הרון מאלכסנדריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרון מאלכסנדריה
Ήρων
לידה 10
אלכסנדריה, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 70 (בגיל 60 בערך)
אלכסנדריה, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ἥρων עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה, הנדסה
מקום מגורים אלכסנדריה שבמצרים
תרומות עיקריות
תכנן ובנה צעצועים ודגמים שונים שהיו קשורים לפנאומטיקה ונהוג לייחס לו את בניית כדור איאולוס, המהווה למעשה את מנוע הקיטור הראשון, ואת המצאת מזרקת הרון. על שמו נקראים נוסחת הרון ומשולש הרון.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרון מאלכסנדריהיוונית: Ἥρων ὁ Ἀλεξανδρεύς;[1]‏ חי לערך בשנים 1070 לספירה), היה ממציא, מהנדס, מתמטיקאי ופיזיקאי יווני מהתקופה הרומית אשר חי באלכסנדריה שבמצרים, תחת שלטון הקיסרות הרומית. הוא נחשב לנסיין הגדול ביותר של העת העתיקה, ועבודתו מקושרת למסורת המדעית ההלניסטית.

הרון פרסם תיאור מפורסם של מנגנון המונע בכוח קיטור, שנקרא כדור איאולוס (שלפעמים מכונה גם "מנוע הרון"). בין המצאותיו המפורסמות ביותר נכללת טחנת הרוח, שמייצגת את הדוגמה המוקדמת ביותר לטכנולוגיה שרותמת את אנרגיית הרוח. הרון היה משויך לאסכולה האטומיסטית. כמה מרעיונותיו נגזרו מעבודותיו של קטסיביוס.

חלק גדול מחיבוריו המקוריים של הרון אבד, אך כמה מעבודותיו נשמרו - בעיקר בצורת חיבורים מהאימפריה הרומית המזרחית, וחלק קטן יותר בתרגומים ללטינית וערבית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרון שימש ככל הנראה כמרצה וחוקר בספרייה הגדולה של אלכסנדריה ומרבית כתביו נשתמרו כסיכומים של קורסים שלימד, שעסקו בעיקר במתמטיקה, מכניקה, פיזיקה ופנאומטיקה. הרון ידוע בעיקר בזכות מחקריו שעסקו בתכונות האוויר והמים ועבודתו הייתה חיונית לחקר יסודות ההידרוסטטיקה והפנאומטיקה. אף על פי שתחום הקיברנטיקה לא הוגדר במדויק עד המאה ה-20, ניתן לפרש כיום את עבודתו של הרון, במיוחד בתחום המנגנונים האוטומטיים, כמייצגת את המחקר הפורמלי הראשון בתחום זה.

המצאותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדור איאולוס.
עוגב הרוח של הרון.

הרון תיאר את הבנייה של כדור איאולוס, שהוא התקן תגובה מכני דמוי רקטה, ומנוע הקיטור המתועד המוקדם ביותר (אף על פי שויטרוביוס תיאר התקן דומה כמאה שנה מוקדם יותר). בין המצאותיו הידועות ביותר ניתן למנות את:

  • אוטומט המכירות הראשון; כאשר מטבע הוכנס דרך חריץ למכונה, כמות קצובה של מים קדושים זרמה החוצה. מכונה זו תוארה בספרו Mechanics and Optics. כאשר המטבע הופקד, הוא נפל על מעין זרוע מנוף, אשר תנועתה גרמה לפתיחת שסתום, שאפשר לכמות מסוימת של מים לזרום החוצה. הזרוע המשיכה לנטות עם משקל המטבע עד אשר הוא נפל, ובנקודה זאת משקולת נגדית השיבה את זרוע המנוף בחזרה למעלה, מה שסגר את השסתום והפסיק את זרימת המים.
  • מזרקת הרון - מזרקה שפועלת בכוח עצמה בעזרת אנרגיה הידרוסטטית אצורה.
  • עוגב המונע בכוח הרוח.
  • במשאבת הבוכנה נעשה שימוש נרחב בתקופה הרומית. יישום נוסף שהרון מצא לה היה לבניית צינור כיבוי אש.
  • אחת מהמצאותיו המדהימות ביותר הייתה תיאטרון יווני אוטומטי - כולל מחזה מכני שהיה כמעט עשר דקות באורכו - שכדי לבנות אותו הרון שילב באופן מופלא בין מכונות פשוטות שונות, שפעולותיהן השונות תוזמנו במדויק לכדי תוכנית אב מכנית גדולה. המנגנון עבד בעזרת מערכת של חבלים, גלגלות, קשרים, אשר הופעלו באמצעות סיבובו של גליל שיניים. קול הרעם הופק באמצעות נפילה מתוזמנת של כדורים מתכתיים על תוף מאחורי הקלעים.
  • מרכבה מתוכנתת שהונעה בעזרת משקולת נופלת. מנגנון זה שולב בתיאטרון האוטומטי שלו.
  • בסביבות שנת 100 לפנה"ס, הרון תיאר צורה דיגיטלית של מד דרך.
  • באופטיקה, הרון ניסח את עקרון הדרך הקצרה ביותר: אם קרן אור מתקדמת מנקודה A לנקודה B בתווך אחיד, אורך הנתיב בו עוברת הקרן הוא קצר יותר מכל נתיב אפשרי אחר. הרון ניסח עיקרון זה במטרה להסביר את חוקי ההחזרה של האור ממראות. תובנתו זו הופיעה כ-1000 שנים לפני שאבן אל-היית'ם הראה כי העיקרון תקף במידה מסוימת הן להחזרה והן לשבירה של אור. רק במאה ה-17 ניסח פייר דה פרמה את העיקרון בצורתו המודרנית: קרני אור אינן בהכרח נעות בנתיב הקצר ביותר, אלא בנתיב בו משך זמן תנועתן יהיה מינימלי (עקרון הזמן המינימלי).

מתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרון עסק גם במתמטיקה ובגאומטריה. הוא תיאר שיטה איטרטיבית להוצאת שורש ריבועי של מספר. כיום שמו מקושר לנוסחת הרון לחישוב שטח משולש מאורכי צלעותיו, כמו גם למשולש הרון. הוא פיתח גם נוסחה להוצאת שורש מעוקב ממספר.

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "על אוטומציות" (מהדורה מ-1589).
  • Pneumatica - אוסף תיאורים של מכונות שפועלות בעזרת כוח אוויר, אדים או לחץ מים, כולל ההידראולוס, או "עוגב המים".
  • Automata - אוסף תיאורים של מכונות שמאפשרות לחולל "פלאים" בבתי מקדש באמצעים מכניים או פנאומטיים (סגירה או פתיחה של דלתות המקדש, פסלים שמוזגים יין וכו').
  • Mechanica - נשמר רק בערבית, ונכתב לאדריכלים. עוסק במכונות הרמה.
  • Metrica - תיאור כיצד לחשב שטחים ונפחים של מגוון גופים.
  • On the Dioptra - אוסף של שיטות למדוד אורך. בעבודה זאת מופיעים מד הדרך והדיופטרה, מכשיר שמזכיר את התאודוליט המודרני.
  • Belopoeica - תיאור של מכונות מלחמה.
  • Catoptrica - על התקדמות האור, החזרתו והשימוש במראות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרון מאלכסנדריה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההגייה ביוונית: הרון הוֹ אלכסנדראוּס.