הרעלת בארות
הרעלת בארות היא פעולת חבלה של הרעלת מי שתייה, שמטרתה לפגוע במשתמשים במים אלה, באופן שיגרום להם מחלה, או מוות, וימנע מהם גישה למי שתייה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרעלת בארות תועדה כצעד קדום של לוחמה ביולוגית כבר מהעת העתיקה. היא שימשה כצעד התקפי וגם כצעד הגנתי, בטקטיקה של אדמה חרוכה, שימנע מים מהאויב המתקדם. השלכת גוויות לבאר הייתה הדרך הנפוצה להרעלת בארות. גוויות של אנשים שמתו ממחלה מידבקת, כגון דבר, היו מועדפות למטרה זו. בשנת 1462, למשל, השתמש ולאד המשפד בשיטה זו כדי לעצור את התקדמות אויביו העות'מאנים. גם הצבא הפיני השתמש בטקטיקה זו בעת מלחמת החורף, נגד הצבא האדום שפלש לפינלנד.
הרעלת בארות הייתה אחת משלוש האשמות חמורות (יחד עם עלילת דם ופגיעה בלחם הקודש) שהעלילו אנטישמים על היהודים בימי הביניים. האשמה בהרעלת בארות הופנתה גם נגד קוריאנים שהתגוררו ביפן, לאחר רעידת האדמה הגדולה בקאנטו, בשנת 1923. בשני המקרים ההאשמות לא הוכחו, אך הובילו לפרעות בקבוצה שהואשמה.
.jpg)
הידע הרפואי בימי הביניים לא נתן מענה לשאלת התפרצותן של מגפות, ולכן יוחסה תופעה זו להרעלה. אירופה נפגעה מגלים אחדים של "המוות השחור", ובפרט נפגעו ערים צפופות. היהודים, שחיו בגטאות סגורים, נחשדו בהרעלה, ובעקבות זאת מאות יהודים הוצאו להורג בשרפה[1].
ההיסטוריון אורי מילשטיין, טוען שבמלחמת העצמאות הורה דוד בן-גוריון למשה דיין להוציא לפועל את מבצע שלח לחמך להרעלת בארות בכפרים ערביים, כאמצעי לריקון יישובים ומניעת חזרת פליטים[2]. מחקר משנת 2022 מאשש שבמסגרת מבצע "שלח לחמך", הורעלו לאחר כיבוש בידו ובית סוריכ מקורות מים בכפרים אלה[3][4].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כרוניקת נירנברג, העלאה באש של יהודים בימי המוות השחור, המאה החמש עשרה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ דברי אורי מילשטיין בערב עיון על מבצע עופרת יצוקה, 13 בינואר 2009 (אתר ארכיב הרשת, במקור מאתר הדיווח העולמי Global Report)
- ^ "ההתנקשות הכושלת בחאלד משעל - הצצה לרעלים שעל מדף האמל"ח הישראלי". הארץ. נבדק ב-2022-10-07.
- ^ Benny Morris, Benjamin Z. Kedar, ‘Cast thy bread’: Israeli biological warfare during the 1948 War, Middle Eastern Studies 0, 2022-09-19, עמ' 1–25 doi: 10.1080/00263206.2022.2122448
