הרכבת העילית של לונדון
 | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| עיר |
לונדון רבתי  |
| מפעיל | Arriva Rail London[1] |
| מידע על ההקמה | |
| פתיחת הקו |
11 בנובמבר 2007 |
| מידע על הקו | |
| אורך הקו | 167 ק"מ (103.8 מייל) |
| רוחב המסילה | 1,435 מ"מ |
| מספר נוסעים בשנה | 181.4 מיליון[2] |
| מספר הקווים | 6 |
| מספר התחנות | 82[2] |
| אתר רשמי | |
| תרשים הקו | |
 | |
  | |
הרכבת העילית של לונדון (באנגלית: London Overground) היא מערך של קווי רכבת פרוורית מונעת בחשמל הפועל במטרופולין לונדון רבתי. הרכבת העילית נמצאת תחת פיקוחו של TfL, תאגיד התחבורה של לונדון. בשנת 2017 השתמשו בשירותיה 189 מיליון נוסעים. היא מהווה שירות משלים לרכבת התחתית של המטרופולין.
הקמת מערך הרכבת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערך קווי הרכבת העילית מתבסס על מסילות ברזל שהוקמו בלונדון מאז המאה ה-19, אך הוא נפרד מקווי הרכבת המקשרים את לונדון ליתר חלקיה של בריטניה. המסילות הופעלו עם השנים על ידי מפעילים שונים ותחת שמות שונים.
בשנת 2007 הובאו רוב המסילות הכלולות כיום במערך הרכבת העילית תחת שליטתו של תאגיד טרנספורט פור לונדון (TfL) והמערך קיבל את שמו הנוכחי. השינוי אפשר מיתוג של הרכבת העילית במסגרת מותגי התחבורה האחרים של TfL, המשך פיתוח שלו בתיאום עם שירותי התחבורה האחרים במטרופולין, האחדה של רמת השירות ושימוש במערכת תשלומי הנסיעות המרכזית של התאגיד. בשנים הבאות הוספו מסילות (קיימות וחדשות) ותחנות למערך הרכבת העילית.
בשנת 2016 נמסרה במכרז הפעלת הרכבת העילית לחברת ההפעלה Arriva Rail London, זיכיון שעתיד להסתיים במאי 2026.
רשת הרכבת העילית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערך הרכבת העילית כולל תשעה קווים שונים באורך כולל של 167 קילומטר ובו 112 תחנות נוסעים. כמשתמע משמה של הרכבת נמצאות המסילות שלה בעיקר על פני הקרקע ומיעוטן הן תת-קרקעיות.
התחנות והקווים ממוקמים בעיקר באזור תעריף 2, כלומר האזור המקיף את ליבה של העיר[3] ורובם גם נמצאים מצפון לנהר התמזה. הרכבת העילית משרתת כתחנות קצה שתי תחנות עיקריות בליבה של העיר - תחנת יוסטון ותחנת רחוב ליברפול.
חלק מתחנות הרכבת העילית ממוקמות בקרבת התחנות של מערכי הרכבת האחרים של לונדון - הרכבת התחתית, רכבת הדוקלנדס, קו אליזבת והטראמלינק, באופן המאפשר מעבר מהיר ביניהן.
לרכבת העילית יש שלושה מרכזי תפעול (Depot). בסוף 2017 החלה הרכבת העילית להפעיל שירות לילה חלקי.
צי הרכבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום (2025) משמשים ברכבת כ-111 מערכי רכבת משני דגמים; בריטיש רייל סדרה 348 "קפיטלסטאר" ובריטיש רייל סדרה 710 "אוונטרה". שני הדגמים הוכנסו לשימוש מאז שנת 2009 ו-2019 בהתאמה ומאז 2020 הם היחידים השמשמים את רשת הרכבת.
| שם | נבנה | גודל צי | מהירות מרבית | סוג | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
 | בריטיש רייל סדרה 348 "קפיטלסטאר" | 2008-2011 | 57 | 120 קמ"ש | קרונוע חשמל (EMU) |  |
 | בריטיש רייל סדרה 710 "אוונטרה" | 2017-2020 | 54 |   | ||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הרכבת העילית של לונדון (באנגלית)
הרכבת העילית של לונדון, ברשת החברתית פייסבוק- הודעה על הקמת הרכבת העילית, מאתר Transport for London, באתר Web Archibe
- Clean, reliable and integrated: all change for neglected rail services in London, באתר הגארדיאן, 29 במאי 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אריווה צפויה להפעיל את שירותי הרכבת העילית עד למאי 2026, לאחר מכן חברת פירסט רייל לונדון צפויה לקבל את הזיכיון לנהל את השירותים.
- 1 2 Train Operating Company key statistics April 2023 to March 2024: London Overground, Office of Rail and Road, יולי 2025
- ↑ לצורך קביעת תעריפי התחבורה הציבורית חולקה לונדון רבתי ל-11 אזורי תעריף, שהם מעגלים קונצנטריים. אזור תעריף 1 הוא המעגל המרכזי בליבה של העיר.
| שירותי תחבורה ציבורית בלונדון רבתי | ||
|---|---|---|
|
