הירש גולדברג-פולין
| לידה |
3 באוקטובר 2000 ברקלי, קליפורניה, ארצות הברית |
|---|---|
| נרצח |
29 באוגוסט 2024 (בגיל 23) רפיח, רצועת עזה |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
|
| ידוע בשל | חטיפתו לרצועת עזה במהלך הטבח בפסטיבל נובה |
| השכלה |
תיכון הימלפרב |
| השקפה דתית | יהודי |

הירש גולדברג-פולין (3 באוקטובר 2000 – 29 באוגוסט 2024) היה אזרח ישראלי-אמריקאי שנפצע ונחטף על ידי מחבלי ארגון הטרור חמאס מהטבח בפסטיבל נובה, כחלק ממתקפת הטרור של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. ב-29 באוגוסט 2024 נרצח בשבי חמאס[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולדברג-פולין נולד ב-2000 לג'ון פולין ולרייצ'ל גולדברג-פולין, שניהם במקור מאזור שיקגו שבארצות הברית. נולד למשפחה דתית לאומית. הוא נולד בברקלי שבקליפורניה, ולאחר מכן התגורר בריצ'מונד שבווירג'יניה. בשנת 2008, כשהיה בן שבע, עלה לישראל עם משפחתו. יש לו שתי אחיות צעירות יותר. למד בתיכון הימלפרב ויצא בשאלה בנערותו[2]. שירת בצה"ל כחובש קרבי בחטיבה 7[3].
גולדברג-פולין היה שותף ליוזמה להפגיש באמצעות משחקי כדורגל בין ילדים ישראלים לילדים ערבים שגרים בישראל. הוא תכנן טיול ברחבי העולם למשך שנתיים, שהיה אמור להתחיל במהלך השבוע האחרון של דצמבר 2023.
החטיפה והשבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
בבוקר 7 באוקטובר 2023 השתתף גולדברג-פולין בפסטיבל נובה שהתקיים ליד קיבוץ רעים, כאשר ב-6:29 חמאס פתח במתקפת פתע שכללה טבח המוני במשתתפי המסיבה. בסביבות השעה 8:00 בבוקר הוא שלח למשפחתו הודעת טקסט: "אני אוהב אתכם". עשר דקות לאחר מכן הוסיף: "אני מצטער". במהלך הפיגוע, גולדברג-פולין, חברו הטוב ענר שפירא, ואחרים, מצאו מקלט במיגונית המוות. מחבלי חמאס השליכו שוב ושוב רימונים למיגונית. שפירא הצליח להדוף שבעה מהרימונים לפני שנהרג. במהלך ההתקפה על המיגונית, זרועו של גולדברג-פולין נקטעה מהמרפק. הוא הצליח לקשור לעצמו חוסם עורקים במקום הפציעה. עדים ששרדו מהמיגונית אישרו כי ראו מחבלים חוטפים את גולדברג-פולין בעודו פצוע, וכן ישראלים אחרים, ומעלים אותם על משאית. בני משפחתו של גולדברג-פולין מעידים כי ראו סרטון וידאו של מעשיו שהובילו לחטיפתו. הסרטון מסתיים בכך שגולדברג-פולין נראה כשהוא מוכנס לתא האחורי של טנדר, כשהקטיעה הטראומטית ועצם זרועו השמאלית נחשפה, כשהוא מסתובב לשבת.
ב-24 באפריל 2024 פרסם חמאס סרטון של גולדברג-פולין כשהוא בשבי. בסרטון הוא נראה מזדהה בשמו, ואומר שממשלת ישראל צריכה "להתבייש" על שהיא "מבצעת את משימתה בעזה", שכן החטופים תקועים ב"גיהנום תת-קרקעי ללא מזון ומים". גולדברג-פולין צולם כשזרועו השמאלית קטועה, ואישר שוב כי הוא סבל מפציעות שנגרמו לו בעקבות הטבח בפסטיבל נובה[4]. מומחים טוענים שצילום הסרטון יכול להיות פשע מלחמה[5].
מאמצים לשחררו
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחתו וחבריו של גולדברג-פולין פתחו בקמפיין תקשורתי ודיפלומטי נרחב כדי להביא לשחרורו. ב-24 באוקטובר נאמה אימו, רייצ'ל גולדברג-פולין, בעצרת הכללית של האומות המאוחדות וקראה לשחרור בנה ושאר החטופים: "למה אף אחד לא זועק לאפשר לאנשים האלה גישה לצלב האדום? למה אף אחד לא דורש רק הוכחה לחיים? זה אסון הומניטרי עולמי". רייצ'ל גולדברג-פולין נאמה גם בעצרת התמיכה לישראל בוושינגטון די. סי., והובילה את הקהל בשירת "תביא אותם הביתה עכשיו!" היא שאלה: "מדוע העולם מקבל ש-240 בני אדם מכמעט 30 מדינות נגנבו ונקברו בחיים?".
גולדברג-פולין לא שוחרר בעסקת החטופים בסוף נובמבר 2023. יחד עם משפחות חטופים נוספים, נפגשו בני משפחתו עם קבינט המלחמה בישראל, כדי לדרוש משא ומתן להפסקת אש חדשה. ב-27 בדצמבר, כאשר גולדברג-פולין היה אמור להתחיל במסעו בעולם, התאספו אביו וכ-50 אחרים בנמל התעופה בן-גוריון, כדי להבליט את עובדת היותו חטוף. בסוף דצמבר 2023 דווח כי הוריו דיברו עם פוליטיקאים ואחרים בנוגע לבנם. הם שוחחו עם נציגי האו"ם בניו יורק ובז'נבה, האפיפיור פרנציסקוס, אילון מאסק, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן, 25 סנאטורים אמריקאים, שבעה מושלים, ועם ידוענים אחרים. אימו החלה ללבוש חולצה עם מספר מודבק עליה כל יום, כדי לציין את הימים שבהם הוא מוחזק כחטוף. בעקבות פעילותה העולמית להשבת בנה, באפריל 2024 נבחרה רייצ'ל גולדברג-פולין להימנות בין מאה האנשים המשפיעים בעולם של מגזין "טיים"[6].
חלק ניכר מהעלאת שמו ודמותו של גולדברג-פולין למודעות נעשה על ידי אגודות האוהדים של הפועל ירושלים בכדורגל ובכדורסל. שלט ענק הנושא את דמותו, שמו והדרישה להשבתו ליווה את האוהדים בכל משחקי הבית והחוץ, כרזות מיוחדות בצבע המועדון, אדום, נתלו באתרים רבים בירושלים, ובכללם פאבים ומסעדות המזוהים עם אוהדי הפועל ובחוצות הרחובות ועל בתי פעילים מרכזיים[7]. גם מועדון האוהדים של קבוצת הכדורגל הגרמנית ורדר ברמן פועל להעלאת מודעות לדמותו של החטוף הישראלי, שהיה בין אוהדיה[8]. ב-14 במאי 2024, במהלך משחק הדרבי של ירושלים, הונף דגל פריסה גדול עם תמונתו של הירש, וכל האוהדים לבשו חולצות אדומות שקוראות לשחרורו. בעיצומו של גמר גביע המדינה בכדורסל בין הפועל ירושלים למכבי תל אביב, הונף אותו הדגל על ידי אוהדי הפועל ירושלים, שזכתה בגביע באותו משחק[9], ובמעמד הנפת הגביע הניפו שחקני הקבוצה, יחד עם החטוף המשוחרר אופיר אנגל, את הגביע כשעליו הולבשה חולצה אדומה עם דיוקנו של גולדברג-פולין[10].
ב-21 באוגוסט 2024 הופיעו הוריו של גולדברג-פולין בוועידה הדמוקרטית הלאומית, שם סיפרו על חטיפתו ממיגונית המוות לאחר שידו נקטעה מפיצוץ רימון, וקראו לשובו יחד עם שאר החטופים[11][12].
-
אמו של גולדברג-פולין, רייצ'ל, מציגה את סרטון חטיפתו לאיש העסקים אילון מאסק בנוכחות נשיא המדינה יצחק הרצוג, נובמבר 2023
-
הפוסטר של גולדברג-פולין על עמוד באנגליה
-
נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג נושא דברי הספד בהלווייתו של גולדברג-פולין, 2 בספטמבר 2024
תנאי החזקתו והרצח
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רצח ששת החטופים
גולדברג-פולין הוחזק בשבי חמאס בתנאים קשים במיוחד. הוא היה במנהרה בעומק 20 מטרים, שגובהה 1.6 מטרים ורוחבה 60 סנטימטרים בלבד, ללא חשמל או אינסטלציה, יחד עם חמישה חטופים נוספים. הוא נפגש במנהרה עם חברו שנחטף גם הוא, אור לוי, ולוי סיפר לאחר שחרורו כי גולדברג-פולין נהג לעודד את יתר החטופים באמצעות ציטוט מהספר של ויקטור פראנקל האדם מחפש משמעות: "מי שיש לו 'למה', יכול לשאת כל 'איך'", תוך קריאה למצוא מוטיבציה שתאפשר להם לשרוד את תנאי השבי[13][14][15].


באוגוסט 2024 נרצח גולדברג-פולין על ידי שוביו, יחד עם חמישה חטופים נוספים. בעת מותו היה בן 23, שקל 52 ק"ג בלבד[16][17], וגופתו נמצאה כשראשו מונח על פניה של החטופה עדן ירושלמי. ב-1 בספטמבר 2024 הודיעה משפחתו על מותו, בעקבות גילוי גופתו וגופותיהם של חמישה חטופים נוספים ברצועת עזה והבאתן לישראל[18]. נקבע כי הוא ויתר החטופים שנמצאו איתו נרצחו ביריות בשבי חמאס ימים ספורים קודם לכן. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, וסגנית הנשיא קמלה האריס, הביעו את צערם על מותו, וגינו את רציחתו בידי מחבלי חמאס[19]. גולדברג-פולין נקבר בהר המנוחות בירושלים ב-2 בספטמבר. בהלווייתו השתתפו נשיא המדינה יצחק הרצוג ואישי ציבור נוספים[20].
בדצמבר 2025 התפרסם בעובדה תיעוד של סרטונים משבי החמאס של ששת החטופים בהם רואים את החטופים וחייהם במנהרות[21][22][23].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מ"מיגונית המוות" לעזה: נחשף תיעוד החטיפה של הרש, אור ואליה, כתבה בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 05:28)
Parents of Hersh Goldberg-Polin, held hostage by Hamas, address DNC, נאום הוריו של גולדברג-פולין בוועידה הדמוקרטית הלאומית, וידאו בערוץ "ABC 7 Chicago", באתר יוטיוב, 22 באוגוסט 2024 (באנגלית)
אחד משלהם: ארגון האולטראס הגרמני שהתגייס להציל את הירש, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב, 7 במאי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מיכל בקשי, משפחותיהם של ארבעה חטופים הודיעו על מותם, באתר עכשיו 14, 1 בספטמבר 2024
- ^ לידור סולטן, 500 ימים לחטיפה: מדבקות האם השכולה הפכו לסמל מחאה בירושלים, באתר ישראל היום, 17 בפברואר 2025
- ^ https://www.timesofisrael.com/hersh-goldberg-polin-23-soccer-lover-who-dreamed-of-world-travel/
- ^ עינב חלבי, יעל צ'כנובר, החטוף הירש גולדברג-פולין בסרטון מהשבי: "תישארו חזקים בשבילי", באתר ynet, 25 באפריל 2024
- ^ Liam Stack, Israeli-American Hostage, Hersh Goldberg-Polin, Is Seen in Hamas Video, The New York Times, 24 באפריל 2024
- ^ חיים גולדיטש, אחת ממאה המשפיעים של Time: אימו של החטוף הירש גולדברג פולין, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 באפריל 2024
- ^ הפועל ירושלים למען החטוף הירש גולדברג-פולין: "אין זמן לבזבז", באתר ישראל היום, 24 באפריל 2024
- ^ הקבוצה הגרמנית במסר מרגש: "רוצים שוב להסב את תשומת ליבכם לחטוף הירש גולדברג-פולין", באתר ישראל היום, 4 במאי 2024
- ^ עמית סגל, באתר Telegram
- ^ ליאור ברטל, הפועל ירושלים זכתה בגביע המדינה בכדורסל, אופיר אנגל ששוחרר משבי חמאס הניף את הגביע, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 במאי 2024
- ^ בר שפר, הוריו של הרש גולדברג-פולין בוועידה הדמוקרטית: "בתחרות כאב, אין מנצחים" | צפו, באתר מעריב אונליין, 22 באוגוסט 2024
- ^ דוד הכהן, הקהל געה בבכי: הנאום של הורי החטוף בוועידה הדמוקרטית, באתר כיכר השבת, 22 באוגוסט 2024
- ^ "מי שיש לו למה יוכל לשאת כל איך": הקעקוע של שורד השבי אור לוי לזכר חברו, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2025
- ^ יואב הלר, "יושב באושוויץ ונזכר בהירש, אסור לנו לוותר", באתר ONE, 24 באפריל 2025
- ^ עידו סולומון, "אור לוי שוחרר מהשבי וסיפר לנו דברים שממש רוממו אותנו", באתר מאקו, 14 במרץ 2025
- ^ "עדן הגיעה ל-35 קילו, הירש ל-52": המכתב של משפחות הנרצחים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 בספטמבר 2024
- ^ אלכס השיל 26 ק"ג, הירש חזר במשקל 52 ק"ג: המאמר הקשה של קרובי החטופים, וההאשמות, באתר ynet, 25 בספטמבר 2024
- ^ נועם (דבול) דביר, משפחתיהם של החטופים הרש גולדברג-פולין, אורי דנינו ועדן ירושלמי הודיעה על מותם, באתר ישראל היום, 1 בספטמבר 2024
- ^ נטע בר, ביידן: "שבור וזועם על מותו של הרש גולדברג-פולין", באתר ישראל היום, 1 בספטמבר 2024
- ^ בדרכו האחרונה: הרש גולדברג פולין ז"ל מובא למנוחות, באתר "סרוגים", 2 בספטמבר 2024
- ^ "איפה המבוגר האחראי?": אלחנן דנינו השיב לאילנה דיין את מה שנתניהו מפחד לגלות, באתר מעריב אונליין, 12 בדצמבר 2025
- ^ יואב זיתון, התיעוד המלא והמצמרר: 6 החטופים שנרצחו מדליקים נרות חנוכה במנהרה, שרים ובוכים, באתר ynet, 11 בדצמבר 2025
- ^ תיעוד מצמרר: ששת החטופים מדליקים נרות חנוכה - בשבי, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2025