לדלג לתוכן

הרעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"הרעות"
שיר הרעות בתקרת מוזיאון הרעות ליד מצודת כ"ח
שיר הרעות בתקרת מוזיאון הרעות ליד מצודת כ"ח
שיר בביצוע הצ'יזבטרון
סוגה שיר עברי
שפה עברית
כתיבה חיים גורי
לחן סשה ארגוב
ביצועים מאוחרים
גרסאות כיסוי פוליאנה פרנק
שיר הרעות באנדרטה לבוגרי בית הספר כדורי שנפלו במערכות ישראל

"הָרֵעוּת" הוא שיר עברי שנכתב על ידי חיים גורי והולחן על ידי סשה ארגוב. השיר נכתב בשלהי מלחמת העצמאות, כשנה לאחר פרוץ הקרבות, ועוסק בזכר הנופלים הישראלים במלחמה על הקמת המדינה. מאז הפך השיר לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית, והוא מושר לעיתים קרובות בטקסי זיכרון.

את השיר ביצעה במקור להקת הצ'יזבטרון, בתוכניתה השלישית, "הפלמחניק מחפש את המחר", שהופעותיה התקיימו בעיצומה של מלחמת העצמאות, עם גדעון זינגר כסולן. ביצועים ידועים נוספים של השיר הם של שושנה דמארי, יהורם גאון ולהקת הנח"ל בתוכניתם משנת 1972 "פלנחניק". בין חברי הלהקה המבצעים את השיר ירדנה ארזי, אפרים שמיר, ענת גוב (מיבר) ונעמי כפרי (גבע). מפקד הלהקה היה שמעון ויצמן.

במסגרת מצעד שירי היובל שנערך לכבוד חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל, זכה השיר במקום השני[1]. במסגרת חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל נבחר השיר בגלי צה"ל על ידי חיילי צה"ל כשיר העברי האהוב ביותר בהקדימו את 'ירושלים של זהב'[2]. ובמצעד "שיר השישים", בהצבעה שערכו הערוץ הראשון ורשת ג' זכה במקום השני[3].

השיר מייצג את האידיאלים החברתיים של תקופת תש"ח - ההקרבה למען המולדת, הדאגה של הפרט לכלל, אחוות הלוחמים ובעיקר את זכרם וקדושתם של הנופלים. המשפט "נזכור את כולם", המופיע בפזמון החוזר, הפך למוטו מרכזי של הנצחת חללי צה"ל[4].

השיר נכתב כשנה לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, ומתייחס אל המציאות הזו בשורה "כבר שנה, ונותרנו מעט - מה רבים שאינם כבר ביננו". שימוש נוסף בלשון רבים בשיר כגון "הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת" מדגיש את תחושת הקולקטיב, האחווה והרעות בין הלוחמים, זאת לעומת שירים עבריים רבים אחרים המדגישים דווקא את האובדן האישי כגון "אנחנו שנינו מאותו הכפר". ערך ה"רעות" הפך מאוחר יותר באופן רשמי לאחד מערכי צה"ל.

בשנות ה-90, לאחר רצח יצחק רבין בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל, הפך השיר לאחד הפזמונים המזוהים עם הרצח ומורשת רבין. רבין ציין לא אחת כי זהו השיר האהוב עליו, והוא הושמע בעצרת המרכזית לזכרו לאחר הרצח בביצועה של שושנה דמארי, וכן בעצרות הנוספות לזכרו.

בשנת 2000 הקליטה פוליאנה פרנק באלבומה "אחרי הציונות על שפת הים" את השיר בעיבוד חדש ללחנו של סשה ארגוב. העיבוד האלגי, להבדיל מן הנימה הצבאית כפי שהיא משתקפת בגרסה המסורתית, יחד עם ההגשה המיוחדת של שרון בן-עזר, מבליטים את תחושות האסון, האימה והאובדן האישי הגלומות בטקסט.

בשנת 2010 עוצב בול יום הזיכרון על סמך השיר, ובו הובא הבית הרביעי שלו[5].

ב-2014 נחנך במצודת כ"ח "מוזיאון הרעות", המציג את סיפור הקרבות לכיבוש המצודה במלחמת העצמאות. השיר נתן השראה לשם המוזיאון ומילותיו מוצגות על תקרת אולם המרכזי.

ב-2023, בעקבות הטבח בעוטף עזה בתחילת מלחמת חרבות ברזל, פרסמה תנועת החזית האזרחית גרסת כיסוי עם שינוי חלקי של מילות השיר. השיר בוצע על ידי ילדים שפונו מיישובי עוטף עזה[6][7].

ב-22 באפריל 2026, במצעד שירי הלהקות הצבאיות שערכה תחנת הרדיו "כאן גימל" לכבוד יום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל, הגיע השיר למקום השני (אחרי "שיר לשלום")[8].

בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הרעות&oldid=43241901"