השבעה (מאגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השבּעה מאגית היא פעולה שמאמינים מייחסים לה סגולה מאגית לשינוי המציאות על ידי שליטה בכוחות העל-טבעיים. העוסקים בכך היו משביעים שדים ומלאכים. להוצאת דיבוק השתמשו בהשבעת שדים.[1]

האמונה בכוחם נחשבת כיום אמונה טפלה.

ההשבעה ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי יוסף בן מתתיהו שלמה המלך עסק בהשבעת שדים: "ואלהים חנן אותו... הוא גם חיבר פזמונים, בהם מקילים את המחלות, והשאיר אחריו נוסחי השבעות, בהם יכולים בני אדם, שדבקו בהם רוחות רעות, לגרשם בלי שיחזרו.[2]

בפירוש למתי המיוחס לאוריגנס[3] מסופר על השבעות שחיבר שלמה לגירוש שדים: "מקובל להשביע שדים בשבועות שנכתבו על ידי שלמה. אולם אלו אשר משתמשים בשבועות אלו, משתמשים לפעמים בספרים שאינם בנויים היטב".

עמדת ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מהרבנים שטענו כי השבעת שדים היא כישוף שנאסר בתורה.[4][5]

קיים דיון הלכתי בקרב הפוסקים האם שוכרי משביעי שדים מחויבים לשלם את כל הסכום שהתנו מראש.[6][7]

קערת השבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קערת כישוף מעיראק כתובה בארמית בבלית המתוארכת למאה הרביעית עד השביעית לספירה. מוזיאון סולימאניה, כורדיסטן העיראקית.
ערך מורחב – קערת השבעה

קערות השבעה היו טכניקה נפוצה למאבק בשדים במאות ה-4 עד ה-8, בין היתר גם בקרב האוכלוסייה היהודית. מטרת הטקסטים הכתובים בתוך קערות ההשבעה, הייתה להגן על בעלי הקערות מפני שדים ומזיקים הגורמים למחלות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מהם טקסי גירוש השדים ואיפה הם נהוגים?, באתר eureka.org.il
  2. ^ קדמוניות היהודים, ח, ב:ה, מהדורת שליט, עמ' 272-271
  3. ^ פירוש למתי, 26:63
  4. ^ יצחק בן בנימין טייב, ווי העמודים, סימן פב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  5. ^ דוד בן שלמה אבי בן זמרא, שו"ת הרדב"ז, שאלה תה, באתר אוצר החכמה
  6. ^ הבית יוסף, בית יוסף, בתוך הטור, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  7. ^ רבי יוסף קארו, שולחן ערוך, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)