הרוצח הסדרתי מלונג איילנד
הרוצח הסדרתי מלונג איילנד (באנגלית: Long Island Serial Killer או בקיצור LISK) הוא כינויו של רוצח סדרתי, האחראי למותם של 10–16 בני אדם במשך תקופה של קרוב לעשרים שנה באזור החוף הדרומי של האי לונג איילנד, ניו יורק, ארצות הברית.
מכונה בתקשורת האמריקאית גם כ"הרוצח מחוף גילגו" (אזור החוף בו נמצאו לראשונה שרידי גופות) ו"המרטש מקרייגסליסט" (אתר האינטרנט שדרכו, על פי החשד, נהג לקבוע פגישות עם קורבנותיו).
הקורבנות הושלכו באזורים מבודדים בהם ביצות, שדות, יערות וחופי ים השוכנים לאורכו של הכביש המהיר אושן פארק-וויי העובר על קו החוף הדרומי. רוב רובם, נמצאו במחוז סאפוק, אולם, חלקי גופות אחרים השייכים לאותם קורבנות נמצאו מפוזרים במחוזות סמוכים במרחק ניכר.
בחלק מהמקרים, נהג הרוצח לשמור את המכשיר הנייד של קורבנותיו, ובמשך תקופה התקשר למשפחותיהם, איים, גידף וסיפר כמה נהנה להרוג אותם.
מרבית הקורבנות היו בחורות צעירות קטנות ממדים שעסקו בשרותי ליווי וזנות.
ב-13 ביולי 2023 נתפס החשוד ברצח, רקס יורמן.[1]
תחילת הפרשה והתפתחות החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1996, 1997, 2000 ו–2003, נמצאו באזור הדרומי של האי לונג איילנד חלקי גופות. מאחר שהגופות נמצאו במחוזות שונים ובזמנים שונים, המקרים לא קושרו ביניהם וכל מקרה טופל בנפרד על ידי משטרת המחוז בו נמצאה הגופה. בזירות הפשע לא נמצאו רמזים כלשהם לזהותם של הקורבנות או לזהותו של הרוצח ועד מהרה החקירות הוקפאו והתיקים הפכו קרים.
במאי 2010 דווח למשטרה על היעלמותה של בחורה בת 24 בשם שאנן גילברט. גילברט, שעסקה בשירותי ליווי, נראתה בפעם האחרונה בחיים כשהיא נסה על נפשה אחוזת פאניקה ומתדפקת על דלתות בתים ברחובות שכונת אוק ביץ' שבמחוז סאפוק סמוך ל-5 לפנות בוקר. בשיחה שהגיעה למוקד החירום 911, נשמעה גילברט צורחת כי מישהו רודף אחריה וכי "הם" מנסים לרצוח אותה. חקירת היעלמותה, שנסחבה ושנעשתה באופן שטחי, כללה רק תשאול שכנים אחדים ולא העלתה דבר.
שוטר שהיה מעורב בחקירה היה יוצא מדי פעם לאזור עם כלבו באופן עצמאי, בעיקר כדי לאמן את הכלב באיתור נעדרים. בדצמבר 2010, במהלך אימון שגרתי, איתר הכלב שק יוטה מתפורר שהכיל חלקי גופה של אישה. כוחות משטרה שהגיעו למקום החלו בסריקות אחר שאר חלקי הגופה ותוך יומיים נתגלו חלקי גופות של שלושה קורבנות נוספים, כולם עטופים בשקי יוטה. במרץ ואפריל 2011, נתגלו גופותיהם של ארבעה קורבנות נוספים בשדות ובביצות סמוך לכביש המהיר העובר בחוף גילגו וחוף אוק. אזורי החיפוש הורחבו למחוז נאסאו הסמוך ולאחר מספר ימים נתגלו 2 גופות נוספות.[2]
בנובמבר 2011, הודיעה המשטרה כי על פי ממצאים וראיות שנאספו מזירות הפשע, כל עשרת הקורבנות שאותרו לאורך רצועת החוף וסביבותיה נרצחו ככל הנראה על ידי אותו אדם.[3] על סמך פרטים שהותרו לפרסום על ידי המשטרה, בתקשורת המקומית שסיקרה את פרטי הפרשה הועלו הערכות שמדובר באדם תושב האזור שמכיר מקרוב את הטכניקות בהן משתמשת המשטרה לאיסוף ראיות ואיתור חשודים, והועלתה אפשרות סבירה שהרוצח הוא איש חוק, או לכל הפחות עובד בגוף ממשלתי, הבקיא בתהליכי חקירות ואירועים פליליים ולכן גם יודע היטב כיצד לטשטש את עקבותיו.
מבדיקות DNA שבוצעו, נמצא שבחלק מעשרת הקורבנות מדובר למעשה באותם קורבנות שנמצאו בין השנים 1996-2003 במחוזות ובמקומות אחרים. כמו כן, נמצא עוד כי גילברט אינה ביניהם, אולם, היעלמותה הובילה לגילוי פעילותו של רוצח סדרתי באזור ובעצם היוותה את יריית הפתיחה של חקירה משטרתית נרחבת וניסיונות לאיתור ולכידת הרוצח.
בדצמבר 2011 – תשעה-עשר חודשים לאחר שנעלמה – התגלו שרידי גופתה של גילברט בתוך ביצה כמה מאות מטרים מהמקום בו נראתה בפעם האחרונה.[4] בדיקת הגופה מטעם המשטרה קבעה כי מתה מטביעה לאחר שנפלה בטעות אל מי הביצה. מנגד, משפחתה של גילברט טענה ששיחת הטלפון למוקד החירום, העדויות מליל היעלמותה והעובדה כי גופות נוספות של נערות ליווי אותרו באזור מצביעים בבירור על רצח. בנוסף, שכרה משפחתה של גילברט פתולוג מטעמה שבחן את הגופה וטען שמצא ראיות לכך שגילברט נרצחה בחניקה. נסיבות מותה עדיין נחקרות ומוגדרות כמוות בנסיבות שאינן חד-משמעיות.
בין 1982 ל-2013 אותרו באזור חמש גופות נוספות, אך בשל הבדלים בטכניקת הרצח והבדלי ראיות מעשרת הקורבנות שנמצאו ב-2010 וב-2011, לא ברור אם מדובר באותו רוצח.
ב-13 ביולי 2023, אדם המתגורר בפארק מספיקווה (אנ') נעצר במידטאון מנהטן כחשוד ברצח. הוא הואשם למחרת ברצח של שלושה קורבנות חוף גילגו: מייגן ווטרמן, מליסה ברת'למי ואמבר קוסטלו.
רשימת הקורבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עשרת קורבנות חוף גילגו וחוף אוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיוחסים על ידי המשטרה לפעילותו של רוצח אחד:[5]
- מאורין בריינארד-בארנס – נערת ליווי בת 25 שפרסמה את שירותיה דרך אתר קרייגליסט. נעלמה ביולי 2007 ושרידי גופתה נמצאו בדצמבר 2010.
- מליסה ברת'למי – בת 24 שעבדה כנערת ליווי דרך אתר קרייגליסט. נעלמה ביולי 2009 ושרידי גופתה נמצאו בדצמבר 2010.[6]
- מייגן ווטרמן – בת 22 שפרסמה לראשונה את שרותי הליווי שלה באתר קרייגליסט יממה בלבד לפני היעלמותה. נעלמה ביוני 2010 וגופתה נמצאה בדצמבר 2010.
- אמבר לין קוסטלו – יצאנית בת 27 שהייתה מכורה להרואין. נעלמה בספטמבר 2010, ושרידי גופתה נמצאו בדצמבר 2010.
- ג'סיקה טיילור – יצאנית בת 20 שנעלמה ביולי 2003. חלק גופה העליון נמצא עוד באותו החודש במרחק של 45 קילומטר מחוף גילגו. עצמות גולגולתה ושתי ידיה נמצאו במרץ 2011 בחוף גילגו.
- ואלרי מאק – בת 24 שעבדה כיצאנית. נעלמה בשנת 2000. חלק גופה העליון נמצא בנובמבר של אותה שנה, וחלקים נוספים של גופתה נמצאו באפריל 2011. כונתה בידי המשטרה אלמונית מס' 6 עד למאי 2020, אז מצאה המשטרה את זהותה על פי הצלבת מידע אודות נעדרים ובדיקות DNA.[7]
- אלמוני – צעיר אלמוני ממוצא אסייתי שככל הנראה התלבש כאישה ועבד כיצאנית. שרידי גופתו נמצאו באפריל 2011 והוערך כי נרצח בטווח של 5–10 שנים לפני שגופתו נמצאה.[8]
- אלמונית מס' 3 – מכונה גם "פיצ'ס" (אפרסקים) בידי המשטרה. חלק עליון חסר ראש וגפיים של צעירה ממוצא אפרו-אמריקאי נמצא ביוני 1997 בתוך שק פלסטיק. על אזור החזה היה קעקוע של אפרסק בצורת לב. באפריל 2011 נמצאו חלקי גופה נוספים שלאחר מכן, בעזרת בדיקות DNA התגלו כשייכים לאותו טורסו.[9]
- תינוקת אלמונית – הגופה נמצאה באפריל 2011 בשלמותה, עטופה בשמיכה. גילה הוערך כפחות משנתיים ועל פי בדיקות די.אן.איי הייתה בתה של אלמונית מס' 3. נמצאה במרחק מטרים ספורים משרידי גופתה של ואלרי מאק.
- אלמונית מס' 7 – באפריל 1996 נמצאו זוג רגליים בתוך שק אשפה, ובאפריל 2011 נמצאו סמוך לחוף גילגו שברי גולגולת ומספר שיניים שמאוחר יותר שויכו בעזרת בדיקות DNA לזוג הרגליים שנמצאו 15 שנה קודם לכן.[10]
קורבנות אפשריים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טינה פוגליה – בת 19 שנהגה לתפוס טרמפים. נעלמה בפברואר 1982, ויומיים אחר כך נמצאה גופתה המבותרת בשלושה שקי פלסטיק נפרדים. במשטרה מעריכים כי ישנה היתכנות שהייתה אחד מקורבנותיו הראשונים של הרוצח. לפני מותה, כתבה ביומנה שהחלה להתראות עם גבר אלמוני שהוא רופא במקצועו, אך שמו או פרטים נוספים אודותיו לא הוזכרו.[11]
- "דובדבנים" – במרץ 2007 נשטפה מזוודה אל החוף שהכילה פלג גוף עליון חסר ראש וגפיים של אישה אלמונית עם קעקוע של שני דובדבנים מעל לחזה. מספר ימים לאחר מכן ובמרחק ניכר, נשטפה אל החוף רגל אחת, ולמחרת מספר קילומטרים משם גם הרגל השנייה. אופן ביתור הגופה חשף קווי דמיון רבים לביתור גופותיהם של חלק מקורבנות חוף גילגו וחוף אוק.
- טאניה ראש – אם לשלושה בת 39 שעבדה כיצאנית. גופתה המבותרת נמצאה ביוני 2008 בתוך מזוודה סמוך לכביש מהיר המרוחק קילומטרים אחדים מרצועת החוף במחוז נאסאו שגבולותיו ממערב למחוז סאפוק.
- שאנן מאריה גילברט – נעלמה במאי 2010, גופתה אותרה במימי הביצה בקרבת שכונת אוק ביץ' בדצמבר 2011. חרף אי הוודאות סביב נסיבות מותה, היעלמותה הובילה לגילויים של עשרה קורבנות ולהבנת המשטרה כי מדובר ברוצח סדרתי הפועל באזור שנים רבות. המשטרה אמנם קבעה כי הגורם למותה הוא ככל הנראה טביעה, אך ממצאים אחרים, בהם תנוחת גופתה עם הפנים כלפי מעלה ושבר בעצם הלשון, מצביעים על כך שנרצחה בחניקה. במאי 2022 שחררו הרשויות לציבור את הקלטת שיחתה של גילברט ושתי שיחות נוספות שהתקבלו במוקד החירום מתושבי השכונה בלילה בו נעלמה, זאת לאחר 12 שנים בהן נותרו חסויות ולא הותרו לפרסום. עם שחרור פרטי השיחות יצאה המשטרה בהצהרה כי אמנם לא ניתן לקבוע בוודאות כיצד מתה, אך סביר להניח כי לא נרצחה, אלא מצאה את מותה בתאונה טרגית.[12][13]
- אלמונית – בינואר 2013, במחוז נאסאו, אישה שטיילה עם כלבה גילתה שרידי גופה מתחת לסבך שיחים. במשטרה מעריכים כי גילה בין 20 ל-30, ומוצאה ככל הנראה אסייתי. הסברה היא כי התיק קשור למקרי הרציחות סביב חוף גילגו.
- נטאשה ג'וגו – בת 31 מקווינס, ניו יורק. נעלמה במרץ 2013. רכבה נמצא בסמוך לחוף גילגו, ושבוע לאחר מכן נמצאו בגדיה וחלק מרכושה מכוסים בחול. גופתה נמצאה כעבור שלושה חודשים בחוף גילגו, ככל הנראה לאחר שנשטפה לחוף. במשטרה לא בטוחים אם מותה קשור לסדרת הרציחות באזור, או שמא מדובר בהתאבדות.
חשודים אפשריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מהאנשים הרשומים מטה מעולם לא הוגדרו באופן רשמי כחשודים על ידי המשטרה, וחלק נוקו מהחשדות מחוסר ראיות. השמות הועלו על ידי גורמים לא רשמיים שהיו מעורבים בפרשה באופן ישיר או באופן עקיף.
- ג'יימס בורק – מפקד משטרת מחוז סאפוק לשעבר (המחוז בו נמצאו גופות הקורבנות), שהתפטר מתפקידו ב-2015 לאחר שהכה באופן ברוטאלי צעיר שגנב מרכבו המשטרתי שק המכיל סרטים פורנוגרפיים וצעצועי מין. בעקבות האירוע, נידון בורק ב-2016 לארבעים ושישה חודשי מאסר בפועל בכלא פדרלי.[14] במהלך המשפט וגם בראיונות שקיים לאחר מכן בתקשורת, טען הצעיר כי מצא בין היתר סרט סנאף בו נראית בחורה צעירה עוברת עינויים קשים, וכי בורק, שכבר אז היה מפקד המשטרה, הגיע בעצמו לאירוע המעצר (דבר תמוהה כשלעצמו) ונטל את הדברים שנגנבו. הסרט המדובר לא אותר מאוחר יותר בין הפרטים הגנובים. כמו כן, שוטרים מהמחוז טענו שבזמן כהונתו כמפקד משטרת המחוז עיכב וניסה למנוע מהבולשת הפדרלית להתערב בחקירה. ב-2016, ערך עורך הדין של משפחת גילברט מסיבת עיתונאים בה צירף אליו צעירה שסיפרה כי היא נערת ליווי ופגשה את בורק במסיבה שנערכה באוק ביץ' ב-2010, שם ביצעה בו מין אוראלי שבמהלכו נהג כלפיה באופן סדיסטי ואלים.[15] החשדות כלפיו עולים בקנה אחד עם ההערכות שהועלו כבר קודם לכן על ידי אנשי תקשורת שטענו כי ישנה סבירות גבוהה שהרוצח הוא איש חוק.
- ג'ון ביטרולף – נגר תושב מנורוויל, לונג איילנד שגר בסמוך למקום בו התגלו הקורבנות. הורשע ברציחתן של שתי יצאניות על סמך ראיית די.אן.איי והיה חשוד ברצח של יצאנית שלישית.[16] כמו כן, היה חשוד גם ברציחתה של אחת מהקורבנות שנמצאו בחוף גילגו. התובע הראשי של מחוז סאפוק טען שקיים דמיון רב בין שיטת הרצח של היצאניות שנרצחו על ידי ביטרולף לבין שיטת הרצח שננקטה על הקורבנות מחוף גילגו וחוף אוק. בנוסף, בתה של אחת מקורבנותיו של ביטרולף הייתה חברה של אחת מקורבנות חוף גילגו.
- ד"ר פיטר האקט – רופא תושב אוק ביץ'. האקט טלפן אל אימה של גילברט יומיים לאחר שנעלמה, וטען כי הוא מנהל בית מחסה לנערות סוררות ושטיפל בבתה במשך יומיים עד אשר עזבה את ביתו. לאחר מספר ימים טלפן שוב אל האם וטען שמעולם לא פגש את בתה ומעולם לא טיפל בה ואיחל לה שבתה תמצא במהרה. בתשאול של המשטרה הכחיש שהתקשר אל אימה, אולם מבדיקות שערכה המשטרה התברר שאכן התקשר אליה פעמיים, ולבסוף הודה שטילפן מתוך דאגה והזדהות. בביתו לא נמצאו ראיות למעורבות כלשהי בהיעלמות, ומבדיקה שערכה המשטרה, עלה שבלילה בו נעלמה גילברט, שהה בביתו עם משפחתו.
- ג'וזפ בריוור – תושב אוק ביץ', שכנו של האקט ואחד מהאנשים האחרונים שידוע בוודאות שראו את שאנן גילברט בחיים. בריוור הוא האדם ששכר את שירותי הליווי של גילברט בלילה בו נעלמה, וטען שבמהלך פגישתם החלה להתנהג באופן לא יציב ועזבה את ביתו בריצה.
- ג'יימס ביסט – תושב האזור שהתאבד יומיים לאחר שנמצאו שרידי גופתה של גילברט[17] היה ספק מרכזי באזור של אותם שקי יוטה ששימשו את הרוצח להשלכת הקורבנות בתוכם.
לצד הנחת המשטרה כי רוצח אחד נמצא במרכז הפרשה, קיימות סברות שונות כי על הרציחות אחראים מספר רוצחים ללא קשר ביניהם, או אף קבוצה של אנשים אשר נהגו לקיים מסיבות סקס ושיתפו ביניהם פעולה ברציחות.
מדיה ותקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות ההד התקשורתי הרב שהתעורר, הטרגדיה של הקורבנות ומשפחותיהם, הערפל סביב זהות הרוצח, מניעיו והעובדה שפעל זמן רב ללא מפריע, משך העניין את תשומת ליבם של אנשי תקשורת, עיתונאים חוקרים ובלוגרים, ונוצרו סרטי קולנוע וטלוויזיה, סרטים דוקומנטריים וסרטוני וידאו אשר בעזרת הראיות הקיימות, ניסו לספק מספר תשובות לסימני השאלה הרבים האופפים את הפרשה. שניים מהבולטים שבהם הוא הסרט "נערות אבודות" (Lost Girls) שעלה לשרות הסטרימינג של נטפליקס בשנת 2020, והסרט הדוקומנטרי של צמד העיתונאים החוקרים בילי ג'נסן ואלכסיס לינקלטר "Unraveled: The Long Island Serial Killer" משנת 2021, שעלה בתחילה כפודקאסט בן 9 פרקים בשנת 2020.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Gallucci, Jaclyn (21 באוקטובר 2010). "Lost Girls: When Women Go Missing, Some Matter, Prostitutes Don't". Long Island Press. אורכב מ-המקור ב-9 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - Gallucci, Jaclyn (12 ביולי 2012). "Girls Disappearing: Behind the Headlines of The Long Island Serial Killer Case". Long Island Press. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - Hannaford, Alex (18 בנובמבר 2011). "Who will catch the Long Island Serial Killer?". GQ Magazine.
{{cite news}}: (עזרה) - Kolker, Robert. (29 במאי 2011). "A Serial Killer in Common". New York Magazine.
{{cite news}}: (עזרה) - Kolker, Robert. Lost Girls. (Harper Perennial, 2011)
- The Long Island Serial Killer, story maps
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בעזרת הקשה של הפיצה: כך נעצר הרוצח הסדרתי מלונג איילנד, באתר ynet, 15 ביולי 2023
- ^ MATTHEW CHAYES, TANIA LOPEZ, ANDREW STRICKLER AND WILL VAN SANT, Police expand Gilgo probe into Nassau, newsday, April 6, 2011
- ^ Investigators Believe Single Serial Killer Behind Gilgo Beach Bodies, nbcnewyork.com, November 29, 2011
- ^ Shannan Gilbert's remains 'found' on Long Island, BBCNEWS, 13 December 2011
- ^ Faces of the Gilgo victims, Newsday.com, December 10, 2014
- ^ Rutkoff, Aaron (2011-01-25). "Drawn to City's Glamour, Cut Down by a Serial Killer". Wall Street Journal (באנגלית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2022-01-11.
- ^ Suffolk police to release identity of remains found at Gilgo Beach, Longisland.NEWS12.com, May 22, 2020
- ^ 2864UMNY - Unidentified Male, TheDoeNetwork.org
- ^ TIMOTHY BOLGER, Unidentified Murder Victim Dubbed ‘Peaches’ Linked to Gilgo Beach Killings, Long Island Press, DECEMBER 13, 2016
- ^ •, Investigators Believe Single Serial Killer Behind Gilgo Beach Bodies, NBC New York (באנגלית)
- ^ Teen’s 1982 murder on parkway has eerie parallels to LI serial killer case, PIX11, 28 בינואר 2017 (באנגלית)
- ^ Ruth Bashinsky, Gilgo Beach 'serial killer victim' Shannan Gilbert's death was a 'tragic accident', cops claim as they release secret 911 calls 12 years after her disappearance led to discovery of bodies of four women in burlap sacks, Daily Mail, 13 במאי 2022
- ^ MICHAEL ROPPOLO, Authorities release long-secret 911 calls linked to Gilgo Beach serial killer case: "There's somebody after me", CBS NEWS, 13 במאי 2022
- ^ Former Suffolk County Police Chief Sentenced To 46 Months In Prison For Assault And Obstruction Of Justice, United States Department of Justice, November 2, 2016
- ^ ESCORT CLAIMS EX-POLICE CHIEF JAMES BURKE LINKED TO GILGO BEACH MURDERS, YouTube
- ^ CHRISTINE PELISEK, Prosecutor Suggests a N.Y. Carpenter Could Be a Suspect in the Long Island Serial Killer Case, PEOPLE.com, September 13, 2017
- ^ LI Aquarium's James Bissett found dead, Newsday (באנגלית)