הרמן שטרסבורגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרמן שטרסבורגרגרמנית: Hermann Strasburger; ‏21 ביוני 1909 - 4 באפריל 1985) היה היסטוריון גרמני של העת העתיקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרסבורגר נולד בבון שבגרמניה. אביו היה הרופא הידוע יוליוס שטרסבורגר, וסבו היה הבוטניקאי אדוארד שטרסבורגר. בשנת 1913 עברה המשפחה לפרנקפורט שם החל ללמוד היסטוריה של העת העתיקה. הוא למד באוניברסיטת אינסברוק ואוניברסיטת מינכן, עבודת הדוקטורט שלו עסקה בקיקרו. בשנת 1932 החל ללמד באוניברסיטת פרייבורג, אולם עם עליית הנאצים לשלטון סולק מתפקידו כיוון שלא יכל להוכיח שמוצאו ארי.[1] עד סוף מלחמת העולם השנייה ביצע מחקרים באופן עצמאי. בשנת 1946 הוא מונה למרצה להיסטוריה עתיקה באוניברסיטת היידלברג. ב-1955 החליף את מתיאס גלצר כיושב ראש החוג להיסטוריה עתיקה באוניברסיטת פרנקפורט, הוא החזיק בתפקיד זה עד שנת 1963, אז חזר לאוניברסיטת פרייבורג שם לימד עד שנת 1977.

גישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרסבורגר זכה לפרסום בשנת 1953, כאשר הציע גישה מהפכנית לפיה יוליוס קיסר היה סתם סנאטור רומאי רגיל, וכלל לא התכוון לגרור את הרפובליקה הרומית למלחמת אזרחים או להפוך לדיקטטור. וכי ההנחה שקיסר תכנן להפוך למלך אינה נכונה ולרוצחיו לא היו שום כוונות שהן כאשר רצחו אותו. הוא כותב "תפיסה המייחסת לקיסר תוכניות מרחיקות לכת וחובקות עולם, מוליכה למסקנות שוא משום שייסודה בהנחות מוטעות."[1] דעתו של שטרסבורגר עוררה סערה בגרמניה ובעקבותיה הועלתה הצעה להפסיק ללמד את כתבי קיסר בבתי ספר בגרמניה.[2]

כתביו (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Concordia Ordinum. Eine Untersuchung zur Politik Ciceros. Borna-Leipzig 1931 (Dissertation, Frankfurt am Main). Nachdruck Amsterdam 1956
  • Ptolemaios und Alexander. Leipzig 1934. Nachdruck Ann Arbor 1980
  • Caesars Eintritt in die Geschichte. München 1938. Nachdruck Darmstadt 1966
  • Caesar im Urteil seiner Zeitgenossen. In: Historische Zeitschrift. Band 175 (1953), S. 225–264. 2., durchgesehene und ergänzte Auflage Darmstadt 1968
  • Die Wesensbestimmung der Geschichte durch die antike Geschichtsschreibung. Wiesbaden 1966. 2. Auflage 1968. 3. Auflage 1975
  • Zur Sage von der Gründung Roms. Heidelberg 1968
  • Homer und die Geschichtsschreibung. Heidelberg 1972
  • Zum antiken Gesellschaftsideal. Heidelberg 1976
  • mit Jochen Bleicken und Christian Meier: Matthias Gelzer und die römische Geschichte. Kallmünz 1977
  • Ciceros philosophisches Spätwerk als Aufruf gegen die Herrschaft Caesars. Herausgegeben von Gisela Strasburger, Hildesheim/New York 1990 (Spudasmata 45). 2., unveränderte Auflage 1999
  • Studien zur Alten Geschichte. Herausgegeben von Walter Schmitthenner, Renate Zoepffel und (Gisela Strasburger. 3 Bände, Hildesheim/New York 1982–1990 (Collectanea 42

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 צבי יעבץ, יוליוס קיסר תהפוכותיה של כריזמה, הוצאת דביר, 1992. עמ' 17.
  2. ^ צבי יעבץ, יוליוס קיסר תהפוכותיה של כריזמה, הוצאת דביר, 1992. עמ' 18.