הרמן קווס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרמן קווס פון קווסהזה
Kovess Hermann Fieldmarshal.jpg
גנרל-פלדמרשל הרמן קווס
נולד 30 במרץ 1854, טימישוארה, האימפריה האוסטרית Flag of the Habsburg Monarchy.svg
נפטר 22 בספטמבר 1924 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה Flag of Austria.svg
כינוי
השתייכות Austria-Hungaria transparency.png צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית.
תקופת שירות 18721918
דרגה גנרל-פלדמרשל
תפקידים צבאיים

מפקד הגיס ה-12 בחזית המזרחית
מפקד הארמייה ה-3 במערכה על סרביה ובחזית האיטלקית
מפקד הארמייה ה-7 וקבוצת ארמיות בחזית המזרחית
מפקד הצבא האוסטרו-הונגרי

הרמן קווס פון קווסהזהגרמנית: Hermann Kövess von Kövesshaza;‏30 במרץ 1854, טימישוארה, האימפריה האוסטרית22 בספטמבר 1924, וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה) היה גנרל-פלדמרשל שכיהן כמפקדו האחרון של הצבא האוסטרו-הונגרי. תקופת שירותו לפני מלחמת העולם הראשונה לא התייחדה משום בחינה והוא התכוון לפרוש ב-1914, אך אז פרצה המלחמה והוא נאלץ להמשיך בתפקידים פיקודיים.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של קווס היה קצין מבוגר בצבא האוסטרו-הונגרי שהתגורר בטימישוארה, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום ברומניה). משפחת אמו השתייכה לקבוצה האתנית של הסקסונים טרנסילבנים. שלושת ילדיו שירתו בצבא גם הם ואחד מהם נהרג ב-1914.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמן קווס יחד עם אוגוסט פון מקנזן

ב-1865 הוא הצטרף לבית ספר לצוערים בהיינבורג ולאחר שלמד שם ובאקדמיה בזניים, עבר לאקדמיה הצבאית בווינה. הוא סיים את האקדמיה בהצלחה ולאחר קידום מהיר הגיע לדרגת קפטן (סרן).
המבצע הצבאי הראשון שלו היה דיכוי מרד בדלמטיה, עליו קיבל מדליית הצטיינות מהקיסר פרנץ יוזף. באותה שנה קיבל גם את עיטור צלב האבירים של מסדר הכתר האיטלקי. לאחר שנכשל במבחן הבא שלו, הוא עבר לשרת בחיל הרגלים. הצטיינותו בחיל רגלים קידמה אותו לדרגת מייג'ור (רב סרן) ב-1890, לויטננט קולונל (סגן אלוף) ב-1894 וזמן לא רב לאחר מכן לדרגת קולונל (אלוף משנה).
הוא היה אחד הקולונלים הצעירים בצבא ואחד הפרוטסטנטים החזקים בצבא שרוב הקצינים בו היו קתולים. הוא היה מעורב בשערוריה בה עברו 400 חיילים קתולים לפרוטסטנטיות לאחר ויכוח דתי. המקרה זכה להתעלמות מצד הצבא אולם הכנסייה הקתולית גינתה אותו. הגינוי גרם לו לחשוש שהוא יאלץ לפרוש מוקדם, אך הוא התבדה עם תחילת מלחמת העולם הראשונה.

מלחמת העולם הראשונה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המלחמה הוא פיקד על הקורפוס ה-12 בחזית המזרחית, בקרבות על גליציה, בהרי הקרפטים ובמתקפת גורליצה-טרנוב ב-1915. לאחר שמונה למפקד הארמייה ה-3 שהשתייכה לקבוצת הארמיות של מקנזן, הגיע לגולת הכותרת של הקריירה הצבאית שלו כשכבש את בלגרד ב-9 באוקטובר 1915. הארמייה של קווס נלחמה גם במונטנגרו ובאלבניה, עד שעברה לחזית האיטלקית על מנת להשתתף בקרב אסיאגו. לאחר מתקפת ברוסילוב נאלץ לחזור לגליציה כשהוא מקבל לפיקודו את הארמייה ה-7. לאחר כישלון הרוסים במתקפת קרנסקי, הגיב קווס בהכנסת כוחותיו לצ'רנוביץ באוגוסט 1917, מהלך ששיפר את מצבו של הצבא האוסטרו-הונגרי. בינואר 1918 קודם לדרגת גנרל-פלדמרשל כשהוא מפקד על הארמיות ה-3 וה-7 גם יחד בחזית שנשאה את שמו והשתרעה בין גליציה לדוברוג'ה.
עם חתימת חוזה ברסט-ליטובסק שסימן את סיום החזית המזרחית, נותר קווס ללא כוח צבאי לפקד עליו, עד למינויו למפקד הצבא ב-3 בנובמבר 1918. תפקידו היה למעשה חסר משמעות עם התפוררותה של האימפריה והוא פרש מהצבא בסיום המלחמה. הוא הלך לעולמו ב-1924 בווינה והוא בן 70 שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]