הרכבת התחתית של מילאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרכבת התחתית של מילאנו
Metropolitana di Milan
Logo Metropolitane Italia.svg
Milano metropolitana Villa San Giovanni.JPG
מדינה איטליה
עיר מילאנו
מפעיל Azienda Trasporti Milanesi עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על המערכת
רוחב המסילה 1435 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר נוסעים ביום 1,303,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר נוסעים בשנה 569,500,000 (נכון ל־2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר הקווים 4
מספר התחנות 106
www.atm.it
תרשים המערכת
Milano - mappa rete metropolitana (schematica).svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרכבת התחתית של מילאנואיטלקית: Metropolitana di Milan) היא מערכת רכבת תחתית להסעת המונים הפועלת במילאנו העיר השנייה בגודלה באיטליה. המערכת המופעלת על ידי חברת "Azienda Trasporti Milanesi" מורכבת מארבעה קווים המזוהים על ידי מספרים וצבעים שונים, עם אורך כולל של 96.8 ק"מ על 106 תחנות הנמצאות בעיקר מתחת לאדמה[1]. בכל יום חול עוברים בתחנה בממוצע כ־1.4 נוסעים[2].

פרישת מערכת הרכבת התחתית מאפשרת גישה לכל אזורי העיר מילאנו ולמרבית פרבריה, וכן קישור למערכי התחבורה הנוספים במטרופולין. במסגרת תוכניות הפיתוח של המערכת מתוכננת פתיחתו של קו חדש והארכתם של קווים קיימים, למתן כיסוי רחב יותר של פרברי העיר, וכן מודרניזציה של תחנות המערכת הישנות והתאמתן לסטנדרטים החדשים.

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שמערכת הרכבת התחתית של מילאנו קטנה יחסית למערכות אחרות באירופה כמו הרכבת התחתית של לונדון והרכבת התחתית של פריז המפעילות קווים רבים ואלפי תחנות, המערכת במילאנו נבנתה בצורה חכמה שאפשרה את פרישתם של ארבעה קווים בלבד על פני שטח עצום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנונים הראשוניים עבור בניית קווי רכבת תחתית במילאנו החלו עוד בשנת 1914 בעקבות ההצלחה והפופולריות של רשתות תחבורה תת-קרקעית בערים אחרות באירופה כמו לונדון ופריז. בשנת 1938 ניתן האישור הסופי לבניית מערכת של 7 קווים, אך התכנון נפסק בשל מלחמת העולם השנייה ומחסור הכספים החמור שבא בעקבותיה.

שנים רבות מאוחר יותר בשנת 1952 הוצע שוב הפרויקט, אך מכיוון שלממשלה לא היה די כסף להשקיע בפיתוח המערכת הציעה הממשלה לחברת "Azienda Trasporti Milanesi" לבנות את המערכת.

קווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת הרכבת התחתית של מילאנו פועלים ארבעה קווים:

קו תחנות קצה פתיחה אורך חתך תחנות אורך רציף
Milano linea M1.svg סאסטו פרימו מגאיו (Sesto Primo Maggio) ↔ ראו פיארה (Rho Fiera) 1964 26.9 ק"מ צר 38 90 מ'
Milano linea M2.svg גאסאייט (Gessate) ↔ אסאגו מילאנופיורי פורום (Assago Milanofiori Forum) 1969 39.4 ק"מ צר 35 60 מ'
Milano linea M3.svg קומאסינה (Comasina) ↔ סן דונאטו (San Donato) 1990 16.7 ק"מ צר 21 90 מ'
Milano linea M5.svg ביגנאמי (Bignami) ↔ סן סירו סטודיו (San Siro Stadio) 2013 12.9 ק"מ צר 19 60 מ'

תוכניות פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה המציגה את המערכת כולל כל ההרחבות והקו המתוכנן.

הרחבת קווים קיימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל קווי הרכבת התחתית הקיימים נמצאים בשנים האחרונות בתהליכי שיפוץ והרחבה משמעותיים.

ישנן תוכניות להאריך את ארבעת קווי הרכבת הקיימים כדי ליצור קישוריות טובה יותר בין הרכבת התחתית לבין שאר אמצעי התחבורה הציבורית במילאנו וסביבותיה. תוכניות אלה כוללת הארכה של הקו M1 ב-4 קילומטרים וחמש תחנות נוספות. הפרויקט כיום בשלבי עבודה מתקדמים. קו M2 יורחב ב-18 קילומטרים ובתשע תחנות. קו M3 יורחב ב-23 קילומטרים ועשר תחנות. וקו M5 אשר הרחבתו היא הפרויקט הגדול ביותר יוארך בשמונה עשרה קילומטרים ושש עשרה תחנות חדשות יתווספו למסלולו[3].

קו הרכבת M4[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]