הרכס האנטארקטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרכס האנטארקטי

הרכס האנטארקטיאנגלית: Antarctic Convergence הוא עיקול המקיף בקביעות את אנטארקטיקה, שבו מים קרים מאנטארקטיקה הזורמים צפונה פוגשים את המים החמימים יותר, באופן יחסי, של תת-אנטארקטיקה. המים האנטארקטיים משתלטים על הזרימה ושוקעים מתחת למים התת-אנטארקטיים, בעוד אזורים קרובים של ערבוב ועליית מי העומק יוצרים אזור פורה מאד בחיים ימיים, בייחוד לקריל אנטארקטי. הקו הזה, כמו קו העצים הארקטי, הוא גבול טבעי ולא מלאכותי בדומה לקו רוחב. לא זו בלבד שהוא מבדיל בין שני מחוזות הידרולוגיים, אלא גם בין אזורי התאגדויות נבדלות של חיים ימיים ושל אקלימים שונים. אין לו מקבילה שוות-ערך באזור הארקטי, בשל כמות היבשה המקיפה את מחוז הקוטב הצפוני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראשון לחצות את הרכס האנטארקטי היה אנתוני דה לה רושה בשנת 1675 והראשון לתאר אותו היה סר אדמונד היילי בשנת 1700.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכס האנטארקטי הוא אזור שרוחבו 48 ק"מ בקירוב, בקו רוחב משתנה במידת מה בהתאם לעונה ובקווי אורך שונים, המשתרע על פני האוקיינוס האטלנטי, האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי בין המקביל ה-48 דרום והמקביל ה-61 דרום של קו הרוחב הדרומי. אף כי התחום הצפוני משתנה, הרי למטרות הוועידה לשימור משאבי החי הימי 1980, הוא מוגדר כ- "50°S, 0°; 50°S, 30°E; 45°S, 30°E; 45°S, 80°E; 55°S, 80°E; 55°S, 150°E; 60°S, 150°E; 60°S, 50°W; 50°S, 50°W; 50°S, 0°". אם כי מדובר באזור נייד, הוא איננו מתרחק בדרך כלל יותר מחצי מעלת רוחב ממיקומו הממוצע. המיקום המדויק בכל מקום וזמן נתונים ניכר בבירור על ידי הצניחה הפתאומית בטמפרטורת המים מצפון לדרום של 2,8° צלזיוס בממוצע, מ-5.6° לפחות מ-2° צלזיוס.

איים מצפון לרכס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך על הרכס[עריכת קוד מקור | עריכה]

איים מדרום לרכס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]