רפורמת לוין
עקב מחלוקות רבות סביב תוכנו של ערך זה, עריכתו מוקפאת עד לגיבוש פשרה בעניין תוכנו.
| ||
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
רפורמת לוין או המהפכה המשפטית היא תוכנית שהציג סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, בתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו,[1] לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל. בין השינויים: אישור פסקת התגברות והסדרת פסילת חוקים, ביטול עילת הסבירות, הגדרת תפקיד הייעוץ המשפטי כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[2][3]
הרפורמה הוצגה ב-4 בינואר 2023, שישה ימים לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע, ועוררה דיון ציבורי ער, תמיכה ומחאה.
רקע
ערכים מורחבים – המשפט בישראל, המהפכה החוקתית, הפרדת רשויות בישראל
חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד הציע עוד בשנת 2011 לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[4] בשנת 2013 ניסה לקדם, יחד עם חברת הכנסת איילת שקד, מספר הצעות חוק, בהן הגבלת סמכות בג"ץ לפסול חוקים, אפשרות לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ, הענקת סמכות לכנסת לבחור את נשיא בית המשפט העליון ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[5]
בראיון שנערך בשנת 2019 פרש לוין את משנתו בהרחבה, ובמסגרתו פירט את כל סעיפי הרפורמה המשפטית שהוא מתכנן לבצע.[6]
בשנת 2021 נכללה בהסכמים הקואליציוניים הקמת ועדה בראשות שר המשפטים גדעון סער, במטרה לייצר הצעת חוק שתסדיר את היכולת של בג"ץ לפסול חוקים או חלקים מהם, ולקבוע באילו מקרים הכנסת יכולה לעקוף פסילה של בג"ץ. בנוסף החוק המתוכנן יועד להקשות על שינוי וחקיקה של חוקי יסוד.[7]
עיקרי התוכנית
לאחר השבעתו לתפקיד שר המשפטים בממשלת ישראל השלושים ושבע, הציג לוין את תוכניתו לשינויים במערכת המשפט. בשלב הראשון והיחיד שהוצג:
פסילת חוקים
- תחוקק פסקת התגברות.
- בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד.
- פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 80%.
- הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
מינוי השופטים
- הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ושלושה שופטים. שניים מהשופטים ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
- ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
- שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
- עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
- ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.[8]
- קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.[8]
ביטול עילת הסבירות
ביטול שימוש בעילת הסבירות לפסילת הוראות שהתקבלו בהתאם לחוק וכללי המנהל.[9]
היועצים המשפטיים
מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים במשרדים בידי הממשלה והשרים, הגדרת חוות דעתם ככזו שאינה מחייבת את הממשלה, ומתן אפשרות לממשלה לייצוג משפטי עצמאי בבית המשפט.
תהליך החקיקה
מינוי שופטים
ב-13 בפברואר 2023 הונחו על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה שתי הצעות חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023.[10]
הצעת חוק-יסוד: השפיטה כוללת שינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים להרכב הבא:
הוועדה תהיה של תשעה חברים, שהם –
- (א) נשיא בית המשפט העליון, וכן שני שופטים שיצאו לקצבה שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;
- (ב) שר המשפטים, יהיה יושב ראש הוועדה, ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה;
- (ג) שלושה חברי הכנסת, שהם יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ושני חברי כנסת אחרים, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה.
עוד מוצע שהוועדה תוכל לפעול בהרכב חסר של חמישה מחבריה (במקום שבעה בחוק הקיים) ושהחלטותיה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, אלא אם נאמר אחרת בחוק היסוד.
מרכיב שלישי בהצעה הוא הקביעה שלבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפו של חוק־יסוד.
הצעת חוק בתי המשפט כוללת תיקונים משלימים לאלה של חוק-יסוד: השפיטה. היא מפרטת כיצד ייבחרו חברי הוועדה לבחירת שופטים, ובנוסף קובעת שהמועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יוצגו להערות הציבור ויופיעו בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט, לפני שהוועדה לבחירת שופטים תדון בעניינם.
ההצעות אושרו בקריאה ראשונה ב-20 בפברואר 2023.[11]
פסילת חוקים
ב-14 במרץ אישרה הכנסת בקריאה ראשונה[12] את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק).[13] לפי ההצעה, פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 80%. הפסילה תתאפשר רק אם בית המשפט קבע שהתקיים אחד מאלה:
- (א) החוק סותר בבירור הוראה בחוק יסוד שהרוב הנדרש לשינויה או התנאים לפגיעה בה קבועים בחוק יסוד;
- (ב) החוק לא התקבל בכנסת ברוב או במספר הקריאות הדרושים לקבלתו על פי חוק יסוד, חוק או תקנון הכנסת.
בית המשפט העליון לא ידון בפסילת חוק הכולל הוראת התגברות, כלומר נכתב בו במפורש שהוא תקף על אף האמור בחוקי היסוד.
תגובות
- ערכים מורחבים – המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע, התמיכה ברפורמה המשפטית
אנשי משפט
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התנגדה לרפורמה.[14]
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה כי "שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים".[15] במכתב ששלחה לנתניהו כתבה שיוזמות החקיקה יכולות להשפיע על משפטו, ולכן הוא מצוי בניגוד עניינים ואסור לו לעסוק בתוכנית.[16] בתגובה, הודיע נתניהו שעמדתה אינה מקובלת עליו.[17] שופטת בג"ץ דפנה ברק ארז הורתה למדינה להשיב לעתירה של התנועה לאיכות השלטון לפיה על היועצת המשפטית לממשלה לפעול לשם הוצאת נתניהו לנבצרות בשל ניגוד עניינים.[18] בתגובה הצהירו ראשי מפלגות הקואליציה כי הדיון בבג"ץ בדבר נבצרות ראש הממשלה אינו חוקי ושקול להפיכה צבאית.[19]
היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר ופרקליטי מדינה לשעבר[20][21] התנגדו לרפורמה המוצעת, ויש מתוכם שתיארו אותה כ"הפיכה משטרית".[22] 17 משרדי עורכי הדין מהגדולים בישראל, יצאו נגד הרפורמה.[23]
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס עודד מודריק הביע תמיכה ברוב חלקי הרפורמה, חלקם תוך הצעת שינוי כלשהו, והסתייגות מאחד הרכיבים.[24][25] 150 משפטנים ובהם שופטים בדימוס, עורכי דין, פרופסור נחום רקובר והמשנה לראש לשכת עורכי הדין שהודח בידי אבי חימי בגלל תמיכתו ברפורמה, ערכו כנס מיוחד לתמיכה ברפורמה.[26]
כלכלנים
נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג הזהירו שהמהפכה תוריד את דירוג האשראי של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.[27][28]
270 כלכלנים המרצים בכלכלה ובניהול[29] שאליהם הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר[30] חתמו על מכתב המתריע מפגיעה כלכלית. מנגד טען מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שלא ניכרת תזוזת משקיעים.[31]
האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-S&P סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.[32] בנק "ג'יי פי מורגן צ'ייס", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש מפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.[33] חברת השירותים הפיננסיים "ברקליס" פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי.[34] שתי הסקירות השוו את המתרחש לשחיקה הדמוקרטית שחלה בפולין, והירידה במצבה הכלכלי.
באפריל 2023 פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל תרחיש בו תימשך חקיקת המהפכה המשפטית. על פי התחזית, צופים בבנק ישראל פגיעה של כ-14 מיליארד שקל בשנה בשלוש השנים הקרובות בתרחיש המקל, ופגיעה של 48 מיליארד שקל בשנה בתרחיש המחמיר.[35]
מחאה ציבורית
ב-7 בינואר נערכה בתל אביב הפגנה נגד התוכנית, ובה השתתפו אלפי אזרחים.[36]
ב-12 בינואר הפגינו מאות עורכי דין נגד הרפורמה, תחת הכותרת "מחאת הגלימות השחורות".[37]
ב-14 בינואר הפגינו כ-80 אלף איש בתל אביב, ואלפים נוספים הפגינו בירושלים, בחיפה ובמקומות נוספים.[38][39]
ב-21 בינואר נערכו הפגנות בערים אחדות, ובהן השתתפו יותר מ-150 אלף מפגינים.[40] להפגנה זו הצטרפו מספר בכירים מתעשיית ההיי-טק הישראלי,[41] לאחר מכן אחדים מבכירי ההייטק הודיעו על כוונתם להוציא את כספי החברה מהבנקים בישראל[42][43] ולשבות במחאה על הרפורמה.[44] ההפגנות השבועיות במוצ"ש נגד הרפורמה נמשכו לאחר מכן, והתפשטו לערים נוספות. בראשית פברואר הפגינו עשרות אלפים בתל אביב, חיפה, ירושלים, אילת, הרצליה, באר שבע, ראשון לציון ועוד.[45]
בראשית פברואר מאות מילואימניקים יצאו למסע מחאה בן 50 ק"מ מלטרון לבית המשפט העליון בירושלים תחת השם "אחים לנשק".[46]
מעורבות בינלאומית
מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, נפגש עם המשתתפים במחאה,[47] ובפגישתו עם נתניהו הדגיש כי יחסי המדינות מבוססים על שמירה על מוסדות דמוקרטיים.[48] היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן הבהיר לנתניהו: "אם תהיה פגיעה בערכים הדמוקרטיים - נתקשה לספק תמיכה בלתי מעורערת לישראל".[49]
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ביקר את הרפורמה בפגישתו עם נתניהו, והזהיר כי אם תעבור "צרפת תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה".[50]
הצעות הנשיא הרצוג
נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג נשא ב-12 בפברואר נאום לאומה בו ביקש להגיע לפשרה. הנשיא הציג מחד את הכנסת כריבון שרשאי לחוקק ואת הצורך ברפורמה בבתי המשפט ומהצד השני את הדאגה שיש בקרב מתנגדי הרפורמה החוששים מאובדן האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה. הנשיא סיפר שדן עם מנהיגים מכל שדרות העם בנושא וקבע שאפשר להגיע להסכמה רחבה בציבור.[51]
מתווה הנשיא כולל הצעה לחמישה עקרונות כבסיס למשא ומתן.
- חקיקת חוק יסוד: החקיקה.
- החוק יסדיר את חוקי היסוד עליהם אין ביקורת שיפוטית והם יחוקקו בארבע קריאות ותוך הסכמה רחבה.
- חוקים שאינם חוקי יסוד יהיו תחת ביקורת בית המשפט, שיוכל לבטלם.
- פסקת ההתגברות - תהיה שיטה להתגבר על פסילת בית המשפט.
- פתרון בעיית העומס השיפוטי - הוספת תקנים רבים.
- אמון במערכת המשפט - תוכנית ממשלתית להתייעלות ומניעת עינוי דין במערכת המשפט.
- הרכב הוועדה לבחירת שופטים - מניעת רוב מהמערכת הפוליטית ומהמערכת המשפטית. לכל אחת מהרשויות יהיו מספר זהה של נציגים ובנוסף יהיו נציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון. בנציגי הכנסת יהיה נציג לאופוזיציה.
- עילת הסבירות - יצירת הסכמה על המקרים בהם ניתן יהיה להשתמש בעילת הסבירות בכדי לבקר פעולות של הרשות המבצעת והמחוקקת.
הנשיא ביקש מראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן, לנסות להגיע לפשרה ולעצור את החקיקה לפני העלאתה לקריאה ראשונה בכנסת. בנוסף אמר הנשיא כי ייתכן ויבוא באופן תקדימי לפני הוועדה.
עם התקדמות החקיקה והמחאות נגדה, ב-9 במרץ נשא הנשיא הרצוג נאום לאומה, שבו קרא לעצור את החקיקה ולהחליפה במתווה אחר, וקבע: "מכלול החקיקה שנידון כעת בוועדה צריך לעבור מהעולם ומהר. הוא שגוי, דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים."[52] ב-15 במרץ הציג הרצוג מתווה משלו, שאותו כינה "מתווה העם", לשינויים במערכת המשפט.[53][54]
ראו גם
קישורים חיצוניים
שר המשפטים מציג את הרפורמה, סרטון בערוץ "ערוץ 7", באתר יוטיוב (אורך: 25:57), 4 בינואר 2023
הערות שוליים
- ^ חזקי ברוך, נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור, באתר ערוץ 7, 8 בינואר 2023
- ^ לי נעים, לוין הציג את הרפורמה במערכת המשפט: פסקת התגברות ברוב של 61 ושינוי בוועדה לבחירת שופטים, באתר מאקו, 4 בינואר 2023
- ^ פרסום עיקרי רפורמת המשילות, בערוץ הטלגרם של יריב לוין, 4 בינואר 2023
- ^ ערוץ הכנסת - ח"כ יריב לוין, 21.11.11, סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 00:52)
- ^ מורן אזולאי, הכנסת נגד העליון: שורת חוקים לצמצום כוחו, באתר ynet, 20 באוקטובר 2013
- ^
גור מגידו, יריב לוין ממליץ: קחו כדור נגד חרדה לפני שאתם קוראים את הראיון הזה, באתר TheMarker, 3 באפריל 2019.
- ^ מיכאל האוזר טוב, ממשלת בנט-לפיד תקדם חוק שעשוי לצמצם את סמכות בג"ץ לפסול חוקים, באתר הארץ, 6 ביוני 2021
- ^ 1 2 ניצן שפיר, מה אומרים סעיפי רפורמת לוין? מורה נבוכים, באתר גלובס, 13 בינואר 2023
- ^ מנהל האתר, מהי עילת הסבירות, באתר אשדוד נט, 4 בפברואר 2023
- ^ הצעות חוק הכנסת 947, מ-13 בפברואר 2023
- ^ סיון חילאי, הכנסת אישרה בקריאה ראשונה: הקואליציה תשלוט בבחירת השופטים, בג"ץ לא יתערב בחוקי יסוד, באתר ynet, 21 בפברואר 2023
- ^ מתן וסרמן, לילה לבן במליאה: פסקת ההתגברות וחוק הנבצרות עברו בקריאה ראשונה, באתר מעריב אונליין, 14 במרץ 2023
- ^ הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק), ה"ח הכנסת 949 מ-5 במרץ 2023
- ^ טובה צימוקי, איתן גליקמן, המתקפה חסרת התקדים של נשיאת העליון: הנאום המלא של השופטת חיות, באתר ynet, 12 בינואר 2023
- ^ איתמר לוין, מיארה: הרפורמה תאפשר לפגוע במאפיינים הדמוקרטיים והיהודיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בפברואר 2023
- ^ טובה צימוקי, היועמ"שית לנתניהו: אתה בניגוד עניינים, אל תתערב בשינויים במערכת המשפט, באתר ynet, 2 בפברואר 2023
- ^ נתניהו ביקש מבג"ץ לאפשר לו להגיב לעמדת היועמ"שית בתוך 14 יום, באתר זמן ישראל, 2 בפברואר 2023
- ^ ביני אשכנזי, בג"ץ לנתניהו והיועמ"שית: נמקו מדוע אין להכריז נבצרות על רה"מ, באתר וואלה!, 10 בפברואר 2023;
בגץ 1158/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה - ^ מורן אזולאי, ראשי הקואליציה: דיון בבג"ץ על נבצרות לנתניהו - כמו הפיכה צבאית, באתר ynet, 11 בפברואר 2023
- ^ גלעד מורג, טובה צימוקי, מכתב היועמ"שים: "הזדעזענו, תוכנית לוין מאיימת להרוס את מערכת המשפט", באתר ynet, 12 בינואר 2023
- ^ ynet, אהרן ברק: הדבר המקביל לרפורמה של לוין - מהפכה של טנקים, באתר ynet, 7 בינואר 2023
- ^ אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש, רובינשטיין חתם על מכתב היועמ"שים: "הפיכה משטרית, דיקטטורה דמוקרטית", באתר ynet, 12 בינואר 2023; בר פלג, מני מזוז: הציבור לא טיפש, ומבין שיש כאן הפיכה משטרית, באתר הארץ, 29 בינואר 2023;
אילנה דיין, מנדלבליט בריאיון בלעדי לעובדה: "אם אין מערכת משפט עצמאית, זה נגמר. יהיה פה דיכוי", באתר מאקו, 9 בפברואר 2023 - ^ גלעד מורג, כ-3,500 עורכי דין מהמשרדים המובילים נגד תוכנית נתניהו-לוין: "תפגע במעמד ישראל כדמוקרטיה בעולם", באתר ynet, 19 בינואר 2023
- ^ השופט בדימוס מודריק: תומך ברפורמת לוין, חדשות 12 עשו מניפולציה עריכתית, באתר הידברות, 7 בינואר 2023
- ^ פרופ' עודד מודריק, השופט עודד מודריק: "אין רע הכרחי בבחירת השופטים בידי נבחרי הציבור", באתר גלובס, 24 בינואר 2023
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, "אנשים נהרגו בגלל פסיקות של בג״ץ": 150 משפטנים התכנסו כדי לתמוך ברפורמה המשפטית, בעיתון מקור ראשון, 12 בפברואר 2023
- ^ Assaf Gilead, J.P. Morgan: Judicial reform could hit Israel's credit rating, Globes, 4 בפברואר 2023
- ^ פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג, אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה, באתר ynet, 22 בינואר 2023
- ^ מכתב המרצים והמרצות
- ^ שלמה טייטלבאום, המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2023
- ^ רועי כ"ץ, מנכ"ל הבורסה על אזהרות ראשי הבנקים: "מהמידע שלנו, אין פה דרמה גדולה", באתר ynet, 31 בינואר 2023
- ^ רויטרס, S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל, באתר TheMarker, 13 בינואר 2023
- ^ כלכליסט ו-ynet, ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל, באתר ynet, 3 בפברואר 2023
- ^ אדריאן פילוט, פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן: "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת", באתר כלכליסט, 3 בפברואר 2023
- ^ בנק ישראל, התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, אפריל 2023
- ^ בר פלג, רן שמעוני ועדי חשמונאי, אלפים הפגינו נגד הממשלה בתל אביב: "לא ניתן לכם להפוך אותנו לדיקטטורה", באתר הארץ, 7 בינואר 2023
- ^ ניצן שפיר, מאות עורכי דין מפגינים נגד הרפורמה המשפטית: "בג"ץ שומר על כולנו", באתר גלובס, 12 בינואר 2023
- ^ כתבי ynet, 80 אלף הפגינו בכיכר הבימה נגד המהפכה המשפטית, באתר ynet, 14 בינואר 2023.
- ^ אורי סלע, שלומי הלר, קרין שגיא ויואב איתיאל, כ-80 אלף הפגינו נגד הממשלה בת"א: "מבחן גורלי לעתיד המדינה", באתר וואלה!, 14 בינואר 2023.
- ^ דבר, כ-150 אלף הפגינו בתל אביב נגד הרפורמה במערכת המשפט, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 בינואר 2023
- ^ מאיר אורבך, מחאת ההייטקיסטים: בכירי התעשייה מצטרפים להפגנות נגד המהפכה המשפטית, באתר כלכליסט, 17 בינואר 2023
- ^ אורי ברקוביץ', מחאת ההייטק: למונייד ואיירון סורס מצטרפות, קרן TLV Partners תספק אוטובוסים למפגינים, באתר ישראל היום, 8 בפברואר 2023
- ^ מחאת ההייטק נמשכת: זו החברה הציבורית הראשונה שתוציא את כספה, באתר אייס, 9 בפברואר 2023
- ^ היאלי יעקבי-הנדלסמן, המחאה נגד הרפורמה המשפטית מחריפה: עובדים בחברות הייטק ישבתו ביום שלישי, באתר ישראל היום, 22 בינואר 2023
- ^ אבי כהן, עשרות אלפים הפגינו נגד הרפורמה המשפטית, אלשיך: "חש בושה בתור יהודי", באתר ישראל היום, 4 בפברואר 2023
- ^ חיים גולדיטש, קורין אלבז-אלוש, אלכסנדרה לוקש, במחאה על המהפכה המשפטית: מילואימניקים צועדים 50 ק"מ לירושלים, באתר ynet, 8 בפברואר 2023
- ^ ג'ודי מלץ, בלינקן פגש נציגים של ארגונים אזרחיים וכינה אותם "כוכב הצפון שלנו", באתר הארץ, 31 בינואר 2023
- ^ איתמר אייכנר, החשש של נתניהו, הלחצים והפגישה ב-4 עיניים: מאחורי הצהרת בלינקן, באתר ynet, 30 בינואר 2023
- ^ ירון אברהם, פרסום ראשון | מסרי ההרגעה של נתניהו לאמריקנים: "הרפורמה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה", באתר מאקו, 22 בינואר 2023
- ^ אוריאל בארי, "מנותקת מהדמוקרטיה": מקרון נגד רפורמת המשפט, באתר "סרוגים", 3 בפברואר 2023
- ^ נשיא המדינה יצחק הרצוג בנאום מיוחד לאומה. הצטרפו לשידור החי מבית הנשיא, סרטון בערוץ "יצחק הרצוג - נשיא מדינת ישראל ה-11", באתר יוטיוב (אורך: 16:22), 12 בפברואר 2023
- ^ נינה פוקס, מורן אזולאי, איתמר אייכנר, הרצוג קורא "לזנוח את החקיקה": "המתווה דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים", באתר ynet, 9 במרץ 2023;
ynet, הנשיא הרצוג נוקט לראשונה עמדה נגד החקיקה של הקואליציה: ״צריכה לעבור מהעולם״, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2023 - ^ איתמר אייכנר, מורן אזולאי, "מתווה העם" של הרצוג: בלי שליטה של הקואליציה במינוי שופטים, הגבלות על העליון והכנסת, באתר ynet, 15 במרץ 2023
- ^ אתר "מתווה העם"
