הרעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיר הרעות באנדרטה לבוגרי בית הספר כדורי שנפלו במערכות ישראל

"הָרֵעוּת" הוא שיר עברי שנכתב על ידי חיים גורי והולחן על ידי סשה ארגוב. השיר נכתב בשלהי מלחמת העצמאות, כשנה לאחר פרוץ הקרבות, ועוסק בזכר הנופלים הישראלים במלחמה על הקמת המדינה. מאז הפך השיר לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית המושר לעתים קרובות בטקסי זיכרון.

את השיר ביצעו במקור להקת הצ'יזבטרון עם גדעון זינגר כסולן. ביצועים ידועים נוספים של השיר הם של להקת הנח"ל, שושנה דמארי ויהורם גאון. לקראת חגיגות ה-60 למדינת ישראל (אייר תשס"ח) נבחר השיר בגלי צה"ל, על ידי חיילי צה"ל כשיר העברי האהוב ביותר,‏‏[1] בהקדימו את 'ירושלים של זהב'. גם במצעדים אחרים בישראל נכלל השיר בין השירים העבריים האהובים ביותר.

השיר מייצג את האידאלים החברתיים של תקופת תש"ח - ההקרבה למען המולדת, הדאגה של הפרט לכלל, אחוות הלוחמים ובעיקר את זכרם וקדושתם של הנופלים. המשפט "נזכור את כולם", המופיע בפזמון השיר, הפך למוטו המרכזי של הנצחת חללי צה"ל כגון בשמו הרשמי של אתר ההנצחה של משרד הביטחון, 'נזכור את כולם'.

השיר נכתב כשנה לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, ומתייחס אל המציאות הזו בשורה "כבר שנה ונותרנו מעט". שימוש נוסף בלשון רבים בשיר כגון "הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת" מדגיש את תחושת הקולקטיב, האחווה והרעות בין הלוחמים, זאת לעומת שירים עבריים רבים אחרים המדגישים דווקא את האבדן האישי כגון "אנחנו שנינו מאותו הכפר". [דרוש מקור] ערך ה"רעות" הפך מאוחר יותר באופן רשמי לאחד מערכי צה"ל.

בשנות ה-90 הפך השיר גם לאחד הפזמונים המזוהים עם רצח יצחק רבין ומורשתו. רבין ציין לא אחת כי זהו השיר האהוב עליו, והוא הושמע בעצרת המרכזית לזכרו לאחר הרצח בביצועה של שושנה דמארי, וכן בעצרות הנוספות לזכרו.

בשנת 2000 הקליטה פוליאנה פרנק באלבומה אחרי הציונות על שפת הים את השיר בעיבוד חדש ללחנו של סשה ארגוב. העיבוד האלגי, להבדיל מן הנימה הצבאית כפי שהיא משתקפת בגרסה המסורתית, יחד עם ההגשה המיוחדת של שרון בן-עזר, מבליטים את תחושות האסון, האימה והאובדן האישי הגלומות בטקסט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החיילים בחרו: "שיר הרעות", באתר גלי צה"ל.‏