הריבוע
 | |
| בימוי |
רובן אסטלונד  |
|---|---|
| הופק בידי |
אריק המנדורף, Philippe Bober |
| תסריט |
רובן אסטלונד |
| עריכה |
רובן אסטלונד |
| שחקנים ראשיים |
קלייס באנג Christopher Læssø Johan Jonason Stefan Gödicke Sofie Hamilton דומיניק וסט טרי נוטרי אליזבת מוס Julia Sporre |
| צילום |
פרדריק ונצל |
| מדינה |
שוודיה, צרפת, גרמניה, דנמרק |
| חברה מפיצה |
Cirko Film, Teodora Film, הולו |
| הקרנת בכורה |
25 באוגוסט 2017 |
| משך הקרנה |
142 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית, שוודית, דנית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט סטירי, סרט קומדיה |
| הכנסות באתר מוג'ו | thesquare |
| פרסים |
|
|
www | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הריבוע (במקור: The Square) הוא סרט דרמה-קומי סאטירי משנת 2017 שכתב וביים רובן אוסטלונד, בכיכובו של קלייס באנג, וכולל תפקידי משנה של אליזבת מוס, דומיניק וסט וטרי נוטרי. ההפקה היא קופרודוקציה של שוודית עם צרפת, גרמניה ודנמרק. הסרט צולם בגטבורג, סטוקהולם ובברלין. הסיפור היה בהשראת מיצב שאוסטלונד הגה ב-2008, וגם בהשראת תקרית ידועה לשמצה בה מעורב האמן אולג קוליק (אנ').
הסרט התקבל לתחרות הרשמית של פסטיבל קאן, שם קיבל ביקורות חיוביות וזכה בפרס דקל הזהב. לאחר מכן התקבל לפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו. הוא המשיך לזכות בשישה פרסי קולנוע אירופיים, כולל הסרט הטוב ביותר; שני פרסי גולדבאג, כולל הבמאי הטוב ביותר. הוא היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-90 (אך הפסיד לאישה פנטסטית).
תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיבור הסרט הוא כריסטיאן ה"פריווילג" וה"מרובע", אוצר אומנות של מוזיאון גדול, המתמודד עם השתלשלות אירועים שמתחילה בגניבת הטלפון הנייד שלו, במקביל לרומן שהוא מנהל עם עיתונאית זרה בשם אן. על רקע אירועים אלו, מתפרסם ללא השגחתו סרטון תדמית שנוי במחלוקת למיצב אמנות בשם "The Square" (הבנוי ככיכר בצורת ריבוע). התקרית מאיימת על הקריירה של כריסטיאן ומעוררת ויכוח ציבורי על חופש הביטוי והתקינות הפוליטית.
שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קלאס בנג - כריסטיאן
- אליזבת מוס - אן, עיתונאית זרה
- דומיניק וסט - ג'וליאן, אמן המציג במוזיאון
- טרי נוטרי - אולג רוגוז'ין, אמן המחקה קוף
- כריסטופר לסו - מייקל
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור לסרט נולד כאשר הבמאי רובן אוסטלונד והמפיק קאלה בומן נכנס התקנה לתוך מוזיאון Vandalorum ב ורנמו בשנת 2014. בהצהרת האמנים שלהם הם כתבו "הכיכר היא מקדש של אמון ואכפתיות. בתוכנו כולנו חולקים זכויות וחובות שווים." במהלך עבודתו על התסריט ביקר אוסטלונד בגלריות אמנות רבות.
באחת הסצנות, אדם עם תסמונת טורט צועק ומקלל במהלך ראיון עם האמן אותו מגלם דומיניק וסט. אוסטלונד אמר כי היא נכתבה בהשראת אירוע אמיתי בתיאטרון שוודי. השוד בתחילת ההסרט מבוסס על תקרית אמיתית. אוסטלונד ראה בגטבורג אישה רצה לקראת גבר, ואומרת שמישהו הולך להרוג אותה. הגיע אדם אחר וצעק. התברר שמדובר בתחבולה, בה נגנב הטלפון הסלולרי של אוסטלונד.
חלק גדול מיצירות האמנות המוצגות בסרט נוצר עבור הסרט, הושפעו מעבודותיו של רוברט סמיתסון, כולל תמונה מקורית של גארי וינוגרנד, ויצירה נוספת של אוסטלונד וקאלה בומן. במקור אוסטלונד תכנן שאמן הפרפורמנס המשעשע את הפטרונים האמידים, יתבסס על ג'י ג'י אלין, אך החליט שזה יהיה "קיצוני" מדי, וחזר בהתעניינות בחיקויים של בעלי חיים. בעת יצירת הסצנה, הרעיון שלו היה: "אמן מוכר בינלאומי זה מעמיד פנים שהוא חיה פראית. מה קורה כשהוא נכנס לחדר מלא אנשים בטוקסידו?" הסצנה, והדמות אולג רוגוז'ין, קיבלו השראה מאירוע אמיתי עם האמן אולג קוליק, שהופיע ככלב ותקף אנשים באירוע ידוע לשמצה בסטוקהולם. אמנים אחרים שהיוו השראה לתיאור הפרודי של עולם האמנות בסרט הם ג'וליאן שנאבל וקרל המונד (אנ').
התקציב עמד על 5.5 מיליון דולר. תמיכה כספית ניתנה על ידי מכון הקולנוע השוודי, שהעניק לפרויקט 11 מיליון קרונה שוודית, והמכון הדני לקולנוע, שהעניק מיליון כתר דני.
ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
השחקן הדני קלאס באנג נודע על הפרויקט באמצעות המלהקת הדנית של הסרט טנג'ה גרונוואלד. באנג השתתף בשלושה אודישנים, שכללו הרבה אלתורים. כהכנה לתפקיד כריסטיאן, ביצע באנג ראיון עומק עם דניאל בירנבאום (אנ'), מנהל מוזיאון מודרנה בסטוקהולם. באנג שמר על קשר עם בירנבאום ושלח לו סרטונים קצרים על עצמו בתפקיד אוצר אמנות שבירנבאום העביר עליהם משוב. באנג חקר אף את חוש האופנה שלו.
לאחר שליהק חלק גדול מצוות השחקנים שלו באודישנים ברחבי המדינות הנורדיות, אוסטלונד, שהיה קשוב לכך שחברת WME (אנ') רצתה שיצור סרט דובר אנגלית, יצר קשר עם BAFTA בלונדון. זה הוביל לכך שאליזבת מוס ודומיניק וסט הצטרפו לצוות השחקנים. מוס אלתרה במשך שעתיים על מנת להבטיח את חלקה.[2] אוסטלונד אמר שזה מאתגר עבור מוס וסט להסתגל לבימוי השוודי, אך בסופו של דבר הם הסתגלו.
טרי נוטרי (אנ'), שחקן אמריקאי המגלם את אולג, דמות שמתנהגת כמו קוף, לוהק על סמך ניסיונו בחידוש לכוכב הקופים והמשכיו. אוסטלונד גילה את נוטרי לאחר שחיפוש בגוגל: "actor imitating monkey" (שחקן מחקה קוף) וצפה באחת מהופעותיו של נוטרי.[3] הסצנה בהשתתפותו כללה כ-300 ניצבים.[4]
צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצילומים התקיימו מיוני עד אוקטובר 2016 בגטבורג, סטוקהולם וברלין. המויזאון בסרט מבוסס על ארמון סטוקהולם.
אוסטלונדה עדיף להתמקד בכל יום בסצנה אחת, וצילם עד 50 שוטים ביום, אם כי עבור הסיקוונסים המורכבים ביותר נדרשו ארבעה ימים.[5] בברלין, יום אחד הוקדש לעבודה עם שימפנזה ננסי, כאשר השחקנים קיבלו הוראות מפורטות כיצד להתנהג עם החיה כדי להימנע מלעורר תגובה אלימה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הריבוע (ארצות הברית)
"הריבוע", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הריבוע", באתר AllMovie (באנגלית)
"הריבוע", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "הריבוע", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "הריבוע", באתר Metacritic (באנגלית)
- "הריבוע", באתר אידיבי
- "הריבוע", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
- ביקורות
- ארז דבורה, ביקורת סרט - "הריבוע": מי שלא בא - מרובע, באתר ynet, 23.02.18
- אורי קליין, "הריבוע": מה עושה שימפנזה אנושית בסרט על מוזיאון, באתר הארץ, 22.02.18
- יוני שלמון, "הריבוע" – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני, באתר בצלאל, 03.07.2018
- גדעון עפרת, שובו של הריבוע, באתר המחסן של גדעון עפרת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Haliloglu, Nagihan (25 בדצמבר 2017). "'The Square': Unsettling portrait of modern art world". Daily Sabah. Turkuvaz Media Group. אורכב מ-המקור ב-25 March 2018. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2018.
- ^ Wise, Damon (16 בספטמבר 2017). "Ruben Östlund Explains Why His Cannes Palme D'Or Winner 'The Square' Is 'A Humanistic Traffic Sign' – Toronto Studio". Deadline Hollywood. Penske Business Media. אורכב מ-המקור ב-18 September 2017. בדיקה אחרונה ב-17 בספטמבר 2017.
- ^ Utichi, Joe (29 במאי 2017). "Meet Ruben Östlund, Director Of The Newly-Crowned Palme D’Or Winner, 'The Square' – Cannes". Deadline Hollywood. Penske Business Media. אורכב מ-המקור ב-29 May 2017. בדיקה אחרונה ב-29 במאי 2017.
- ^ Fear, David (28 באוקטובר 2017). "'The Square': Why This Award-Winning Art-World Satire Will Make You Squirm". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-28 October 2017. בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2017.
- ^ Mitchell, Wendy (19 במאי 2017). "'The Square' set visit and Ruben Ostlund interview". Screen Daily. Screen International. אורכב מ-המקור ב-19 May 2017. בדיקה אחרונה ב-28 במאי 2017.