הרשות לזכויות ניצולי השואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: נייטרליות, תאריכים, ניסוחים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרשות לזכויות ניצולי השואה
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרשות לזכויות ניצולי השואה היא גוף ממשלתי, הפועל במסגרת המשרד לשוויון חברתי ומופקד על הטיפול בהענקת תגמולים והטבות לניצולי השואה ולאוכלוסיות נוספות.

מנהלת הרשות היא עפרה רוס.

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הסכם השילומים ויתרה ממשלת ישראל על זכותם של ניצולי השואה שעלו עד ליום ל-1 באוקטובר 1953 לתבוע את ממשלת גרמניה בגין נזקי בריאות.

הרשות נוסדה בשנות ה-50 תחת השם הלשכה לשיקום נכים, במטרה לפצות את הלוחמים שנפצעו בעקבות לחימה במלחמת העולם השנייה ואת ניצולי השואה אשר עלו עד ליום 1.10.1953 ובשל הסכם השילומים לא היו זכאים לתבוע את ממשלת גרמניה בגין נזקי בריאות.

הרשות מפעילה משרד ראשי בתל אביב ושני משרדים נוספים בירושלים ובחיפה וכן מרכזי מידע ניידים המבקרים אחת לחודש בתשע ערים נוספות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1954 נחקק בכנסת חוק נכי המלחמה בנאצים אשר הסמיך את שר הביטחון למנות רשות שתדאג למימוש החוק. מיד לאחר החקיקה החליטה הממשלה להעביר את הסמכות בחוק משר הביטחון לשר האוצר. בעקבות ההחלטה הוקם מדור השיקום במשרד האוצר אשר טיפל בנכי המלחמה בנאצים. ההחלטה הייתה למורת רוחם של נכי המלחמה בנאצים אשר מחו על אופי הטיפול בהם[1], אך ללא הצלחה. ב-1957 נחקק חוק נכי רדיפות הנאצים. בחוק זה הממונה על הרשות המוסמכת היה שר האוצר. בעקבות החוק הורחב מדור השיקום והוקמה הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר אשר טיפלה גם בנכי רדיפות הנאצים. ב-2007 נחקק חוק ההטבות לניצולי שואה ובעקבותיו הוקמה הרשות לזכויות ניצולי השואה אשר החליפה את הלשכה לשיקום נכים וריכזה את הטיפול בכל ניצולי השואה.

דברי החקיקה המנחים את הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות עסקת עוסקת במתן תגמולים בהתאם לחוקים והוראות הבאים:

אוכלוסיית הזכאים להטבות ולסיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמתה, הופקדה הרשות על מתן תגמולים וטיפול רפואי בנכי מלחמה בנאצים וכן בניצולי שואה אשר עלו עד ליום 1.10.1953.

עם חקיקת חוק הטבות לניצולי שואה בשנת 2007, החלה מגמה של הרחבת מעגל הזכאים לסיוע ולהטבות ברשות.

במסגרת מגמה זו, הוכרו ניצולי שואה שעלו לאחר 1.10.1953 (2007), אלמנים ואלמנות של ניצולי שואה (2014), יוצאי מדינות מרוקו, עיראק ואלג'ירה (2015), וכן ניצולי שואה שמקבלים רנטה ממדינת חוץ (2018) - כזכאים לזכויות ברשות.

על פי נתוני הרשות, מספר הזכאים להטבות ולסיוע עומד כיום (2018) על כ-220,000 איש והתקציב המחולק על ידה לניצולים עומד על כ-5 מיליארד ש"ח לשנה.

להלן הקבוצות הזכאיות להטבה ולזכויות ברשות:

ניצולי שואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרחי ישראל אשר עברו בעצמם או בהיותם עוברים בזמן מלחמת העולם השנייה, עילת נרדפות אישית כגון שהיה בגטו, במחנה ריכוז, אלימות מצד גורמים נאצים או בריחה מחמת הפחד.

לוחמי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרחי ישראל אשר נגרמו להם נזקי בריאות עקב שירות מלחמתי במסגרת בעלות הברית או במסגרת היחידות הלוחמות (כגון פרטיזנים) בתקופת מלחמת העולם השנייה.

יוצאי עיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוצאי עיראק אשר חוו את מאורעות הפרהוד שאירעו בבגדאד ב-1941.

יוצאי מרוקו ואלג'ירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוצאי מדינות אשר סבלו מהגבלות שונות תחת שלטון צרפת של וישי.

ההטבות והסיוע הניתנים ברשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצבאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצולי שואה ולוחמי מלחמת העולם השנייה עשויים להיות זכאים להשלמת כל הכנסותיהם לסכום של עד 10,600 ש"ח לחודש, ולמענקים נוספים, או למענק רבעוני - אם הם מקבלים רנטות וקצבאות ממדינת חו"ל (כגון הרנטה מגרמניה).

סוגה ושיעורה של הקצבה משתנה בהתאם לשיוך לאוכלוסיות, לדרגת הנכות של ניצול השואה, למועד העלייה לארץ ולמצב הכלכלי של מקבל ההטבה.

טיפול רפואי ונפשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצולי שואה ולוחמי מלחמת העולם השנייה זכאים לטיפול רפואי בכל המחלות והנכויות שנגרמו בשל הרדיפות, בנוסף לכך הרשות מספקת טיפול נפשי לזכאים.

סיוע בסיעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות מספקת 9 שעות סיעוד, וכן שירותי סיעוד קצר מועד באמצעות הקרן לרווחת ניצולי השואה.

פטור מתשלום עבור תרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות מספקת תרופות מרשם הכלולות בסל הבריאות, בפטור מהשתתפות עצמית, באמצעות קופות החולים.

ועדות שני 2009-2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לסייע לניצולי השואה להוכיח קשר בין נכויות שונות ובין רדיפות הנאצים, כינסה הרשות בשנים 2009-2010 שורה של ועדת של מומחים בתחומי הרפואה השונים בראשות פרופ' מרדכי שני.

בדו"ח שפרסמו הוועדות, הן המליצו להכיר במספר מחלות כקשורות לרדיפות הנאצים ובהן: יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב, סוגי סרטן, אוסטאופורוזיס, דמנציה, מחלות עור, מחלות פרקים ועמוד השדרה.

הוועדות קבעו אמות מידה להכרה במחלות אלו בהתבסס על גיל הניצול בתום המלחמה, שיוכו למעגלי רדיפה ומועד פריצת המחלה לראשונה.

ממצאי הוועדות אומצו על ידי הרשות במלואם.

הפרויקט הלאומי למיצוי זכויות ניצולי שואה 2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3661 מיום 11.3.18 מובילה הרשות פרויקט נרחב למיצוי זכויות. הפרויקט נועד למצות זכויות בקרב כ-220,000 מקבלי ההטבות והסיוע ברשות וכן בקרב כ-100,000 אזרחי ישראל אשר עשויים להיות זכאים לקבלת הטבות מהרשות.

במסגרת הפרויקט נערכות מאות אלפי פניות יזומות ועשרות אלפי ביקורים בכתובות בהן נמצאים הניצולים והאזרחים אשר אותו כבעלי זכאות אפשרית, לשם בירור זכאויות ומימושן.

העברת הרשות ממשרד האוצר למשרד לשוויון חברתי 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמתה, התנהלה הרשות במסגרת משרד האוצר וזאת בדומה לרשות הגרמנית אשר אמונה על תשלום פיצויים לניצולי שואה מכוח חוק הפיצויים הגרמני (BEG) אשר פעלה במסגרת משרד האוצר הגרמני. כמו כן, שר האוצר הוא הגורם הממונה על ביצוע דברי החקיקה המנחים את הרשות ועל קביעת התקנות לפיהן, כמו גם על מתן החלטות מנהליות מיטיבות, מינויים שונים, קביעת שיעורי התגמולים בצו ועוד.

בהסכם שנערך ונחתם ביום כ"ו בניסן התש"ף, 20 באפריל 2020 בין סיעת הליכוד לבין סיעת כחול לבן, סוכם על העברת הרשות לזכויות ניצולי השואה למשרד אשר יהיה באחריות שר אשר יהיה מסיעת כחול לבן.

בהתאם לכך, החליטה הממשלה ביום 14.6.2020 להעביר את שטח פעולת הרשות למשרד לשוויון חברתי. החלטה זו הובאה כהודעה לאישור הכנסת ביום 16.6.2020 בשעה 22:30 בלילה, ואושרה ברוב של 7 תומכים למול נמנע אחד, מבין כלל החברים שהיו אותה שעה במשכן. על העברת הרשות למשרד לשוויון חברתי, ובהתייחס להיעדרה של כל עבודת הכנה ראויה, נמתחה ביקורת בישיבת ועדת הכספים מיום 29.6.2020.

כך למשל, אמר מר מרדכי הראלי - יו"ר ארגון עובדי הכפיה תחת שלטון הנאצים, באותה הישיבה:

"כשנודע לנו על ההחלטה במסגרת משא ומתן קואליציוני להעביר את רשות ניצולי השואה מהאוצר למשרד לשוויון חברתי, כשקראתי את הסעיף הזה. חשבתי שאני רואה קטע מהקומדיה בטלוויזיה פולישוק".

כך גם, סגן שר האוצר, מר יצחק כהן מש"ס:

'"אבל נעשה כאן דבר חמור ביותר. ניצולי שואה לא נושא להסכם קואליציוני. בשום אופן. ניצולים הם לא חצילים. אי אפשר להעביר אותם ממקום למקום. זה חמור מאוד. עוד יותר חמור - זה לא היה על סדר היום. הכניסו את זה ב-10:00 בלילה. ב-10:30 כשאף אחד לא היה בבנין. אף אחד לא ידע על זה. זאת חוצפה. אני לא יודע מי עשה את זה. לדעתי ועדת האתיקה צריכה להידרש לזה".'

בהמשך לכך, הגיב ח"כ אלעזר שטרן כי תלונה הוגשה על ידו לוועדת האתיקה, בגין האופן בו הועברה הרשות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלונת נכי מלחמה על משרד האוצר, הארץ, אוסף העיתונות, באתר הספרייה הלאומית, ‏4 בדצמבר 1958


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולםהצלת יהודים במהלך השואה
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005מחנה המשפחות
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבולגריהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏ • צ'כיה (בוהמיה ומוראביה, חבל הסודטים) • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתהומור בשואה
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחיה אוסטרוברחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל