לדלג לתוכן

הרשות לאכיפה במקרקעין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרשות לאכיפה במקרקעין
סמליל הרשות לאכיפה במקרקעין
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
משרד אחראי המשרד לביטחון לאומי
סוכנות אם מינהל התכנון
תאריך הקמה 1988
ראש אבי ברון כהן[1]
שמות קודמים "היחידה הארצית לפיקוח על הבניה".
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרשות לאכיפה במקרקעין היא גוף אכיפה ממשלתי בישראל, הפועל במסגרת המשרד לביטחון לאומי ועוסק באכיפת דיני התכנון והבנייה. הרשות מבצעת פעולות פיקוח, חקירה ואכיפה בעבירות תכנון ובנייה ומפעילה כלי אכיפה מינהליים ופועלת לביצוע צווים. לצד פעילות האכיפה הישירה, הרשות מפקחת על פעילות האכיפה של הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה.[2]

ראשיתה של הרשות בשנת 1988, אז הוקמה במשרד הפנים היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה. עד להקמת היחידה פעלו מפקחי הבנייה הארציים במסגרת לשכות התכנון המחוזיות של משרד הפנים.

תחת משרד האוצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יולי 2015 אישרה הממשלה את הצעת שר האוצר, משה כחלון, לתיקון חוק התכנון והבנייה, ולהעברת מינהל התכנון ולשכות התכנון המחוזיות ממשרד הפנים למשרד האוצר, לרבות העברה לשר האוצר של סמכויות שר הפנים לפי חוק התכנון והבנייה[3].

באותה שנה הוקם צוות בין־משרדי להתמודדות עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ. הצוות המליץ, בין היתר, על חיזוק האכיפה המינהלית, הרחבת כלי הפיקוח והחקירה ושיפור הבקרה על פעילות האכיפה של הוועדות המקומיות[4].

ביוני 2016 אימצה הממשלה שורה מהמלצות הצוות במסגרת החלטת ממשלה 1559, שעניינה חיזוק אכיפת דיני התכנון והבנייה[5].

באפריל 2017 התקבל בכנסת תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבנייה, אשר ערך שינוי נרחב בפרק האכיפה בחוק. התיקון הרחיב את השימוש בכלי אכיפה מינהליים, חיזק את סמכויות הפיקוח והחקירה והרחיב את יכולת המדינה לפקח על פעילות האכיפה ברמה המקומית. עיקר הוראות התיקון נכנסו לתוקף באוקטובר 2017. בהמשך נכנסו לתוקף גם תקנות המאפשרות הטלת קנסות מינהליים בגין עבירות תכנון ובנייה[6].

בשנת 2019 הוקמה הרשות לאכיפה במקרקעין על בסיס היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה. השינוי הארגוני כלל הרחבה של מערכי החקירות, המודיעין והבקרה על הוועדות המקומיות[7].

בשנת 2024 הועברו הסמכויות ביחס לרשות משר האוצר לשר לביטחון לאומי, והרשות עברה לפעול במסגרת המשרד לביטחון לאומי[8].

תחת המשרד לביטחון לאומי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2024 אישרה מליאת הכנסת את העברת הרשות לסמכות המשרד לביטחון לאומי.

כיום פועלת היחידה כגוף אוטונומי, בכפיפות למנכ"ל משרד האוצר, בפריסה ארצית הכוללת 4 יחידות פיקוח מחוזיות וכן גוף מטה שממוקם בבית ההבדל בירושלים ומהווה את הנהלת היחידה.

עבודת המפקחים כוללת איתור עבירות בנייה ונקיטת פעולות אכיפה, תוך כניסה למקרקעין, איסוף ראיות ועיבודן ובכלל זה תיעוד בשטח, חקירה באזהרה וגביית עדויות מחשודים בביצוע עבירות בנייה, לצורך מיגור עבירות הבנייה ולמיצוי הדין עם עברייני הבנייה. זאת, באמצעות נקיטה בהליכים מנהליים ומשפטיים שונים, כגון: הכנת תיקי תביעה ומסירת הודעת קנס ו/או העברתם לתובע לצורך הגשת כתבי אישום, הוצאת צווים מינהליים ושיפוטיים (הפסקה, הריסה וכו') והריסת הבנייה הבלתי חוקית.

היחידה פועלת בעצמה באיתור, במניעת עבירות ובאכיפת החוק בשטחים גליליים ופתוחים, בד בבד עם הפיקוח על פעילות האכיפה של הוועדות המקומיות בתחום שיפוטן (לעיתים: תוך פעולה עצמית במקומן), במקרים בהם נמנעות הוועדות המקומיות מלנקוט בפעולות אכיפה מספקות המתחייבות מהחוק, או שהן מתקשות (או מתרשלות) בביצוען.

משימות הפיקוח והאכיפה מבוצעות בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ועם גורמי אכיפה אחרים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]