הרמן-היינריך בהרנד
 | |
| הרמן-היינריך בהרנד | |
| לידה |
25 באוגוסט 1898 פרלברג, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
19 ביוני 1987 (בגיל 88) זולטאו, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות |
1915–1920 1924 – 1945 |
| דרגה |
 גנרל מיור (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד הדיוויזיה ה-490 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל הרמן-היינריך בהרנד (בגרמנית: Hermann-Heinrich Behrend; 25 באוגוסט 1898 – 19 ביוני 1987), היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהרנד נולד ב-25 באוגוסט 1898 בפרלברג, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1915 במהלך מלחמת העולם הראשונה התגייס בהרנד לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרובאים ה-90 (מקלנבורג - וילהלם השני, קיסר גרמניה). בהמשך השנה הועבר בהרנד לרגימנט הרגלים ה-43 (פרוסיה המזרחית ה-6 - קרל, דוכס מקלנבורג), ולחם עמו כחלק מהדיוויזיה ה-1 בחזית המזרחית עד סוף המלחמה. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטור צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב ההצטיינות הצבאי (מקלנבורג-שוורין), וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
בשנת 1920 פרש בהרנד מהצבא, ובשנת 1924 חזר והתגייס לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 במרץ 1939 הועלה בהרנד לדרגת מיור, וב-25 באוגוסט אותה שנה מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרגלים ה-489.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המערכה על צרפת לחם בהרנד עם גדודו כחלק מהדיוויזיה ה-269, ולאחר מכן הוצב עמו כחיל מצב בהולנד. במהלך מבצע ברברוסה שוב לחם בהרנד עם גדודו כחלק מהדיוויזיה ה-269, וב-15 ביולי 1941 קיבל את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל על כיבוש גשר ליד טאורוגן. ב-1 בספטמבר 1941 הועלה בהרנד לדרגת אוברסט לוטננט, וב-10 בספטמבר נפצע באורח קשה בקרבות. לאחר החלמתו מונה בהרנד למפקד כוח סיור, ולחם עמו באזורים שונים של החזית. ב-1 במרץ 1943 הועלה בהרנד לדרגת אוברסט, וב-25 במאי אותה שנה מונה למפקד רגימנט הגרנדירים ה-154, שהיה חלק מהדיוויזיה ה-58. בהרנד לחם עם יחידתו באזור לנינגרד, ובינואר 1944 הצליח להדוף כמה התקפות סובייטיות כבדות שהונחתו עליו, ועל כך קיבל ב-6 במרץ 1944 תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל ואת עיטור אות הפציעה בזהב. ביוני אותה שנה שונה שם הרגימנט לרגימנט הגרנדירים ה-529, ובהרנד פיקד עליו בקרבות הקשים במהלך הקיץ והסתיו. בינואר 1945 נשלח בהרנד לעתודת הפיקוד העליון, וב-1 באפריל 1945 מונה למפקד הדיוויזיה ה-490. ב-17 באפריל הצליח בהרנד לכבוש מחדש את שדה התעופה של זאגה מידי הכוחות האמריקנים, ועל כך קיבל תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, והועלה לדרגת גנרל מיור, ובסוף המלחמה נכנע עם כוחותיו לצבא הבריטי.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 במאי 1947 שוחרר בהרנד מהשבי, ולאחר שחרורו התיישב בזולטאו, שם גר עד מותו ב-19 ביוני 1987.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרמן-היינריך בהרנד באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית