הריטג' פאונדיישן
 | |
 | |
| מדינה |
ארצות הברית  |
|---|---|
| משרד ראשי |
וושינגטון די. סי. |
| מיקום מטה הארגון | 214 Massachusetts Ave NE Washington D.C. 20002-4999 |
| מייסדים |
פול וייריץ', אדווין פיולנר, ג'וזף קורס |
| יושב ראש |
בארב ואן אנדל-גבי |
| תקופת הפעילות |
16 בפברואר 1973 – הווה (52 שנים) |
|
www | |
| קואורדינטות | 38°53′43″N 77°00′10″W / 38.895194444444°N 77.002805555556°W |
 | |
  | |
הריטג' פאונדיישן (באנגלית: The Heritage Foundation) הוא מכון מחקר שמרני למדיניות ציבורית, הפועל כארגון ללא מטרות רווח, ובסיסו בוושינגטון בירת ארצות הברית. משימתו של המכון, שנוסד בשנת 1973, היא לגבש ולקדם מדיניות ציבורית שמרנית המבוססת על עקרונות של יוזמה חופשית, ממשל מוגבל, שוק חופשי, ערכים משפחתיים מסורתיים וביטחון לאומי חזק. עם יותר מ-200,000 תומכים פרטיים, קרנות ותאגידים, הריטג' הוא מכון המחקר למדיניות ציבורית הנתמך ביותר בארצות הברית.[1][2][3]
המכון מספק המלצות מחקר ומדיניות לממשלים נשיאותיים, לקונגרס, לתקשורת ולקהילות אקדמיות. הוא נחשב לאחד מצוותי החשיבה המשפיעים ביותר על המדיניות הציבורית בארצות הברית מאז שנות ה־80 של המאה ה־20, ובעיקר שימש מקור השראה לעיצוב מדיניות לממשלים הרפובליקניים של רונלד רייגן ודונלד טראמפ.[3]
תחומי פעילות והשפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הריטג' פאונדיישן עוסק במגוון רחב של תחומי מדיניות, במטרה לקדם פתרונות שמרניים לסוגיות מרכזיות בארצות הברית.[4] המכון מחלק את פעילותו למספר תחומים עיקריים:
- מדיניות פנים: כוללת נושאים כמו חינוך, בריאות, רווחה, מיסוי, רגולציה, עבודה, ביטוח לאומי (אנ'), תחבורה, חקלאות, ואנרגיה.
- מדיניות חוץ וביטחון לאומי: עוסקת בנושאים כגון ביטחון גבולות, הגנה לאומית, סייבר, יחסי חוץ עם סין, רוסיה, המזרח התיכון, ואירופה.
- משפט וחוקה: מתמקדת בזכויות חוקתיות, מערכת המשפט, זכויות נשק (אנ'), טוהר הבחירות, ופשיעה.
- תרבות וחברה: מטפלת בנושאים כמו חופש דת, זכויות הורים, נישואין ומשפחה, מגדר, וחיים.
- כלכלה: כוללת ניתוחים של שווקים, מדיניות מוניטרית, סחר בינלאומי, וחופש כלכלי.
המכון מפרסם מחקרים, ניירות עמדה, ומדריכים למדיניות, ומפעיל פלטפורמות תקשורתיות כמו The Daily Signal (אתר חדשות מקוון של המכון) כדי להפיץ את רעיונותיו לציבור הרחב. בנוסף, הריטג' מקיים תדרוכים למחוקקים, מועמדים פוליטיים, ומנהיגים מקומיים, במטרה להשפיע על קובעי מדיניות.[1]
אחד מהפרויקטים הבולטים של המכון הוא "Index of Economic Freedom" (אנ'), מדד שנתי המדרג את רמת החופש הכלכלי ב-184 מדינות, בהתבסס על קריטריונים כמו זכויות קניין, שלטון החוק, גודל הממשלה, יעילות רגולטורית, ופתיחות לשווקים. מדד זה משמש ככלי להשוואה ולהבנת הקשר בין חופש כלכלי (אנ') לשגשוג. המדד נבנה בשותפות עם וול סטריט ג'ורנל, ובהווה מתפרסם על ידי המכון לבדו.[5]
החזון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכון מציג חזון להתמודדות עם תשעה אתגרים מרכזיים שלדבריו עומדים בפני ארצות הברית, במטרה להפוך את אמריקה ליציבה, חזקה ובטוחה יותר – כיום ולדורות הבאים. האתגרים מפורטים באתר המכון[6] והם:
- התמודדות עם המפלגה הקומוניסטית הסינית – המכון מציג את המפלגה הקומוניסטית הסינית כאיום הזר המתמשך והחמור ביותר על ביטחונה ועתידה של ארצות הברית.
- צמצום רגולציה, אינפלציה והוצאות ממשלתיות – רגולציה מופרזת, אינפלציה והוצאות ממשלתיות מופרזות נתפסות על ידי המכון כמס עקיף הפוגע בכלל האזרחים, ובפרט במשפחות עובדות המתקשות לעמוד ביוקר המחיה.
- השבת השליטה על הגבולות ומדיניות ההגירה – שמירה על גבולות ברי שליטה ואכיפת חוקי ההגירה נתפסות כתנאים הכרחיים למדינה ריבונית ולחברה מסודרת.
- הבטחת טוהר הבחירות – הבטחת תקינות ההליך הדמוקרטי ושקיפות מלאה בתהליך הבחירות נתפסת ככלי מרכזי בשמירה על אמון הציבור במוסדות השלטון.
- הרחבת חופש הבחירה בחינוך – ההורים, ולא פקידי ממשל או מערכות בירוקרטיות, צריכים להיות אלה שמקבלים את ההחלטות בנוגע לחינוך ילדיהם.
- שיקום הריבונות הדיגיטלית – חברות הטכנולוגיה הגדולות, שבעבר שימשו מנוע לחדשנות אמריקאית, נתפסות כיום – לפי המכון – כמי שפוגעות בחירות, מצנזרות דעות ומערערות את הערכים הלאומיים.
- חיזוק מוסד המשפחה – על פי השקפת המכון, כל ילד זכאי להיוולד להורים נשואים שיספקו לו סביבה יציבה, אהבה, הדרכה והגנה לאורך חייו.
- מיגור "הדיפ סטייט" – המכון טוען כי רשת של פקידים לא נבחרים וקבוצות אינטרס פוליטי עוקפת את רצון הציבור על ידי טרפוד יוזמות של נבחרי הציבור בדרכים בירוקרטיות או משפטיות.
- שחרור הפוטנציאל האנרגטי של אמריקה – המכון תומך במדיניות שתאפשר פיתוח נרחב של משאבי האנרגיה המקומיים, מתוך תפיסה שאנרגיה זמינה וזולה היא תנאי יסוד לצמיחה כלכלית ולשגשוג אנושי.
רקע והיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הריטג' פאונדיישן נוסד בפברואר 1973 בוושינגטון הבירה על ידי אדווין פוילנר (Edwin Feulner), ופול וייריך (Paul Weyrich) שני פעילים פוליטיים רפובליקנים בקונגרס, במימון ראשוני של איש העסקים ג'וזף קורס (Joseph Coors) ומשפחתו, שהיו מזוהים עם הימין השמרני בארצות הברית. המכון הוקם כצוות חשיבה עצמאי, בתגובה לתחושת מיאוס מהקונצנזוס הליברלי ששרר בתקופת ממשל ניקסון ומהאופי הזהיר של מכוני מחקר קיימים. מטרתו הייתה לגבש ולהציע מדיניות שמרנית עבור הקונגרס ולממשל, תוך שימת דגש על ממשלה מוגבלת, שוק חופשי, חירות אישית, ערכים מסורתיים וביטחון לאומי חזק.[7]
היוזמים ביקשו להקים סוג חדש של מכון מחקר, שאינו מסתפק במחקר אובייקטיבי, אלא מבקש להשפיע באופן ישיר ואקטיבי על מקבלי ההחלטות. המכון הפנה את המוקד מפרסום מאמרים אקדמיים לתדריכים קצרים, קשר שוטף עם מחוקקים, ומערך יחסי ציבור ענף בעל גישה שיווקית-אסטרטגית להגשת רעיונות לפעילות מדינית מידית. הוא קידם שיתוף פעולה בין כל זרמי הימין השמרני והפך לפלטפורמה מגשרת בתנועה הנאו-קונסרבטיבית.[7]
עם מינויו של אדווין פוילנר לנשיא המכון בשנת 1977, החל המכון ליישם את חזונו האקטיביסטי באופן שיטתי. פוילנר גייס דור חדש של חוקרים צעירים ונמרצים, ייסד רשת ארצית של מומחים שמרנים שסיפקה מידע ועדויות למחוקקים, והתאים את תוכני המחקר לשפתם ולצרכיהם של מקבלי ההחלטות. הוא גם פעל להרחבת הנוכחות הציבורית של המכון באמצעות פרסום מאמרים רבים באמצעי התקשורת, והשיק את כתב העת, Policy Review (אנ'), שזכה לשבחים כבמה מרכזית לרעיונות שמרניים בתחום המדיניות הציבורית[7].
תחת ניהולו של פוילנר, גויסו תרומות בסכומים ניכרים באמצעות פנייה אישית לתורמים, מכתבי תודה והבלטת חשיבות הערכים השמרניים. המכון זכה לתמיכה נרחבת מצד אנשי עסקים שמרנים. בין 1974 ל־1980 הוכפל תקציב המכון פי 13.[7]
במהלך כהונתו של הנשיא רונלד רייגן בשנות ה-80, הארגון הפך לגורם מרכזי בעיצוב מדיניות הממשל. דו"ח הדגל שלו, "Mandate for Leadership" (אנ'), מדריך שכלל מעל 2,000 המלצות מדיניות קונקרטיות לרפורמות בתחומי מס, ביטחון, אנרגיה וחינוך, שמהן כ-60% יושמו בפועל על ידי ממשל רייגן בתחילת דרכו. כמו כן, מתוך 250 מחברי הדו"ח, לפחות 15 מונו לתפקידים בכירים בממשל.[7][8]
ב־1982 פרסם המכון את מסמך High Frontier, שהציע אסטרטגיית ביטחון חלל כמרכיב מרכזי בהגנת ארצות הברית. המסמך היווה תרומה רעיונית חשובה ל"יזמת ההגנה האסטרטגית" (SDI) של הנשיא רייגן, הידועה גם כ"תוכנית מלחמת הכוכבים".[7]
החל משנות ה־90 פחתה השפעתו הישירה של המכון על ממשלים פדרליים, והוא ניצב מול תחרות גוברת ממכוני חשיבה אחרים, כגון American Enterprise Institute או מכון קאטו.[7] אף על פי כן, המכון שימר מעמד ציבורי בולט, הרחיב את פעילותו האקטיביסטית באמצעות הקמת Heritage Action for America (אנ') בשנת 2010, והמשיך להשפיע על השיח השמרני בארצות הברית.[9]
בתקופת ממשלו של דונלד טראמפ נרשם חידוש ניכר בהשפעתו של המכון: עשרות מבכירי הממשל היו קשורים להריטג' פאונדיישן, ודוחות מדיניות שהפיק שימשו את צוות המעבר של טראמפ. בשנת 2023 השיק המכון את פרויקט 2025 – מסמך מדיניות נרחב שנועד להנחות ממשל רפובליקני עתידי, והוא נתפס כניסיון לשחזר ואף להרחיב את השפעתו הפוליטית הישירה של המכון.[10]
הריטג' פאונדיישן פועל כיום כ"מנוע אינטלקטואלי" של התנועה הנאו-קונסרבטיבית ומדגים את הקשר ההדוק בין ידע לשלטון. המכון לא מסתיר את עמדותיו האידאולוגיות ונמנע מלהתיימר להיות גוף אובייקטיבי. בכך ביסס את עצמו כמודל למכוני חשיבה שמרניים נוספים בארצות הברית ובעולם, כדוגמת פורום קהלת בישראל.[7]
פרויקט 2025: רקע ומטרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2023 השיק היריטג' פאונדיישן בשותפות עם כ-50 ארגונים שמרניים נוספים, את "פרויקט 2025", מיזם רחב היקף שנועד להכין תשתית אידאולוגית, תוכניות פעולה ומאגרי כוח אדם לממשל רפובליקני שמרני עתידי. ליבת המיזם היא מסמך מדיניות מקיף בשם Mandate for Leadership,[4] הקורא לרפורמות נרחבות בממשל הפדרלי, ובהן: צמצום עצמאות סוכנויות, הרחבת סמכויות הנשיא, ביטול רגולציות בתחומי הסביבה והחברה, והקשחת מדיניות ההגירה. לצד זאת נבנה מאגר מועמדים לתפקידי מפתח בממשל, במטרה להבטיח מינויים התואמים את האג'נדה השמרנית.[11][12][13]
הפרויקט עורר מחלוקת ציבורית נרחבת, במיוחד סביב ההצעות שנוגעות לזכויות אזרח, חופש הביטוי ומדיניות חברתית. מבקריו טוענים כי יישום מלא של ההמלצות עלול להוביל לריכוז סמכויות חסר תקדים בידי הנשיא ולפגיעה במנגנוני האיזון והבלמים של הדמוקרטיה האמריקאית.[11][12][13]
קשרים עם ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הריטג' פאונדיישן מקיים לאורך השנים קשרים עם גורמים ישראליים, ופועל לחיזוק השותפות האסטרטגית בין ארצות הברית לישראל. במרץ 2025 פרסם המכון מסמך מדיניות הקורא לשדרוג היחסים לשותפות אסטרטגית שוויונית, המבוססת על ערכים דמוקרטיים משותפים ואתגרים ביטחוניים אזוריים. בין היתר, המסמך ממליץ על הפסקה הדרגתית של הסיוע הצבאי הישיר לישראל עד לשנת 2047, והמרתו במודל של שיתוף פעולה הדוק ומבוסס-אינטרסים בתחומי ביטחון, כלכלה וטכנולוגיה.[14]
במקביל, מקיים המכון שיתופי פעולה עם גופים ישראליים, בהם פורום קהלת, לקידום רפורמות שמרניות בישראל – לרבות בתחומי המשפט, הרגולציה והזהות הלאומית. על פי דיווח שפורסם בעיתון הארץ (מאי 2025), פעילות זו נתפסת כחלק ממאמץ רחב יותר להחיל את עקרונות גישת MAGA ("Make America Great Again") גם על מדינות בעלות ברית של ארצות הברית, לרבות ישראל. פעילות זו, כמו גם הקשרים עם ארגונים אזרחיים שמרניים בישראל, עוררה דיון ציבורי בישראל ובארצות הברית בנוגע למידת ההשפעה הפוליטית של המכון על תהליכים פוליטיים מחוץ לארצות הברית.[15]
פרויקט אסתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]"פרויקט אסתר" (אנ'),[16] הוא יוזמה שהשיק הריטג' פאונדיישן בשנת 2025 במטרה להיאבק באנטישמיות הגוברת במוסדות אקדמיים, ארגוני חברה אזרחית ובתקשורת. היוזמה, שנוסחה על ידי אנשי ימין נוצריים אוונגליסטים כמעט ללא מעורבות יהודית, מזהה את התנועה הפרו-פלסטינית בארצות הברית ככזו הפועלת למעשה בשירות חמאס. במסגרת הפרויקט מוצעים שורה של צעדי תגובה נוקשים, ובהם גירוש סטודנטים זרים המשתתפים בהפגנות פרו-פלסטיניות, הטלת סנקציות כלפי מוסדות אקדמיים, פיטורים ממשרות ציבוריות, ואפילו הפעלת חוקי RICO שנועדו במקור למאבק בפשע מאורגן.[16][15][17]
היוזמה עוררה ביקורת מצד ארגונים לזכויות אזרח, חוקרים וקבוצות יהודיות. לטענת מבקריה, פרויקט אסתר מטשטש את הגבול בין ביקורת פוליטית על מדיניות ישראל לבין אנטישמיות, ועלול לפגוע בחופש הביטוי ובזכויות אזרח. בעוד שכמה ארגונים יהודיים הביעו תמיכה מסויגת בהצעות מסוימות שבפרויקט, אחרים דחו אותו לחלוטין בטענה כי הוא עלול ל"תדלק" אנטישמיות במקום למתן אותה.[16][15][17]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הריטג' פאונדיישן (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי: The Heritage Foundation
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 About Heritage, The Heritage Foundation (באנגלית)
- ^ Bureau of Public Affairs Department Of State. The Office of Electronic Information, The Heritage Foundation, 2001-2009.state.gov (באנגלית)
- ^ 1 2 Heritage Foundation | History, Reagan Administration, Project 2025, Donald Trump, & Facts | Britannica, www.britannica.com, 2025-05-21 (באנגלית)
- ^ 1 2 Project 2025's "Mandate for Leadership: The Conservative Promise", www.documentcloud.org
- ^ The Heritage Foundation, Index of Economic Freedom | The Heritage Foundation, Index of Economic Freedom | The Heritage Foundation (באנגלית)
- ^ Restoring America’s Promise, The Heritage Foundation (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Kai Tian, Ideology and Political Culture: The Intellectual Practice of Heritage Foundation, International Journal of Social Science and Humanity 12, 4, November 2022, עמ' 236-242
- ^ Andrew Blasko, REAGAN AND HERITAGE: A Unique Partnership, The Heritage Foundation (באנגלית)
- ^ Heritage Action for America, Library of Congress, Washington, D.C. 20540 USA
- ^ Project 2025 Publishes Comprehensive Policy Guide, ‘Mandate for Leadership: The Conservative Promise’, The Heritage Foundation (באנגלית)
- ^ 1 2 Melissa Quinn & Jacob Rosen, What is Project 2025? What to know about the conservative blueprint for a second Trump administration - CBS News, www.cbsnews.com, 2024-11-08 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Project 2025 Would Destroy the U.S. System of Checks and Balances and Create an Imperial Presidency, Center for American Progress, 2024-10-01 (באנגלית)
- ^ 1 2 Jacob Knutson, How Project 2025 would change American life, Axios, 2024-11-06 (באנגלית)
- ^ The Kathryn and Shelby Cullom Davis Institute for National Security and Foreign Policy at The Heritage Foundation, U.S.–Israel Strategy: From Special Relationship to Strategic Partnership, 2029–2047, The Heritage Foundation (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Nettanel Slyomovics, The MAGAfication of Israel: How America's Heritage Foundation Plans to 'Convert' the Jewish State, HAARETZ, May 25, 2025
- ^ 1 2 3 Project Esther: A National Strategy to Combat Antisemitism, The Heritage Foundation (באנגלית)
- ^ 1 2 Amanda Lewellyn, Trump is using the Project Esther playbook to deport protesters, Vox.com, Apr. 12, 2025