הר מלבורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הר מלבורןאנגלית: Mount Melbourne) הוא הר געש שכבתי (stratovolcano), היוצר את בליטת החוף בין מפרץ ווד ומפרץ טרה נובה, בארץ ויקטוריה באנטארקטיקה. את ההר גילה בשנת 1841 ג'יימס קלארק רוס, שקרא לו על שם לורד מלבורן, ראש הממשלה של בריטניה בתקופת תכנון המשלחת.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה טופוגרפית של הר מלבורן (קנה מידה 1:250,000) מן הסקר הגאוגרפי של ארצות הברית USGS

הר מלבורן הוא הר געש פעיל ואינו מבותר בקרחונים. הרבה חרוטים צעירים מנקדים את צלעות ההר וייתכן שהר הגעש התפרץ לא מכבר, במאה ה-18 או ה-19. פעילות פומארולית (התפרצות אדים לוהטים) קיימת בשוליו הדרומיים של לוע הפסגה ולאורך הקו הצפון-צפון-מזרחי - דרום-דרום-מערבי המבתר את אזור הפסגה.

אזור אנטארקטי מוגן במיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור בן 6 קמ"ר על פסגת ההר, הכולל את תוואי הנוף הידוע בשם רכס קריפטוגם, מוכר לפי חוקי הברית האנטארקטית כאזור אנטארקטי מוגן במיוחד (ASPA) מס' 118, משום שיש בו סוגי עפר מחוממים גאותרמית, המכילים קהילה ביולוגית מגוונת ויחידה במינה. אזורי הקרקע החמים ביותר נוצרים הודות לפליטת אדי חום ומקיימים חלקות טחב, טחבי כבד ואצה כמו גם זן של חד-תאיים. האתר מקיף את כל השטח שמעל מתאר ה-2200 מ' המקיף את הלוע העיקרי.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הר מלבורן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.ats.aq/documents/recatt/Att389_e.pdf פסגת הר מלבורן, ארץ ויקטוריה, תוכנית ניהול לאזור אנטארקטי מוגן במיוחד מס' 118: הוצאה - מזכירות הברית האנטארקטית, 2008