הרמן קבש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הרמן קווס)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרמן קבש פון קבשהאזה
Hermann Kövess von Kövesshaza
Kovess Hermann Fieldmarshal.jpg
גנרל-פלדמרשל הרמן קבש
נולד 30 במרץ 1854
מקום לידה טמשוואר, האימפריה האוסטרית Flag of the Habsburg Monarchy.svg
נפטר 22 בספטמבר 1924 (בגיל 70)
מקום פטירה וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה אוסטריהאוסטריה
השתייכות Austria-Hungaria transparency.png צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית.
תקופת שירות 18721918
דרגה פלדמרשל (הצבא האוסטרו-הונגרי) פלדמרשל
תפקידים צבאיים

מפקד הדיוויזיה ה-8
מפקד הקורפוס ה-12
מפקד ההארמייה השלישית
מפקד הארמייה השביעית
מפקדקבוצת ארמיות קבש
מפקד הצבא האוסטרו-הונגרי

הֶרמָן אָלבּין יוֹזף הברון קֶבֵש פון קֶבֵשהַאזָהגרמנית: Hermann Albin Josef Baron Kövess von Kövessháza, הונגרית: Kövessházi Kövess Hermann báró; ‏ 30 במרץ 185422 בספטמבר 1924) היה גנרל-פלדמרשל שכיהן כמפקדו האחרון של הצבא האוסטרו-הונגרי. תקופת שירותו לפני מלחמת העולם הראשונה לא התייחדה משום בחינה והוא התכוון לפרוש ב-1914, אך אז פרצה המלחמה והוא נאלץ להמשיך בתפקידים פיקודיים.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של קבש היה קצין מבוגר בצבא האוסטרו-הונגרי שהתגורר בטמשוואר, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום ברומניה). מבחינה אתנית, מוצא המשפחה היה סקסוני טרנסילבני. שלושת ילדיו שירתו בצבא גם הם ואחד מהם נהרג ב-1914.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמן קבש יחד עם אוגוסט פון מקנזן

ב-1865 הוא הצטרף לבית ספר לצוערים בהיינבורג ולאחר שלמד שם ובאקדמיה בזניים, עבר לאקדמיה הצבאית בווינה. הוא סיים את האקדמיה בהצלחה ולאחר קידום מהיר הגיע לדרגת קפטן (סרן).
המבצע הצבאי הראשון שלו היה דיכוי מרד בדלמטיה, עליו קיבל מדליית הצטיינות מהקיסר פרנץ יוזף. באותה שנה קיבל גם את עיטור צלב האבירים של מסדר הכתר האיטלקי. לאחר שנכשל במבחן הבא שלו, הוא עבר לשרת בחיל הרגלים. הצטיינותו בחיל רגלים קידמה אותו לדרגת מייג'ור (רב סרן) ב-1890, לויטננט קולונל (סגן אלוף) ב-1894 וזמן לא רב לאחר מכן לדרגת קולונל (אלוף משנה).
הוא היה אחד הקולונלים הצעירים בצבא ואחד הפרוטסטנטים בעלי הדרגות הגבוהות בצבא שרוב הקצינים בו היו קתולים. הוא היה מעורב בשערוריה בה עברו 400 חיילים קתולים לפרוטסטנטיות לאחר ויכוח דתי. המקרה זכה להתעלמות מצד הצבא אולם הכנסייה הקתולית גינתה אותו. הגינוי גרם לו לחשוש שהוא יאלץ לפרוש מוקדם, אך הוא התבדה עם תחילת מלחמת העולם הראשונה.
ב-1906 מונה למפקד הדיוויזיה ה-8, וב-1911 מונה למפקד הקורפוס ה-12.

מלחמת העולם הראשונה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המלחמה הוא פיקד על הקורפוס ה-12 שהיה חלק מהארמייה השנייה ולחם בחזית המזרחית, בקרבות על גליציה, בהרי הקרפטים ובמתקפת גורליצה-טרנוב ב-1915. לאחר שמונה למפקד הארמייה השלישית שהשתייכה לקבוצת הארמיות של מקנזן, הגיע לגולת הכותרת של הקריירה הצבאית שלו כשכבש את בלגרד ב-9 באוקטובר 1915. הארמייה של קבש נלחמה גם במונטנגרו ובאלבניה, עד שעברה לחזית האיטלקית על מנת להשתתף בקרב אסיאגו. לאחר מתקפת ברוסילוב נאלץ לחזור לגליציה כשהוא מקבל לפיקודו את הארמייה השביעית. לאחר כישלון הרוסים במתקפת קרנסקי, הגיב קבש בהכנסת כוחותיו לצ'רנוביץ באוגוסט 1917, מהלך ששיפר את מצבו של הצבא האוסטרו-הונגרי. בינואר 1918 קודם לדרגת גנרל-פלדמרשל כשהוא מפקד על הארמיות השלישית והשביעית גם יחד בחזית שנשאה את שמו והשתרעה בין גליציה לדוברוג'ה.
עם חתימת חוזה ברסט-ליטובסק שסימן את סיום החזית המזרחית, נותר קבש ללא כוח צבאי לפקד עליו, עד למינויו למפקד הצבא ב-3 בנובמבר 1918. תפקידו היה למעשה חסר משמעות עם התפוררותה של האימפריה והוא פרש מהצבא בסיום המלחמה. הוא הלך לעולמו ב-1924 בווינה והוא בן 70 שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]