מרכזם של ז׳אנרים ספרותיים גבוהים[7].

קוס, מצרים והעולם ההלניסטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העולם של הרודאס הוא עולם יווני רחב, נייד ומקושר. מצרים התלמית, האי קוס, ערים באסיה הקטנה והמרחב האגאי משתקפים ביצירותיו באופן ישיר או עקיף. העובדה שבאחת הסצנות נזכר בעל הנמצא במצרים, ובאחרת מתואר ביקור במקדש אסקלפיוס בקוס, מתאימה מאוד לעולם ההלניסטי: עולם של מסחר, תנועה, שכירי חרב, רפואה, פולחן, ערים קוסמופוליטיות וחצרות מלכותיות.

קוס עצמה הייתה בתקופה ההלניסטית מרכז חשוב של רפואה, פולחן אסקלפיוס וחיי תרבות. אם הרודאס אכן היה קשור לאי, הדבר מסייע להסביר את העניין שלו במרחבים עירוניים ובמצבים חברתיים מורכבים. אך גם אם הקשר לקוס הוא ספרותי בלבד, הוא מלמד על האופן שבו המשורר משתמש במקומות מוכרים כדי ליצור תחושת ממשות.

ריאליזם ספרותי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים מתארים את הרודאס כ“ריאליסט”, משום שהוא מציג דמויות יומיומיות, שפה חיה, סכסוכים קטנים ופרטים חומריים. אולם יש להיזהר מהמונח. הרודאס אינו מצלם את המציאות כפי שהיא; הוא בונה מציאות ספרותית. הדמויות מדברות בצורה שנשמעת עממית, אך המשקל, הדיאלקט, הארכאיות והמבנה מעידים על עיבוד אמנותי מוקפד.

הריאליזם שלו הוא אפוא ריאליזם סגנוני: יצירת רושם של חיים, תנועה ודיבור טבעי באמצעות אמצעים מלאכותיים מאוד. זהו אחד המאפיינים המרכזיים של האמנות ההלניסטית בכלל — העניין בפרט הקטן, בחריג, ביומיומי ובמגוחך, אך בתוך מסגרת מלומדת ומודעת לעצמה.

היחס לקומדיה החדשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקומדיה החדשה, ובעיקר יצירתו של מנאנדרוס, השפיעה על ייצוג דמויות ומצבים חברתיים בספרות ההלניסטית. הרודאס אינו קומדיוגרף במובן הרגיל: המימיאמבים שלו אינם קומדיות בנות מערכות, ואינם מיועדים בהכרח לבמה הגדולה. עם זאת, יש זיקה ברורה בין עולמו לבין עולם הקומדיה החדשה: טיפוסים חברתיים, מצבים ביתיים, יחסים בין גברים ונשים, משרתים, בעלי מקצוע, תככים קטנים ודיאלוגים שנונים.

ההבדל הוא בקנה המידה ובטון. מנאנדרוס בונה עלילות חברתיות רחבות יותר; הרודאס בוחר רגע קטן, לעיתים כמעט שבר סצנה, ומפיק ממנו אפקט קומי, סאטירי או אירוני. בכך הוא מייצג צורה ספרותית קטנה אך בעלת דיוק גבוה.

הערכה ספרותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החשיבות של הרודאס בתולדות הספרות היוונית נובעת מכמה גורמים. ראשית, הוא משמר דוגמה נדירה יחסית לז׳אנר המימיאמבי. שנית, יצירתו מציגה את הספרות ההלניסטית במיטבה כמלאכת מיניאטורה: קצרה, מדויקת, למדנית ומלאת פרטים. שלישית, הוא מאפשר לחקור ייצוגים של חיי יומיום, מגדר, דיבור, פולחן, חינוך ומשפט בעולם היווני המאוחר.

הרודאס אינו משורר “גדול” במובן האפי או הטרגי, אך הוא משורר חשוב דווקא משום שהוא מציב במרכז את השולי, הקטן והיומיומי. הוא מראה שהספרות היוונית ההלניסטית לא עסקה רק באלים, גיבורים ומלכים, אלא גם באנשים רגילים, בחנויות, בבתים, בבתי ספר ובשיחות קטנות שיש בהן הרבה אנושיות.

מסירת הטקסט ומהדורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורות הראשונות של הרודאס התבססו על פפירוס המוזיאון הבריטי שפורסם בידי קניון. לאחר מכן הופיעו מהדורות נוספות, ובהן מהדורות מאת Rutherford, Crusius, Nairn, Headlam ו־Knox. בין מלחמות העולם המשיך דילי נוקס בעבודת פענוח קשה של הפפירוסים והפרגמנטים, ומהדורת Headlam-Knox משנת 1922 נעשתה אחת מאבני הדרך במחקר הרודאס. מהדורות מודרניות חשובות כוללות את מהדורת I. C. Cunningham ואת מהדורת Graham Zanker, הכוללת תרגום ופירוש.

המהדורה הדיגיטלית של פקסימיליית הפפירוס משנת 1892, Hērōdu Mimiamboi: facsimile of the papyrus CXXXV in the British Museum, זמינה כיום בספרייה הדיגיטלית של אוניברסיטת היידלברג, ומאפשרת לראות את כתב היד שעליו נשען המחקר המודרני[8].

השפעה ומעמד במחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי הרודאס בפפירוס היה חלק מן המהפכה הפפירולוגית של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. פפירוסים ממצרים החזירו לידינו יצירות, קטעים ומסמכים שלא היו ידועים בימי הביניים, ושינו את ידיעותינו על הספרות היוונית. הרודאס הוא דוגמה מובהקת לכך: לפני פרסום הפפירוס היה שמו כמעט הערת שוליים, ולאחריו נעשה למחבר מרכזי בחקר המימוס, הספרות ההלניסטית והייצוג הספרותי של חיי היומיום.

העניין המחקרי בהרודאס נמשך גם כיום. חוקרים עוסקים ביחסו להיפונקס, לסופרון, לתאוקריטוס ולמנאנדרוס; בשאלת הביצוע או הקריאה של המימיאמבים; בהומור ובסאטירה; בתפקיד הנשים; ובקשר בין ריאליזם ספרותי לבין מלאכותיות הלניסטית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרודאס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. "Herodas | Mime, Mimiambs & Alexandria | Britannica". Encyclopedia Britannica (באנגלית).
  2. Herodas, Mimes, 2003 doi: 10.4159/DLCL.herodas-mimes.2003
  3. British Museum. Dept. of Manuscripts, Frederic G. (Frederic George) Kenyon, Classical texts from papyri in the British Museum; including the newly discovered poems of Herodas, London The Trustees, 1891
  4. Trismegistos 60050 = LDAB 1164 Herondas; Mimiambi, with marginalia, papyri.info
  5. "Mime and pantomime | Visual Art, Theatre & Performance | Britannica". Encyclopedia Britannica (באנגלית).
  6. Floris Overduin, Review of: Herodas: Mimiambs, Bryn Mawr Classical Review
  7. W. Geoffrey Arnott, Herodas and the Kitchen Sink, Greece & Rome 18, 1971-10, עמ' 121–132 doi: 10.1017/S0017383500017988
  8. Edward J. L. [Hrsg ]; Kenyon Herodas; Scott, Hērōdu Mimiamboi: facsimile of the papyrus CXXXV in the British Museum, London, 1892