הרפובליקה ההלנית הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרפובליקה ההלנית הראשונה
Α'Ελληνική Δημοκρατία
Flag of Greece (1822-1978).svg Greek Phoenix seal.png
דגל סמל
Greece1830EN.png
יבשת אירופה
שפה נפוצה יוונית
עיר בירה נאפפליו
משטר רפובליקה
הקמה
תאריך
מלחמת העצמאות היוונית
23 בפברואר 1821
פירוק
תאריך
ועידת לונדון (1832)
30 באוגוסט 1832
ישות קודמת האימפריה העות'מאנית החל מ-1844האימפריה העות'מאנית החל מ-1844 האימפריה העות'מאנית
Areios Pagos Anatolikis Ellados.svg אראופגוס של מזרח יוון הקונטיננטלית
Greek Revolution flag.svg הסנאט של מערב יוון הקונטיננטלית
Peloponnisiaki Gerousia seal 1821 better.jpg הסנאט הפלופונסיאני
Flag of the Administration of Samos.svg המערכת הצבאית-פוליטית של סאמוס
ישות יורשת ממלכת יווןממלכת יוון  ממלכת יוון
Flag of the Principality of Samos (1834–1912).svg נסיכות סאמוס
דת נצרות יוונית-אורתודוקסית

הרפובליקה ההלנית הראשונהיוונית: Α' Ελληνική Δημοκρατία) הוא השם שניתן למדינה הזמנית שהתקיימה ביוון במהלך מלחמת העצמאות היוונית (1821-1827). זהו מונח היסטוריוגרפי בלבד, המדגיש כי אופי המשטר הזמני שקדם לייסודה של ממלכת יוון העצמאית היה חוקתי ודמוקרטי, ועל ידי כך קושר תקופה זו בתולדות יוון עם הרפובליקות ההלניות השנייה והשלישית שקמו מאוחר יותר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלבים הראשונים של המרד הוקמו בחלקים שונים של יוון מועצות אזוריות נבחרות, שניהלו את הלחימה בשלטון העות'מאני. הן הוחלפו בראשית 1822 על ידי ממשל מרכזי - האסיפה הלאומית הראשונה, שהתכנסה באפידברוס ואישרה את חוקתה הראשונה של יוון. המדינה החדשה לא זכתה להכרת המעצמות הגדולות של התקופה, ולאחר הצלחות ראשוניות איימה להתרסק הן בשל מלחמת אזרחים פנימית הן בשל ניצחונות הצבא הטורקי-מצרי בפיקודו של איברהים פאשה, שנשלח לדכא את המרד.

ברגעי משבר אלה הצילה התערבותן של המעצמות הגדולות – בריטניה, צרפת ורוסיה – את מאבקם של היוונים לחירות. הצעתן, שנוסחה בהסכם לונדון (1827), להעניק ליוונים אוטונומיה תחת ריבונות עות'מאנית, נדחתה על ידי הסולטאן הטורקי. קרב נאווארינו (1827), שניטש על רקע ניסיונן של המעצמות לאכוף את תנאי ההסכם, הסתיים במפלת הצי העות'מאני-מצרי וקירב את היוונים עוד יותר להשגת מטרתם – עצמאות מלאה.

ב-1827 נתכנסה האסיפה הלאומית בפעם השלישית בטריזינה (טרויזן), הכריזה על הקמתה של "המדינה ההלנית" (Ελληνική Πολιτεία) ובחרה ברוזן יואניס קפודיסטריאס למושל יוון. קפודיסטריאס החל בכינון סדרי שלטון חדשים כדי לפתור את בעיותיה של הארץ מוכת המלחמה, אך בתוך זמן קצר נקלע לעימות עם החמולות והמנהיגים המקומיים החזקים, שנפגעו מן הרפורמות והסדרים החדשים שהנהיג. ב-1831 נרצח קפודיסטריאס על ידי יריביו הפוליטיים, ויוון הוטלה שוב למלחמת אזרחים. אחיו אבגוסטינוס, שמילא את מקומו, נאלץ להתפטר לאחר שישה חודשים. שוב התערבו שלוש המעצמות הגדולות, ובוועידת לונדון, שנתכנסה ב-1832, הכריזו על הפיכתה של מדינת יוון למונרכיה ומינו למלכה הראשון את הנסיך הבאווארי אוטו מוויטלסבך.

ראשי המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאי הוועד הפועל של המנהל הזמני של יוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא הנציבות

ראשי ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ועדה מושלת (מבחירתו של קפודיסטריאס ועד כניסתו לתפקיד, 14 באפריל 1827 - 23 בינואר 1828)
  • יואניס קפודיסטריאס (נבחר ב-30 במרץ 1827), נכנס לתפקיד ב-24 בינואר 1828 - 9 באוקטובר 1831
  • אבגוסטינוס קפודיסטריאס, 9 באוקטובר 1831 - 9 באפריל 1832
  • 3 ועדות מושלות שונות, 9 באפריל 1832 - 25 בינואר 1833

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]