לדלג לתוכן

הרישום הלאומי להקלטות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרישום הלאומי להקלטותאנגלית: National Recording Registry) הוא רשימה של הקלטות קול שנבחרו על ידי ספריית הקונגרס של ארצות הברית לשימור תמידי, בשל היותן בעלות חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית, אשר משקפות את החיים בארצות הברית או מעצבות אותם.

הרשימה נוסדה בשנת 2000 בעקבות חוק שימור ההקלטות הלאומי (National Recording Preservation Act of 2000), אשר ייסד את המועצה הלאומית לשימור הקלטות (אנ') – גוף מייעץ שחבריו ממונים על ידי ספרן הקונגרס (אנ').

מאז שנת 2002, נבחרות הקלטות מדי שנה על ידי חברי המועצה, לפי המלצות הציבור והקהילה המקצועית, ומתווספות לרשימה. מטרת המיזם היא לשמר את מורשת ההקלטות של ארצות הברית לדורות הבאים.

רקע והיסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק משנת 2000 ייסד שלושה גופים עיקריים: הרישום הלאומי להקלטות, המועצה הלאומית לשימור הקלטות (אנ') והקרן לאיסוף תרומות עבור שימור הקלטות.[1]

בשנת 2003 הוכרזו 50 ההקלטות הראשונות ברשימה על ידי ספרן הקונגרס דאז, ג'יימס בילינגטון (אנ').

בארבע השנים הראשונות נוספו 50 הקלטות בכל שנה. החל משנת 2006, מתווספות לרשימה 25 הקלטות מדי שנה.

נכון לשנת 2026, כוללת הרשימה 700 הקלטות.

קריטריונים לבחירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת שהקלטה תיכלל ברישום הלאומי, עליה לעמוד בקריטריונים הבאים:[2]

  • להיות בעלת ערך תרבותי, היסטורי או אסתטי משמעותי.
  • לשקף או לתרום להבנה של החיים והתרבות בארצות הברית.
  • לא תישקל להוספה הקלטה שאין לה עותק קיים שניתן לשימור.
  • רק הקלטות שחלפו לפחות עשר שנים מאז הפקתן זכאיות להיבחר.

מדי שנה מוזמן הציבור להציע הקלטות שראויות לדעתו להיכלל ברשימה. ההצעות נשקלות על ידי המועצה, והרשימה השנתית מתפרסמת באביב.

שמירה ושימור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההקלטות שברשימה נשמרות בקמפוס פאקארד לשימור אודיו ווידאו של ספריית הקונגרס בווירג'יניה. חלק מההקלטות נכללות גם באוספים האודיו-ויזואליים של הארכיון הלאומי של ארצות הברית, בעיקר כאשר מדובר בהקלטות בעלות תוכן פוליטי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]