הרכבת התחתית של גוש דן
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| עיר | תל אביב-יפו, כפר סבא, רעננה, הוד השרון, הרצליה, רמת השרון, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון, ראשון לציון, בת ים, באר יעקב, רמלה, לוד, נס ציונה, רחובות, פתח תקווה, גבעת שמואל, קריית אונו, אור יהודה |
| מפעיל |
 נת"ע |
| מידע על ההקמה | |
| עלות | 150 מיליארד ש"ח[1] |
| פתיחת המערכת |
פתיחה חלקית: 2034 פתיחה מלאה: 2037 (משוער) |
| מידע על המערכת | |
| תחילת המערכת | |
| סיום המערכת | |
| סוג המערכת | רכבת תחתית |
| אורך המערכת | 145 ק"מ |
| צבע על המפה | כחול (M1), כתום (M2), וצהוב (M3) |
| מספר נוסעים ביום | 2,020,000 (משוער) |
| מספר הקווים | 3 |
| מספר התחנות | 109 |
| https://www.nta.co.il/metro | |
| תרשים המערכת | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה
   תרשים של מערך המערכת להסעת ההמונים במטרופולין תל אביב: רכבת (בשחור), הרכבת הקלה - הקו האדום (באדום), הרכבת הקלה - הקו הירוק המתוכנן (בירוק), הרכבת הקלה - הקו הסגול המתוכנן (בסגול), שלושת קווי הרכבת התחתית M1 (בכחול), M2 (בכתום), M3 (בצהוב). | |
  | |
הרכבת התחתית של גוש דן (נקראת גם MetroTLV) היא מערכת רכבת תחתית עתידית בת שלושה קווים שתהיה מערכת משלימה לרכבת הקלה "דנקל". היא נועדה להרחיב את רשת הקווים לפרברים המרוחקים יותר – כפר סבא ורעננה בצפון, פתח תקווה במזרח, ורחובות ונס ציונה בדרום, ולקצר משמעותית את זמני הנסיעה למרכזי התעסוקה בתל אביב. הקווים נועדו בין היתר כתחליף לקווי הרכבת הקלה שהוקפאו: הקו הצהוב והקו הוורוד.
תוואי הקווים הוגדרו לפי שלושה "מסדרונות ביקוש"[2][3]:
קו M1 – קו מצפון (כפר סבא ורעננה) לדרום (ראשון לציון, לוד ורחובות) דרך תל אביב. זהו הקו שאמור להסיע הכי הרבה נוסעים והוא הארוך והיקר במערכת. עלותו היא 82 מיליארד שקל כאשר התחנות אמורות לעלות 20 מיליארד והמנהרות 13 מיליארד.[4]
קו M2 – קו מזרח-מערב שיספק שירות מדרום פתח תקווה דרך רמת גן לתל אביב.
קו M3 – קו בצורת חצי טבעת שיחבר בין כל קווי הרשת ויאפשר מעבר ביניהם.
ההערכה היא שבניית קווי הרכבת התחתית במרכז תושלם עד לשנת 2037 בערים תל אביב, גבעתיים, בני ברק, גבעת שמואל, ראשון לציון, חולון, בת ים, פתח תקווה, קריית אונו ויהוד מונוסון בהיקף 78 ק"מ מסילות, 59 תחנות ו-3 מתחמי קרפיף (דפו), כאשר הקטעים הראשונים יושלמו בשנת 2034.[5] טרם ידוע מתי יושלם שלב ב' הכולל הארכת המסלולים לערים רחוקות יותר כמו רעננה והרצליה בצפון ולוד ורחובות בדרום בהיקף 74 ק"מ מסילות ו-50 תחנות נוספות. משרדי הממשלה מעריכים שהתועלת הכלכלית מהקמת הרכבת התחתית תהיה 390–550 מיליארד ש"ח עד 2040, ובלעדיו האובדן המשקי יגיע לכ-25 מיליארד ש"ח מדי שנה.[6]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המנדט הבריטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא שיש מידע רב להוסיף.התכנון הראשון של רכבת תחתית בתל אביב החל בשנות ה-20 של המאה ה-20, שנים ספורות לאחר שתל אביב קמה, אך בעקבות מגבלות תקציב הפרויקט נדחה.
לאחר קום המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה] פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא שיש מידע רב להוסיף.הנושא חזר לדיונים בשנות ה-60, כאשר תל אביב הייתה עיר גדולה שצריכה פתרונות תחבורה ציבורית. תוואי הרכבת תוכנן ונבנתה מתחת למגדל שלום מאיר קומה תת-קרקעית שתוכננה להיות אחת מתחנות הרכבת התחתית, אך גם פרויקט זה נדחה.
תכנון ראשוני של מערכת להסעת המונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 1997 הציגה חברת התכנון "PBS", תכנון ראשוני למערכת להסעת המונים (מתע"ן) בגוש דן, הכוללת שני קווי רכבת תחתית ושני קווי רכבת קלה, כאשר עלות הרכבת התחתית אז הוערכה בכ-3 מיליארד דולר ועלות הרכבת הקלה כמיליארד דולר.[7] התוכנית הראשונה למערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב גובשה כחלק מתוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 23א שאושרה ב-15 באוקטובר 1998.[8] בתוכנית הוצע לשמר רצועות דרך בצפון גוש דן בערים הרצליה, רמת השרון רעננה וכפר סבא ומזרח המטרופולין בערים רמת-גן ובני-ברק כדי לאכלס קווי רכבת קלה (LRT) במפלס הקרקע. התכנון כלל גם רצועות דרך לתוואי של "רכבת עירונית" (מטרו) שרובה נוסעת במנהרות מתחת לפני הקרקע בערים תל אביב, רמת-גן, יפו ובת ים. בשנת 2002, במסגרת העבודה על תוכנית המתאר המחוזית החל התכנון המפורט של המערכת.[9] במהלך התכנון התגלתה מחלוקת בין חברת "נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים" לעיריית תל אביב לגבי אופי המערכת. עיריית תל אביב רצתה לקדם מערכת של רכבות תחתיות ו"נת"ע" מערכת של רכבת קלה, על קרקעית שתשתלב עד כמה שניתן בתפקוד הרגיל של הרחוב, בגלל עלותה הנמוכה.[10] רק בקו האדום וקטע קצר בקו הירוק תוכנן לעבור במנהרה ותכנון לקווי רכבת תחתית רבת-קיבולת נגנז.
בשנת 2006, הושלם התכנון הראשוני של המערכת.[11] התכנון המפורט אושר ב-2010 בתמ"א 23/א/4[12] בתוכנית זו, משיקולי עלות, חלק מהקווים תוכננו כמערכת אוטובוסים מהירה (BRT) וחלק כרכבת קלה.
לאחר 2016
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודש ספטמבר 2016, התברר כי המתע"ן המתוכננת לא תוכל לעמוד ביעדים שנדרשו לה – עקב הקיבולת הנמוכה של מערכת על קרקעית בתוואי הרחוב – והוחל בתכנון מערכת שתיתן מענה טוב יותר. "נת"ע" פרסמה מכרז לתכנון שלשה קווי רכבת תחתיים.[13] בחודש ינואר 2017 זכתה חברת "SYSTRA" (אנ') הצרפתית במכרז של "נת"ע" לתכנון קווי הרכבת התחתית בגוש דן, בתקציב של כ-30 מיליון שקל.[14]
ביולי 2018 הוחלט במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לתקצב את תכנון קווי הרכבת התחתית בעלות של יותר מחצי מיליארד ש"ח, אולם הקמתם, הנאמדת ב-100–150 מיליארד ש"ח, לא אושרה נכון לאותה עת. התכנון היה להתחיל להקים ב-2022, כאשר תאריך היעד הוא 2026 לכל המוקדם.[15]
בפברואר 2019 נחשף התכנון הראשוני של מסלולי הרכבת התחתית ופרטים נוספים לגבי הפרויקט. במסגרת הפרויקט מתוכננים בכל 3 הקווים מסילות באורך כולל של כ-145 ק"מ שיחלפו ב-24 רשויות מקומיות, וכן 109 תחנות. אומדן זמן הביצוע הוא כ-12 שנים עם חנוכת הקווים ב-2032, עלותו המשוערת כ-150 מיליארד שקל[1] והתכנון הוא שהמערכת תאפשר כ-450 מיליון נסיעות בשנה. כמו כן על פי התכנון, קרונות הרכבת יהיו אוטומטיים וללא נהגי קטר וניתן יהיה להפעילם בתדירות של מעבר רכבת בתחנות מדי 3 דקות.
תכנון כללי, 2019
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 באפריל 2019 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את התוואי הכללי של הקווים M1, M2 ו-M3.[16] ו"נת"ע" יצאה לתהליך של פרסום תוכניות מלאות. התכנון התבצע תחת החלוקה הבאה לתוכניות תשתית לאומיות (תת"ל).
- תת"ל 101/א – המקטע הדרומי של קו M1[17] (מצומת חולון דרומה). באוקטובר 2021 הושלם תכנונו והוא יבוא לאישור ממשלת ישראל.[18]
- תת"ל 101/ב – החלק המרכזי של המקטע הצפוני של קו M1[19] (מצומת חולון צפונה).
- תת"ל 102 – קו M2.[20]
- תת"ל 103 – קו M3.[21]
בנובמבר 2020, פרסמה "נת"ע" מכרז לבחירת צוותי התכנון לשבעה מתח"מים (מרכזי תחבורה משולבים), שמהווים טרמינלים שיקשרו בין מערכות הסעת גדולות – הרכבת הקלה, הרכבת התחתית, אוטובוסים ורכבת ישראל.[22]
חוק הרכבת התחתית, 2021–2024
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2022 אישרה ועדת השרים את חוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021 לקריאה שנייה ושלישית. מטרת החוק היא לייעל את הליכי הקמת הרכבת התחתית ולעקוף חסמים בירוקרטיים ותכנוניים. החוק קובע הקמת רשות שתנהל את הפרויקט, קובע רגולציה ותיאום תשתיות וכן עוסק באזורים בהם יעבור הרכבת התחתית.[23] אף שהחוק היה מוכן, אישורו בכנסת נדחה למושב הקיץ.[24] ביוני 2022 התפרקה ממשלת ישראל השלושים ושש בלי שהספיקה להעביר את חוק הרכבת התחתית. הממשלה לא הצליחה לגייס רוב בשביל להעביר את החוק והחוק לא עבר. ביולי 2024 החוק אושר סופית.[25]
תכנון מפורט וחלוקה לשלבי ביצוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 2022 אישרה הממשלה את תוכניות קווי הרכבת התחתית M1 במקטע הדרומי וכן את קו הרכבת התחתית M3.[26] לפי התכנון העבודות יבוצעו בשלושה שלבים: תחילה יבצעו ב"נת"ע" העתקת תשתיות, פינוי השטח, הפקעות קרקע ובדיקה של התשתיות הפרוסות מתחת לאדמה. לאחר מכן יתחיל השלב המכונה "אינפרא 1", שכולל את חפירת תחנות הרכבת התחתית והמנהרות, ולבסוף יתחיל שלב "אינפרא 2" שכולל את עבודות התקשורת, התיאום והחשמול.[27]
בניגוד ל"דנקל", שם השלביות בוצעה על פי הקווים, השלביות במטרו נקבעה על הרשת כולה מתוך ליבת הביקושים ברדיוס שגדל כלפי חוץ. למשל, ה"גזע" בקו M1 מתחנת הראשונים ועד למחלף גלילות צפוי להיבנות ראשון. בדרום זרוע אחת של הקו ללוד, רמלה ובאר יעקב, והזרוע השנייה לנס ציונה ולרחובות יוקמו בשלב מאוחר יותר.[5]
בדצמבר 2022 "נת"ע" הודיעה על עיכוב בפתיחת הפרויקט, כך שהוא ייפתח חלקית ב-2034 ויופעל בצורה מלאה ב-2037.[28]
מכרזים לניהול התכנון והביצוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2023 משרד התחבורה, משרד האוצר וחברת "נת"ע" הכריזו על הזוכים במכרז לניהול התכנון ולניהול הביצוע של שלושת קווי הרכבת התחתית.[29]
הקבוצה הראשונה שזכתה במכרז מורכבת מהחברות "יניב זוהר הנדסה", "דנה הנדסה", "MM SpA" האיטלקית, "לוי שטרק וזילבשטיין ייעוץ הנדסי", שינהלו את קו M1. הקבוצה השנייה שזכתה במכרז מורכבת מ"דוד אקרשטיין", "WSP UK" הבריטית, "דקר בנייה והנדסה" שינהלו את קו M2. הקבוצה השלישית מורכבת מ"דבלמן פרצלינה ניהול פרויקטים ומבנים"[30], "Artelia SAS" ו"הוד הנדסה" שינהלו את קו M3.[31] שלוש הקבוצות האלו היו בתפקידי מפתח בפרויקט הקו האדום של "דנקל", אשר כלל ביקורת ציבורית קשה עקב כשלים שעלו בפרויקט בדו"ח מבקר המדינה[32][33].
בספטמבר 2024 פורסם כי משרד התחבורה וחברת נמלי ישראל מגבשים הצעה לנצל את כמות העפר הרבה שתוצא בקידוחי מנהרות הרכבת התחתית ותחנותיו – מעל 40 מיליון מטר מעוקב עפר – על מנת ליצור אי מלאכותי מול חופי תל אביב בהתאם לתוכניות הוותיקות של העיר, או לחלופין גם תשתית לנמל תעופה בין-לאומי, נמל ימי ועוד.[34]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תחבורה | ||
|
פורטל רכבות | ||
|
פורטל תל אביב-יפו | ||
|
פורטל ישראל | ||
דנקל – מערכת הרכבת הקלה בגוש דן, חלק מ"המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב"
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממשלת ישראל, פיתוח התחבורה הציבורית: תוכנית אסטרטגית דצמבר 2012, ירושלים, 2012 (אורכב 27.03.2022 בארכיון Wayback Machine)
- ממשלת ישראל, פיתוח התחבורה הציבורית – תכנית אסטרטגית לפיתוח מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים במטרופולין תל-אביב: דו"ח מסכם 2016, ירושלים, 2016 (אורכב 16.12.2021 בארכיון Wayback Machine)
- SYSTRA, Metro Network Feasibility Study Report: Executive Summary, נת"ע, 2019 (באנגלית) (אורכב 17.07.2021 בארכיון Wayback Machine)
- רינת בניטה, לירן קוסמן, הכדאיות הכלכלית של מיזם המטרו במטרופולין תל אביב – מעודכן, ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת: המחלקה לפיקוח תקציבי, 2023 (אורכב 17.04.2025 בארכיון Wayback Machine)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הרכבת התחתית של גוש דן
מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב – קווי מטרו, באתר מאגרי המידע הממשלתיים- מפת סיפור – StoryMap, אתר מיפוי אינטרנטי המרכז את תוכניות הרכבת התחתית בישראל, מינהל התכנון
- תרשים הרכבת התחתית והרכבת הקלה המתוכננת, ינואר 2023
כתבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליאור גוטמן, למה אין לנו מטרו? כי זה לא שווה למדינה, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2010
- אסף זגריזק, רכבת תת-קרקעית מהרצליה עד רחובות: כך ייראו קווי המטרו המתוכננים במרכז הארץ, באתר ynet, 25 בפברואר 2020
- גיא נרדי, 27 דקות מפתח תקווה לשדרות רוטשילד בתל אביב: המטרו של גוש דן יוצא מהתחנה, באתר גלובס, 29 ביוני 2020
- אסף זגריזק, התוכנית הגדולה אי פעם: מתי יהיה מטרו בישראל?, באתר ynet, 18 ביולי 2020
- אריק מירובסקי, מראשון לציון ועד גבעתיים: המטרו צפוי לעצור את הבנייה בעשרות מתחמים בגוש דן, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2020
- רונית מורגנשטרן, שאלת 150 מיליארד השקל: מתי נוכל סוף-סוף לנסוע במטרו, באתר מאקו, 16 במאי 2025
עיתונות יהודית היסטורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Paleor Agency, Tel Aviv Plans to Construct Subway, The New Palestine, 6 בדצמבר 1935
- מה יהיו פני התחבורה בתל־אביב בשנת 1960?, ידיעות עיריית תל אביב, 15 ביוני 1952
- לקראת רכבת תחתית בתל אביב, קול העם, 26 באוגוסט 1960
- החולמים על רכבת תחתית, הארץ, 21 בספטמבר 1960
- סופר "הארץ" בתל־אביב, נמיר: המונורייל – תחבורה זולה אך אינו תחליף לרכבת תחתית, הארץ, 30 באוקטובר 1962
- חודש הדיון על מונורייל בין תל־אביב ופתח־תקווה, דבר, 25 במרץ 1964
- נציגי משרד־התחבורה: רכבת תחתית – פתרון התחבורה בת"א, קול העם, 9 בפברואר 1965
- סופר "הארץ" בתל אביב, תכנית לשלושה קווי "מטרו" בתל־אביב, הארץ, 26 בפברואר 1965
- י. אסיא, מונורייל – שוב על הפרק, למרחב, 20 באפריל 1965
- יהודית וינקלר, רכבת תחתית או רכבת בחירות, חרות, 4 באוקטובר 1965
- סופר "הארץ" לענייני תחבורה, קליוסקי: יש לבנות בהקדם רכבת תחתית בתל־אביב – ניתן לבצע זאת תוך 3–4 שנים, הארץ, 5 בנובמבר 1969
- שמעון הניגמן, רכבת תחתית — פתרון נפלא. אבל..., על המשמר, 18 בפברואר 1972
- אוריאל ריינגולד, רכבת תחתית אינה פתרון, מעריב, 20 בדצמבר 1972
- אברהם קושניר, לדחות ההחלטה בעניין רכבת תחתית: על הממשלה להקים ועדת מומחים לבדיקת בעיות התחבורה בת"א רבתי, דבר, 1 במרץ 1973
- קיסר: איני רואה משקיעים לבניית רכבת תחתית בת"א, חדשות, 29 בספטמבר 1993
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2
סעיף 16 לחוק רכבת תחתית (מטרו), ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ איתי בלומנטל, קווי מטרו בגוש דן – התכנון יוצא לדרך, מתי ניסע בהם?, באתר ynet, 16 ביולי 2018
- ^
אורן דורי, לא רק רכבת קלה: רשת קווי מטרו במרכז הארץ ב-140 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 5 בספטמבר 2016
- ^ הקרב על המטרו: המספרים של פרויקט הענק נחשפים, באתר גלובס, 2 בנובמבר 2020
- ^ 1 2 "קריסה תחבורתית": מטרו בישראל - רק בשנת 2034, באתר ישראל היום, 22 בדצמבר 2022
- ^ אסף זגריזק, אנחנו תקועים בפקק ויש בכביש מסלול ריק: מירי רגב יוצאת נגד נתיבי התחבורה הציבורית. ומה היא חושבת על המטרו?, באתר גלובס, 2 בינואר 2023
- ^ עלות החלופה המומלצת של מערכת ההסעה בתל אביב - 4 מיליארד ד', באתר גלובס, 17 בפברואר 1997
- ^
הקמת רשת מסילות ברזל למערכת הסעת המונים משולבת במטרופולין גוש דן (תמ"א 23/א), באתר מינהל התכנון
- ^ ענת ג'ורג'י, טענה: תוכניות במרכז חייבות להתחשב בתוואי הרכבת הקלה, אף שסביר כי ישונה, באתר הארץ, 8 בפברואר 2002
- ^ המחלוקת בין עיריית ת"א לנ.ת.ע הולידה תוכנית חדשה לרכבת הקלה , באתר TheMarker, 19 ביולי 2004
- ^ שרון קדמי, רכבת מאדום לירוק, באתר הארץ, 20 באפריל 2006
- ^ תכנית מתאר ארצית למערכת תחבורה עתירת נוסעים במטרופולין גוש דן (תמ"א 23/א/4), באתר מינהל התכנון
- ^ אורן דורי, משרד התחבורה מציע: קווים עיליים של הרכבת הקלה בת"א יוסבו לתת־קרקעיים, באתר TheMarker, 27 ביולי 2016
- ^ נתי יפת , 8 מתמודדות על הפעלת הקו האדום; סיסטרה תתכנן קווי מטרו, באתר גלובס, 14 בינואר 2017
- ^ איתי בלומנטל, לא רק רכבת קלה: תכנון קווי המטרו של גוש דן יוצא לדרך, באתר ynet, 15 ביולי 2018
- ^ רועי רובינשטיין, המטרו בגוש דן – צעד נוסף לקראת תחילת עבודות, באתר ynet, 15 באפריל 2019
- ^ קו M1 – המקטע הדרומי, באתר מינהל התכנון
- ^ אסף זגריזק, כ-45 ק"מ, עם 31 תחנות: הושלם תכנון הקו הדרומי בפרויקט המטרו בגוש דן, באתר ynet, 11 באוקטובר 2021
- ^ קו M1 – החלק המרכזי של המקטע הצפוני, באתר מינהל התכנון
- ^ קו M2, באתר מינהל התכנון
- ^ קו M3, באתר מינהל התכנון
- ^ גיא נרדי, נת"ע פרסמה את מכרז המתכננים לשבעת הטרמינלים של המטרו, באתר גלובס, 26 בנובמבר 2020
- ^ יובל שדה, חוק המטרו אושר לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2022
- ^ שירית אביטן כהן ואסף גריזק, בורות ופופוליזם בדרך לפיזור: כך נראים הימים האחרונים של הכנסת ה-24, באתר גלובס, 28 ביוני 2022
- ^ דן רבן, אחרי העיכובים, חוק המטרו אושר סופית: הצפי לקו הראשון - לא לפני 2040, באתר ynet, 25 ביולי 2024
- ^ יובל שדה, אמיתי גזית, לפני ההצבעה על חוק המטרו: ועדת השרים אישרה את התוכניות לשני קווי מטרו, באתר כלכליסט, 22 במאי 2022
- ^ מרימים לתחתית: פרויקט המטרו של גוש דן, באתר ynet, 13 ביולי 2021
- ^ אסף זגריגק, המטרו כבר בעיכוב של 4 שנים: אלו התוכניות שיכריעו אם הפרויקט יתחיל להתקדם, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2022
- ^ יובל שדה, המטרו מתקדם: פורסמו החברות שינהלו את התכנון והביצוע, רגב חתמה על צווי הפקעת קרקע, באתר כלכליסט, 20 באוגוסט 2023
- ^ אסף זגריזק, חשש לניגוד עניינים בבניית הקו האדום והירוק ברכבת הקלה, באתר גלובס, 21 בפברואר 2022
- ^ יובל שדה, המטרו מתקדם: פורסמו החברות שינהלו את התכנון והביצוע, רגב חתמה על צווי הפקעת קרקע, באתר כלכליסט, 20 באוגוסט 2023
- ^ התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, באתר www.mevaker.gov.il
- ^ אלמוג עזר, עתירה נגד מכרז המטרו: הזוכות נכשלו בפרויקט הקו האדום, באתר כלכליסט, 22 בנובמבר 2023
- ^ אסף זגריזק, האתגרים של המטרו: מה יעשו עם 40 מיליון קוב חול ולאן ישפכו את מי התהום, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2024
| מערכות להסעת המונים בישראל | ||
|---|---|---|
| פעילות | הרכבת הקלה בירושלים (אדום, ירוק, כחול) • דנקל (אדום, ירוק, סגול) • כרמלית • מטרונית • אשדוד מטרו בס | |
| עתידיות | מערכות אוטובוסים מהירות בגוש דן (כחול, חום) • הרכבת התחתית של גוש דן (M1, M2, M3) • מערכת נפת אשקלון • נופית • הרכבת הקלה בבאר שבע | |
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)