לדלג לתוכן

הרינג אדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברומן המסתורין חקירה בשני, הבלש שרלוק הולמס בוחן רמז שמתגלה מאוחר יותר כמטעה בכוונה.

הרינג אדום הוא מונח המציין מידע מטעה או מסיח את הדעת מן השאלה האמיתית.[1] זה עשוי להיות כשל לוגי או אמצעי ספרותי שמוביל את הקוראים או את הקהל למסקנה שקרית.

המונח התפרסם בשנת 1807 בידי וויליאם קובט: הוא סיפר סיפור על שימוש בדג מעושן בעל ריח חזק כדי להסיח את תשומת ליבם של כלבי הציד מן הארנב הניצוד.[2]

"הרינג אדום" הוא טקטיקת הסחה, לא בהכרח מכוונת, שעניינה הוא מעבר לנושא לא רלוונטי[3][4](אין לבלבל עם המונח איש קש, הכרוך בעיוות של עמדת הצד השני).[5] המונח "הרינג אדום" משמש בעיקר כדי לקבוע כי טיעון אינו רלוונטי לסוגיה הנידונה. למשל: "אני חושב שצריך להחמיר את הדרישות האקדמיות לסטודנטים. אני ממליץ לך לתמוך בזה כי אנחנו במשבר תקציבי, ואנחנו לא רוצים שהשכר שלנו ייפגע". המשפט השני, המוצג כנימוק למשפט הראשון, אינו מתייחס לנושא זה.

הטעיה מכוונת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות "הרינג אדום" עשוי לשמש כדי לשתול רמז כוזב שמוביל את הקוראים למסקנה שגויה.[6] [7] [8] לדוגמה, ב"צופן דה וינצ'י" דמותו של הבישוף ארינגרוסה מוצגת במשך רוב הרומן כאילו הוא נמצא במרכז הקונספירציות של הכנסייה, אך מאוחר יותר מתגלה כי הוטעה בתמימות על ידי האנטגוניסט האמיתי של הסיפור. שמה של דמותו הוא תרגום רופף של המונח "הרינג אדום" מאיטלקית.[9]

"הרינג אדום" נמצא גם בסיפור הראשון של שרלוק הולמס, "חקירה בשני": הרוצח כותב בזירת הפשע את המילה "Rache" ('נקמה' בגרמנית), מה שהוביל את המשטרה – ואת הקוראים – להניח בטעות שהוא גרמני.

"הרינג אדום" מופיע גם בהצגת בעיות בלימודי משפטים, כדי להטעות ולהסיח את דעתם של תלמידים מלהגיע למסקנה נכונה לגבי סוגיה משפטית. [10]

"הרינג אדום" ברטוריקה הוא טקטיקת הסחה שנועדה להסיט את הקהל מן הנושא המרכזי. הפוליטיקאי הדובר מכניס נושא לא רלוונטי או טיעון מטעה וכך מסיט את הדיון מנושא שאינו נוח לו או שיכול להזיק לו. כשל זה מנצל את הרגשות או את ההטיות של הקהל כדי לשנות את המיקוד, וכך מקשה על התמודדות עם הנושא המקורי. לדוגמה, במהלך ויכוח על מדיניות כלכלית, פוליטיקאי עשוי להעלות האשמות לא קשורות לגבי חייו האישיים של היריב, ובכך להסיט את תשומת הלב מן הביצועים הכלכליים שלו עצמו. השימוש ב"הרינג אדום" יכול לפגוע בשיח הרציונלי ולמנוע מן הציבור להעריך באופן ביקורתי נושאים פוליטיים חשובים.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ "red herring, n." Oxford English Dictionary. OED Third Edition, September 2009. אורכב מ-המקור ב-24 בספטמבר 2015.
  2. ↑ Dupriez, Bernard Marie (1991). A Dictionary of Literary Devices: Gradus, A–Z (באנגלית). University of Toronto Press. ISBN 978-0-8020-6803-3.
  3. ↑ Tindale, Christopher W. (2007). Fallacies and Argument Appraisal. Cambridge University Press. pp. 28–33. ISBN 978-0-521-84208-2.
  4. ↑ "red herring, n." Oxford English Dictionary. OED Third Edition, September 2009. אורכב מ-המקור ב-24 בספטמבר 2015.
  5. ↑ Hurley, Patrick J. (2011). A Concise Introduction to Logic. Cengage Learning. pp. 131–133. ISBN 978-0-8400-3417-5. ארכיון מ-22 בפברואר 2017.
  6. ↑ Niazi, Nozar (2010). How To Study Literature: Stylistic And Pragmatic Approaches. PHI Learning Pvt. Ltd. p. 142. ISBN 978-81-203-4061-9. ארכיון מ-9 באוקטובר 2013.
  7. ↑ Dupriez, Bernard Marie (1991). Dictionary of Literary Devices: Gradus, A-Z. Translated by Albert W. Halsall. University of Toronto Press. p. 322. ISBN 978-0-8020-6803-3.
  8. ↑ Turco, Lewis (1999). The Book of Literary Terms: The Genres of Fiction, Drama, Nonfiction, Literary Criticism and Scholarship. UPNE. p. 143. ISBN 978-0-87451-955-6. ארכיון מ-9 באוקטובר 2013.
  9. ↑ Lieb, Michael; Mason, Emma; Roberts, Jonathan (2011). The Oxford Handbook of the Reception History of the Bible. Oxford University Press. p. 370. ISBN 978-0-19-967039-0. ארכיון מ-22 בפברואר 2017.
  10. ↑ Sheppard, Steve, ed. (2005). The history of legal education in the United States: commentaries and primary sources (2nd print. ed.). Clark, N.J.: Lawbook Exchange. ISBN 978-1-58477-690-1.