הרמון הנדריקס

הרמון הנדריקס
Harmon Hendricks
לידה	1773; ניו יורק
פטירה	1838 (בגיל 65 בערך)
עיסוק	תעשיין

הרמון הנדריקס (באנגלית: Harmon Hendricks; ‏1773–1838) היה תעשיין וסוחר נחושת ופילנתרופ יהודי בארצות הברית במחצית הראשונה של המאה ה-19. היה בעליה של "הנדריקס ואחיו", החברה הוותיקה ביותר בתעשיית הנחושת האמריקנית^[1] ומראשונות בעלות מכרות הנחושת בארצות הברית. נחשב כמי שהפך את ארצות הברית מיבואנית ליצרנית נחושת^[^{דרוש מקור]}. כיהן נשיא קהילת שארית ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בניו יורק, בנו היחיד של אוריה הנדריקס (Uriah Hendricks), בן למשפחה ספרדית שהתגוררה באמסטרדם. המשפחה היגרה מאמסטרדם ללונדון, ובשנת 1755 היגר אוריה מלונדון לארצות הברית. תחילה פתח חנות לחומרי מזון, ובשנת 1764 הקים מפעל מתכות במושבות האמריקאיות וייבא נחושת ופליז מאנגליה. אוריה היה חבר פעיל של קהילת שארית ישראל ("Congregation Shearith Israel") בניו יורק, וב-1791 מונה כנשיא הקהילה.

הרמון הנדריקס חונך בארצות הברית. בשנת 1900 נישא הרמון לפרנסיס, בתו של הסוחר היהודי ג'ושוע אייזקס (Joshua Isaacs), אף הוא ממשפחה יהודית ממוצא ספרדי, שהיגר מגרנדה לארצות הברית, תחילה ללנקסטר שבפנסילבניה ואחר כך לניו יורק.

לאחר מות אוריה הנדריקס, בשנת 1798, השתלט בנו הרמון על חברת המתכות, הרחיב אותה וקרא לה "הנדריקס ואחיו". בשנת 1812 הקים את אחד ממפעלי הנחושת הראשונים בארצות הברית ב-SOHO, ניו ג'רזי, יחד עם שותפו וגיסו, סולומון ג'. אייזיקס. בין לקוחותיו היו מחלקת ההגנה של ארצות הברית (אז "מחלקת המלחמה") ומחלקת הצי, והוא סיפק נחושת לצבא ולצי האמריקאים. לקוח נוסף היה פול רוויר.

הנדריקס היה פילנתרופ יהודי בולט בזמנו. היה פעיל בחיים היהודיים בניו יורק, ובשנים 1824–1827 כיהן נשיא קהילת שארית ישראל בניו יורק.

להנדריקס היו חמישה בנים ושש בנות. שני בניו ושתי בנותיו נישאו לבנותיו ובניו של הסוחר היהודי טוביאס איזאק טוביאס (Tobias Isaac Tobias) (1861–1786). ארבעה מבניו של הרמון – אוריה, הנרי וושינגטון ומונטגיו – הצטרפו לעסק המשפחתי. בשנת 1830 התפרקה השותפות בין הרמון לגיסו אייזקס והחברה עברה ארגון מחדש, בראשות הרמון ובנו אוריה.

הרמון הנדריקס מת ב-1838. לאחר מותו המשיכו שלושת בניו וארבעת נכדיו את המפעל המשפחתי. בשנת 1861, לאחר מותו של הנרי, שינו האחים אוריה ומונטגיו את שם החברה ל"אחים הנדריקס". החברה המשיכה לפעול גם במאה ה-20, ונסגרה בשנת 1938. בן המשפחה האחרון שפעל בעסק היה הרמון וושינגטון הנדריקס, שמת בשנת 1928.