הרצל חקק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חקק ב-2009

הרצל אלדד חקק (נולד ב־1948), סופר ומשורר ישראלי. שימש יו"ר אגודת הסופרים העבריים בשנים 20032005 ו-20112015.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקק ואחיו בין המשתתפים בחידון התנ"ך הארצי לנוער בלוד ב-1965

נולד בבגדאד שבעיראק ב־1948, סמוך להכרזת העצמאות של מדינת ישראל, יחד עם אחיו התאום, בלפור. משפחתו עלתה לישראל ב־1950 והתגוררה בבתי סיידוף בירושלים. כבר בילדותם הרבו האחים הרצל ובלפור חקק לפרסם את יצירותיהם בעיתוני הילדים, כגון "הארץ שלנו".

בגיל 17 זכה בסגנות לחתן התנ"ך בחידון התנ"ך העולמי לנוער (1965), כשאחיו התאום, בלפור, זכה להיות החתן. בצה"ל היה לוחם בחטיבת גולני ולאחר מכן מש"ק סעד ומודיע נפגעים.

עבד כמורה בבית הספר בית חינוך בירושלים בין השנים 1975 עד 1983. ב-1981 הוצב במקום ה-14 ברשימת התחיה לקראת הבחירות לכנסת העשירית.

מאז 1988 פעל בהתנדבות בערי פיתוח ובכפרי ילדים.

נמנה עם מייסדי קבוצת הסופרים הציוניים בחסות המועצה הציונית.

בין השנים 2003–2005 היה יו"ר אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל. בחודש מאי 2011 נבחר שנית לשמש כיושב ראש האגודה והוא כיהן בתפקיד זה עד לדצמבר 2015[1].

נשוי לדיצה, בתו של עמירם חרלף, אב לשלושה בנים ובת, ארבעתם חרדים שחזרו בתשובה, וסב לנכדים.

ציוני דרך בפעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "במזל תאומים" 1970,
  • "ספר אורות האהבה" 1972,
  • "אם נלקח מן השקט" 1978,
  • "תעודה נשכחת" 1987,
  • "כתובת על קיר בוער" 1992,
  • "אהבה היא מולדת " 1998.
  • הזמן הגנוז, 2003, 160 עמודים, הוצאת שלהבת ירושלם.
  • אנא בכוח, אנא בשיר, 328 עמודים, הוצאת צור אות, בשיתוף שלהבת ירושלם שנת 2010.
  • שחרית לנצח, 322 עמודים, הוצאת צור אות 2016.

ספרי עיון (בשיתוף עם אחיו, בלפור חקק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "טעות חזור" לקסיקון לשיפור הלשון 1994,.
  • "חיבת הפיוט", ביאור לפיוטי תפילה 1990,
  • "לקסיקון סופרי ירושלים" 1996,
  • "קהילה עולה" - משחק הדמיה 1978.
  • "פרקי ברדיצ'בסקי" –מחקר ספרותי 1975.
  • "ארץ זבת חלב ודבש" (סדר ט"ו בשבט), 1996.

ספרי ילדים (בשיתוף עם אחיו, בלפור חקק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "כרמלה נדמה לה" 1981,
  • "שכונת בלאגאנה" 1994,
  • "תאומים זה סיפור מצחיק לפעמים", 1994.
  • "לאמא באהבה", 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכתב תודה מצביקה ניר לאחר הבחירה ליור האגודה אתר אגודת הסופרים העברים מתאריך 02/12/2015