הרצל עוזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרצל עוזר (נולד בישראל ב-6 בדצמבר 1956) הוא מנהל ישראלי. במהלך השנים מילא תפקידים בכירים רבים במשק הישראלי, לרבות תפקידי מנכ"ל בשבע חברות שונות, אשר שיאן היה בין השנים 2008-2015, עת כיהן כמנכ"ל קבוצת HOT מערכות תקשורת, ובהמשך גם כיו"ר הקבוצה.

כיום משמש כיו"ר חבר הנאמנים של המסלול האקדמי- המכללה למנהל בראשון לציון, כמנכ"ל ומייסד של החברת הסייבר Cyber 2.0, כדירקטור פעיל בחברת AllJobs, אותה הקים בשנת 2014, כמנטור של מנכ"לים בתעשייה (כמו צרעה מערכות אקטיביות), ובמקביל הוא מסייע בהתנדבות לארגונים כמו בית איזי שפירא, ארגון אחת מתשע ועמותת Go-baby-Go, וכן מייעץ לחברות הזנק בתחילת דרכם.

בצה"ל שירת כקצין בצנחנים, והיה האיש שלכד את רב המחבלים סמיר קונטאר. במילואים שימש במ"פ וכקצין אג"מ חטיבתי, של חטיבת הצנחנים 55, בדרגת רב-סרן.

בעל תואר ראשון בכלכלה ובסטטיסטיקה ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

נשוי לורד ואב ל-2 ילדים, מתגורר ביבנה.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירת במשך שנתיים בצבא קבע. במהלך מבצע ליטני (1978) שימש קמב"ץ גדוד הצנחנים שלחם בכפר מרון א-ראס ובעיירה בינת ג'בל.

בשנת 1978 במהלך פעילות מבצעית, נתקלה הפלוגה אשר תחת פיקודו, במחבלים בבית ההארחה במעלות, כאשר שניים מקציני הפלוגה פגעו בשני מחבלים, אשר ברחו לתוך המבנה, ושם חוסלו על ידי כח נוסף ששהה במקום. באפריל 1979, בעת פעילות ביטחון שוטף בגבול הצפון, הגיע מידע עמום ומקרי על מחבלים בנהריה. עוזר הקפיץ את הפלוגה, נסע לנהריה, והצליח ליצור מגע עם המחבלים, בפיקודו של רב המחבלים סמיר קונטאר, ולעצור אותם, כשהם בדרכם לסירת הגומי שלהם. בפיגוע זה נהרגו שוטר וכן שלשה מבני משפחת הרן, אשר שניים מהם נלקחו כבני ערובה על ידי המחבלים. במבצע שלום הגליל שימש מ"פ במילואים בחטיבת הצנחנים 55 (חוד החנית), ובהמשך מונה לקצין האג"מ של החטיבה.

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחיל את עבודתו ככלכלן בבנק ישראל, תחילה במחלקת המחקר, ולאחר מכן במחלקה המוניטרית (בשנים 1981 עד 1985) במקביל עבד כמתרגל במחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית.

בין השנים 1985-1989 שימש כסמנכ"ל השיווק והמכירות בחברת סוגת.

בין השנים 1989-1992 שימש כראש מטה השיווק וכמנהל מכירות של חברת עלית תעשיות בע"מ. במסגרת תפקידו הוביל את המלחמות השיווקיות שהחלו באותה תקופה בין עלית לאסם (בתחום הוופלים, הפסטה, הקפה והחטיפים המלוחים).

בין השנים 1993-1995 שימש כמנכ"ל קרליין - חברת הקוסמטיקה הגדולה בישראל. הוביל את המעבר מחברה משפחתית לחברה גדולה, תוך הטמעת מוצרי חברת תיא שנרכשה קודם לכן על ידי קרליין, את שדרוג מוצרי החברה ואת שיפור התדמית שלה בשוק, לרבות מיצובה כנותנת החסות הראשית לתחרות מלכת היופי, (ובמסגרת זאת, הכתיר בשנת 1994 את מירי בוהדנה לנערת ישראל).

בין שנים 1995-1997 שימש כמנכ"ל שקם מזון, מייד לאחר שהופרטה. הרשת כללה הן את רשת הסופרמרקטים, והן את מערך השקמיות בצה"ל (1,000 נקודות מכירה). במסגרת עבודתו, העביר את החברה מהפסד לרווח, תוך ביצוע שינוי כולל בתפיסת הרשת. עם המעבר לרווח, נמכרה החברה, ומוזגה לתוך שופרסל.

בין השנים 1997-2003 שימש כסמנכ"ל לשיווק, למכירות, לשירות, לרגולציה, לאסטרטגיה ולפיתוח עסקי בחברת בזק. במהלכן הוביל את הקמת חברת הלוויין YES, את רכישת וואלה!, את הקמת בזק-און ליין, את הקמת קרן הון סיכון בחברה, ואת הכניסה לאינטרנט המהיר (ADSL). הוא ביטל את החיוב לפי פעימות מונה, ואת החיוב לפי אזורים גאוגרפיים, תוך מעבר לחיוב על בסיס זמן. כמו כן, שינה את החיוב עבור גלישה באינטרנט לקבוע ולא מותנה בזמן. הוא הפך את מרכזי השירות לרשת בזק סטור, ובנה את מערך הלקוחות העסקיים של החברה, המבוסס על 200 מנהלי לקוח מול הלקוחות המרכזיים. כמו כן הוא בנה את תפיסת השליטה של בזק בבית הלקוח. במקביל שימש כדירקטור בחברות הבנות – בזק בינלאומי, פלאפון, ו- YES.

בשנת 2000 הקים ועמד בראש חברת האינטרנט הסלולרי Go-Next (חברה בת של פלאפון ושל סאני תקשורת). החברה הייתה הראשונה בארץ בתחום זה, והמתקדמת ביותר בעולם המערבי. החברה הגיעה להיקף של 420,000 לקוחות, יותר מכל חברת אינטרנט אחרת בישראל, ותוך שנתיים עברה לרווח. בשנת 2003 מוזגה החברה תוך פלאפון.

בין השנים 2003-2004 שימש כמנכ"ל נשר מפעלי מלט ישראליים, וכיו"ר החברות הבנות נשר-סחר, נשר איכות הסביבה, תעשיות מוצרי נייר (תמ"ן), אריזות יצירה, יעלים, מ.פ מחצבים, שותפות שמי בר (עם קבוצת פישמן), ושותפות נץ (עם קיבוץ צרעה). במסגרת תפקידו קבע, כי החברה לא תהיה רק המומחית בייצור מלט, כי אם המומחית והמנחה מקצועית את הלקוחות בייצור בטון, מהלך אשר הגדיל את נתח השוק ל 85%, ואת מחזור המכירות בהיקף של 35%. כמו כן, הצליח להביא לידי הכרה של משרד התמ"ת בכך שיבוא המלט מטורקיה מהווה פעולת היצף בלתי חוקית. הוא העביר את החברה מהפסד לרווח, והוביל את תחילת מהלך הקמת תחנת הכח המבוססת על גז במפעל.

בין השנים 2005-2008 שימש כמנכ"ל החטיבה הקולנירית של אסם, והוביל את המהפך בחברות עוף טוב ו בית השיטה (מעבר מהפסד לרווח), ואת השיפור ברווחיות החטיבה כולה ובנתח השוק שלה.

בשנת 2008 מונה למנכ"ל HOT מערכות תקשורת, ובהמשך מונה למנכ"ל הקבוצה כולה (הוט שידורים, הוט טלקום, הוט וויז'ן, הוט נט, HOT mobile). בין המהלכים הבולטים, שנעשו במהלך כהונתו כמנכ"ל, נמנים הפיכת החברה מחברת תקשורת הרביעית בגודלה בשוק, לקבוצת התקשורת השנייה בגודלה בארץ (הן במונחי מכירות והן במונחי רווח), תוך הרחבת פעילותה לכל תחומי התקשורת, ובכלל זה לסלולר (הקמת הוט מובייל), לספק האינטרנט (הקמת הוט נט), ולשיחות הבינלאומיות. הוא הוביל תהליכי התייעלות שבאו לידי ביטוי בצמצום במספר העובדים מ 6,300 ל 1,800 איש, כאשר כמעט כל הצמצום נעשה בדרך של אי קליטת עובדים חדשים במקום עובדים שפרשו. במהלך כהונתו, חל שיפור דרמטי (80%) ברווחיות של החברה, מרמה של Ebitda של 1 מיליארד ₪, ל 1.8 מיליארד ₪. הוא שידרג את התשתיות, הקים את רשת האינטרנט האולטרה מהירה, והתחיל את פריסת רשת סיבים אופטיים עד לבית. הוא שיפר באופן משמעותי את רמת השירות, הפחית את מספר הפניות לחברה בעשרות אחוזים, קיצר את זמני ההמתנה, חידש את הציוד בבתי לקוחות, ובנה מערכות ניטור ובקרה לאיתור תקלות ולפתרונן מראש. תדמית החברה שופרה באופן ניכר, נטישת הלקוחות נבלמה, גיוס לקוחות חדשים לטריפל שילש את עצמו, והחברה הפכה למובילת השוק, וליוזמת המהלכים בשוק כולו: הצעת ספק אינטרנט במחיר קבוע של 20 ₪ לכל מהירות,דבר ששינה את תמחור השוק כולו, שירותי סלולר במחיר קבוע וללא מגבלה- מהלך אשר שינה כליל את פני שוק הסלולר, וטלוויזיה הכל כלול), תוך השקת מוצרים חדשניים ומתקדמים כמו HOT Fiber Box, האינטרנט המהיר 200 מגה ועוד. בתחום הסלולר, חתם על הסכם לשיתוף רשתות עם פרטנר, ובכך שיפר בצורה משמעותית את הרווחיות ואת מיצוב החברה כשחקנית מרכזית בתחום הסלולר. במקביל לתפקידו כמנכ"ל, מונה במרץ 2013 גם כיו"ר מועצת המנהלים של קבוצת HOT מערכות תקשורת. באפריל 2015 פרש מהקבוצה.

בתחום היזמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 הקים עם שותפים את חברת האינטרנט AllJobs, ועמד בראשה כיו"ר. החברה התחילה כאתר למחפשי עבודה, אשר הציג את כל המשרות שהתפרסמו בארץ במקום אחד, ובהמשך הפכה גם לגדולה בקרב מעסיקים. עם עלייתה לאוויר, הוגשו תביעות מצד העיתונים הגדולים נגד החברה, ואולם בכל המהלכים המשפטיים היא זכתה. הדיון המשפטי במערכת יחסים שבין עיתונות לאינטרנט היווה תקדים בינלאומי. הדיונים בנושא הגיעו עד לבית המשפט העליון, בראשות השופט אהרון ברק, אשר דחה את דרישת העיתונים נגד החברה. בשנת 2009 רכשה ידיעות אחרונות 75% ממניות החברה. החברה נחשבת למובילה בחיפוש עבודה ובניהול קריירה באינטרנט, והיא בעלת נתח שוק של 80%.

בשנת 2015 הקים עוזר את חברת הסייבר Cyber 2.0, שלה פתרון ייחודי, מוגן ב-8 פטנטים, לעצירת התקפות סייבר.

הכרה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו סמנכ"ל השיווק של בזק, הוכתר על ידי עיתון גלובס (2/1/2000) כאחד מעשרת אנשי השיווק של העשור. בהיותו מנכ"ל קבוצת HOT, הוכתר על ידי גלובס בפרויקט איש השנה 2009, כאחד מ-50 המנהיגים הכלכליים של ישראל. כמו כן, בשנים 2012 ו-2013 הוצב על ידי עיתון גלובס במקום ה-10 ובמקום ה-12, בהתאמה ( פירמה 17/1/13) ברשימת 100 המשפיעים בתקשורת, יחד עם הבעלים של HOT - פטריק דרהי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]