הרפובליקה של בתומי
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | רפובליקה |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך הקמה | ינואר 1919 |
| פירוק | |
| תאריך פירוק | יולי 1920 |
| ישות יורשת |
 הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה |
  | |
הרפובליקה של בתומי (באנגלית: Republic of Batum; ברוסית: Батумская республика; בגאורגית: ბათუმის რესპუბლიკა) הייתה ישות מדינית זמנית ומובלעת גאו-אסטרטגית שהתקיימה בין השנים 1919–1920 באזור העיר בתומי וסביבתה (כיום באג'ריה, גאורגיה). הישות התקיימה תחת ממשל צבאי בריטי ושימשה כנקודת מפתח למעבר אנרגיה וכמעוז פוליטי במאבקים שבין התנועה הלאומית הגאורגית, הטורקים, והתנועה הלבנה ברוסיה לאחר מלחמת העולם הראשונה.
באפריל 1918, עם קריסת האימפריה הרוסית ב-1917 ולאחר חתימת חוזה ברסט-ליטובסק, עבר אזור בתומי לשליטת האימפריה העות'מאנית. אולם, לאחר תבוסת מעצמות המרכז (המערכה בקווקז במלחמת העולם הראשונה) וחתימת הפסקת האש של מודרוס באוקטובר 1918, נדרשו הכוחות העות'מאנים לסגת מהקווקז. בדצמבר 1918 נחתו כוחות משלוח בריטיים בבתומי כדי למלא את ואקום הכוח שנוצר, לאבטח את צינור הנפט באקו–בתומי ולפקח על נסיגת הכוחות הגרמנים והטורקים. ב-21 בדצמבר 1918 הוקמה מועצת הממשל של מחוז בתומי כרשות זמנית, בראשות מפלגת הצוערים הרוסית והורכבה בעיקר מרוסים.[1] המועצה פעלה עד 28 באפריל 1919.
ב-21 בינואר 1919 הקים המושל הצבאי הבריטי, בריגדיר גנרל ג'יימס קוק-קוליס (אנ'),[2] את "מועצת המנהל של העיר בתומי והמחוז" (הידועה גם כ"מועצת התשעה"). בראש המועצה עמד פרילידיאן מסלוב (גאו'), פוליטיקאי רוסי מהמפלגה הדמוקרטית החוקתית.
המאפיינים המרכזיים של הממשל היו:
- אוריינטציה פרו-רוסית: הממשל הוקם כמעוז של העולם הרוסי בדרום-מערב גאורגיה, במטרה להכין את הקרקע לסיפוח עתידי של בתומי לאימפריה רוסית.
- מדיניות רוסיפיקציה: כ-70% עד 80% מהפקידות במינהל היו רוסים, תוך הדרה שיטתית של אתניים גאורגים מעמדות כוח.
- תמיכה בתנועה הלבנה: המובלעת שימשה כבסיס לוגיסטי ואידאולוגי חשוב עבור צבא המתנדבים (של הצבא הלבן) בראשות גנרל אנטון דניקין במלחמתו נגד הבולשביקים.
הבריטים הפעילו בבתומי מינהל נפט רווחי שהטיל מיסים כבדים על יצוא הנפט מבאקו דרך נמל בתומי (אנ'). הכנסות אלו שימשו למימון הכוחות הבריטיים והמנהל המקומי, ואף הניבו רווח של למעלה מ-49,000 ליש"ט.
בתחום הדואר, הנפיק המנהל המקומי (אנ') ב-1919 בולים ייחודיים המציגים עץ אלוורה עם הכיתוב "БАТУМСКАЯ ПОЧТА" (דואר בתומי). בולים אלו, שהונפקו מאוחר יותר עם הדפס רכב "BRITISH OCCUPATION", הפכו לפריטים אספנותיים נדירים המעידים על הסטטוס האוטונומי-למחצה של האזור. ההתנגדות העיקרית למנהל הרוסי-בריטי הגיעה מהקהילה המוסלמית הפרו-גאורגית בהנהגת ממד אבאשידזה (אנ'). אבאשידזה הקים את "הוועד לשחרור גאורגיה המוסלמית"[3] ודחף לקיום בחירות לפרלמנט מקומי (המג'ליס), שהתקיים בבתומי בספטמבר 1919.
ב-12 בינואר 1920 הוקם הפרלמנט של בתומי, אשר הכריז על עצמאותה של הרפובליקה של בתומי. עם זאת, ב-14 באפריל פוזר הפרלמנט. ב-8 באפריל 1920 הכריז הפיקוד העליון של כוחות בעלות הברית על אזור בטומי כשטח תחת חסות חבר הלאומים, שנכבש על ידי כוחות בריטניה, צרפת ואיטליה. ב-14 ביולי 1920, הודיעה פיקוד בעלות הברית על נסיגת הכוחות והעברת אזור בתומי לרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה. הרפובליקה של בתומי פורקה, ושטחה הועבר לגאורגיה. ב-20 ביולי נכנסו כוחות גאורגים לבתומי. קריסת התנועה הלבנה ברוסיה בראשית 1920 ושינוי בסדרי העדיפויות הבריטיים הובילו להחלטה על פינוי. ב-7 ביולי 1920 נכנסו כוחות הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה לעיר, והאזור עבר רשמית לריבונות גאורגית. תקופה זו הסתיימה סופית עם הפלישה הסובייטית ב-1921, אז הוקמה באזור הרפובליקה האוטונומית של אג'ריה.
במאמר שפורסם בתום כנס הבינלאומי השני המוקדש לחבל הארץ ההיסטורי טאו קלארג'תי (אנ').[4] המאמר סוקר מסמכים צבאיים ומדיניים עו'מאניים משנת 1921, שפורסמו במקור בכתב עת למחקר מסמכים היסטוריים של צבא טורקיה.
מסמך מפברואר 1921 מתאר אולטימטום שהוגש לשגריר הגאורגי באנקרה לפינוי נפות ארטווין וארדהאן. מסמכים מאוחרים יותר מאשרים את הסכמת הממשלה הגאורגית לפינוי זה. המסמכים חושפים כי בעת פלישת הצבא האדום לגאורגיה פנה, נואה ז'ורדניה (ראש ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה), לממשלת אנקרה בהצעה שכוחות עות'מאניים יתפסו את בתומי, אחלציחה ואחלכלכי. המטרה הייתה למנוע מהכוחות הבולשביקיים להשתלט על אזורים אלו. שר החוץ העות'מאני, אהמט מוחתאר פאשא, הורה למפקד החזית המזרחית, מוסה קזם קראבקיר, לשמור על השליטה באזורים אלו תוך ניסיון להימנע מעימות ישיר עם הבולשביקים. הוא גם הנחה לבטל את גופי הממשל הגאורגיים המקומיים ולהקים במקומם מנהל חדש. המסמכים מתעדים את החלטת ממשלת אנקרה לכבוש את באטומי ואת המאמצים לעצור את התקדמות הצבא האדום (הצבא ה-11) לעבר העיר דרך עמק אַצַ'רִיסצקַאלִי (אנ'). המאמר מסתיים בהתייחסות למברק מסרגו אורדז'וניקידזה, המודיע לקאראבקיר כי בעקבות המשא ומתן במוסקבה, בתומי, אחלציחה ואחלכלכי יישארו בתחומי גאורגיה הסובייטית, ומגדיר את תוואי הגבול החדש בין המדינות.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גאורגיה באתר www.worldstatesmen.org, (באנגלית)
- נוּגזָר זוֹסִידזֶה Nugzar Zosidze (Q138328137) ואחרים (2025), Russian Enclave in the Governance of Batumi (1919-1920), בולטין האקדמיה הגאורגית למדעים, (בגאורגית)
- Coggeshall, S. The Republic of Batumi: Geopolitical Flux, British Occupation, and the Post-Imperial Enclave in the South Caucasus (1919–1920)
- Artin H. Arslanian (Q138330628) (1980), Britain and the Transcaucasian Nationalities During the Russian Civil War. Wilson Center
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ דיווח מעיתון שפעל בבתומי, "גאורגיה המוסלמית" על מחאתם של גאורגים מוסלמים בפני המושל הכללי הבריטי ג'יימס קוק-קוליס, 3 בינואר 1919.
- ↑ COLLIS, Sir (William) James Norman Cooke- (1876-1941), Major General אתר www.kcl.ac.uk (באנגלית)
- ↑ 1-BATUMI DISTRICT IN THE HEAVIEST 1920-1921 YEARS, (באנגלית)
- ↑ אירוע אקדמי, שנערך בשנת 2012 בטביליסי ובתומי, כנס בשיתוף פעולה בין המרכז הלאומי לכתבי-יד לבין אוניברסיטת שותה רוסתוולי (אנ')
- ↑ רוֹאִין קָאוורֶלִישְׁווִילִי רואין קאוורלישווילי (Q136431836), რამდენიმე თურქული დოკუმენტები საქართველოს ისტორიის შესახებ (1921 წ.) ("מספר מסמכים טורקיים על ההיסטוריה של גאורגיה (1921)") עמ' 70-72, (בגאורגית)