הר סאסא
 | |
| הר סאסא, 2026 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים | 854 מטר |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | הגליל העליון |
| רכס הרים | רכס הרי מירון |
| קואורדינטות | 33°02′06″N 35°23′16″E / 33.035°N 35.3877778°E |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   הר סאסא | |
  | |
הר סאסא הוא הר בגובה 854 מטרים מעל פני הים, הממוקם בגליל העליון בצפון ישראל. ההר נקרא על שם קיבוץ סאסא הסמוך, ומהווה יחד עם שטחי החורש הצפופים המקיפים אותו את שמורת הר סאסא.[1]
מיקום וגאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההר שוכן בקרבת כביש 899 (כביש הצפון) ומערת פער, בסמוך ליישוב דוב"ב. את ההר מקיפים מספר הרים: הר אדיר, הר חירם, הר צבעון, הר קלען והר גודרים.[2]
ההר מהווה נקודת מוצא לשלושה נחלים: נחל צוער, נחל סאסא ונחל גודרים, הנשפכים אל נחל דוב"ב. השמורה כוללת בנוסף את אפיקי הנחלים צבעון, תפוחים, סאסא, דוב"ב, גדיים וצוער, וכן את המורדות המזרחיים של הר דוב"ב בגוש נפרד.[3]
בתחום השמורה נמצאים שני אתרי עתיקות- חורבת בדיד וחורבת נטרת, ושלושה מעיינות קטנים: עין תפוחים, עין צוערים ועין דוב"ב. אתר נוסף הוא מצדית מנדטורית (פילבוקס) ליד כביש הצפון.[3]
שמורת הר סאסא
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכרזה והיקף
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמורת הר סאסא הוכרזה רשמית ב-19 באפריל 2021, עם חתימת שר הפנים אריה דרעי על 17 שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים לרגל יום העצמאות.[4] השמורה אושרה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז הצפון, במסגרת תוכנית "יערות ושמורת טבע הר סאסא".[5] שטח השמורה כ-11,655 דונם, כולל שמורת נחל מתת הסמוכה.[3]
גאולוגיה ואקולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הר סאסא בנוי ממסלע קרבונטי של אבן גיר ודולומיט, האופייני לגליל העליון, ומאופיין בתופעות קרסט- מחילות, מעיינות ובולענים הנוצרים כאשר מים חודרים לתוך הסלע וממוססים אותו לאורך זמן.[6] הביטוי הבולט ביותר לתופעה זו בסביבת ההר הוא מערת פער- בולען קארסטי המנקז את מי הגשמים הרבים באזור ואת מי נחל פער הנבלעים בו אל התהום.[7]
שמורת הר סאסא היא אחד מאזורי החורש הלח הגדולים בישראל.[3] השמורה יוצרת רצף אקולוגי בין שמורת הר מירון, שמורת יער ברעם, שמורת הר גודרים, שמורת בריכת סאסא, שמורת בריכת דוב"ב ושמורת הר דוב"ב.[3]
צומח
[עריכת קוד מקור | עריכה]החורש בשמורה נשלט על ידי אלון מצוי ואלון התולע, ועשיר במינים המאפיינים חורש לח. בין המינים הבולטים: פרע אזובי (מין נדיר מאוד בישראל), חספסנית הלבנון, בן-חורש רחב-עלים ופטל לביד. מינים בולטים נוספים כוללים דבורנית גדולה וסחלבן החורש.[3] בנחל צוער קיים ריכוז גדול של שיחי ורד הכלב. בנחל צבעון, מדרום לכביש 89, גדל ריכוז גדול של עצי עוזרר אדום, ולאורך הנחל מגוון עצי חורש ויער הכולל אגס סורי, שזיף הדוב, ורד הכלב ואשחר מנוקד. במורד נחל צוער, צפונית לעין גודרים, נמצא מטע זיתים עתיקים.[3]
בעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין היונקים הבולטים בשמורה נמנים חזירי בר ודורבנים. בתחום שמורת הר גודרים, המהווה מובלעת בתוך שמורת הר סאסא, שוכנת מערת צוערים ובה מספר מיני עטלפי חרקים.[3]
באזור ההר ובריכות החורף הסמוכות לו מתקיימת אוכלוסייה של סלמנדרה מצויה, דו-חיים נדיר המצוי בסכנת הכחדה בישראל עקב הרס בתי גידול, קיטוע שטחי מחיה, תאונות דריסה ושינויי אקלים.[8]
לאחר שנכחדו מישראל, החלה רשות הטבע והגנים בשנת 1996 בתהליך השבה לטבע של היחמור הפרסי בגליל. במסגרת זו, שוחררו בין השנים 1996–2000 כ-124 פרטים שגודלו בשבי לשמורה ולשמורות נוספות באזור.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאזור חשיבות ביטחונית היסטורית, כביש הצפון שנסלל ב-1938 לאורך גבול לבנון היה חלק מתפיסה ביטחונית שהגה הקצין הבריטי צ'ארלס טגארט לבלימת המרד הערבי הגדול, ולאורכו הוקמו גדר תיל ומצדיות שמירה מבוצרות.[9] שריד של מצדית מנדטורית (פילבוקס) ניצב בתחום השמורה ליד כביש הצפון.[3]
היישוב היהודי הקדום ומקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור השם "סאסא" במשנה, ופירושו "מלען" שערה מן השערות שבראש השיבולת.[10] בתלמוד הבבלי נזכר "כפר סיסאי" כעיירה יהודית בגליל העליון: "והלא כפר סיסאי מובלעת בתחום ארץ ישראל וקרובה לציפורי יותר מעכו".[11] בשטח השמורה נמצאים ציוני הקברים של התנאים לוי בר סיסי ויוסי בר סיסי, ובסמוך אליהם אותרו במאה ה-19 על ידי החוקר הצרפתי ויקטור גרן ועל ידי חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל שרידי בית כנסת עתיק.[12]
חפירות ארכאולוגיות שנערכו באזור השמורה מעידות על התיישבות רציפה וממושכת, החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה העות'מאנית. רצף זה כולל את תקופות הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הערבית-מוסלמית, הממלוכית. עדות בולטת להתיישבות הקדומה באתר היא מערה קבורה שנתגלתה במקום, המתוארכת לתקופת הברונזה.[13][14]
הכפר הערבי סעסע והקמת הקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני קום המדינה שכן באזור הכפר הערבי סעסע (سعسع),[15] במלחמת העצמאות שימש הכפר כבסיס ללוחמים ערבים, ובו שכנה מפקדת "חטיבת ירמוך השנייה" של צבא ההצלה. ב-30 באוקטובר 1948 נכבש הכפר במסגרת מבצע חירם, וכיבושו הביא לנסיגה כוללת של צבא ההצלה מהגליל ללבנון.[16]
קיבוץ סאסא הסמוך לשמורה הוקם ב-13 בינואר 1949 על חורבותיו של הכפר, על ידי חברי "גרעין עלייה ה'" של תנועת השומר הצעיר מצפון אמריקה. הוא היה היישוב העברי הראשון שנוסד באזור הגבוה של הגליל העליון לאחר מלחמת העצמאות.[17]
הגעה ומידע למבקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הר סאסא ממוקם בסמוך לגבול ישראל–לבנון. חלק מהשמורה גובל בלבנון, ולכן בקטע הצפוני שלה קיימות מגבלות ביטחוניות למטיילים. כביש עפר מסומן שחור (2171) יוצא מכביש הצפון ליד שמורת בריכת סאסא, עובר בשמורה וחוזרת לכביש הצפון. חלק זה של השמורה סמוך לגבול עם לבנון ויש לוודא את מצב הביטחון לפני יציאה לטיול .[3]
הכניסה לשמורה ללא תשלום ואין בה שירותים למטיילים. ניתן לצפות בשמורה מכביש 899 בקטע שבין צומת חירם לשמורת בריכת סאסא.[3] שביל ישראל עובר בחלק השמורה הנמצא בנחל צבעון, בין חניון חורבת חממה לכביש 89, בקטע זה אין מגבלות ביטחוניות.[3]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ שמורת הר סאסא – iNature, באתר inature.info
- ↑ הר סאסא – המכלול, באתר hamichlol
- 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 שמורת הר סאסא
- ↑ הכרזה על שמורת הטבע הר סאסא
- ↑ אתרים מוכרזים
- ↑ Ronen, A., Gilead, D., Bruder, G., & Meller, P, Notes on the Pleistocene Geology and Prehistory of the Central Disbon Valley, Upper Galilee, Israel., Quartär–Internationales Jahrbuch zur Erforschung des Eiszeitalters und der Steinzeit, 25, 1974, עמ' 13-23
- ↑ בולען מערת פער
- ↑ Degani, G., Am, G. I., Am, A. B. I., Yatom, N., Marshansky, A., Margalit, S., ... & Shaked, N., The Yellow Spot Pattern of Salamander (Salamandra infraimmaculata) in Various Habitats at the Southern Border of Its Distribution in Israel, Open Journal of Animal Sciences 13, 2023, עמ' 114-125
- ↑ כביש הצפון מזרח
- ↑ מקור השם סאסא- מלען
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, ו ע"ב
- ↑ קברי צדיקים ובית כנסת עתיק
- ↑ Ben-Arieh, S., Braun, E., & Golani, A., Middle Bronze Age II Tombs at Kibbutz Sasa, Upper Galilee, Tomb 1 and Graves 37, 39 46(1), 2004
- ↑ חפירות ארכאולוגיות
- ↑ כפר ערבי סעסע
- ↑ קרבות סעסע
- ↑ קיבוץ סאסא אודות, באתר קיבוץ סאסא