הרמן יבלוקוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרמן יבלוקוף
אין תמונה חופשית
לידה 11 באוגוסט 1903
הורדנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 באפריל 1981 (בגיל 77)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, זמר, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרמן יַבְּלוֹקוֹף (בכתיב יידי: הערמאַן יאַבלאָקאָף; באנגלית: Herman Yablokoff), לעיתים יבלַאקוף (יאַבלאַקאָף; Yablakoff), הוא שם העט של חיים יַבְּלוֹניק (Haim Yablonik)‏ (11 באוגוסט 1903, גרודנו, האימפריה הרוסית3 באפריל 1981, קוני איילנד, ברוקלין, ניו יורק), שהיה משורר, פזמונאי, מלחין, שחקן, במאי ומפיק יידי, יליד האימפריה הרוסית, אשר פעל בעיקר בארצות הברית. יבלוקוף הוא מחבר הפזמון המפורסם "פּאַפּיראָסן" (קרי: "פָּפִּירוֹסְן"; יידיש: "סיגריות"), שעל אף שנכתב במחצית הראשונה של שנות ה-20 של המאה ה-20, נקשר כיום לעיתים קרובות בזיכרון השואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגרודנו, בתחום המושב של האימפריה הרוסיתרוסיה הלבנה, כיום בבלארוס). למד בחדר מתוקן ובישיבה. בגיל 10 היה נער מקהלה במקהלתו של החזן יוסף אַלטשול ("יאָשע דער סלאָנימער" – יוֹשֶׁה סְלוֹנִימֶר, כלומר יושה מסלונים; 18401908), ומגיל 12 גילם תפקידי ילדים על במות התיאטרון היהודי באזור הולדתו. בגיל 17 עזב את ביתו לתור עם להקת תיאטרון יידית ברחבי ליטא ופולין. במשך כ-4 שנים היה חבר ב-"קאָוונער פֿאַראיַיניקטע טרוּפּ" (הלהקה המאוחדת מקובנה), ובמסגרת זו שיחק על במות יידיש בגרמניה והולנד. בשנת 1924 היגר לאמריקה. לאחר ששיחק תקופה בתיאטראות יהודים בקנדה – בטורונטו ובמונטריאול – ואחר כך בלוס אנג'לס, התיישב בניו יורק.

יבלוקוף בלט כאחד מהדמויות החשובות של הבמה היידית בשדרה השנייה בשנות ה-30 וה-40. הייתה לו גם תוכנית רדיו שבועית שזכתה לפופולריות רבה בשם "דער פּאַיאַץ" ("הליצן"), על שם אחד ממחזות הזמר הידועים ביותר שלו. בשנת 1931 התקבל כחבר איחוד השחקנים היהודים בניו יורק (Hebrew Actors Union of New York), לאחר 1945 נבחר מספר פעמים ליושב-ראש שלו. עמד גם בראש מוסדות אחרים כמו ברית התיאטרון היידית (Yiddish Theatrical Alliance) והתיאטרון הלאומי היידי הניו-יורקי (Yiddish National Theater). בתום מלחמת העולם השנייה ערך יחד עם אשתו, השחקנית בלה מייזל, סיור במחנות העקורים בגרמניה, אוסטריה ואיטליה, ושׁר ושיחק בפני ניצולי השואה. באוגוסט 1946 שר בפני יהודים פולנים ששהו במחנה העקורים ברגן-בלזן.[1] בעת סיורים אלה הזדמן לו לפגוש אחיינית, שכנראה הייתה היחידה ששרדה ממשפחתו שנשארה באירופה. על פעילותו ההתנדבותית קיבל תעודת הוקרה מטעם הצבא האמריקני. יחד עם אשתו עשה סיור מופעים גם בישראל, בארצות הסקנדינביות, בארצות נוספות באירופה, בקובה ובדרום אמריקה (1950). הופיע בישראל ב-1959.[2] עם המבצעים המפורסמים של להיטיו נמנו אהרן לבדב, מוריס שוורץ ומנשה סקולניק.

יבלוקוף נפטר בבית החולים מאונט סיני במנהטן, ניו יורק, בשנת 1981, בגיל 77.

מחזות זמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דער פּאַיאַץ ("הליצן"), 3 בנובמבר 1934, ניו יורק
  • פּאַפּיראָסן ("סיגריות"), 30 באוקטובר 1935, עם יצחק איזידור פרידמן, עם להיטים כמו "פּאַפּיראָסן" ו"שוואייג מיין הארץ".
יבלוקוף מספר בזיכרונותיו כי הוא חיבר את "פאפיראסן" באירופה לפני הגירתו, לאחר שהיה עד למאמצי הישרדותם של יתומים עניים, שהזכירו לו את ילדותו בזמן הכיבוש הגרמני של גרודנו במלחמת העולם הראשונה, אז התפרנס כרוכל סיגריות.[3] הלחן הוא נעימה של כמה שירים מזרח-אירופיים, בהם השיר הרוסי "Милаша-молдаванка" ("מילָשָה-מולדָבנקה"). השיר זכה לפרסום ולפופולריות ב-1932, לאחר שיבלוקוף השמיע חלק ממנו במסגרת תוכנית רדיו שערך בתחנת הרדיו הניו-יורקית היידית החשובה WEVD.
בתקופת השואה חוברו בגטאות פולין וליטא מילים חדשות, קונטקסטואליות, לשיר.[4] אחד הידועים שבהם הוא שירה של ריקלה גלֶזֶר (ריקלע גלעזער) מגטו וילנה, "ס'איז געווען אַ זומערטאָג" ("היה זה יום קיץ"), על טבח היהודים ביער פונאר.[5] השיר הושר בין היתר על ידי חוה אלברשטיין.
  • גָאלדעלע דעם בעקער'ס ("גולדעלע, בת האופה"), 1940, עם יצחק איזידור פרידמן; מוזיקה: איליה טרילינג. שיחקו בו יבלוקוף, בלה מייזל ומנשה סקולניק. כלל יותר מ-15 להיטים, בהם "זאַג זאָג עס מיר" ("אמור לי, אמור לי כבר את המילים") (מוזיקה: הרמן יבלוקוף, מילים מאת חיים טאובר).
  • דער דיש וואַשער ("רוחץ הכלים"), 1936, מוזיקה: איליה טרילינג, פרט ללהיט של יבלוקוף; עם הרמן יבלוקוף בתפקיד הראשי של אברשה רוחץ הכלים. יחד איתו שיחקו בלה מייזל, לאו פוקס, אנני טומשפסקי, אסתר זלצמן, דייב לובריצקי וגם הצעיר וולטר מתאו בתפקיד משנה של צ'לן). כולל הלהיט "דער דיש וואשער" מאת יבלוקוף.

להיטים נוספים:

  • "גיב מיר אָפּ מייִן האַרץ צוריק" ("תן לי את לבי בחזרה")
  • "ווער האָט אַזאַ ייִנגעלע" (מילים: ג'נט פליישמן)

זיכרונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארום דער וועלט מיט אידיש טעאַטער: אויטאָביאָגראַפישע איבערלעבונגען און טעאַטער-דערציילונגען אין לויף פון אַ האַלבן יאָהרהונדערט, אידישע און וועלטלעכע געשעענישן, ניו יורק: Shulsinger Bros.‎,‏ 1968. (הספר בארכיון האינטרנט: כרך א, כרך ב)

בתרגום:

  • Herman Yablokoff, Der Payatz: Aound the World with Yiddish Theater; translated from the Yiddish by Bella Mysell Yablokoff, Silver Spring, Md.: Bartleby Press,‪ 1995. ISBN 978-0-910155-28-1

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמן יבלוקוף ובלה מייזל זכו בכוכב בשדרת התהילה Yiddish Theatre Walk of Fame שבאולד סקנד אווניו דלי.[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gila Flam, "Herman Yablokoff and the philosophy of Schmaltz", in the Association for Jewish Studies Annual Meeting, Boston, USA, December 1991 (הרצאה של גילה פלאם על הרמן יבלוקוף והפילוסופיה של השמאלץ, דצמבר 1991, במפגש השנתי של האיגוד ללימודים יהודים, בוסטון)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Music and the Holocaust Bergen-Belsen
  2. ^ אוי איז דאס א וועלט, מעריב, 14 במאי 1959 (מודעה); פאפיראסן, מעריב, 18 ביוני 1959 (מודעה).
  3. ^ הערמאַן יאַבלאָקאָף, ארום דער וועלט מיט אידיש טעאַטער: אויטאָביאָגראַפישע איבערלעבונגען און טעאַטער-דערציילונגען אין לויף פון אַ האַלבן יאָהרהונדערט, אידישע און וועלטלעכע געשעענישן, ניו יורק: Shulsinger Bros.,‏ 1968.
  4. ^ Gila Flam, Singing for Survival: Songs of the Lodz Ghetto, 1940-45, Urbana: University of Illinois Press,‎ ‪1992, pp. 94-96.
  5. ^ ראו באנתולוגיה: לידער פון די געטאָס און לאַגערן; טעקסטן און מעלאָדיעס געזאַמלט: ש’ קאַטשערגינסקי; רעדאַקטירט: ה' לייוויק, ניו יורק: ציקא, 1948, עמ' 7–8, 364.
  6. ^ שדרת הכוכבים של התיאטרון היידי בניו יורק