הרשות לזכויות ניצולי השואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרשות לזכויות ניצולי השואה
האתר הרשמי

הרשות לזכויות ניצולי השואה היא גוף ממשלתי, הפועל במסגרת משרד האוצר ומופקד על הטיפול בהענקת תגמולים והטבות לניצולי השואה ולאוכלוסיות נוספות.

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הסכם השילומים ויתרה ממשלת ישראל על זכותם של ניצולי השואה שעלו עד ליום 1.10.1953 לתבוע את ממשלת גרמניה בגין נזקי בריאות.

הרשות נוסדה בשנות ה-50 תחת השם הלשכה לשיקום נכים, במטרה לפצות את הלוחמים שנפצעו בעקבות לחימה במלחמת העולם השנייה ואת ניצולי השואה אשר עלו עד ליום 1.10.1953 ובשל הסכם השילומים לא היו זכאים לתבוע את ממשלת גרמניה בגין נזקי בריאות.

מנהלת הרשות היא הגברת עפרה רוס.

הרשות מפעילה משרד ראשי בתל אביב ושני משרדים נוספים בירושלים ובחיפה וכן מרכזי מידע ניידים המבקרים אחת לחודש בתשע ערים נוספות.

דברי החקיקה המנחים את הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות עסקת עוסקת במתן תגמולים בהתאם לחוקים והוראות הבאים:

אוכלוסיית הזכאים להטבות ולסיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמתה, הופקדה הרשות על מתן תגמולים וטיפול רפואי בנכי מלחמה בנאצים וכן בניצולי שואה אשר עלו עד ליום 1.10.1953.

עם חקיקת חוק הטבות לניצולי שואה בשנת 2007, החלה מגמה של הרחבת מעגל הזכאים לסיוע ולהטבות ברשות.

במסגרת מגמה זו, הוכרו ניצולי שואה שעלו לאחר 1.10.1953 (2007), אלמנים ואלמנות של ניצולי שואה (2014), יוצאי מדינות מרוקו, עיראק ואלג'יר (2015), וכן ניצולי שואה שמקבלים רנטה ממדינת חוץ (2018) - כזכאים לזכויות ברשות.

על פי נתוני הרשות, מספר הזכאים להטבות ולסיוע עומד כיום (2018) על כ-220,000 איש והתקציב המחולק על ידה לניצולים עומד על כ-5 מיליארד ש"ח לשנה.

להלן הקבוצות הזכאיות להטבה ולזכויות ברשות:

ניצולי שואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרחי ישראל אשר עברו בעצמם או בהיותם עוברים בזמן מלחמת העולם השנייה, עילת נרדפות אישית כגון שהיה בגטו, במחנה ריכוז, אלימות מצד גורמים נאצים או בריחה מחמת הפחד.

לוחמי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרחי ישראל אשר נגרמו להם נזקי בריאות עקב שירות מלחמתי במסגרת בעלות הברית או במסגרת היחידות הלוחמות (כגון פרטיזנים) בתקופת מלחמת העולם השנייה.

יוצאי עיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוצאי עיראק אשר חוו את מאורעות הפרהוד.

יוצאי מרוקו ואלג'יר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוצאי מדינות אשר סבלו מהגבלות שונות תחת שלטון וישי.

ההטבות והסיוע הניתנים ברשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצבאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצולי שואה ולוחמי מלחמת העולם השנייה עשויים להיות זכאים להשלמת כל הכנסותיהם לסכום של עד 10,600 ש"ח לחודש, ולמענקים נוספים, או למענק רבעוני - אם הם מקבלים רנטות וקצבאות ממדינת חו"ל (כגון הרנטה מגרמניה).

סוגה ושיעורה של הקצבה משתנה בהתאם לשיוך לאוכלוסיות, לדרגת הנכות של ניצול השואה, למועד העלייה לארץ ולמצב הכלכלי של מקבל ההטבה.

טיפול רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצולי שואה ולוחמי מלחמת העולם השנייה זכאים לטיפול רפואי בכל המחלות והנכויות שנגרמו בשל הרדיפות.

טיפול נפשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות מספקת טיפול נפשי לזכאים.

סיוע בסיעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות מספקת 9 שעות סיעוד, וכן שירותי סיעוד קצר מועד באמצעות הקרן לרווחת ניצולי השואה.

פטור מתשלום עבור תרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות מספקת תרופות מרשם הכלולות בסל הבריאות, בפטור מהשתתפות עצמית, באמצעות קופות החולים.

ועדות שני 2009-2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לסייע לניצולי השואה להוכיח קשר בין נכויות שונות ובין רדיפות הנאצים, כינסה הרשות בשנים 2009-2010 שורה של ועדת של מומחים בתחומי הרפואה השונים בראשות פרופ' מרדכי שני.

בדו"ח שפרסמו הוועדות, הן המליצו להכיר במספר מחלות כקשורות לרדיפות הנאצים ובהן: יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב, סוגי סרטן, אוסטאופורוזיס, דמנציה, מחלות עור, מחלות פרקים ועמוד השדרה.

הוועדות קבעו אמות מידה להכרה במחלות אלו בהתבסס על גיל הניצול בתום המלחמה, שיוכו למעגלי רדיפה ומועד פריצת המחלה לראשונה.

ממצאי הוועדות אומצו על ידי הרשות במלואם.

הפרויקט הלאומי למיצוי זכויות ניצולי שואה 2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3661 מיום 11.3.18 מובילה הרשות פרויקט נרחב למיצוי זכויות. הפרויקט נועד למצות זכויות בקרב כ-220,000 מקבלי ההטבות והסיוע ברשות וכן בקרב כ-100,000 אזרחי ישראל אשר עשויים להיות זכאים לקבלת הטבות מהרשות.

במסגרת הפרויקט נערכות מאות אלפי פניות יזומות ועשרות אלפי ביקורים בכתובות בהן נמצאים הניצולים והאזרחים אשר אותו כבעלי זכאות אפשרית, לשם בירור זכאויות ומימושן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]