הרכבת (סרט, 1964)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרכבת
The Train
כרזת הסרט הרכבת
כרזת הסרט
מבוסס על Le front de l'art של רוז ואלאן
בימוי ג'ון פרנקנהיימר
הפקה ז'ול בריקן
תסריט פרנקלין קון, פרנק דייוויס
עריכה דייוויד ברת'רתון
שחקנים ראשיים ברט לנקסטר
פול סקופילד
ז'אן מורו
מוזיקה מוריס ז'אר
צילום ז'אן טורנייה
מפיץ יונייטד ארטיסטס
מדינה ארצות הברית, צרפת, איטליה
הקרנת בכורה 1964
משך הקרנה 140 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט מותחן, סרט דרמה, סרט מלחמה, סרט פעולה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 5,800,000‏$
הכנסות 6,800,000‏$
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרכבתאנגלית: The Train) הוא סרט מלחמה משנת 1964 שצולם בשחור-לבן בבימויו של ג'ון פרנקנהיימר עם ברט לנקסטר, פול סקופילד וז'אן מורו בתפקידים הראשיים.

התסריט נכתב בהשראת הספר התיעודי Le front de l'art (חזית האמנות) של רוז ואלאן (אנ') שפעלה ביחד עם ז'אק ז'וז'אר להצלת אוצרות אמנות בצרפת מידי הנאצים.

ב-2014 יצא הסרט ציידי האוצרות (אנ') בבימויו ובהפקתו של ג'ורג' קלוני העוסק גם הוא בפרשת ביזת יצירות אמנות בידי הנאצים.

הסרט היה מועמד לפרס האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה. התסריט היה מועמד לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר.

הקשר בין התסריט למציאות הוא רופף. בסרט מנסים לוחמי הרזיסטנס לעכב רכבת העושה דרכה לגרמניה ובה ציורים יקרים שנשדדו, באמצעים אלימים עם נפגעים רבים. במציאות מדובר ברכבת מס' 40.044 שנעצרה באמצעים ביורוקרטים עד שכוחות הכיבוש הצרפתיים הגיעו אליה ואחד הלוחמים, לויטננט אלכסנדר רוזנברג, זיהה כמה מהציורים ששייכים לאביו, סוחר האמנות פול רוזנברג.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגוסט 1944, כוחות בעלות הברית עומדים להגיע לפריז. הגרמנים ריכזו ציורים של טובי הציירים הצרפתיים בגלריה הלאומית ז'ה דה פום ומתכוננים להעבירם לגרמניה. בראש הפעולה עומד קולונל פרנץ פון ולדהיים (פול סקופילד).

מנהלת המוזיאון, מדמואזל וילאר (סוזאן פלון), מבקשת מכמה לוחמי הרזיסטנס העובדים בחברת הרכבות הלאומית של צרפת (SNCF), לעשות כל שביכולתם לעכב את יציאת הרכבת מצרפת עד שישתלטו עליה כוחות בנות הברית.

ראש התא של חברי המחתרת, פול לאביש (ברט לנקסטר) עובד גם כמפקח ראשי בתחנת הרכבת. הוא מסרב בהתחלה לסכן חיי אדם עבור ציורים אך וילאר מצליחה לשכנע אותו שאוצר הציורים הזה הוא גאוותה של צרפת.

לאביש מפעיל מערך גדול של אנשי מחתרת המשנים את שמות תחנות הרכבת ונותנים לגרמנים הרגשה שהם מתקרבים לגבול גרמניה ולמעשה הם מסתובבים מסביב לפריז. נהג הקטר הוותיק פאפא בול (מישל סימון) נתפס על ידי הגרמנים כשחיבל בקטר ומוצא להורג.

הם גורמים להתנגשות הקטר בקטר נוסף והגרמנים מוציאים להורג את הנהגים חברי המחתרת. לאביש מצליח לברוח אך נורה ברגלו. הוא מגיע צולע לפונדק שם מטפלת בו אלמנת המלחמה קריסטין (ז'אן מורו).

לאחר התאוששות, מצליח לאביש לפוצץ את המסילה. הרכבת נעצרת והגרמנים מאלצים את בני הערובה על הרכבת, לתקן במהירות את המסילה. לאביש מצליח להתחמח ופוגע במסילה במקום נוסף. הרכבת יורדת מהפסים והארגזים נזרקים. הגרמנים המרוגזים הורגים את בני הערובה. פון ולדהיים מנסה לעצות שיירת משאיות נסוגה על הכביש ולהעביר לתוכה את הציורים אך מפקד השיירה מסרב לפקודה וממשיך הלאה

לבסוף מגיע לאביש הצולע אל הרכבת מתבונן בבני הערובה המתים ובפון ולדהיים הצועד לעומתו וצועק כי הציורים האלה תמיד יישארו שלו. לאביש מחסל אותו בתת-המקלע שלו ועוזב צולע את הרכבת והארגזים הזרוקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרכבת בוויקישיתוף