הרצל חקק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרצל חקק
לידה 26 באפריל 1948 (בן 75) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרצל אלדד חקק (נולד ב-26 באפריל 1948) הוא סופר ומשורר ישראלי. שימש יו"ר אגודת הסופרים העבריים בשנים 20032005 ו-20112015.

כיכר הרצל ובלפור חקק באור יהודה

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקק ואחיו בין המשתתפים בחידון התנ"ך הארצי לנוער בלוד ב-1965

נולד בבגדאד שבעיראק ב־1948, סמוך להכרזת העצמאות של מדינת ישראל, יחד עם אחיו התאום, בלפור. משפחתו עלתה לישראל ב־1950 והתגוררה בבתי סיידוף בירושלים. כבר בילדותם הרבו האחים הרצל ובלפור חקק לפרסם את יצירותיהם בעיתוני הילדים והנוער, כגון "הארץ שלנו" ו"מעריב לנוער".

בגיל 17 זכה בסגנות לחתן התנ"ך בחידון התנ"ך העולמי לנוער (1965), כשאחיו התאום, בלפור, זכה להיות החתן. בצה"ל היה לוחם בחטיבת גולני ולאחר מכן מש"ק סעד ומודיע נפגעים.

עבד כמורה בבית הספר בית חינוך בירושלים בין השנים 1975 עד 1993. ב-1981 הוצב במקום ה-14 ברשימת התחיה לקראת הבחירות לכנסת העשירית.

מאז 1988 פעל בהתנדבות בערי פיתוח ובכפרי ילדים.

נמנה עם מייסדי קבוצת הסופרים הציוניים בחסות המועצה הציונית.

במשך עשור ניסה עם אחיו להתקבל לאגודת הסופרים, אך ללא הצלחה.[1] לבסוף התקבל לאגודה ובין השנים 2003–2005 היה יו"ר אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל. בחודש מאי 2011 נבחר שנית לשמש כיושב ראש האגודה והוא כיהן בתפקיד זה עד לדצמבר 2015.[2]

בעל תואר ראשון בספרות עברית ומקרא ותואר שני במקרא בהצטיינות באוניברסיטה העברית.

נשוי לדיצה, בתו של עמירם חרלף, ואב לשלושה בנים ובת, שחזרו בתשובה.

בדצמבר 2020 הודיע שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה זאב אלקין כי חקק הוא מהזוכים בפרס שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה לתרבות יהודית על תרומה משמעותית בתחום הספרות והשירה בתרבות היהודית בישראל לשנת תש"פ, 2020.[3]

ב-2021 זכו הרצל ובלפור חקק בפרס השר לתרבות יהודית, שהוענק בטקס בא' בניסן תשפ"א.[4][5]

ציוני דרך בפעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "במזל תאומים" 1970,
  • "ספר אורות האהבה" 1972,
  • "אם נלקח מן השקט" 1978,
  • "תעודה נשכחת" 1987[6]
  • "כתובת על קיר בוער" 1992,
  • "אהבה היא מולדת " 1998.
  • הזמן הגנוז, 2003, 160 עמודים, הוצאת שלהבת ירושלם.[7]
  • אנא בכוח, אנא בשיר, 328 עמודים, הוצאת צור אות, בשיתוף שלהבת ירושלם שנת 2010.
  • שחרית לנצח, 322 עמודים, הוצאת צור אות 2016.[8][9][10]

ספרי עיון (בשיתוף עם אחיו, בלפור חקק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "טעות חזור" לקסיקון לשיפור הלשון 1994,.
  • "חיבת הפיוט", ביאור לפיוטי תפילה 1990,
  • חיבת הפיוט- מהדורה חדשה 2018
  • "לקסיקון סופרי ירושלים" 1996,
  • "קהילה עולה" - משחק הדמיה 1978.
  • "פרקי ברדיצ'בסקי" –מחקר ספרותי 1975.
  • "ארץ זבת חלב ודבש" (סדר ט"ו בשבט), 1996.

ספרי ילדים (בשיתוף עם אחיו, בלפור חקק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "כרמלה נדמה לה" 1981,
  • "שכונת בלאגאנה" 1994,
  • "תאומים זה סיפור מצחיק לפעמים", 1994.
  • "לאמא באהבה", 2005.[11]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרצל חקק, מטבח כלולותיה, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 360–361, הוצאת כרמל, 2017.
  • נורית גוברין: "שירה מלווה היסטוריה - הרצל ובלפור חקק", בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ז', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ט / 2019.
  • הרצל ובלפור חקק מסכמים פעילות כיושבי ראש אגודת הסופרים העברים (4 באפריל 2016) בשירות הוד מלכותה הספרות העברית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג"ץ דחה עתירת התאומים הרצל ובלפור חקק שביקשו להתקבל באגודת הסופרים, דבר, 23 באפריל 1982
  2. ^ מכתב תודה מצביקה ניר לאחר הבחירה ליור האגודה אתר אגודת הסופרים העברים מתאריך 2 בדצמבר 2015
  3. ^ חדשות כיפה, ‏אלו הזוכים בפרס 'תרבות יהודית' על שם אורי אורבך, באתר כיפה, 22 בדצמבר 2020
  4. ^ הרצל ובלפור חקק, נאום פרס השירה של אגף תרבות יהודית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 במרץ 2021
  5. ^ ישי אלמקייס, חדשות כיפה, ‏הוענקו הפרסים ל-12 הזוכים בפרס השר לתרבות יהודית ע"ש אורי אורבך ז"ל, באתר כיפה, 14 במרץ, 2021 18:10
  6. ^ דורית שירה ג׳אן, מסע בעקבות הסבתא להר ציון: עיון בספר שיריו של הרצל חקק, תעודה נשכחת, בתוך: ד״ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
  7. ^ מאמר של הסופר והחוקר בן ציון יהושע, על ספרי השירים: "זריחה בין הזמנים"מאת בלפור חקק ו"הזמן הגנוז" מאת הרצל חקק.
  8. ^ יאיר בן חיים,הרשות לתיקון עולם עם שחרית לנצח, אתר "חדרים"
  9. ^ רחלי ברקת, גילוי וכיסוי ב"שחרית לנצח" ו"רשות לתיקון עולם", באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 בנובמבר 2016
  10. ^ יוסף כהן-אלרן, נצח השירה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 בספטמבר 2016
  11. ^ לאמא באהבה – לכולנו בהנאה, מנחם מ. פאלק, אימגו