הר קומגנג

הר קומגנג
금강산
	פסגת סג'ון
אתר מורשת עולמית
	הר קומגנג - הר היהלום מהים
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית מעורב בשנת 2025, לפי קריטריונים 3 ו-7
כולל	4 רכיבים בתוך אזור חיץ אחד
שטח האתר	19,827.86 הקטאר
שטח אזור החיץ	70,349.6 הקטאר
מידע כללי
גובה מעל פני הים	1,111 מטר (גובה מעל פני הים – 1,638 מטר
מדינה	קוריאה הצפונית
מיקום	קוריאה הצפונית
רכס הרים	הרי טבק
קואורדינטות	38°39′12″N 128°09′53″E / 38.653320°N 128.164643°E
	(למפת קוריאה הצפונית רגילה) פיונגיאנג המהונג צ'ונגג'ין נאמפו וונסן סינוויג'ו טאנצ'ון קאצ'ון קסונג סריוון הרפובליקה העממית; של סין; רו. קוריאה; הדרומית; ים יפן הים; הצהוב; הר קומגנג

הר קומגנג (בקוריאנית: 금강산, מילולית הר היהלום) הוא מסיב הרים, שהפסגה הגבוהה ביותר בו בגובה 1,638 מטר, השוכן במחוז קנגוון (אנ') שבקוריאה הצפונית. הוא ממוקם על החוף המזרחי של המדינה, באזור התיירות של הר קומגנג, שהיה בעבר חלק ממחוז קנגוון, והוא מהווה חלק מרכס הרי טבק (אנ') העובר לאורך מזרח חצי האי הקוריאני. ההר שוכן כ-50 קילומטרים מהעיר סוקצ'ו (אנ'), שבמחוז קנגוון (אנ') שבקוריאה הדרומית. בשנת 2025 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

מקור השם

מקורו של השם "קומגנג" אינו ברור לחלוטין. קיימות שתי תאוריות עיקריות:

קשר לבודהיזם: תאוריה אחת מקשרת את השם ל"סוטרת היהלום (אנ')". התאוריה הרשמית של קוריאה הצפונית היא שהמקור הוא סוטרה אחרת, סוטרת זר הפרחים (אנ'), או בשמה המורחב "סוטרת זר הפרחים של הבודהה המקרין אור גדול" (大放光佛華嚴經). המונח קומגנג קשור ל"ברק", אביזר פולחן בבודהיזם הטנטרי המסמל שתורת הבודהיזם "בלתי ניתנת להריסה". מאוחר יותר, המונח שימש במשמעות של "בלתי ניתן להריסה", בדומה לקשיות של יהלומים.^[2]
מראה חיצוני: מקורות אחרים גורסים כי רכס ההרים קיבל את שמו מכיוון שפסגותיו מנצנצות באור שמש הקיץ, כמו יהלומים.

גאולוגיה

הר קומגנג נוצר כתוצאה מהשילוב הייחודי של אקלים ופעילות גאולוגית באזור. האקלים בהר מתאפיין בכמות גדולה יחסית של גשם ושלג, והוא משתנה באופן ניכר בהתאם לגובה ולמיקום מזרח-מערב. גאולוגית, הר קומגנג בנוי מכמה סוגי סלעים מתקופות גאולוגיות קדומות. הסלעים הנפוצים ביותר הם גרניט משני סוגים (מעורב בנציצים ומוכתם) ודיוריט, ובאתרים מסוימים נוצרו אזורי גנייס מועשרים בגרניט כתוצאה ממטאסומטיזם.

הסלעים מכוונים רוחבית (המינרלים או המבנים הפנימיים בסלע מסודרים בכיוון רוחבי) ויוצרים העתקים בכיוונים שונים, מה שיצר את פני השטח הייחודיים והסלעים בעלי הצורות המשונות. תצורות אלו נוצרו כתוצאה מתהליכי סחיפה ובליה שנמשכו תקופה ארוכה של פעילות קרום כדור הארץ, החל מ-10 מיליון שנים לפני זמננו ועד היום.

גאוגרפיה

רכס הרי קומגנג משתרע מנפת טונגצ'ון (אנ') שבמחוז קנגוון (אנ') בקוריאה הצפונית, ועד לנפת אינג'ה (אנ') שבמחוז קנגוון (אנ') בקוריאה הדרומית. הרכס משתרע על שטח של 530 קמ"ר, כ-40 ק"מ ממזרח למערב וכ-60 ק"מ מצפון לדרום. הוא חלק מרכס הרי טבק (אנ'), שבעצמם הם חלק מרכס בקדו-דגאן (אנ') העובר לאורך כל חצי האי הקוריאני.

הרכס מחולק בין "קומגנג הפנימי" במערב ו"קומגנג החיצוני" במזרח. האזור שמצד מזרח לנהר יאונגום נקרא "הא קומגנג" ("קומגנג הים"). החלק הדרומי של "קומגנג החיצוני" נקרא גם "קומגנג החדש". הפסגה הראשית של הר קומגנג היא פירובונג בגובה 1,638 מטרים, ובנוסף ישנן יותר מ-60 פסגות בגובה של למעלה מ-1,000 מטרים. יחד עם אינספור פסגות משנה, הן כונו בעבר באופן היסטורי "12,000 הפסגות".

רבים מהמקומות בעלי הנוף הציורי באזור הוכרזו כמונומנטים טבעיים של קוריאה הצפונית. כיום, ישנם 11 אזורים ב"קומגנג החיצוני", 8 ב"קומגנג הפנימי" ו-3 ב"קומגנג הים", אם כי לא כולם פתוחים לקהל.

קומגנג הפנימי

מאז ימי קדם, השם קומגנג שימש בעיקר להתייחסות ל"קומגנג הפנימי" (내금강), הממוקם בחלק המערבי של הרכס וכולל את הפסגה הראשית של הר קומגנג.

קומגנג החיצוני

"קומגנג החיצוני" (외금강) נמצא ממזרח ל"קומגנג הפנימי" ומשתרע לאורך החוף המזרחי. אזור זה מפורסם במספר הרב של פסגות ההרים שבו. פסגת צ'יפסון (שפירוש שמה הוא "סלע עשרת אלף הצורות") ידועה בזכות המפלים הרבים שלה, והיא כוללת פסגות הרים נוספות כמו מונג'ו, הו וסאנגדונג.

אזור "קומגנג הים" (해금강) ידוע בזכות הלגונות ועמודי האבן שלו.

מפלים

הרכס כולל מספר רב של מפלים ובריכות, אשר לעיתים קרובות יוצרים שרשראות של אגני מים. בהם: מפל קוריאונג ("מפל תשעת הדרקונים"), הנמצא בקוריאונגיאון. זהו אחד משלושת המפלים הגדולים בקוריאה, יחד עם מפל דאוסאונג שבהר סוראקסאן. גובהו של המפל הוא 74 מטרים ורוחבו 4 מטרים. צוקי המפל ותחתיתו עשויים ממקשה אחת של סלע גרניט. מפלים נוספים הם: מפל פיבונג, שגובהו 139 מטרים, מפל סיבי (289 מטר) ומפל פידאן (70 מטרים). באמצע החורף, רבים מהמפלים הללו קופאים ויוצרים מראה מרהיב של נופי קרח.^[3]

אקלים

אזור הר קומגנג שייך לאזור אקלים אלפיני ומתאפיין בכמות משקעים גבוהה יחסית, עם ריבוי גשמים בחודשים יולי ואוגוסט. ישנם הבדלים קיצוניים בין מזרח למערב: כמות הגשמים עולה מאזור "קומגנג הים" לאזור "קומגנג החיצוני", אך יורדת באזור "קומגנג הפנימי" בשל תופעת הפן.

האקלים באזור הוא חם ולח באופן כללי, בהתאם לאקלים הכללי בקוריאה. עם זאת, בהתאם לגובה, הטמפרטורות יכולות לרדת למינוס 10 עד 30 מעלות צלזיוס בחורף, ושלג יכול לרדת כבר בחודש אוקטובר, בהתאם לאזור.

תנאי אקלים אלו יוצרים נקודת מפגש ייחודית בין מיני צמחים צפוניים ודרומיים.

הבודהיזם באתר

הר קומגנג נחשב להר קדוש וחשוב בעולם הבודהיסטי.^[2]

הבודהיזם הגיע לקוריאה במאה הרביעית לספירה, ומקדשים הרריים נבנו בהר קומגנג החל מהמאה השביעית לספירה. מקדשים שעדיין פעילים באתר הם: מקדש פיוהון (נבנה ב-670), מקדש ג'ונגיאנג (600) ומקדש סינגיה (519). מבדדים בודהיסטיים^[א] נבנו בתוך השטח המועמד כבר מאמצע המאה החמישית. קיימים מעט שרידים מוחשיים מתקופה מוקדמת זו. שרידים ארכאולוגיים של המבדדים סנגון ופאון מהמאה החמישית, קיימים ליד מקדש סינגיה. המבדדים שעדיין פעילים הם פודוק (נבנה ב-627) ופולג'י (666).^[2]

הבודהיזם היה הדת הדומיננטית מתקופת ממלכת קוגוריו, אך בתקופות מאוחרות יותר הוא דוכא לטובת נאו-קונפוציאניזם. כתוצאה מכך, נזירים רבים נמלטו לאזורים מרוחקים והרריים, שם המשיכו לדבוק באמונתם.^[2]

בתקופת הכיבוש היפני בקוריאה, עברה הדת הבודהיסטית התחדשות. עם זאת, במהלך מלחמת קוריאה (1950–1953), רבים מהמקדשים והמבדדים הבודהיסטיים נהרסו או ניזוקו קשות.^[2]

לאחר הקמת הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה, דוכאו הנוהגים הבודהיסטיים המסורתיים. עם זאת, נוהגים אלה ממשיכים להתקיים כיום באמצעות "הפדרציה הבודהיסטית של קוריאה", שהוקמה על ידי המדינה. כאשר הנזירים מועסקים על ידי הממשלה וממונים למקדשים השונים כדי לשרת את הצרכים הדתיים. המשתתפים בטקסים הבודהיסטיים הם נזירים משלושת המקדשים ומאמינים בודהיסטים המתגוררים בסביבה הקרובה. עם זאת, מאמינים מכל רחבי המדינה מגיעים כדי להשתתף בטקסים חשובים במיוחד.^[2]

בנוסף למקדשים ולמבדדים ישנם אלמנטים נוספים הקשורים לחשיבותו של נוף זה עבור הבודהיזם, ובהם אסטלות, סטופות ופנסי אבן. בולטים במיוחד האסטלה והסטופה של סוסאן, דמות מפתח בהיסטוריה של הבודהיזם הקוריאני מהמאה ה-17. באתר כמה מהפסלים הגדולים ביותר של גאוטמה הבודהה בחצי האי הקוריאני, ובהם מיוגילסאנג וסלע סאמבול, מהמאה ה-14. כמו כן, ישנן שלוש פגודות אבן מהמאה התשיעית בשטח האתר.^[2]

עלייה לרגל

הר קומגנג נחשב למגן המזרחי הבלתי ניתן להריסה של העולם הבודהיסטי, ולכן בודהיסטים רבים מייחלים לבקר בו במהלך חייהם. בתקופת שושלת ג'וסון (1392–1897) היה מסע אל ההר שאיפה עבור האליטות. מאפיינים ספציפיים בנוף, כגון פסל בודהה בסלע סאמבול, האסטלות של המורה הגדול סוסאן, הפסגות הגבוהות והנחלים המקיפים את מקדש פיוהון, או הנתיבים העוברים דרך ההרים, כולם מהווים חלק חשוב במסורות העלייה לרגל הבודהיסטיות.^[2]

אזור התיירות של הר קומגנג

אזור הר קומגנג ידוע ביופיו כבר מאות שנים. עם זאת, מאז חלוקת קוריאה לקוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית, האזור ההררי הוכרז בתחילה כשטח צבאי סגור ולכן לא היה נגיש לציבור.

החל משנת 1998, הורשו תיירים מקוריאה הדרומית לבקר בהר קומגנג. בתחילה הם הגיעו באמצעות ספינות תענוגות, ומאוחר יותר, באופן נפוץ יותר, באמצעות אוטובוסים.

בשנת 2002, האזור סביב ההר הופרד ממחוז קנגוון והוגדר כ"אזור תיירות" עם ניהול נפרד. הדרך היבשתית נפרצה בשנת 2003. בצד של קוריאה הצפונית קיים קו רכבת עד לגבול, אך אין מסילות מונחות בין העיר קנגנאונג (אנ') שבקוריאה הדרומית לגבול. נתוני המבקרים:

1998: בחודשים נובמבר ודצמבר ביקרו באזור 15,500 תיירים.
1999: מספר המבקרים עלה ל-148,000.
2000: מספר המבקרים הגיע ל-213,000.
2001: מספר התיירים ירד ל-58,000, בעקבות חילוקי דעות על הגישה היבשתית.
2002: עד שנה זו, כמעט 500,000 איש ביקרו באזור התיירות של הר קומגנג.

לאחר מכן: מספר התיירים השנתי הגיע לכ-240,000. ביוני 2005 הודיעה חברת יונדאי אסאן (אנ')^[ב] כי מיליון תיירים דרום קוריאנים ביקרו באזור.

אזור התיירות של הר קומגנג, שפותח על ידי חברת יונדאי אסאן, נתפס כאחת הדרכים שבאמצעותן יוכל ממשל קוריאה הצפונית להרוויח מטבע זר. המטבעות ששימשו באתר הנופש לא היו ההוון הדרום קוריאני או הוון הצפון קוריאני, אלא היואן הסיני והדולר האמריקאי. האוכל והשירותים לתיירים דרום קוריאנים סופקו בחלקם על ידי אזרחים צפון קוריאנים. עם זאת, מרבית הצוות במלונות הורכב מאזרחים סינים ממוצא קוריאני דוברי קוריאנית.

בבוקר 11 ביולי 2008, תיירת דרום-קוריאנית בת 53 בשם פארק וואנג-ג'ה נורתה למוות בעת שצעדה על חוף הים של אתר הנופש. היא נכנסה לשטח צבאי כשהיא חוצה דיונת חול, ונורתה פעמיים על ידי חיילים צפון-קוריאנים. קוריאה הצפונית טענה כי השומרים נאלצו לירות בה, משום שאף על פי שציוו עליה לעצור, היא המשיכה לברוח. קוריאה הדרומית דרשה לערוך חקירה במקום, אך קוריאה הצפונית סירבה וטענה שכל העובדות ברורות ושהאחריות כולה מוטלת על הקורבן ועל קוריאה הדרומית. בעקבות הירי, השעתה קוריאה הדרומית באופן זמני את כל הטיולים להר קומגנג.^[4]

במרץ 2010 הזהירה ממשלת קוריאה כי תנקוט ב"צעדים יוצאי דופן" אם האיסור על התיירות לא יוסר.^[5] ב-23 באפריל 2010 תפסה ממשלת קוריאה חמישה נכסים השייכים לקוריאה הדרומית באתר הנופש. היא הצהירה כי פעולה זו נעשתה "כפיצוי על הנזק שנגרם לצד הצפוני בשל השעיית הטיולים לתקופה ממושכת". בתפיסת הנכסים, קוריאה הצפונית רמזה גם על טיבוע הקורבטה צ'אונן, והביעה את חוסר שביעות רצונה מכך שדרום קוריאה האשימה אותה בטיבוע הספינה.^[6]

החל מאפריל 2010, קוריאה הצפונית מאפשרת לחברות להפעיל סיורים מהצד הצפוני של הגבול, מה שהופך את חידוש הסיורים מקוריאה הדרומית לבלתי סביר. עם זאת, ב-1 באוקטובר 2010, דווח כי גורמים רשמיים של הצלב האדום משתי הקוריאות הסכימו לקיים מפגש לאיחוד משפחות שהופרדו בעקבות מלחמת קוריאה. מאה משפחות מכל מדינה השתתפו במפגשים, שהתקיימו בין 30 באוקטובר ל-5 בנובמבר, בבית מלון ובמרכז איחוד באתר הנופש של הר קומגנג.

נכון לספטמבר 2011, החלה קוריאה הצפונית להפעיל ספינות תענוגות ישירות מראסון (אנ'), שבצפון-מזרח קוריאה הצפונית, אל נמל הר קומגנג. המבקרים קיבלו הזדמנות לשהות באתרים שנוהלו בעבר על ידי הדרום. אף על פי שהסיורים מיועדים בעיקר לתיירים סינים, גם חברות מערביות הציעו טיולים אלה.^[7]^[8]

בשנת 2019, החליט קים ג'ונג-און, הרודן של קוריאה הצפונית, להרוס את בתי המלון שנבנו על ידי קוריאה הדרומית באזור זה, ולהחליפם במבנים צפון קוריאניים.^[9] בסוף שנת 2022 הופיעו דיווחים, המבוססים על תצלומי לוויין, שמתקני הנופש, כולל מגרש גולף ומלון צף, מפורקים בהוראה ישירה מהמנהיג קים ג'ונג און,^[10] ונכון ל-2025 חלק גדול מהמתקנים שבנתה קוריאה הדרומית שהיו פעם סמל לשיתוף פעולה בין שתי הקוריאות, נהרסו כליל.^[11]

אתר המורשת העולמית

במסגרת הכנס של ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו שהתקיים בפריז ביולי 2025 הוכרזו ארבעה אזורים בהר קומגנג ובסביבתו כאתר מורשת עולמית סדרתי מעורב (תרבותי וטבעי) בשם "הר קומגנג - הר היהלום מהים". הר קומגנג (או "הר היהלום") הוא אזור הררי ייחודי, שזכה להכרה כאתר מורשת עולמית בזכות ערכיו התרבותיים והטבעיים. הוא הוצע כ"נוף תרבותי וטבעי" בעל יופי יוצא דופן, מאפיינים פיזיוגרפיים משמעותיים, ומסורות תרבותיות של בודהיזם הררי קוריאני. אתר המורשת משתרע על פני 46 קילומטרים ממזרח למערב ו-49.8 קילומטרים מצפון לדרום.^[2]

בשנת 2018, הר קומגנג הוכרז על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית.^[2]

האזורים הכלולים באתר המורשת הם:

הר קומגנג - הר היהלום מהים^[12]^[2]^[3]
מס'	שם	קואורדינטות	שטח בהקטאר	אזור החיץ בהקטאר	תיאור
001	אזור קומגנג החיצוני והפנימי	38°39′37″N 128°08′15″E / 38.660278°N 128.1375°E / 38.660278; 128.1375	19,657.13	69,062.76	באזור זה נמצאים פסגות הרי קומגנג, שעשר מהן מתנשאות לגובה של יותר מ-1,500 מטרים. אזור קומגנג הפנימי מתאפיין במדרונות מתונים יחסית, בעוד שאזור קומגנג החיצוני שבמזרח הוא תלול מאוד. האתר כולל מקדשים בודהיסטיים ומבנים אחרים המתוארכים מהמאה ה-6 ועד לתחילת המאה ה-20, קליגרפיה ופסלי אבן. יופי הנוף והסביבה הנקייה שלו קשורים עמוקות לקדושת ההר בבודהיזם.
002	לגונת סמיל	38°41′07″N 128°18′06″E / 38.685278°N 128.301667°E / 38.685278; 128.301667	170.73		אזור לגונת סמיל שוכן בתווך שבין האזורים ההרריים לים. הוא חולק את אותו בסיס גרניט כמו אזור קומגאנג הפנימי-החיצוני. הוא מאופיין באגם בעל נוף ציורי, המוקף באופן טבעי בהרים מיוערים נמוכים. על פי טקסטים היסטוריים, אזור לגונת סאמיל שימש כמקום פופולרי לבודהיסטי והוא כולל את מבדד מונגצ'ון. אזור זה הוא גם המקום שבו יאנג סה און (1517–1584), אחד משלושת הקליגרפים המפורסמים ביותר בחצי האי הקוריאני, התאמן בכתיבתה. הוא הותיר אחריו שיר הלל שחיבר לכבוד יופייה של לגונת סמיל, כשהוא חרוט על סלע ליד המקום שבו התאמן.
003	המנמולסאנג	38°39′19″N 128°21′34″E / 38.655278°N 128.359444°E / 38.655278; 128.359444	1,270.55		האזור כולל רצועת חוף חולי צרה ושטח ימי המשתרע כ-500 מטרים מזרחה, וכולל כמה איים קטנים שעל החוף. האזור מגן על מחשופי הגרניט היורדים מהאזורים ההרריים לכיוון הים.
004	צ'ונגסוקג'ונג	38°57′56″N 127°54′22″E / 38.965521°N 127.905993°E / 38.965521; 127.905993	16.29		האזור כולל רצועה באורך של קילומטר אחד של תצורות עמודי בזלת געשיים מצולעים, העוברים בליה כשהם נסחפים לתוך הים, צוקי ים, סלעי ארובה ואיים קטנים בעלי צורות יוצאות דופן.

אקולוגיה

אתר המורשת העולמית משתרע על פני מגוון רחב של בתי גידול, החל מפסגות ההרים הגבוהות, דרך יערות ממוזגים, לגונות של מים מתוקים, מערכות אקולוגיות של נהרות ושל חופים, ועד איים קטנים הממוקמים בקרבת החוף ומערכות אקולוגיות ימיות.

המסמכים של האתר מדווחים על כ-1,228 מינים של צמחים וסקולריים, כולל כמה מינים אנדמיים, 258 מיני בעלי חוליות וכ-400 מיני חרקים.^[3] חלקים מהאתר משמשים גם כנקודה חשובה לאורך "נתיב התעופה מזרח-אסיה–אוסטרלאסיה (אנ')", המשמש עופות חוף נודדים.^[3]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הר קומגנג בוויקישיתוף

Mount Kumgang – Diamond Mountain from the Sea, UNESCO site

ביאורים

^ מבנה פשוט שנועד לאפשר לנזיר או לנזירה בודהיסטיים להתמקד במדיטציה ובחיים רוחניים, הרחק מההמולה של מנזרים גדולים או של החיים הרגילים, כדי להשיג הארה (נירוואנה) או התקדמות רוחנית משמעותית. הם ממוקמים לרוב באזורים מרוחקים וטבעיים כמו יערות והרים, ומסמלים את החיפוש אחר שלווה וריכוז עמוק, בדומה ללאורה של הנזורה הנוצרית
^ חברת בת של יונדאי שבין השאר עוסקת בהקמת תשתיות לתיירות והשתתפה בהקמת אזור התעשייה קסונג.

הערות שוליים

^ Kumgang-san, North Korea
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ Advisory Body Evaluation (ICOMOS)
^ ¹ ² ³ ⁴ Advisory Body Evaluation (IUCN)
^ "Chosun Ilbo". אורכב מ-המקור ב-2008-07-17.
^ "North Korea issues warning over Mount Kumgang tour ban". BBC News. 25 במרץ 2010. {{cite news}}: (עזרה)
^ "North Korea 'to seize property at Kumgang resort'". BBC News. 23 באפריל 2010. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Young Pioneer Tours, DPRK". אורכב מ-המקור ב-2012-03-23.
^ "Kumgangsan DPRK - hike in North Korea & discover this beautiful mountain area". www.north-korea-travel.com.
^ Fabian Kretschmer, Keine Ferien mehr in Nordkorea, Die Tageszeitung
^ "Seoul voices regret over NK's removal of S. Korean-built facilities at Mount Geumgang resort". The Korea Times. 2022-10-18.
^ Martyn Williams, Quick Take: Further Demolition at Mt. Kumgang Tourist Area, 38 North site
^ Executive Summary

[4] מבנה פשוט שנועד לאפשר לנזיר או לנזירה בודהיסטיים להתמקד במדיטציה ובחיים רוחניים, הרחק מההמולה של מנזרים גדולים או של החיים הרגילים, כדי להשיג הארה (נירוואנה) או התקדמות רוחנית משמעותית. הם ממוקמים לרוב באזורים מרוחקים וטבעיים כמו יערות והרים, ומסמלים את החיפוש אחר שלווה וריכוז עמוק, בדומה ללאורה של הנזורה הנוצרית

[5] חברת בת של יונדאי שבין השאר עוסקת בהקמת תשתיות לתיירות והשתתפה בהקמת אזור התעשייה קסונג.

[1] Kumgang-san, North Korea

[ICOMOS-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ Advisory Body Evaluation (ICOMOS)

[IUCN-3] ¹ ² ³ ⁴ Advisory Body Evaluation (IUCN)

[6] "Chosun Ilbo". אורכב מ-המקור ב-2008-07-17.

[bbc_march_2010-7] "North Korea issues warning over Mount Kumgang tour ban". BBC News. 25 במרץ 2010. {{cite news}}: (עזרה)

[8] "North Korea 'to seize property at Kumgang resort'". BBC News. 23 באפריל 2010. {{cite news}}: (עזרה)

[9] "Young Pioneer Tours, DPRK". אורכב מ-המקור ב-2012-03-23.

[10] "Kumgangsan DPRK - hike in North Korea & discover this beautiful mountain area". www.north-korea-travel.com.

[11] Fabian Kretschmer, Keine Ferien mehr in Nordkorea, Die Tageszeitung

[12] "Seoul voices regret over NK's removal of S. Korean-built facilities at Mount Geumgang resort". The Korea Times. 2022-10-18.

[13] Martyn Williams, Quick Take: Further Demolition at Mt. Kumgang Tourist Area, 38 North site

[14] Executive Summary

[1]

[2]

[3]

[א]

[ב]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]