הרחבה (פירסינג)
הרחבה בהקשר של פירסינג היא הגדלה מכוונת של החור המוחלם לשם ענידת תכשיטים המתאימים לחורים אלה. הרחבת תנוך אוזן נחשבת להרחבה הנפוצה ביותר של פירסינג.[1] עגילים נוספים שפופולרים להרחבה הם אף, לשון ושפה.[2] בשעה שלמעשה כל פירסינג ניתן להרחבה במידה מסוימת, פירסינגים סחוסיים נחשבים לקשים יותר להרחבה ועלולים ליצור צלקת היפרטרופית אם מורחבים במהירות. עגילים סחוסיים יורחבו לרוב על ידי dermal punch ולא על ידי מחט פירסינג רגילה. ההבדל מתבטא בכך ש-Dermal Punch יוצר בבת אחת חור מורחב והתהליך לא נעשה בהדרגתיות.[3][4] הרחבה תתבצע לרוב במרווחים קטנים על מנת למזער את הפוטנציאל לנזק בפיסטולה שהבריאה ועל מנת שלא ליצור רקמה צלקתית.
נהוג לבצע לרוב הרחבות של שתי יחידות AWG, או עלייה של כ-26% בקוטר בכל הרחבה. 8 מ"מ או 0g בסטנדרטים האמריקאים[5] לדוגמה, היא מידת ההרחבה אשר מגיעים אליה לרוב במחזור העשירי של ההרחבות והיא נקודת האל חזור אשר אחריה נדיר שהאוזן תחזור לגודלה המקורי בצורה טבעית באם העגיל יוצא מן האוזן למשך זמן ממושך.[6] באירופה ובשאר העולם המידות הן מילימטריות אך ההליך מתבצע באותה הצורה.
בעיות רפואיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמעט ואין בעיות רפואיות אשר נגרמות בשל הרחבות. השיטות הנפוצות להרחבה אינן יוצרות פצעים אלא אם מבוצעות בצורה מהירה מדי. אם האלסטיות וכלי הדם מאפשרים זאת, מירב הפירסינגים יכולים להתרחב מעבר לגודלם המקורי אך כאמור, הגדלים של מעל לשמונה מ"מ הם נקודת אל חזור בהרחבות תנוך לדוגמה וסגירה מלאה תצריך ניתוח קוסמטי לשם סגירת החור.
תכשיטי הרחבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימים מגוון חומרים אשר זמינים לתכשיטי הרחבות וכן סוגים שונים של תכשיטים. חומרים אשר עלולים להיות שבירים מדי או עדינים מדי לפירסינג רגיל יכולים להתאים לחלוטין להרחבות. בין חומרים אלה, אבן, חומרים מאובנים, עץ, עצמות, קרניים, ענבר, במבוק, סיליקון ואף זכוכית. חלק מהחומרים אשר אינם מתכת או פלסטיק נחשבים ל"נושמים" יותר ומונעים הצטברות של חלב. אף על פי זאת, תכשיטים רבים עשויים ממתכת או זכוכית אקרילית. קיימות מספר סכנות רפואיות אשר מקושרות לענידת תכשיטים מחומרים נקבוביים בפירסינג מוחלם טרי. בתכשיטים מחומרים אלה לא רק שיש חורים מיקרוספים אשר עלולים ללכוד בתוכם בקטריות וליצור זיהום גם לא ניתן לעקרם באוטוקלב בצורה תקינה ולכן הם אינם מתאימים לחורים טריים. החומרים הטובים ביותר לחורים מוחלמים חדשים הם חומרים שאינם מועדים לבקטריות. בין חומרים אלה, פלדת שתלים, טיטניום וזכוכית. חומרים אלה אינם נקבוביים ויכולים לעמוד בחום ובלחץ של האוטוקלאב ולכן להיות מעוקרים ומוכנים לשימוש כתכשיט. התכשיט הנפוץ ביותר נקרא איר פלאג, (Ear Plug). העגיל הוא לרוב גלילי ולעיתים מורחב בשני קצותיו. באם העגיל אינו מורחב מושחלת עליו גומייה אשר מתהדקת על קצה העגיל אשר מונעת את בריחת העגיל ונפילתו. עגיל נוסף אשר נפוץ בחורים מורחבים הוא Flesh Tunnel, מילולית מנהרת בשר. עגיל אשר זהה לסוג הראשון מלבד היותו חלול. על מנת למנוע מהעגיל ליפול מהחור ניתן לעצב עגילים גם בצורה של ספירלה או טופרים. משקולות לאוזן, עגילים בעלי מסה גבוהה יותר אשר מונעים מהחור להסגר נפוצים גם. עגילים אלו יהיו לרוב מכסף או מברונזה אך גם פליז או נחושת שכיחים במידה מסוימת. בעבר, באזורי דרום הודו ניתן היה לראות הרחבות אשר מבוססות על Ear Cuff, מעין טבעת אשר מורכבת על האוזן ומונעת מהחור להצטמצם. בקניה, בקרב שבטי המסאי בחורים מורחבים היו נענדים עגילי חרוזים. בעולם המערבי המודרני, כמעט וכבר לא נראים עגילים אלה.
שיטות לביצוע ההרחבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
Tapering, שיטה אשר בה משתמשים בחרוט מתכת אשר לרוב מיועד בלעדי לביצוע פירסינג. הקונוס עובר סיכוך ונדחף דרך הפיסטולה או חור קיים מוחלם עד שהחלק הרחב של הקונוס מגיע לעור אשר מקיף את הפירסינג. בשלב זה, תכשיט גדול יותר מהקוטר המקורי נדחף דרך החור מקביל לחלק האחורי של הקונוס.[3] הקונוסים מגיעים במגוון גדלים ולרוב מזוהים על פי הקוטר הגדול של הקונוס. הם קיימים במגוון אורכים אך רובם באים באורך של 2 עד 3 אינצ'ים. לרוב הם עשויים מפלדת אל-חלד או אקרילי. לחלקם יש הרחבה של חוט לשם הכנסת תכשיטי Barbel בקלות. באלתורים ביתיים, ניתן למצוא מקרים בהם הורחבו חורים על ידי מחטי תפירה או על ידי מחטי דורבן ואף על ידי מקלות קוקטייל. אמצעי הרחבה אלה אינם מומלצים על ידי פירסרים מקצועיים כיוון שהקוטר אינו יכול להמדד בדיוק ועיקור על אחת כמה וכמה בתנאים ביתיים. הרחבה בשיטה זו לא נהוג לבצע מעבר ל-6.5 מ"מ.[7] שמוש בשיטה זו עלול לגרום בקלות להרחבת חור פירסינג לפני החלמה מלאה דבר אשר עשוי לגרום לקריעה, כאב, דימום, התנפחות, blowouts וכמו כן היווצרות של רקמה צלקתית.
מתיחה עם סרט טפלון תכשיט שכבר קיים בחור מוסר ושכבה דקה של סרט טפלון אדיש ושלא מעורר אלרגיות עוטף את התכשיט אשר מוכנס מחדש לחור המקורי. חומרים נוספים אשר יכולים לשמש להרחבה בשיטה זו הם סרט דביק לכפיתה כגון אלה אשר משמשים לעיתים ב-BDSM וכן פלסטיקים שמתכווצים בחום.[3] בשעה שהחור מסתגל לקוטר החדש ומחלים ניתן להוציא את העגיל להוסיף שכבה חדשה של טפלון ולהכניס מחדש את העגיל.
מתיחה על ידי תכשיט כבד עגיל בעל מאסה גבוהה מעגיל סטנדרטי מוכנס לחור על מנת ליצור מתיחה והרחבה. שיטה זו כמעט ואינה משמשת בעידן המודרני כיוון שהפירסינג עלול לא להתקבע במקום ובחורי אוזניים מורחבים למשל, עלול לגרום להדלדלות הרקמה שאף תצריך ניתוח שחזור. למרות נתונים אלה, מתודה זו משמשת בצורה מסורתית מגוון שבטים בעולם כגון הדיאק מבורניאו אשר מאריכים את תנוכי האוזניים שלהם בצורה נכרת בשיטה זו.[8]
dead stretching שיטת ביצוע הרחבה אשר בה מכניסים תכשיט גדול מהחור לחור קיים ללא כל ציוד עזר.[3] כמו בשיטה הקודמת, שיטה זו עלולה לגרום לפציעה עם הפיסטולה לא מוחלמת לחלוטין. הפציעות יכולות להתבטא בקריעה של העור או ב "blowout" אשר בו הפיסטולה נדחפת מבעד לחלק האחורי של החור.[9] קיימים פירסינגים אשר נמתחים במקצת מעצמם ותכשיטים מוגדלים יכולים להיכנס מבלי הפוטנציאל של של תופעות נלוות בלתי רצויות. פירסינגים אלה הם לרוב פירסינגים שנוטים "לשחק איתם" כגון פירסינג בלשון. אפשרות נוספת למתיחה עצמית היא עיסוי הרקמה, משחק עם התכשיט ומשיכתם במעגלים קטנים. שיטות אלה להרחבות בטוחות מאוד אם התכשיטים מסוככים ומחליקים בקלות לתוך הפירסינג.
הרחבה בסקלפל במקום להרחיב בהדרגה פיסטולה שכבר הבריאה, בשיטה זו, מרחיבים חור קיים על ידי שימוש בסקלפל על מנת לחתוך את קצה הפיסטולה ולהרחיב בכך את קוטר ההרחבה הקיימת. שיטה זו נפוצה בעיקר בהרחבות של תנוכי אוזניים. מלבד להרחיב חור קיים, השיטה משמשת גם לשנות את המיקום של פירסינגים גדולים, לשלב שני חורים מורחבים לחור אחד, לרוב בתנוך, או לשם הגדלה משמעותית של חור כשרקמה צלקתית מונעת מתיחה בשיטות אחרות. אפשרות נוספת היא כשהרקמה דקה מדי למתיחה רגילה.[10][11]
סקלפל/ניקוב ו-Taper אחרי שמנקבים או שחותכים עם סקלפל חור, Taper גדול נכנס לחור ישר אחרי ומאפשר לעור להמתח במיידיות לקוטר גדול. בשיטה זו אפשר להרחיב בכמה אינצ'ים בפעם אחת. השימוש בשיטה זו נדיר למדי ויכול להיות כואב במיוחד במקביל ליצירה מוגברת של רקמה צלקתית. שיטה נוספת הדומה לשיטה זו, היא שימוש ב-dermal punch ואחריו tapering.
Dermal Punch תער מעוגל בקוטר המיועד נלחץ כנגד העור (לרוב תנוך או סחוס), ואז נדחף על ידי הפירסר תוך כדי סיבובו על מנת ליצור חור שמחליף את דיסקת העור שיצאה בשעת הפעולה. כעת, התער מוצא החוצה והתכשיט מוכנס לתוך החור. שיטה זו יעילה לשם השגת קוטר גדול יחסית אך לא מומלצת לרקמות רכות שיכולות להמתח בקלות יחסית.[12] מבחינת כאב, שיטה זו מתוארת כפחות כואבת ופחות מזיקה לרקמה מאשר שימוש במחט היפודרמית (מחט מזרק) בעלת קוטר זהה.[3]
פלאגי סיליקון, טאנל סיליקון רך ושניתן לכיפוף, (תכונות אשר מאפשרות לו כניסה לפיסטולה גם אם הוא בקוטר גדול יחסית), מוכנס לאוזן. אחרי ההכנסה הוא מתרחב ומותח את התנוך. מתיחה בצורה זו נחשבת למסוכנת ובשל כך, לא רצויה. טבעם של פני שטח הסיליקון להיות דביקים ונקבוביים. בשל כך, הפיסטולה המתוחה עלולה להדבק לסיליקון אם נוזל הסיכה ידחף החוצה על ידי לחץ המתיחה. הדבר עלול לגרום לאטימה שיכולה ללכוד את הזיהום אשר יתפשט בפנים. נוסף על כך, סיליקון נוטה להתרחב ולהתכווץ בשינויי מזג אוויר והם עלולים ליצור פיסטולה מורחבת עם blow out.[13]
היסטוריה ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צעירים מערביים רבים אמצו את הרחבת התנוכים בשל סיבות אסתטיות. בשל אימוץ זה, נוצר הרושם שהתופעה היא מודרנית אולם לא כך הדבר. הרחבת תנוכים היא ריטואל אשר מתבצע בכל רחבי העולם מזמנים עתיקים. עצמות, קרניים, עץ ואבנים מגולפים לשם ההרחבות אך קיימים חומרים טבעיים אשר באופן טבעי עשויים לתאים לתכשיטי הרחבות, צדפות, שיניים וטופרים תועדו כמשמשים להרחבה.[14][15] היסטורית, ההרחבה מבוצעת לשם השגת סטאטוס חברתי, הפחדה של אויבים במלחמה, וכמו כן לסיבות אסטיות.[16]
בני שבט הפולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני הפולה אשר יושבים במערב אפריקה בכלל ובניגריה בפרט מנקבים את אוזני בנות השבט בהגיען לגיל שלוש. בהמשך נמתחים התנוכים.[17]
איש הקרח[עריכת קוד מקור | עריכה]
גופתו החנוטה של אצי, איש הקרח אשר התגלתה באלפים הייתה בעלת הרחבות באוזניים. הרחבות אלה נחשבות למוקדמות ביותר בהיסטוריה ומתוארכות ל-3300 לפני הספירה לערך.[3] קוטר ההרחבות מוערך לבין שבעה לאחד עשר מילימטרים.
אומות מרכז אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האצטקים והמאיה נהגו להרחיב את תנוכיהם. האצטקים נהגו להכין את תכשיטי האוזניים מזהב וכסף לאנשים בני המעמדות הגבוהים כשבני המעמדות הנמוכים נהגו ללכת עם תכשיטים מצדפות, עץ ונחושת. הבדלי מעמדות שבאים לידי ביטוי בעגילים קיימים גם אצל בני המאיה. בני המעמדות העליונים נהגו ללכת עם תכשיטי ירקן ושאר המעמדות השתמשו בעצמות, אבנים ועץ.[18]
נשות המורסי באתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנות שבט המורסי, שבט נילוטי מאתיופיה אשר חיות בעמק הנילוס נוהגות להרחיב את תנוכיהן ואת שפתיהן.[19] בהגיעה לגיל 15 לערך ושנה לפני נישואיה, שפתי הבחורות ותנוכיהן מנוקבות על ידי אמן. ההליך מבוצע על ידי תחיבת כפיס עץ דרך הנקב באוזן. אחרי שהאוזן מוחלמת, הכפיסים מוחלפים בבעלי קוטר רחב יותר עד שמושג הגודל של 8 עד 22 ס"מ לערך ובתור החורים נדחפות הדיסקיות. כשהקוטר מגיע לשיאו האשה מקבלת רמות גבוהות יותר של כבוד מכאלה אשר היו מושגות ללא תנוכים מורחבים.
בני קבוצת הפולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנשי הפולה מניגריה וכלל מערב אפריקה נוהגים לנקב את אוזני בנות השבט בהגיען לגיל שלוש. הרחבת התנוך תבוצענה בשלב מאוחר יותר בחייהן. הרחבות האוזניים של בנות הפולה מגיעות לקוטר קטן יותר מאשר בנות המורסי או המסאי.[17]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Common body piercing problems". Body Jewellery Shop. נבדק ב-14 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Stirn, Aglaja (5 אפר' 2003). "Body piercing: Medical consequences and psychological motivations". The Lancet. 361 (9364): 1205–15. doi:10.1016/s0140-6736(03)12955-8.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 Angel, Elayne (2009). Piercing Bible. Random House Digital, Inc. ISBN 978-1-58091-193-1.
- ^ Dermal punch 8mm helix.wmv, YouTube, 30 במאי 2012
- ^ "Plugs | Ear Gauges Size Conversion Chart | UrbanBodyJewelry.com". www.urbanbodyjewelry.com. נבדק ב-2019-07-10.
- ^ "Ear stretching - The point of no return". Eros Body Jewellery (באנגלית). נבדק ב-2019-07-10.
- ^ "Ear Stretching Guide". Bandaru Organics. נבדק ב-27 באוגוסט 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rowthorn, Chris; Cohen, Muhammad (2008). Borneo. Lonely Planet. p. 34. ISBN 978-1-74059-105-8.
- ^ "Ear Stretching Info". Pierced & Modified. נבדק ב-15 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ear Scalpelling". Holier Than Thou. אורכב מ-המקור ב-10 בדצמבר 2010. נבדק ב-5 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ DeMello, Margo (2007). Encyclopedia of Body Adornment. ABC-CLIO. p. 234. ISBN 978-0-313-33695-9.
- ^ Hudson, Karen L. "Body Art Glossary Definition - Dermal Punch". About.com. נבדק ב-15 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Frequently Asked Questions". Kaos Softwear. אורכב מ-המקור ב-13 ביולי 2011. נבדק ב-15 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rosaldo, Renato (28 אוק' 2009). "Red Hornbill Earrings: Ilongot Ideas of Self, Beauty, and Health". Cultural Anthropology. 1:3: 310–316.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Hayes-Bohanan, Pamela (2010). James H. Birx. (ed.). "Prehistoric Cultures". 21st Century Anthropology: 409–419.
- ^ "Ear stretching: Why is lobe 'gauging' growing in popularity?". BBC News. נבדק ב-16 בינואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Fulani Earrings". Africa Facts. נבדק ב-16 בינואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Status, Symbolism and Spirit of the Mayan Ear Flare". Onetribe. נבדק ב-27 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lip-plates, Mursi.org