השבעה (מאגיה)
השבּעה מאגית היא פעולה שמאמינים מייחסים לה סגולה מאגית לשינוי המציאות על ידי שליטה בכוחות העל-טבעיים. העוסקים בכך היו משביעים שדים ומלאכים. להוצאת דיבוק השתמשו בהשבעת שדים.[1]
האמונה בכוחם נחשבת כיום אמונה טפלה.
ההשבעה ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי יוסף בן מתתיהו שלמה המלך עסק בהשבעת שדים: "ואלהים חנן אותו... הוא גם חיבר פזמונים, בהם מקילים את המחלות, והשאיר אחריו נוסחי השבעות, בהם יכולים בני אדם, שדבקו בהם רוחות רעות, לגרשם בלי שיחזרו.[2]
בפירוש למתי המיוחס לאוריגנס[3] מסופר על השבעות שחיבר שלמה לגירוש שדים: "מקובל להשביע שדים בשבועות שנכתבו על ידי שלמה. אולם אלו אשר משתמשים בשבועות אלו, משתמשים לפעמים בספרים שאינם בנויים היטב".
עמדת ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש מהרבנים שטענו כי השבעת שדים היא כישוף שנאסר בתורה.[4][5]
קיים דיון הלכתי בקרב הפוסקים האם שוכרי משביעי שדים מחויבים לשלם את כל הסכום שהתנו מראש.[6][7]
קערת השבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קערת השבעה
קערות השבעה היו טכניקה נפוצה למאבק בשדים במאות ה-4 עד ה-8, בין היתר גם בקרב האוכלוסייה היהודית. מטרת הטקסטים הכתובים בתוך קערות ההשבעה, הייתה להגן על בעלי הקערות מפני שדים ומזיקים הגורמים למחלות.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מהם טקסי גירוש השדים ואיפה הם נהוגים?, באתר eureka.org.il
- ^ קדמוניות היהודים, ח, ב:ה, מהדורת שליט, עמ' 272-271
- ^ פירוש למתי, 26:63
- ^ יצחק בן בנימין טייב, ווי העמודים, סימן פב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ דוד בן שלמה אבי בן זמרא, שו"ת הרדב"ז, שאלה תה, באתר אוצר החכמה
- ^ הבית יוסף, בית יוסף, בתוך הטור, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ רבי יוסף קארו, שולחן ערוך, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
| נבואה | ||
|---|---|---|
| בדתות ותרבויות | ||
| טכניקות | חלום • הזיה • שאלת חלום • אקסטזה • טראנס (תודעה) (אנ') • דבקות • מאגיה • תקשור • סיאנס • השבעת מלאכים | |
| סוגי נבואה | ניבוי עתידות • התגלות • אסכטולוגיה • הארה • איחוז • תאופניה (אנ') • חזון (מיסטיקה) (אנ') | |
| הטיות | נבואה בדיעבד • נבואה המגשימה את עצמה • נבואה המזימה את עצמה • שפה מעורפלת • אחריו, לכן בגללו • הטיית הישרדות • חוק ליטלווד | |