הר מנוח
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג |
בסיס צבאי  |
| בשימוש פעיל | חטיבת יהודה |
| קואורדינטות | 31°30′06″N 35°06′21″E / 31.501601676356°N 35.105748533737°E |
|
(למפת הר חברון רגילה)   הר מנוח | |
  | |
בסיס הר מנוח הוא בסיס צבאי בהר חברון המשמש כמפקדת חטיבת יהודה. במקום הייתה היאחזות נח"ל בשם נח"ל ענר והתנחלות בשם אלנקם שהוקמה בידי אנשי הרב מאיר כהנא. המקום שוכן על ג'בל מנוח.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־23 ביולי 1982 הוקמה היאחזות נח"ל בשם מנוח.[1]
באוגוסט 1982 עלתה למקום קבוצה מתלמידי הרב מאיר כהנא והקימה לצד ההיאחזות יישוב בשם אלנקם, על שם אלי הזאב שנהרג בפיגוע בבית הדסה.[2] מועצת קריית ארבע, שהשטח נועד להכלל בשטחה, התנגדה להקמת המקום, ודרשה את הקמת ועדת קבלה שתקבע מי יוכל להתגורר ביישוב. בפועל סייעה המועצה ליישוב החדש באספקת ציוד ושירותי מים ותברואה עד נובמבר 1982.[3]
ב־15 בנובמבר 1982 הועברה האחריות להיאחזות למועצת קריית ארבע. למרות זאת, חיילי נח"ל המשיכו לאבטח את המקום על חשבון פרק הבט"ש.[1]
בדצמבר 1982 החליטה ועדת השמות הממשלתית לקרוא למקום ענר על שם נחל ענר.[1]
בינואר 1983 החליטה הממשלה להכליל את המקום בשטח מועצת קריית ארבע.[4]
ב־20 בפברואר 1983 פלשו אנשי כ"ך לשלושה מבנים במאחז הנח"ל הסמוך. הם התפנו באותו יום בעקבות בקשתו האישית של מפקד פיקוד הנח"ל תא"ל אמנון אשכול.[1]
שני אירועים התרחשו ובהם נחשדו אנשי אלנקם בטרור יהודי: במקרה אחד בוצע ירי לעבר מונית ערבית; ובמקרה נוסף בוצע ירי לעבר בתים ערביים בו נפצעה ילדה בת 4. היורים על המונית נתפסו, ואילו היורים לעבר הבתים לא נתפסו אך זוהו כפעילים שאינם מתגוררים בקריית ארבע. בעקבות האירועים החליט הצבא במרץ 1983 לפנות את הנקודה.[3][5]
בראשית 1985 הועבר המקום לרשות פיקוד המרכז ושימש את צה"ל לפעילות ביטחון שוטף באזור.[1]
ב-1991 נעשה ניסיון לאזרח את ההיאחזות בידי גוש אמונים.[6] ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר ושר הביטחון משה ארנס אישרו את אזרוח ההיאחזות.[7][8] הדבר לא יצא לפועל.
לאחר חתימת הסכם חברון ב־1997 פונה בית הממשל הצבאי בחברון ומפקדת חטיבת יהודה עברה לבסיס הר מנוח.[9][10] ההסכם הסדיר הקמת מנהלת תיאום וקישור (גזרת חברון) בבסיס.[11]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 יאיר דואר, לנו המגל הוא חרב, כרך ב, יד טבנקין, משרד הבטחון, 1997, עמ' 240–241, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
- ^ אבי רוזנפלד, גרעין "כך" התנחל ללא אישור מועצת ק. ארבע, מעריב, 5 באוגוסט 1982
- ^ 1 2 משה אוריאל, מוסריות והתנחלות: כיצד התמודדו מתנחלי חברון בשאלת יחסם לשכניהם ערביי חברון בראשית דרכם (1980–1968), מחקרי יהודה ושומרון כט (1), אוניברסיטת אריאל בשומרון, 2021 doi: 10.26351/JSRS/29-1/4
- ^ Israel: 'Secret' Defense Ministry Database Reveals Full Settlement Construction (עמ' 199)
- ^ התנחלות אל־נקם של אנשי "כך" פוזרה בהוראת ארנס, דבר, 8 במרץ 1983
- ^ גוש אמונים: יעדי ההתנחלות הבאים – הר מנוח וגינת, מעריב, 8 באוגוסט 1991
- ^ אהרן קליין, שלמה דרור, יורם בינור, מפגינים מן השמאל נבלמו בשער ההתנחלות החדשה אשכולות; שמיר וארנס אישרו הקמת עוד התנחלות ליד חברון, חדשות, 7 באוגוסט 1991
- ^ אהרן קליין, שלמה דרור, יורם בינור, בקרוב תעלה לקרקע התנחלות חדשה, בצמוד לחברון: הר מנוח, חדשות, 7 באוגוסט 1991
- ^ רפי רגב, עמירם אורן, ארץ בחאקי: קרקע וביטחון בישראל, כרמל, 2008, עמ' 127 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
- ^ דנה אגמון וקרטינה שטוטלנד, 24 שעות בחברון (ועוד שעה), במחנה, 22 בינואר 1997
- ^ Protocol Concerning the Redeployment in Hebron, 4 (f)
| בסיסי צה"ל במחוז יהודה ושומרון | ||
|---|---|---|
| בסיסים פעילים | מחנה אפיק • מחנה אריה • מחנה בית אל • מחנה ברווז • מחנה בקעות • מחנה דביר • מוצב דיה (מוצב הקרנטל) • הר מנוח • הר עיבל • מחנה חורון • י"ג 503 (בעל חצור) • מוצב חרסינה • בסיס יקיר • מחנה ישי • מחנה כרמי צור • מבוא שילה • מג"ב יריחו • מוצב המוסטרה • מול נבו • בסיס נבי מוסא • מוצב נווה יאיר • מחנה עופר • מחנה ענתות • מחנה עציון • מחנה פלס • מצודת אדומים • פלס נח"ל • מחנה קדום • מחנה רבין • מחנה רמה • מוצב שבי שומרון • שדמה • מחנה תבץ | 
|
| בסיסים שנסגרו או שננטשו | בסיס אדוריים • מחנה אום דרג' • מחנה בזק • בט"ר חת"ם (שבי שומרון) • מחנה גדי • מחנה דותן • בסיס חמאם אל-מליח • מחנה חנן • מחנה חצצון • מחנה יוסף • נח"ל צרי • מחנה גבע (סנור) • מחנה קציף • מחנה שלח • מחנה תקוע | |