הרמטו פסקואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרמטו פסקואל
Hermeto Pascoal
Hermeto Pascoal 2.jpg
לידה 22 ביוני 1936 (בן 82)
Lagoa da Canoa, ברזיל
שנות פעילות 1950-היום
סוגה מוזיקה ברזילאית, ג'אז, פוהו, מוזיקת עולם
עיסוק מוזיקאי, מלחין, נגן
כלי נגינה רב-נגן
http://www.hermetopascoal.com.br/

הרמטו פסקואל (Hermeto Pascoal; נולד ב-22 ביוני 1936) הוא מלחין, מעבד ורב-נגן (מולטי אינסטרומנטליסט) ברזילאי (מנגן על פסנתר, אקורדיון, חליל, סקסופון, חצוצרה, אופוניום, מלודיקה, גיטרה, תופים ושלל כלים נוספים). נולד ב-Lagoa da Canoa, אלאגואס, ברזיל.[1] פסקואל נמנה עם המוזיקאים המוערכים במוזיקה הברזילאית. הוא נודע כמלחין יצירתי ולא קונבנציונלי, בכישורי התזמור והאלתור שלו, ובתרומתו לאלבומים ברזילאים ובינלאומיים שונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו ותחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקואל בבואנוס איירס 1978.

פסקואל גדל ב-Lagoa da Canoa, כפר מרוחק בצפון מזרח ברזיל, ללא גישה לחשמל בעת הולדתו. כבר מילדות צלילי הטבע ריתקו אותו, הוא נהג לייצר כלים מפריטים יום יומיים ומצא מוזיקה בכל מה שסבב אותו. הוא למד לנגן באקורדיון מאביו בגיל 7. עקב היותו לבקן לא יכול היה לעבוד בשדות עם משפחתו ונהג להתאמן שעות בביתו' כך החל לנגן עם אחיו הגדול José Neto באירועים וחתונות.

בין השנים 1950–1961 פעל פסקואל כאקורדיוניסט, פסנתרן, חלילן וסקסופוניסט במסגרות שונות ב-Recife וריו דה ז'ניירו. ב-1961 עבר לסאו פאולו בה הקים את ההרכב Som Quatro, בתקופה זו החל להתמקד בכלי נשיפה מעץ ובראשם החליל.

ב-1964 לקח חלק במספר הקלטות לצד מוזיקאים לא מוכרים יחסית באותה עת (Edu Lobo, Elis Regina, Cesar Camargo Mariano), שלימים היו בעלי השפעה נרחבת על התפתחות הג'אז הברזילאי שלאחר עידן הבוסה נובה (פוסט-בוסה).

ב-1965 פסקואל חבר לטריו הסמבה-ג'אז "סמברסה טריו" יחד עם Airto Moreira וHumberto Clayber. הקבוצה הקליטה אלבום אחד בלבד, Em Som Maior, בו ניגן הרמטו על חליל ופסנתר והלחין את אחד הקטעים.

לאחר מכן הצטרף פסקואל לטריו נובו כפסנתרן וחלילן, שכלל את (Airto Moreira, Heraldo do Monte, Theo de Barros). ב-1967 הקליטה הקבוצה את אלבומה היחיד תחת השם קווארטטו נובו, בו שימש הרמטו כמעבד, חלילן, פסנתרן והלחין שניים מקטעיו. האלבום היווה נקודת זינוק בקריירה של פסקואל ונחשב לפורץ דרך בהבאת סגנון ה-baião, שנפוץ בעיקר בצפון מזרח ברזיל, לתודעה המוזיקלית הבינלאומית.

פרסום בינלאומי וקריירה מתקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Hermeto Pascoal e Grupo, 2009
ב-1969 נסע פסקואל לארצות הברית בעקבות הזמנה של Flora Purim ו-Airto Moreira להלחין ולהפיק את אלבומיהם. בתקופה זו פגש את מיילס דייויס והקליט לאלבום Live-Evil שלושה קטעים שכתב (Little Church, Nem Um Talvez, Selim). דייויס תיאר את פסקואל כאחד המוזיקאים החשובים בעולם. כמו כן בשהותו בארצות הברית הוזמן לנגן באלבומו של אנטוניו קרלוס ז'ובים - Tide.

החל משנת 1970, משחזר לברזיל, עסק פסקואל בעיקר בקריירת סולו ובהובלת הרכבו Hermeto Pascoal e Grupo. ב-1973 הקליט עם הקבוצה את האלבום A Música Livre de Hermeto Pascoal (מוזיקה חופשית של הרמטו פסקואל). ב-1976 חזר לארצות הברית, שם הקליט את האלבום (Slaves Mass (1977 באולפני Warner Brothers. האלבום הווה נקודת מפנה נוספת בקריירה הבינלאומית של פסקואל והעניק לפסקואל את הכינוי "המכשף" (o Bruxo) בעקבות החיפוש אחר מצלולים ניסיוניים ולא קונבנציונליים (כדוגמת הקלטת חזיר חי באחד מקטעי האלבום).

ב-1977 התגבש הרכב הנגנים הקבוע של הקבוצה וכלל את (Nenê (Realcino Lima Filho – תופים, Pernambuco – כלי הקשה, Itiberê Zwarg – בס, Rose Marie Pidner - כלי הקשה ושירה, Jovino Santos Neto – קלידים, Cacau de Queiroz - סקסופונים וחלילים, Nivaldo Ornelas - סקסופונים וחלילים). ההרכב הקליט את האלבומים: (Trinity (1977), Zamube-bum-a (1978), Montreux live (1979 (מתוך הופעה בפסטיבל הג'אז Montreux בשווייץ), Hermeto Pascoal & grupo (1982), Lagoa da Canoa, Município de Arapiraca (1984), Brasil Universo (1985), Só Não Toca Quem Não Quer (1987), Festa dos Deuses (1992)

ב-1988 הקליט פסקואל את אלבום הסולו הראשון שלו Por Diferentes Caminhos.
בין 23 ביוני 1996 ל-22 ביוני 1997 עבד פסקואל על קובץ בן 366 יצירות הקרוי Calendário do Som (קול לוח השנה) המכיל שיר עבור כל יום בשנה (כולל ה-29 בפברואר) על מנת שלכל אדם יהיה שיר ליום הולדתו.

יצירתו של פסקואל כוללת גם מספר יצירות תזמורתיות, ביניהן Symphony in comics, Pixitotinha Suite.

ב-2003 החל להופיע עם הזמרת Alina Morena, לה נישא מאוחר יותר באותה שנה.

בשנים האחרונות פסקואל מופיע בחמש מתכונות שונות: Hermeto Pascoal and Group, Hermeto Pascoal and Aline Morena, Hermeto Pascoal Solo, Hermeto Pascoal and Big Bandand Hermeto Pascoal and Symphonic Orchestra

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1954 נישא הרמטו ל-Ilza da Silva ולה הלחין יצירות רבות עד מותה בשנת 2000, לשניים נולדו 6 ילדים.

בשנת 2003 נישא הרמטו בשנית ל-Aline Morena, עמה התגורר ב-CuritibaParaná בברזיל עד 2016. מאז שב הרמטו לריו דה ז'אנרו.

מאפיינים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולמו הסגנוני של פסקואל מחבר בין העולם ההרמוני והצורני של הג'אז לבין מלודיות וקצב ברזילאים. ייתכן שבהשפעת הסביבה הכפרית בה גדל, פסקואל משתמש בטבע כבסיס לרבות מיצירותיו, דוגמה בולטת לכך היא היצירה Musica da Lagoa המנוגנת באגם ובמהלכה מוטבעים הכלים במים.

המוזיקה של פסקואל מתאפיינת ביצירתיות וחדשנות יוצאות דופן ולא פעם אף בחריגה ממוסכמות - שימוש במצלולים לא שגרתיים (כגון קלסטרים ודיסוננסים חריפים), שימוש בכלים לא קונבנציונליים (כדוגמת קומקומים, כוסות מים, צעצועים ואף חיות). יצירתו ניחנת במורכבות הרמונית הנעה בין טונאליות, מודאליות, פולי-טונאליות וא-טונאליות, וכן במורכבות ריתמית - אם בהטלת מקצבים ברזילאים על גבי משקלים א-סימטריים, שימוש בפוליריתמיקה ובשינויי מפעם קיצוניים (שהפכו לסימן היכר שלו).

עיקר יצירתו של פסקואל הוא אינסטרומנטלי, כמו כן פעמים רבות פסקואל משלב בקטעיו שירה ללא מילים.

הרמטו פסקואל בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הופיע הרמטו פסקואל בפסטיבל הג'אז בים האדום

בשנת 2011 הצמד שוגר זאזא העלה סרטון פארודי המבוסס על הקטע rancho das sogras של הרמטו פסקואל - Or Paz ft. Reno Pascoal - Rancho Das Gangos

בשנת 2016 פרסם ההרכב פנחס ובניו את השיר כן זה חסר סיכוי אני יודעת אך ביני לבין עצמי הכל מותר - מחווה להרמטו פסקואל (מילים ולחן: עופר פנחס)

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sambrasa Trio (1965)
  • Quarteto Novo (1965)
  • Hermeto (1970)
  • A Música Livre de Hermeto Pascoal (1973)
  • Slaves Mass (1976)
  • Missa dos Escravos (1976)
  • Trindade (1977)
  • Zabumbê-bum-á (1979)
  • Live Montreux Jazz Festival (1979)
  • Cérebro Magnético (1980)
  • Hermeto Pascoal & grupo (1982)
  • Lagoa da Canoa, Município de Arapiraca (1984)
  • Brasil Universo (1985)
  • Só Não Toca Quem Não Quer (1987)
  • Hermeto Solo - Por Diferentes Caminhos ou Por Diferentes Caminhos: Piano Acústico (1988)
  • Festa dos Deuses (1992)
  • Hermeto Pascoal / Pau Brasil - Live Music Series, live (1993)
  • Hermeto Pascoal / Renato Borghetti - CCBB, live (1993)
  • Sabotagem é Baom Lembra (1994)
  • O Melhor da Música de Hermeto Pascoal (1998)
  • Eu e Eles (1999)
  • Mundo Verde Esperança (2002)
  • Chimarrão com Rapadura (2006) עם Aline Morena
  • Bodas de Latão (2010) עם Aline Morena

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרמטו פסקואל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]