הר הבתרים
 | |
| הדרך לאתר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 1,296 מטר |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | הר החרמון |
| רכס הרים | מול הלבנון |
| מסלול ההעפלה הקל | כביש |
| קואורדינטות | 33°17′32″N 35°42′31″E / 33.292222°N 35.708611°E |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   הר הבתרים | |
הר הבתרים היא אחת הפסגות של כתף שיאון[1]. שמו של המקום בעברית מבוסס על אחת המסורת היהודיות שטוענת שזהו המקום שבו נערכה ברית בין הבתרים בה אלוהים כרת עם עם אברהם ברית על הארץ המובטחת מנהר מצרים עד נהר פרת. לפי מסורת מוסלמית זהו המקום שבו התרחש אירוע המתואר בסורת אל-בקרה בקוראן (פסוק 260), שבו ציווה האל על אברהם להקריב ארבעה מיני עופות, והקים אותם לתחייה. לפיכך, נקרא המקום בערבית "משהד א-טיר אל-אבראהימי" (مشهد الطير الإبراهيمي - האתר הקדוש של ציפורי אברהם) או "מקאם אבראהים אל-ח'ליל" (مقام إبراهيم الخليل - האתר הקדוש של אברהם ידיד-האל). במקום מבני קברים ולידם מאגרי מים ועצי אלון עתיקים.
במסורת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי ספר בראשית, ברית בין הבתרים אירעה לאחר שאברהם חזר ממלחמת ארבעת המלכים את החמישה. במרדף אחרי ארבעת המלכים אברהם עבר ליד הר חרמון, וסביר שגם בשובו לחברון הוא עבר באותו אזור:
על פי צבי אילן, אף כי אין עדות מובהקת מן הכתוב כי אכן בחרמון אירע הדבר, ואף בכתוב משמע שאברהם שב לחברון שביהודה עוד לפני ברית בין הבתרים, ייתכן כי בימי הביניים שיערו יהודי בניאס, כי דווקא בחרמון אירע הדבר. מההר תצפית לחלקים הצפוניים של הארץ ולכן מתאים הוא להיות המקום בו נכרתה הברית: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת (ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק י"ח). לפי מסורת אחרת התרחש מעמד בין הבתרים בהר שנאן, מדרום-מערב למושב מרגליות, על הגבול עם לבנון[2] מסורת נוספת מאתרת את המקום ליד חברון.
החוקר יוסף ברסלבי מצא כי כבר באגרת "ייחוס האבות" משנת ה'רצ"ז (1537), העוסקת בקברים הקדושים שיהודי ארץ ישראל היו נוהגים להשתטח עליהם, מוזכר אחרי הקברים בבניאס, "מעמד לאברהם אבינו, והוא מקום בין הבתרים והוא על ראש ההר, וקורים לו הגויים "משהד א-טייר".
השליח משה ירושלמי כותב בשנת 1769: "מעמד בין הבתרים - שם הר גבוה ועליו בית גדול ושלושה מגדלים עליו. ובמקום הזה כרת הקב"ה ברית עם אברהם אבינו ע"ה".
יהודי צפת המשיכו במסורת. הם היו יוצאים שבוע שלאחר קריאת פרשת לך לך בבוקר אל החרמון והיה קוראים שם את פרשת ברית בין הבתרים[3]. לפי מסורת קדומה נמצאים בהר הבתרים קברי האמוראיים רב פפא ורב אשי.
לאחר מלחמת ששת הימים שכן המקום באזור ספר סמוך לגבול ישראל-לבנון, ואותר מחדש על פי מקומיים שזיהו את האתר בהר הבתרים עם 'משהד א-טיר'. לפי צבי אילן, בחודש מרחשון תשכ"ט, קבוצת יהודים חרדים העפילה על ההר לקיים מחדש את המנהג היהודי קדמון לעלייה לאתר ברית בין הבתרים בסמוך לתאריך קריאתה של פרשת לך לך.
במהלך שנות ה־90 של המאה ה־20, במקביל למגעים שנוהלו בין ישראל לסוריה שהעלו חשש בדבר הסכמה ישראלית לנסיגה מרמת הגולן, יזם ירוחם קנטמן עליה המונית להר הבתרים סביב תאריכה של פרשת לך-לך. בעקבות יוזמה זו החלו עליות שנתיות המוניות למקום. לאחר נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון באביב 2000 הפך האזור לזירת העימות המרכזית עם החזבאללה, ועליה המונית למקום נמנעה מסיבות ביטחוניות, והוחלפה בעלייה להר שזיף, המשקיף על המקום. עם זאת, מפעם לפעם מתאפשרת כניסה למקום בקבוצות קטנות בתיאום עם צה"ל[4].
במסורת המוסלמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקוראן מתאר אירוע הדומה לברית בין הבתרים, אך בעל משמעות שונה, בפסוק 260 של סורת אל-בקרה, היא הסורה השנייה בקוראן: "אמר אברהם: ריבוני, הראה לי איך תקים מתים לתחייה. אמר: אינך מאמין? אמר: כן, אבל הנח את דעתי. אמר: ובכן, קח ארבעה מיני עופות (...) ושים על כל הר חלק מהם, אחר-כך קרא להם, ויבואו אליך בריצה, ודע כי אללה רב-כוח וחכם."
הפירוש לקוראן המכונה תפסיר אל-ג'לאלין מרחיב ומספר כי אברהם הקריב טווס, נשר, עורב ותרנגול, ביתר אותם, עירב את בשרם ואת נוצותיהם והניח את החלקים על ההרים, אך שמר את ראשי העופות אצלו. כשקרא אברהם לעופות, עפו חלקי העופות והתחברו לחלקים המתאימים להם, ואז חזר גופו של כל עוף אל הראש המתאים שהיה שמור אצל אברהם.
לפי אחת המסורות האירוע כולו התרחש על הר הבתרים ומכאן שמו בערבית "האתר הקדוש של ציפורי אברהם" (המילה המופיעה בפסוק מהקוראן ובשמו של המקום היא طـَيـْر "טַיְר" כלומר "ציפורים" או "עופות") או "האתר הקדוש של אברהם ידיד-האל".
ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקום שרידי ישוב קדום, הכולל מדרגות חקלאיות וחרסים התקופה ההלניסטית והתקופה הביזנטית. ליד המבנה שני מאגרי מים. כמו כן, סלע גדול ובו חצוב ספסל יחיד.
בסמוך לסלע חמישה מבני קברים ובהם שני מבנים שבראשם כיפה. עמנואל הראובני סבור כי בעת הקבורה הונחו הגופות בתכריך-בד על רצפת המבנה, שלא כמוקבל אצל המוסלמים. צורת קבורה זו קיימת גם באתרים אחרים בחרמון. "ייתכן שמנהג קבורה זה, שמקורו בימי המשנה והתלמוד, נשתמר אצל המוסלמים, תושבי החרמון."
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמנואל הראובני, פסגותː טיולים לפסגות הרים ואל נקודות תצפית, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבי ששון, מסורת ופולחן ב'ברית בין הבתרים' בחרמון, אריאל, גיליון 195–196, 2011
- אסף קמר, מתחת לאף של חיזבאללה: ביקור נדיר במקום שבו נכרתה ברית בין הבתרים, באתר ynet, 22 בספטמבר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספי בן יוסף, מנחם מרכוס (ע), מדריך ישראל החדש - אנציקלופדיה, מסלולי טיול, כרך ː2 החרמון, הגולן ועמק החולה, ירושלים: כתר הוצאה לאור, ידיעות אחרונות ישראל, משרד הבטחון. ההוצאה לאור, 2001
- ^ עמנואל הראובני
- ^ מקור:זאב וילנאי, ארץ גולן, עמ' 103.
- ^ אלי אשכנזי, תפילות וריקודים ליד הגבול בחסות צה"ל, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2007