הרקולס (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרקולס
הרקולס 1997 פוסטר עברית.jpg
הפוסטר העברי לסרט משנת 1997
שם במקור: Hercules
בימוי: רון קלמנטס
ג'ון מוסקר
הפקה: רון קלמנטס
ג'ון מוסקר
תסריט: רון קלמנטס
ג'ון מוסקר
בארי ג'ונסון
עריכה: טום פינאן
רוברט הדלנד
שחקנים ראשיים: טייט דונובן
דני דה ויטו
ג'יימס וודס
סוזן איגן
מוזיקה: אלן מנקן
חברת הפצה: חברת וולט דיסני
מדינה: ארצות הברית
אולפן: אולפני ההנפשה של וולט דיסני
הקרנת בכורה: 27 ביוני 1997
20 ביוני 1997 ישראלFlag of Israel.svg
משך הקרנה: 93 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב הפקה: $85,000,000
הכנסות: [1]$252,712,101
הסרט הבא בסדרה: הרקולס 2: מאפס לנכס
דף הסרט ב-IMDb

הרקולסאנגלית: Hercules) הוא סרט אנימציה שהופק על ידי חברת וולט דיסני ובוים על ידי רון קלמנטס וג'ון מוסקר ויצא לאקרנים ב-1997. הסרט הוא ה-35 המופק על ידי החברה ומבוסס על הגיבור האגדי במיתולוגיה היוונית, הרקולס, הבן של זאוס, במיתולוגיה היוונית.

לסרט יצא סרט המשך בשם "הרקולס 2: מאפס לנכס" המהווה פריקוול לסרט המקורי וסדרת טלוויזיה המתמקדת בהרקולס במהלך שהותו באקדמיה פרומתאוס.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שכלא את הטיטאנים מתחת לאוקיינוס, לאל היווני זאוס ואשתו האלה הרה נולד בן בשם הרקולס (בניגוד למיתולוגיה בה היה הרקולס חצי אל, בנו של זאוס מבת התמותה אלקמנה) בעוד האלים האחרים שמחים, אחיו הקנאי של זאוס, האדס, זומם להדיח את זאוס ולמשול בהר האולימפוס. בפנותו אל אלות הגורל לעזרה, הדס לומד שבשמונה עשרה שנה, יישור פלנטרי יאפשר להאדס לאתר ולשחרר את הטיטאנים ולכבוש את האולימפוס, אבל רק אם הרקולס לא יפריע. האדס שולח את משרתיו כאב ופחד להיפטר מהרקולס. השניים מצליחים לחטוף ולהאכיל אותו בנוסחה שהופכת אותו לבן תמותה, אך אינם מצליחים להסיר את כוחו האנושי מפני שהוא לא מסיים לשתות את השיקוי עד הסוף. לפני שכאב ופחד מצליחים לתקוף את הרקולס, הוא נמצא ומאומץ על ידי החקלאים אמפיטריאון ואלקמני.

שנים לאחר מכן, הרקולס מתבגר והופך להיות מנודה בשל כוחו, ותוהה מאין הוא בא. אחרי שהוריו המאמצים חושפים את השרשרת שהם מצאו יחד איתו, הרקולס מחליט לבקר בבית המקדש של זאוס בשביל תשובות. הפסל של בית המקדש של זאוס מתעורר לחיים וחושף הכל להרקולס, ואומר לו שהוא יכול להחזיר את כוחו האלוהי על ידי כך שיהפוך ל"גיבור אמיתי". זאוס שולח את הרקולס ואת חברו מילדותו פגסוס למצוא סאטיר בשם פילוקטטס ("פיל" בקיצור), הידוע כמאמן גיבורים. השניים פוגשים את פיל, אשר פרש מלאמן גיבורים בשל אכזבות רבות, אבל הרקולס מעודד אותו ללכת בעקבות חלומו לאמן גיבור האמיתי שיוכר על ידי האלים. פיל מאמן את הרקולס לגיבור פוטנציאלי, וכאשר הוא מבוגר יותר, הם עפים לתבאי. בדרך, הם פוגשים במגארה ("מג" בקיצור), עלמה סרקסטית שהרקולס מציל מקנטאור בשם נסוס. עם זאת, לאחר שהרקולס, פיל, ופגסוס עוזבים, מג מתגלה להיות משרתו של האדס, לאחר שמכרה לו את נשמתה כדי להציל מאהב לא נאמן.

בהגיעם לתבאי, הרקולס מוצא את עצמו לא רצוי על ידי האזרחים המדוכאים עד שמג מופיעה, בטענה ששני ילדים לכודים בערוץ. הרקולס מציל אותם, בלי לדעת שהם בעצם כאב ופחד בתחפושת, המאפשרים להאדס לזמן את ההידרה להילחם בהרקולס. הרקולס כל הזמן חותך את הראשים שלה, אבל עוד ראשים מחליפים אותם עד שהרקולס הורג את המפלצת על ידי גרימת מפולת. הרקולס נחשב כגיבור וסלבריטי, אבל זאוס אומר להרקולס שהוא עדיין לא גיבור אמיתי. בדיכאונו פונה הרקולס למג, אשר מתאהבת בו. האדס מגלה זאת, עושה עסקה עם הרקולס, שיוותר על כוחותיו במשך 24 שעות ומג לא תיפגע. הרקולס מסכים, מאבד את כוחו, ומזועזע כאשר האדס מגלה שמג עובדת בשבילו.

האדס משחרר את ארבעת הטיטאנים (אחד לכל יסוד) שמטפסים לאולימפוס ולוכדים את האלים, בעוד קיקלופ הולך לתבאי להרוג את הרקולס. פיל מעודד את הרקולס להילחם ולהרוג את קיקלופ, אבל מג נרמסת על ידי עמוד שעמד ליפול על הרקולס, מה שמאפשר לו להשיב את כוחו. הרקולס ופגסוס טסים לאולימפוס שם הם משחררים את האלים ושולחים את הטיטאנים לחלל שם הם מתפוצצים, אם כי מג מתה לפני שהוא חוזר אליה. עם נשמתה של מג כרכושו של האדס עכשיו, הרקולס פורץ לתוך השאול, מכניע את קרברוס ומתמקח עם האדס לשחרר את מג מהסטיקס בתמורה לחייו. נכונותו להקריב את חייו מחזיר את כוחו האלוהי וחיי הנצח שלו לפני שנהר מנקז החיים יכול להרוג אותו, והוא מציל את מג ושולח את האדס לתוך הסטיקס. אחרי שהחיה את מג, הרקולס וחבריו נקראים לאולימפוס שם זאוס והרה מברכים את בנם בשובו הביתה. עם זאת, הרקולס מחליט להישאר על כדור הארץ עם מג וזוכה לברכת הוריו. הרקולס חוזר לתבאי שם הוא נקרא כגיבור אמיתי וזאוס יוצר תמונה של הרקולס בכוכבים לזכר גבורתו.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרקולס (דיסני) - דמויות

מדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמות מדבבים בגרסה האנגלית מדבבים בגרסה העברית
הרקולס טייט דונובן (בוגר), ג'וש קיטון (צעיר) אורי הוכמן (בוגר), עופר גילברון (צעיר)
פיל דני דה ויטו אוהד שחר
האדס ג'יימס וודס נתן דטנר
מג סוזן איגן נועה תשבי
פגסוס פרנק ולקר
זאוס ריפ טורן אריאל פורמן
הרה סמנתה אגר יעל פרל בקר
המוזות ליליאן וייט, שריל פרימן, לה צ'אנז, רוז ריאן, ונסה תומאס סיניה בועז, אורלי טרי, שרונה נסטוביץ', דינה גולן, אתי קארי
כאב בובקט גולדתואייט תומר שרון
פחד מאט פריוור תומר יוסף
קיקלופ פטריק פיני שמעון כהן
אמפיטריאון האל הולברוק איציק סיידוף
אלקמני ברברה ברי רותי הולצמן
אלות הגורל אמנדה פלאמר, קרול שלי, פאדי אדוארדס שרית סרי, אור אזולאי, רותי הולצמן
הרמס פול שפר אבי חדש
נסוס ג'ים קאמינגס שמעון כהן
המספר צ'רלטון הסטון דב רייזר

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת הפסקול העברי של הסרט שהופץ בשנת 1997


מס' שם אורך
1. "פתח דבר" 0:54
2. "זו כל האמת (חלק א')" 2:02
3. "זו כל האמת (חלק ב')" 0:59
4. "זו כל האמת (חלק ג')" 1:06
5. "למרחקים אלך (חלק א')" 3:14
6. "למרחקים אלך (חלק ב')" 1:43
7. "התקווה האחרונה" 3:00
8. "מאפס לנכס" 2:20
9. "לא אודה באהבה" 2:20
10. "כוכב נולד" 2:04
11. "Go the Distance" 4:43
12. "ה"זית" הגדול" 1:07
13. "הנבואה" 0:54
14. "הרס העיר איגורה" 2:07
15. "האי של פיל" 2:25
16. "מסלול האימונים" 0:40
17. "ואם הזכרנו את השטן..." 1:30
18. "קרב ההידרה" 3:28
19. "הגן של מג" 1:14
20. "ווילתו של הרקולס" 0:37
21. "אלוף כל הזמנים" 0:38
22. "לקטוע את חוט החיים" 3:23
23. "גיבור אמיתי / כוכב נולד" 5:33

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט קיבל ביקורות חיוביות ולציון 84% באתר "Rotten Tomatoes", מתוך 48 ביקורות.[2]

מבקר הקולנוע רוג'ר איברט משיקגו סאן-טיימס כתב ביקורת חיובית על הסרט, שנהנה מהסיפור, וכן גם מהאנימציה. איברט גם שיבח את תיאורו של ג'יימס וודס כהאדס.[3]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה לאחר יציאת הסרט, הופק סרט המשך שיצא בווידאו בשם "הרקולס 2: מאפס לנכס", המבוסס על ארבעה פרקים מהסדרה "הרקולס".

סדרת טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הצלחת הסרט, הופקה סדרת טלוויזיה המתמקדת בהרקולס במהלך שהותו באקדמיה פרומתאוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‎‎‎‎‎‎‎‎"Hercules (1997)"‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎. Box Office Mojo‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎. בדיקה אחרונה ב-3 בפברואר 2008‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎.‎ 
  2. ^ "הרקולס‎", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)
  3. ^ ‎‎‎Ebert, Roger‎‎ (27 ביוני 1997). ‎‎‎‎‎‎‎‎‎"Hercules review"‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎. שיקגו סאן-טיימס‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎. בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2010‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎.‎