השואה באמנות
השואה הייתה אירוע תקדימי שהשפיע ישירות על חייהם של עשרות מיליוני בני אדם, ובשל היותה אחד האסונות הגדולים ביותר בהיסטוריה האנושית, הן מבחינת היקפה והן מבחינת מידת האכזריות של הפשעים שנעשו במסגרתה, היא נושא ליצירותיהם של אמנים רבים ברחבי העולם. רבים מהאמנים הם יהודים וישראלים, חלק מהם ניצולי השואה. ראשיתה של האמנות לנוכח השואה בעצומה של מלחמת העולם השנייה.
אמנות פלסטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמנות פלסטית בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקומה של השואה באמנות הישראלית עד שנות ה-80 היה מצומצם. למרות עיסוקם של אמנים שונים בזיכרון השואה, כגון עבודותיהם של יגאל תומרקין, חיים מאור ואחרים, לא נתפש אף גוף עבודה של אותם אמנים כבעל עניין מרכזי בייצוג השואה. לעיתים, כמו ניסו אמנים להמעיט בחשיבות ייצוג השואה בעבודותיהם. משה קופפרמן, לדוגמה, ניסה במשך שנים רבות להציג את עבודתו בראש ובראשונה בהקשר של שפת האמנות וגישות פורמליסטיות אחרות. יוצאים מן הכלל הן פסלים ואנדרטאות אשר הוזמנו למרחב הציבורי על ידי הממסד העירוני או הממשלתי בישראל.
השינוי בעמדת האמנים הישראלים בייצוג השואה החל במהלך שנות השמונים. הסמן הבולט לתופעה, ובמידה רבה גם המוביל שלה, היה הצייר משה גרשוני. בעבודותיו האקספרסיביות כגון המיצב "אטימה אדומה: תיאטרון" (1980) בביאנלה של ונציה וציורים רבים שעשה במהלך שנות ה-80 וה-90, הופיעו ייצוגים של השואה בצורה הולכת ומתחדדת. בין דימויים אלו ניתן למנות אזכורים של שמות יהודיים, של פסוקי תפילות, סימנים כגון צלב קרס, מגיני דוד ועוד, אשר הוטמעו בתוך מסגרות אקספרסיביות. בעבודותיו של גרשוני בוטאה השואה מתוך יחס של השגבה טרנסגרסיה גם יחד[1]. מן הצד האחד מופיעים הדימויים כסימני זיכרון וכינון זהות, כמו בעבודה "הנני" (1988) בה מופיעים על גבי צלחת קרמיקה הכיתוב "הנני" כשהוא מלווה במגן דוד צהוב ובטביעת האצבע של האמן. בעבודה "היום השישי" מופיעים ספלי קפה מעוטרים בצלב קרס ובצלחות ששוליהן הוזהבו ולצידן צלחת שלישית ובה כיתוב הפסוק "יום השישי. ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם!" הלקוח מספר בראשית. בעבודות אחרות כגון "גוסטאב מאהלר" (1980) מופיע שמו של המלחין היהודי-גרמני מאהלר בתוך מעיין פרופיל ייצוגי שלו ובשוליו נרשמה הכתובת "הי, חייל, מה שמעת". בכך מערבבת ביצירה בין איקונוגרפיה הומואירוטית שפיתח גרשוני לבין ייצוג השואה. ייצוג מובהק יותר הופיע בקבוצת תחריטים משנת 1994 הנקראת "שש השנים הראשונות", אשר בכל אחד מחלקיה מופיעים תאריכים הקשורים למשפחתו של גרשוני ולמלחמת העולם השנייה, לצד כתובות כגון "איפה כל היהודים?".
במהלך שנות התשעים הציגו אמנים ישראלים שונים גישות שונות, לעיתים ביקורתיות לייצוג השואה. במקרים רבים ניכרת בעבודותיהם השפעת העיסוק בשואה באמנות הבינלאומית. האמנית פני יסעור, לדוגמה, הציגה בתערוכה "מפות מנטאליות - אולמות ייצור" (1993) ובעיקר בבודה "מפת הרכבות של גרמניה, 1938" (1996), אשר הוצגה במסגרת תערוכת ה"דוקומנטה" בעיר קאסל. בעבודות אלו הופיעו מפות של רכבות וסממנים אחרים המאזכרים את השואה כחלק מניסיון לייצוג זיכרון ותיאור היחס שבין הזיכרון הפרטי והציבורי בעקבות השואה[2].
גישה מנוגדת הציג האמן רועי רוזן בתערוכה "חיה ומות כאווה בראון" (1997) שהקים במוזיאון ישראל. בתערוכה "איפשר" רוזן לצופים לחוות ולהשתתף בחייה של פלגשו של אדולף היטלר. בפרויקט אחר הציג את דמותה הפיקטיבית של "ז'וסטין פרנק", אמנית יהודיה פרובוקטיבית אשר "פעלה" באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה. עבודות ביקורתיות אלו עסקו ביחס התרבות לשואה, לא פחות מאשר לשואה עצמה.
בסוף שנות ה-1990 התחילו גם אמני סיבים, להציג תערוכות שנוגעות לשואה ולהשפעתה על חייהם. בתערוכה 'בדים זוכרים'[3] בגלריה 'סימגלרי' במגדים הציגו האמנים מפיות, מטפחות, מפות שלחן ועוד פריטים מבד רובם מירושות שמהם יצרו את יצירתם, השתתפו בתערוכה אבישי אייל, אולי גראוס, סופייה כהן-קלימאקר, חיים מאור, חיה רן-גרץ ומרים ברוק-כהן שהייתה גם האוצרת. קטלוג התערוכה עוצב כחבילת מכתבים ישנים קשורים בסרט. את המכתבים כתבו האמנים כשכל אחד מהם מספר מה ולמה בחר את היצירות.
רשימה של אמנים פלסטיים ויצירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שרלוטה סלומון - סדרת הציורים בגואש חיים? או תיאטרון? (1943-1939) המתארים גם את חייה תחת הממשל הצבאי הגרמני בצרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה. נספתה באושוויץ[4][5][6][7].
- גלה סקשטיין - איורים מגטו ורשה שהוסתרו בארכיון עונג שבת. גורלה אינו ידוע למעט שנספתה בין השנים 1943-1942[8].
- הלינה אולומוצקי - ציורים מגטו ורשה ואושוויץ בהם הייתה אסירה. בזמן שהייתה אסירה באושוויץ צבעה את שלט העבודה משחררת[9][10].
- משה רינצקי (אנ') - בהיותו אסיר בגטו ורשה צייר תמונות מחיי האסירים בגטו. עם תום המלחמה רק שלושה ציורים שרדו. נספה במיידנק.
- דינה באביט - בהיותה אסירה באושוויץ הועסקה על ידי יוזף מנגלה בציור פורטרטים בצבעי מים של צוענים במחנה[11]. לאחר המלחמה ניסתה להשיב את יצירותיה ממוזיאון מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו אך סורבה[12].
- אילקה גדה - רישומים מגטו בודפשט בו הייתה אסירה[13][14].
- אסתר לוריא - ציורים המתארים את החיים והאסירים בגטו קובנה ומחנה שטוטהוף בהם הייתה אסירה. הציורים נגנזו ושרדו את השואה[15].
- יעקב ליפשיץ - דיוקנאות המתארות את האסירים בגטו קובנה בו היה אסיר. נספה בדכאו. למעלה ממאה מיצירותיו נמצאו לאחר המלחמה על ידי אשתו ובתו במקום המסתור שלהן[16][17].
- ג'ורג' קדיש - צילומים של החיים בגטו קובנה בו היה אסיר שצולמו בהיחבא[18].
- ארתור (אלתר) ריטר - רישומי דיוקנאות של אסירים בגטו ריגה בו היה אסיר. את הרישומים הסתיר מתחת לארונות בחדר ההלבשה בצריף. בתום המלחמה חזר לצריף, ומצא את כל רישומיו[19].
- פליקס (פייבל) ציטרין - רישומי דיוקנאות של אסירים בזקסנהאוזן.לקחו חלק בעבודת כפייה של זיוף במבצע ברנהרד[20].
- סלומון סמוליאנוב - רישומי דיוקנאות של אסירים במאוטהאוזן. לקחו חלק בעבודת כפייה של זיוף במבצע ברנהרד.
- פרידל דיקר ברנדייס - הייתה אמנית, מורה לאמנות ועסקה בטיפול באמנות בטרזיינשטט. לאחר מותה נמצאו מעל חמשת אלפים ציורים שצוירו בשיעורים שהעבירה. נספתה באושוויץ.
- בדז'יך פריטה - איורים המתארים את החיים בטרזיינשטט בו היה אסיר. נספה באושוויץ[21].
- פאבל פאנטל - ציורים המתארים את החיים בטרזיינשטט בו היה אסיר, כולל הציור מטמורפוזה (1944). כשמונים ציורים שלו הוברחו מהגטו ושרדו. נספה בצעדת מוות[22].
- דיטה קראוס - ציורים מטרזיינשטט שנמצאו לאחר המלחמה[23].
- פרנטישק מוריץ נאגל - רישומים וציורים בצבעי מים מטרזיינשטט שהתגלו בשנת 1950 בעליית הגג של אחד המבנים שעבר שיפוץ ושיחזור. נספה באושוויץ.
- לאו האס - ציורים המתארים את החיים בטרזיינשטט בו היה אסיר. לאחר תום המלחמה חזר למחנה וגילה כ-400 ציורים שלו שהוסתרו.
- פליקס בלוך - רישומים המתארים את החיים בטרזיינשטט בו היה אסיר. נספה באושוויץ[24].
- אוטו אונגר - ציורים המתארים את החיים בטרזיינשטט בו היה אסיר. נספה בצעדת המוות.
- פרנץ פטר קין - איורים המתארים את החיים בטרזיינשטט בו היה אסיר. נספה באושוויץ[25].
- הלגה וולפנשטיין קינג - איורים המתארים את החיים בטרזיינשטט בו הייתה אסירה[26].
- יהודה בקון - ציורים המתארים את החיים בטרזיינשטט ו-אושוויץ בהם היה אסיר[27][28].
- נורברט טרולר - ציורים המתארים את החיים בטרזיינשטט ואושוויץ בהם היה אסיר.
- תומאס גבע - כשמונים רישומים המתעדים את חיי היומיום באושוויץ, בו היה אסיר כילד[29][30].
- אדולף פרנקל - ציורים המתארים את הזוועות באושוויץ, בו היה אסיר.
- הלגה וייס - ציורים המתארים את החיים בטרזיינשטט בו הייתה אסירה[31].
- שרלוטה בורשובה - ציורים המתארים את החיים בטרזיינשטט בו הייתה אסירה, ביניהם הפלמנקו האחרון[32][33].
- שרה עצמון - ציורים המתעדים מחנות ריכוז וטרנספורט[34][35].
- מאלווה שאלק - ציורים המתארים את החיים בטרזיינשטט בו הייתה אסירה. נספתה באושוויץ.
- קרל פליישמן - ציורים המתארים את החיים בטרזיינשטט בו היה אסיר. נספה באושוויץ[36].
- פטר גינז - הציור שצייר בטרזיינשטט כדור הארץ - מבט מן הירח, נלקח למשימת מעבורת החלל קולומביה על ידי אילן רמון. נספה באושוויץ[37]. אחותו הקטנה חוה פרסבורגר שרדה את השואה והייתה לציירת, חלק מעבודותיה נוגעות בשואה.
- התערוכה ימים מחוץ לזמן — אמן פוגש עדות (2022) בבית טרזין - התערוכה כללה יצירות של שנים עשר אמנים ישראלים שיצרו יצירות אמנות בהשראת עדויות של ניצולים מטרזיינשטט[38][39][40].
- אלפרד קנטור - ציורים ורישומים שנעשו בחשאי, המתארים את החיים בטרזיינשטט ובמחנות אושוויץ וזקסנהאוזן בהם היה אסיר[41][42][43].
- אדולף פדר - ציורים המתארים את חיי האסירים במחנה הריכוז דראנסי. נספה באושוויץ.
- דוד בריינין - ציורים המתארים את חיי האסירים במחנה הריכוז דראנסי. נספה באושוויץ.
- ז'אק גוטקו (יעקב גוטקובסקי) - ציורים המתארים את חיי האסירים במחנה הריכוז דראנסי ומחנה הריכוז קומפיין בהם היה אסיר. נספה באושוויץ.
- אברהם ברלין - ציורים המתארים את חיי האסירים במחנה הריכוז דראנסי ומחנה הריכוז קומפיין בהם היה אסיר. נספה באושוויץ.
- יוסף לוביץ' - ציורים המתארים את חיי האסירים במחנה הריכוז דראנסי.
- ג'ורג' זילז'ינסקי (גר') - רישומים של זוועות מאושוויץ ומחנה הריכוז פלוסנבירג בהם היה אסיר, מיד עם סיום המלחמה (1946-1945).
- אוטו מטוסק (צכי') - רישומים של זוועות מחנה הריכוז פלוסנבירג בו היה אסיר.
- לאה גרונדיג - סדרות רישומים המתארות את מאורעות השואה, הידועה בהן היא בגיא ההריגה משנת 1944[44].
- ערי גלס - סדרת ההדפסים על חיתוכי עץ לילות (1942) שתיארו את מאורעות השואה[45].
- אלכסנדר בוגן - ציורים ורישומים המתארים את מאורעות השואה, כונה "הצייר הפרטיזן" עקב פעילותו במסגרת הפרטיזנים.
- מאיר אקסלרוד - ציורי שמן המתארים את טבח היהודים על ידי האיינזצגרופן[46].
- אבל פן - ציורי שמן המתארים את טבח היהודים על ידי האיינזצגרופן.
- גיאורג טאובר (גר') - ציורים המתארים את דכאו בו היה אסיר.
- ולסטו קופאק (סלו') - ציורים המתארים את דכאו בו היה אסיר.
- זוראן מיוזיק (אנ') - ציורים המתארים את דכאו בו היה אסיר.
- אורי כוכבא - רישומים וחיתוכים בלינולאום שמתארים את החיים והאסירים במחנות שונים בהם היה אסיר בהולנד[47].
- יוסף ריכטר - רישומים של הטרנספורטים למחנות מיידנק וסוביבור אשר לידם עבד בהנחת מסילות רכבת. הרישומים הופקדו אצל חבר נוצרי. ככל הנראה נספה בשנת 1944[48].
- בוריס טסליצקי (אנ') - רישומים המתארים את החיים בבוכנוואלד בו היה אסיר[49].
- יעקב צים - עיצב בולים וכרזות בנושא השואה. כשהשתחרר מבוכנוואלד צייר ציור מים של המחנה[50][51].
- ליאון דלארבר (אנ') - רישומים ממחנות אושוויץ, דורה-מיטלבאו, בוכנוואלד וברגן בלזן בהם היה אסיר.
- זינובי טולקצ'וב - סדרות הציורים מיידנק ו-פרחי אושוויץ המתעדות את המראות משחרור מחנות מיידנק ואושוויץ בהם חזה כאשר שירת בצבא האדום.
- אליעזר נויבורגר (ספ') - הציור היהודי הנודד (1945)[52].
- טובה ברלינסקי - ציורים מופשטים המבטאים את אובדן קרוביה בשואה וכן פורטרטים של קרובי משפחתה שנספו בשואה.
- משה ברומברג - ציורים המתארים את הזוועות שחווה בזמן השואה.
- קבוצת ציירי שחרור ברגן-בלזן - קבוצת ציירים שהועסקה על מנת לתעד את שחרור ברגן בלזן, הכוללת את דוריס זינקייזן (אנ'), לסלי קול (אנ'), אריק טיילור (אנ'), מרי קסל (אנ'), אדגר איינסוורת' (אנ') ומרווין פיק (אנ').
- פליקס נוסבאום - ציורים המתארים את מאורעות השואה והמלחמה. בין ציוריו הידועים הם הפליט (1939), ניצחון המוות (1944) ו-בית הכנסת במחנה הריכוז סן סיפריאן (1941)[53]. נספה באושוויץ.
- צבי הירש שיליס (שילת) - ציורים המתארים את החיים בגטו לודז' בו היה אסיר. ציוריו הוסתרו בגטו והתגלו לאחר המלחמה[54][55].
- מנדל גרוסמן ואריה בן-מנחם - גרוסמן צילם את החיים בגטו לודז' ובן-מנחם יצר פוטומונטז' מהתמונות. גרוסמן נספה במהלך צעדת מוות[56][57][58].
- הנריק רוס - צילומים המתארים את החיים בגטו לודז' בו היה אסיר. צילם בהיחבא את חיסול הגטו. את תשלילי הצילומים ששרדו הסתיר בתוך ארגז שקבר באדמה[59][60][61].
- יוסף קובנר - ציורים המתארים את החיים בגטו לודז' בו היה אסיר[62].
- סוניה גורפיין - דיוקנאות על פי צילומי נספים מהשואה[63][58][64][65].
- דוד לבקובסקי - ציורים המתארים את השואה בגטו וילנה.
- חיים ארונשטאם - הציור לזכר קורבנות טבח יער רומבולה (1973)[66].
- נלי טול - בזמן שהסתתרה כילדה אצל זוג נוצרי בלבוב, כתבה יומן וציירה בו כשישים ציורים בצבעי מים[67][68].
- מוריס קסטלמן (אנ') - הציור למה שבקתני? (1943) שנוצר בתגובה לידיעות שהגיעו על השואה.
- ג'ורג' מאייר-מרטון (אנ') - הציור נשים עם סלעים (1945) שנוצר בתגובה לידיעה על מות הוריו בשואה.
- ביל ספירה (גר') - איורים שצייר בזמן שהיה אסיר במחנה בלכהמר.
- רומן האלטר - הציור אימהות ותינוקות (1974).
- אדית הופמן-בירקין - ציורים המתארים את חוויותיה בשנות השואה[69].
- פאול קור - ציורים שצייר כילד בתקופת השואה בצרפת ובשוויץ[70] וסדרת "שישה ציורים" המשמשים את משרד החינוך למערכי שיעור[71][72].
- פליקס למברסקי - סדרת הציורים הרצח בבאבי יאר המתארת את הטבח (1954-1944).
- חיים גולדברג (אנג') - ציורים המתארים את זוועות השואה, ביניהם הציור באבי יאר המתאר את קבר האחים במקום.
- ארנולד דגני - ציורים המתארים את החיים והאסירים במחנות בהם היה אסיר וכן דיוקנאות של שומרים ומפקדים[73].
- דוד אולר - ציורים ורישומים המתארים את תהליך ההשמדה והזונדרקומנדו באושוויץ בו היה אסיר[74].
- יאן קומסקי - ציורים ורישומים המתארים את החיים במחנות ריכוז שונים בהם היה אסיר[75].
- פרדריק טרנה (אנ') - ציורים המתמודדים עם החוויות שלו במחנות ריכוז שונים בהם היה אסיר[76].
- שמואל וילנברג - פסלים של דמויות שונות מטרבלינקה בה היה אסיר[77].
- אלזה פולק - פסלים המתארים את מאורעות השואה ואנדרטת הבור (1947)[78].
- רעיה רדליך - הפסל דיוקן יהודי (1989)[79].
- אלה ליברמן-שיבר - ציורים המתארים את מאורעות השואה[80][81][82].
- אסתר ניזנטל קריניץ - רקמות המתארות את קורותיה בתקופת השואה בפולין.
- זאב קון - ציורי שמן המציגים דימויים של נוף וחפצים נטושים[83].
- יוסף באו - ציורים שצייר לצד שירים בחוברת העולם ואני שיצר, המתארים את החיים בגטו קרקוב ובמחנה פלאשוב בהם היה אסיר.
- גניה מנור - ההדפס הדרך האחרונה (1974)[84].
- קרל רוברט בודק (גר') וקורט קונרד לב - שניהם שיתפו פעולה בציור בתקופה שבהם היו אסירים במחנה הריכוז סן סיפריאן ומחנה גירס. כאשר הועבר בודק למחנה מיל, הוא המשיך לצייר, וצייר במחנה ציורי קיר. הוא נספה באושוויץ[85].
- הורסט רוזנטל - ספרוני קומיקס סאטיריים שיצר בעת שהיה אסיר בגירס, ביניהם מיקי מאוס במחנה גירס (1942). נספה באושוויץ.
- לו אלבר לזר ("מאבול") (אנ') - ציורים שציירה בעת שהייתה אסירה בגירס, המתארים את החיים במחנה. חתמה על הציורים בשם "מאבול" שפירושו בסלנג בצרפתית "משוגעת".
- אוזיאש הופשטטר - ציורים אקספרסיוניסטיים המתארים את חוויותיו בתקופת השואה שהחל לצייר מתחילת שנות הארבעים כאשר היה אסיר במחנה גירס[86][87]
- מאייר בואנו דה מסקיטה ("מקס") (הול') - ציורים מופשטים המתארים את הקורבנות ואת המחנות בשואה. את חלקם צייר בהשפעת אל אס די כאשר היה בטיפול של הפסיכיאטר יאן בסטיאנס[88][89].
- פנחס בורשטיין ("מריאן") - ציורים אבסטרקטיים שונים בהם דימויים מהשואה וביטויים של הפוסט-טראומה של האמן ניצול השואה מאושוויץ[90].
- אביגדור אריכא - ציורים המתעדים את מאורעות השואה החל משנת 1943 בתקופה שבה שהה ברומניה[91].
- אליס לוק כהנא - ציורים אבסטרקטים המתארים את מאורעות השואה[92].
- שמואל בק - ציורים בסגנונות ריאליזם וסוריאליזם המתעדים מאורעות שואה קולקטיביות ואישיות. הציור משפחה (1974) הוא ניסיון לשחזר את משפחתו המרוחבת[93][94].
- משה קופפרמן - ציורים שונים המתעדים את מאורעות השואה, ביניהם השבר והזמן (1999)[95][96][97].
- יוסף נאסי (אנ') - כ-200 ציורים שמתארים את מחנות המעצר בהם שהה בגרמניה.
- ארביט בלאטס (אנ') - תבליטים מברונזה המראים את מאורעות השואה שהוצבו באתרי הנצחה שונים בעולם, ביניהם הגטו היהודי בוונציה ומוזיאון השואה בפריז.
- אסתר אייזן - אנדרטאות לקהילות יהודיות מפולין שהוכחדו בשואה (ראו פירוט בהמשך)[98].
- היינריך זוסמן - יצירות שונות שעוסקות במאורעות השואה. על שמו נקרא פרס שהוגש בעבר ביד ושם ליצירה פרס זוסמן.
- דליה מאירי - אנדרטאות זיכרון לשואה (ראו פירוט בהמשך)[99].
- מרדכי כפרי - אנדרטאות זיכרון לשואה (ראו פירוט בהמשך)[100].
- שלמה זלינגר - אנדרטאות זיכרון לשואה (ראו פירוט בהמשך).
- שלמה שוורץ - ציורים המתארים את חוויותיו בשואה ואת המאסר במחנות המעצר בקפריסין כאשר עלה לישראל[101][102].
- נפתלי בזם - יצירות שונות המתעדות את מאורעות השואה, ביניהן תבליט השואה והגבורה (1971).
- יצחק בלפר - יצירות שונות המנציחות את יאנוש קורצ'אק, אשר בלפר התחנך בבית היתומים שלו[103].
- שמואל ניסנבאום - ציורים המתארים את מאורעות השואה ויצירות המנציחות את יאנוש קורצ'אק, אשר ניסנבאום התחנך בבית היתומים שלו, ביניהן הפסל קורצ'אק והילדים (1976)[104].
- נחום גוטמן - רישומים שליוו רשימות על השואה (1945-1938)[105].
- משה הופמן - סדרת ההדפסים 6,000,001 (1967)[106].
- פאול קונראד הניך - סדרת ההדפסים דרך גולים (1943).
- צדוק בן דוד - כי האדם עץ השדה (פסל) (2003)[107].
- הנריק הכטקופף - ציורים המתארים את חורבות גטו ורשה. יש הטוענים כי צייר את הבול הראשון בעולם בנושא השואה[108][109].
- לאה מיכלסון - הפסל הזעקה האילמת (1961)[110].
- פנחס גולן - סדרת הציורים השער החסום (1999).
- יגאל תומרקין - יצירות שונות, בין היתר ההדפס קרב העיוורים והחזירה - להיינריך פון קלייסט (1979), סדרת ההדפסים שר היער - מחווה למישל טרונייה (1986) והפסל Macht Arbeit Frei? (1992).
- זביגנייב ליברה (פול') - המיצב לגו. מחנה ריכוז, 1996.
- אלכסנדרו פאלומבו - סדרת ציורים בהם הציב דמויות ממשפחת סימפסון בתוך דימויים של שואה (2015)[111][112][113].
- ברנדה רומרו (אנ') - משחק הקופסה רכבת (אנ') (2009).
- אריקה גרובה - לאחר המלחמה עברה כפיזיותרפיסטית במנזר סנט אוטיליין והעניקה טיפולים לניצולי שואה. בציורים שלה היא מתעדת את סבלם והטיפול בהם[114].
- מקס בקמן - הציור גיהנום של הציפורים (1937). בקמן היה אחד מהאמנים שהוגדרו כאמנות מנוונת על ידי הנאצים[115].
- ג'ורג' גרוס - הציור קין, או היטלר בגיהנום (1944) (אנ') המציג את אדולף היטלר ואת הזוועות שחולל. גרוס היה אחד מהאמנים שהוגדרו כאמנות מנוונת על ידי הנאצים.
- משה גרשוני - יצירות רבות שעוסקות בייצוגי השואה, ביניהן סדרת צלחות החרסינה צדק לפניו יהלך (1988-1987) והמיצבים בדם ליבי (1980) ואטימה אדומה: תיאטרון (1980)[116][117].
- בועז ארד - יצירות שונות העוסקות בייצוגים של אדולף היטלר[118][119][120][121][122].
- מאוריציו קטלאן - הפסל הוא (2012) המציג את אדולף היטלר כורע ברך לאות סליחה באופן שמזכיר את כריעתו המפורסמת של וילי ברנדט מול האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה(גר')[123][124][125].
- דב אור-נר - יצירות שונות של ייצוגים שונים של אדולף היטלר, ביניהן בד רנרוא, דמות שיצר לעצמו המזכירה את היטלר במראה, איתה שוטט במקומות שונים בעולם כולל בבוכנוואלד[129].
- גיל יפמן - התערוכה קיבוץ בוכנוולד (2018), העוסקת בדימויים שונים המתקשרים לחווה שהכשירה ניצולי שואה לעלייה לקיבוצים בישראל. במסגרת התערוכה שיתף פעולה עם דב אור-נר ודמותו "בד רנרוא"[130][131].
- קארל מייקל פון האוסוולף (אנ') - ציור שצייר עם אפר קורבנות ממיידנק שאסף בשנת 1989. בעקבות הביקורת שהתעוררה כאשר הציור הוצג בגלריה בלונדון בשנת 2012, הוסר הציור מהתערוכה ונגד מייקל פון האוסוולף נפתחה חקירה[132][133].
- דוד וקשטיין - תערוכת הציורים פיצוץ (2003), ששילבה דימויים בין השואה לכיבוש הישראלי ובחנה דימויים אנטשימיים. מוזיאון תל אביב לאמנות הסיר מספר ציורים מהתערוכה בעקבות ביקורת שהתעוררה[134][135][136].
- מירון סימה - רישומים המתארים את משפט אייכמן[137][138].
- סוזן הילר - צילומים של 300 שלטים שצולמו במשך שלוש שנים בגרמניה ובהם מופיעה המלה "יהודי"[139].
- נתן רפפורט - תכנן ופיסל אנדרטאות רבות לזכר קורבנות השואה (ראו פירוט בהמשך). ידוע גם פסלו איוב (1967) אשר ביד ושם[140].
- מנשה קדישמן - המיצב שלכת (2001)[141][142].
- יוסל ברגנר - ציורי שמן שונים המתארים מראות ודימויים של השואה, לדוגמה סוס העץ חוזר (1969)[143] ו-שותי התה (1963)[144].
- מרסל ינקו - קו הקץ - רישומי השואה (1940-1942) - רישומים של מאורעות השואה ובמיוחד של הפוגרום בבוקרשט[145][146][147][148].
- פבלו פיקאסו - בית שרנל (1945) (אנ') - ציור לא גמור המתאר את אימי השואה.
- אלברטו ג'קומטי - יש הטוענים שהדמויות הדקיקות שהחל לפסל לאחר המלחמה קיבלו השראה מדימויים של מוזלמן וניצולי שואה[149].
- מארק שאגאל - מספר יצירות העוסקות במאורעות השואה. הציור צליבה לבנה (1938) נוצר בתגובה לליל הבדולח. הציור בדידות (1933) נוצר על רקע עליית הנאצים לשלטון ויש הרואים בו ציור המנבא את השואה[150][151].
- מרדכי ארדון - הציורים המופשטים רכבת המספרים (1962) והטריפטיך מיסה דורה (1958-1960) העוסקים בדימויים של השואה[152][153].
- יחיאל שמי - הפסל האם המעונה ובנה (1952).
- גרהרד ריכטר - הצילום הדוד רודי (1965)[154] וסדרת הציורים בירקנאו (אנ') (2014) אשר נוצרה לפי תמונות הזונדרקומנדו[155].
- אנסלם קיפר - יצירות שונות העוסקות בייצוגים של השואה. חלק מיצירותיו נוגעות בשירתו של פאול צלאן[156][157][158][159][160].
- לוק טוימנס - הציור תא גזים (1986)[161][162][163].
- הורסט הוהייזל - אנדרטאות שונות לזכר קורבנות השואה (ראו פירוט בהמשך). ב-1997 הקרין שקופית עם הכיתוב העבודה משחררת על שער ברנדנבורג[164][165].
- כריסטיאן בולטנסקי - מיצבים שונים המתמודדים עם זיכרון השואה, ביניהם מזבח לבית הספר התיכון ע"ש חיות (1987)[166] ואנדרטה: אודסה (1989)[167][168][169][170].
- רות שלוס - תערוכת הציורים מבט על אנה פרנק (1981)[171][172][173].
- אדמונד קלבו (אנ') - הרומן הגרפי החיה מתה! (צר') (1944), אשר מתאר את הממשל הצבאי הגרמני בצרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה על ידי החלפת בני אדם בבעלי חיים שונים.
- ארט ספיגלמן - הרומן הגרפי מאוס: סיפורו של ניצול (1991-1980) המתאר את זכרונותיו של אביו של ספיגלמן, ולאדק, על ידי החלפת בני אדם בבעלי חיים שונים[174][175].
- ג'ו קוברט - הרומן הגרפי יוסל: 19 באפריל 1943 (2003), אשר מתרחש בשואה בגטו ורשה ובמחנות ריכוז[176][177].
- אריק היובל (אנ') - הרומן הגרפי הלימודי החיפוש אשר מגולל את שואת יהודי הולנד[178].
- ברניס אייזנשטיין - הרומן הגרפי הייתי ילדה של ניצולי שואה (2006), המגולל את סיפור ילדותה כבת הדור השני לשואה[179][180].
- ר"ג' פלאסיו - הרומן הגרפי ציפור לבנה (2016)[181].
- ריינהרד קלייסט (גר') - הרומן הגרפי המתאגרף (2011), המספר את סיפורו של המתאגרף הארי האפט.
- מרטין למלמן (אנ') - הרומן הגרפי הבת של מנדל (2016), המגולל את זיכרונותיה של אימו ניצולת השואה.
- פיליפ תירו (צר') - הרומן הגרפי הילדים הניצולים (2008), המגולל את סיפורם של שמונה ילדים ניצולי שואה.
- פסקל קרוצ'י (צר') - הרומן הגרפי אושוויץ (צר') (2000), המתאר את החיים במחנה דרך מספר דמויות.
- טומי אונגרר - הרומן הגרפי אוטו: אוטוביוגרפיה של דובון (אנ') (1999), המספר את השואה דרך נקודת מבטו של דוב צעצוע[182].
- טרינה רובינס (אנ') ואנה טימונס - הרומן הגרפי לילי רנה (אנ') (2011), המגולל את סיפור עלייתה לארצות הברית דרך הקינדרטרנספורט והפיכתה לאחת הנשים הראשונות בעולם הקומיקס.
- דודו גבע - קופיקו באושוויץ, איורים שליוו סיפור סאטירי שכתב[183][184][185].
- רותו מודן - הרומן הגרפי הנכס (2013)[186][187].
- מישל קישקה - הרומן הגרפי הדור השני - דברים שלא סיפרתי לאבא (2012), המספר על חייו של קישקה כבן הדור השני לשואה בצל זיכרונותיו מהשואה של אביו, אנרי קישקה[188][189][190].
- דוד פולונסקי וארי פולמן - אנה פרנק: היומן הגרפי (2017) שנוצר בהשראת יומנה של אנה פרנק[191][192][193].
- אוסמו טזוקה - סדרת המנגה ההיסטוריה של שלושת האדולפים (צר')[194].
- גיא מורד - ציורים לידיעות אחרונות ביום השואה[195][196][197]
- שמעון אטי (אנ') - המיצב הכתובת על הקיר (1993-1992), שכלל הקרנות של תמונות מלפני השואה על בניינים במזרח ברלין.
- חיים מאור - בן הדור השני לשואה. יצירות רבות שעוסקות בייצוגי השואה, ביניהן הציור אות קין (1978)[198], והמיצבים תשדורת מאושוויץ-בירקנאו לתל חי (1983)[199][200] ופני הגזע ופני הזיכרון (2003)[201][202].
- שמחה שירמן - בן הדור השני לשואה. המיצב מתוך פרקים במסע של פרש בלי יד (1994)[203], הצילום קריסטינה היקרה (1990)[204] והמיצב הזיכרון כהיסטוריה, ההיסטוריה כזיכרון (1999) עם פיליפ רנצר[205].
- עליזה ברם - בת הדור השני לשואה. ציורים המנציחים את זיכרון השואה ואת אימה ניצולת אושוויץ[206].
- צילה פרידמן וגרי גולדשטיין - בני הדור השני לשואה הציגו קולאז'ים בנושא זיכרון השואה בתערוכה העולם מלא זכירה ושיכחה (2021).
- יעקב גילדור - יצירות שונות העוסקות בשואה ובהיותו בן הדור השני לשואה[207].
- נחמה גולן - בת הדור השני לשואה. יצירות שונות הנוגעות לדימויים מהשואה[208].
- דינה שנהב - יצרה דיוקנאות של קצינים נאצים בכירים עשויים מחרוזים זולים[172].
- פסי גירש - בת הדור השני לשואה. סדרות צילומים שבמרכזם דימויים של מוות וקורבנות בהשפעת הדימויים של השואה[209][210].
- מארק סליגר (אנ') - סדרות הצילומים כשבאו לקחת את אבי המתעדת ניצולי שואה, כולל של אליס לוק כהנא, פרדריק טרנה (אנ'), ליביה ביטון-ג'קסון (אנ'), ויקטור אייטאי, סנדרה ברנד (אנ'), ליף דונדה (דנ'), בלה שכטר-גוטסמן, אנה אורנשטיין (אנ') ואחרים[211][212].
- מרים נייגר-פליישמן - בת הדור השני לשואה. המיצב רכבת-השדים (1983)[213].
- התערוכה נושאות החותם (2003), בה הציגו שמונה יוצרות בנות הדור השני לשואה יצירות שעוסקות בשואה. בתערוכה השתתפו: עדינה קיי, אתי צ׳כובר, דניאלה מלר, שרית לילה האס, מירה חרמוני-לוין, מירי אברמסון, רחל נמש[214] ונאוה ט. ברזני[215].
- יצחק גולומבק - בן הדור השני לשואה. מיצבים בנושא חייהם של ניצולי שואה[216][217].
- יוסי למל - סדרת הכרזות שישה מספרים (1996)[218].
- עיינה פרידמן - המיצב שִיק פאריס (2004)[219].
- יאן סאודק - הצילום 120 קמ"ש (1975) אשר הופיע כעטיפת האלבום אפר ואבק[220].
- איריס נשר - הצילום רק על עצמי לספר ידעתי (2010) המתעד את ניצולת השואה מרים עקביא[221][222].
- ארז ישראלי - המיצב ליל שישי (2009)[223].
- אבנר בר חמא - יצירות שונות העוסקות בדימויים של השואה[224].
- ניר הוד - סדרת הציורים אמא המתמקדת בדמות אלמונית מתוך הצילום תמונת הילד היהודי מגטו ורשה (2012)[225][226].
- מיכל רובנר - הפסיפס עקבות החיים (2013) שהורכב מציוריהם של 9,000 ילדים, שרובם נספו בשואה והוצג בבלוק 27 באושוויץ[227] ועבודת הווידאו להיות בן אדם (2007)[228].
- רועי רוזן - התערוכה חיה ומות כאווה בראון (1997)[229][230].
- פני יסעור (גר') - התערוכה מפות מנטאליות - אולמות ייצור (1993)[231].
- אביתר שטרן - המיצב קרמטוריום אידאולוגי (1981)[232]
- יוכבד וינפלד - תערוכה 1979 (1979)[172][233][234]
- ענת מסד - התערוכה נא לבוא בחולצות לבנות (2003)[235].
- נתן נוחי - רישומים דיגיטליים (1997)[205].
- רם קציר- המיצב בתוך הקו (1997)[236].
- התערוכה לשקף את הרוע (2001) במוזאון היהודי של ניו יורק - התערוכה כללה יצירות של שלושה-עשר אמנים ממדינות שונות שעסקו בסוגיית גבולות ייצוג השואה[237][238].
- ג'ודית ויינשל ליברמן - סדרת שטיחי קיר השואה (1998-2002).
- ישי גרבש - פרויקט מספר (2011)[239].
- תמה גורן - סדרת הרקמות המת מזמן (2021)[240][172].
- סבינה סעד - תערוכת הציורים הטלאי הצהוב – דיאלוג עם סמל (2010). סעד היא בתה של האמנית ניצולת השואה הני שקולניק[241][242].
- סדרת הכרזות כרזת יום השואה של יד ושם החל משנת 2010[243].
- טל מצליח - מסע בעקבות אסון (2025)[244].
- מיכאל פלק, ארנסט מאייר ויאיר נעם - ילדות נשכחת (2025), תערוכת ציורים של שלושת האמנים שניצלו בזכות הקינדר-טרנספורט[245][246].
- רחלי רוגל - יוצרת דימויים מהשואה באמצעות כפתורים וחרוזים[247][248][249].
- ישי חוסידמן - התערוכה כחול פרוסי (2021), בה הוצגו ייצוגי שואה שונים בגוונים כחולים[162][163][250].
- מתן בן כנען - ציור השמן הבירוקרט (2021) של קומפוזיציה המתכתבת עם תמונה מתוך אלבום אושוויץ[251].
- אורי קצנשטיין - יצירות המשלבות דימויים של צלבי קרס[252][253].
אנדרטאות ציבוריות לקורבנות השואה בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1945 - יד לילדי הגולה, מצבת זיכרון לילדים, משמר העמק מאת זאב בן-צבי.
- 1946 - מילא 18 - אנדרטה לזכרם של הארגון היהודי הלוחם במקום שבו שכנה מפקדתם. בשנת 2006 נוספה לאנדרטה אובליסק מאת חנה שמלנברג (פול') ו-וולאדיסלב קלמרוס (פול').
- 1947 - אנדרטת הבור, מינסק מאת אלזה פולק ואלכסנדר פינסקי.
- 1947 - האנדרטה האמריקאית לשישה מיליון יהודי אירופה במנהטן, ניו יורק.
- 1948 - האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה, בוורשה, פולין, מאת נתן רפופורט.
- 1949 - אנדרטה למגורשי אן (אוברן-רון-אלפ) (צר'), צרפת, מאת לואי לייג (צר').
- 1951 - פסל מרדכי אנילביץ' בקיבוץ יד מרדכי, ישראל, מאת נתן רפופורט.
- 1964 - כיכר הזיכרון לשואה ע"ש הורוויץ-וסרמן בפילדלפיה, פנסילבניה, מאת נתן רפופורט.
- 1964 - אנדרטת טרבלינקה (אנ'), פולין, מאת פרנצ'יש'ק דושנקו (אנ') ואדם האופט (פול').
- 1966 - אנדרטת פרח האבן (אנ'), יאסנובאץ, קרואטיה, מאת בוגדן בוגדנוביץ' (אנג').
- 1967 - אנדרטת קורבנות דכאו, דכאו, פולין, מאת ננדור גליד.
- 1967 - אנדרטת פסלי השיש הענקיים במחנה הריכוז סלספילס (לטב'), לטביה.
- 1968 - שואה ותקומה, נצר סירני, של בתיה לישנסקי[254].
- 1970 - עמוד הגבורה, יד ושם, מאת בוקי שוורץ.
- 1970 - אנדרטה לזכר קהילת יהודי צ'רניאקובסקה, ורשה, פולין, מאת מרדכי כפרי.
- 1971 - אנדרטה לזכר משפחות חברי קיבוץ גינוסר שנספו בשואה, מאת מרדכי כפרי.
- 1975 - אנדרטה לשואה ולתקומה, כיכר רבין, תל אביב, מאת יגאל תומרקין.
- 1975 - אתר ההנצחה בזמיובסקאיה באלקה, רוסטוב על הדון, רוסיה.
- 1976 - האנדרטה הלאומית למגורשי צרפת (צר'), דראנסי, צרפת, מאת שלמה זלינגר.
- 1977 - אתר זיכרון לנספים בשואה, במולדת, מאת דליה מאירי.
- 1978 - האנדרטה ברחבת אוהל יזכור, יד ושם, בתכנון דן רייזינגר.
- 1978 - אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו, יד ושם, מאת ברוך סקציאר.
- 1978 - אנדרטה לזכר קהילת יהודי לודז', בית העלמין חולון, מאת אסתר אייזן[255].
- 1977 - אנדרטת מגילת האש ביער הקדושים, מאת נתן רפופורט.
- 1980 - האנדרטה לילדים קורבנות השואה, ורשה, פולין.
- 1980 - רקוויאם ליהודי גרמניה, חבל הסאר, גרמניה, מאת שלמה זלינגר.
- 1980 - אנדרטה לזכר קהילת יהודי טומשוב מזובייצקי, בית העלמין חולון, מאת אסתר אייזן[256].
- 1981 - אנדרטה לזכר יהודי צרפת, יער רוגלית בעמק האלה.
- 1981 - גן הפסלים משואה לתקומה, כרמיאל, מאת ניקי אימבר.
- 1981 - פארק ההנצחה וראצה, סרייבו, בוסניה והרצגובינה, מאת ולדימיר דוברוביץ', אלייה קוצ'וקאליץ' ואלכסנדר מלטריץ'.
- 1981 - אנדרטה לזכר קהילת יהודי פלוצק, בית העלמין חולון, מאת אסתר אייזן[257].
- 1982 - אנדרטה לקורבנות הפשיזם בקישינב, ויסטרניצ'ן, מאת קבוצת פסלים בהנהגת אאורל דוד[258].
- 1982 - אנדרטה לזכר יהדות אפטא, בית העלמין חולון, מאת אסתר אייזן[259].
- 1983 - אנדרטת השואה (הייד פארק), לונדון, מאת מארק באדג'ר, ריצ'רד סאיפרט ודרק לאבג'וי.
- 1984 - אנדרטת השואה במילווקי בוויסקונסין, מאת קלייר ליברמן.
- 1984 - אנדרטת השואה (סן פרנסיסקו) מאת ג'ורג סיגל.
- 1984 - אנדרטת הנצחה בעין חרוד, מאת דליה מאירי.
- 1985 - אנדרטת השחרור, ניו ג'רזי, מאת נתן רפפורט.
- 1986 - אנדרטת כח התקווה, הר הבנים, רמת גן, מאת רות שטייף רוז'ר.
- 1987 - אנדרטת המזרקה ההפוכה בקאסל (גר'), מאת הורסט הוהייזל.
- 1987 - אנדרטת השואה בלונג ביץ', ניו יורק, מאת סטנלי רובין ומונטה סקוט ליפר.
- 1987 - אתר הזיכרון בלוחמי הגטאות, מאת דליה מאירי.
- 1988 - אנדרטה לזכר קורבנות אי-הצדק של השואה, שדרות מדיסון, ניו יורק, מאת הרייט פייגנבוים (אנ').
- 1988 - אנדרטת האומשלגפלץ, וורשה, מאת חנה שמלנברג (פול') ו-וולאדיסלב קלמרוס (פול').
- 1989 - אנדרטה משותפת ליהודים ופולנים שנרצחו בוורשה, מאת תדאוש שומיילביץ' ומרק מרטנס.
- 1989 - אתר הנצחה לשואה טירת צבי, מאת דליה מאירי.
- 1990 - אנדרטת הבית החסר, מאת כריסטיאן בולטנסקי[260].
- 1990 - אנדרטת השואה במיאמי ביץ', מאת קנת' טרייסטר (אנ').
- 1990 - האנדרטה מעברים לזכרו של ולטר בנימין, פורט-בו, ספרד, מאת דני קרוון[261].
- 1990 - אנדרטה לשואה, בכפר סבא, מאת אסתר אייזן[262].
- 1991 - אנדרטת נוסחת האבל בסנט פטרסבורג, רוסיה, מאת ואדים סידור (אנ').
- 1991 - אנדרטה ללוחם היהודי בצורר הנאצי, מאת גרשון קניספל בחיפה[263].
- 1991 - בקעת הקהילות, יד ושם, מאת ליפא יהלום ודן צור.
- 1991 - אנדרטת הערבה הבוכיה (אנ'), בודפשט, מאת אימרה ורגה[264].
- 1992-מתמשך - אבן נגף, פרויקט הנצחה ברחבי אירופה שיצר גונטר דמניג, שבמהלכו אבנים מושקעות במדרכות בערים שונות במטרה להזכיר לעוברים ושבים את קורבנות הנאציזם. נכון לחודש יוני 2023 הונחו מעל ל-100,000 אבני נגף בערים רבות ברחבי אירופה.
- 1992 - אנדרטת השואה בפנסילבניה (אנ') בהאריסברג, פנסילבניה, מאת דוד אשקלון.
- 1993 - האנדרטה לזכר קורבנות גטו קישינב, מולדובה, מאת סמיון שויחט ונאום אפלבאום.
- 1993 - כיכר האנדרטה הבלתי נראית, זארבריקן, אנדרטה בלתי נראית וסימבולית המצוינת רק על ידי שלטים, מאת יוכן גרץ (אנ') ואסתר שלו-גרץ (אנ').
- 1993 - האנדרטה לילדים קורבנות השואה, וורשה.
- 1994 - אנדרטת קדושי ולודרום ד'איבר (צר'), פריז, צרפת, מאת וולטר שפיצר ומריו אזגורי.
- 1994 - אנדרטת מונטווידאו לשואה, אורוגוואי, מאת סילביה פרוסיו.
- 1994 - המלאך של פרנקפורט, גרמניה, מאת רוזמרי טרוקל.
- 1994 - אנדרטה ליהודי הנובר שנרצחו, גרמניה, מאת מיקלאנג'לו פיסטולטו.
- 1994 - אנדרטת השואה באן ארבור, מאת לאונרד בסקין (אנ')[265].
- 1995 - "הספרייה הריקה", כיכר בבל, ברלין, מאת מיכה אולמן.
- 1995 - אנדרטת ניו אינגלנד לשואה, בוסטון, מאת סטנלי סייטוביץ (אנ').
- 1995 - אנדרטת הקרון, יד ושם, מאת משה ספדיה.
- 1996 - אנדרטת החדר הנטוש, ברלין, מאת קרל בידרמן.
- 1997 - האנדרטה לזכר הפרטיזנים והלוחמים היהודים מווהלין, גבעתיים, מאת איילת ביתן - שלונסקי.
- 1997 - פארק הזיכרון לשואה, ניו יורק.
- 1997 - האנדרטה בנקיק המוות, טאגאנרוג, רוסיה.
- 1998 - פרויקט מהדקי הניירות שהתחיל בויטוול, טנסי.
- 2000 - אנדרטת השואה ביודנפלאץ, וינה, מאת רייצ'ל וייטריד.
- 2000 - אנדרטת הילדים בלידיצה (אנ') לזכר ילדי הכפר שנשלחו לחלמנו, מאת מארי אוצ'טילובה (אנ').
- 2001 - האנדרטה לזכר השואה בקורפו, יוון.
- 2001 - אנדרטת בית הכנסת בלייפציג, גרמניה, מאת סבאסטיאן הלם ואנה דילנגייט.
- 2002-טרם הושלם - אנדרטאות לזכר קורבנות השואה בבאדן-וירטמברג, גרמניה. האנדרטאות הוקמו רק בחלק מהישובים.
- 2002 - אנדרטת זכויות האדם של אנה פרנק (אנ') באיידהו, מאת קורט קארסט[266].
- 2003 - פארק המשולש הוורוד, סן פרנסיסקו, קליפורניה.
- 2003 - אתר הנצחת השואה במילאנו, מאת קנת' טרייסטר (אנ').
- 2003 - אנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'אק והילדים, גינצבורג (אנ'), מאת יצחק בלפר[267].
- 2004 - אנדרטת נצר אחרון, הר הרצל, מאת מיכה אולמן.
- 2004 - אנדרטת אורגון לשואה, פורטלנד, אורגון.
- 2004 - אנדרטה לקורבנות גטו לודז', לודז', פולין.
- 2005 - אנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו, ברלין, בתכנון פיטר אייזנמן.
- 2005 - נעליים על הדנובה, בודפשט, הונגריה, מאת קאן טוגאי וגיולה פאואר (הו').
- 2005 - סימפוניית השלום, סקופיה, מקדוניה הצפונית, מאת טומה סראפימובסקי.
- 2005 - קיר השמות של אנדרטת השואה במוזיאון השואה בפריז, מאת פרנסואה פין וז'אן-פייר ז'וב.
- 2006 - אנדרטת יאנוש קורצ'ק בורשה, מאת בודן כמיילבסקי וזביגנייב מיקיילביץ'.
- 2007 - אנדרטת השואה של נברסקה בלינקולן, נברסקה.
- 2007 - האנדרטה לקורבנות השואה במדריד, ספרד, מאת סמואל נהון בנג'יו ואלברטו שטיסין.
- 2008 - אנדרטת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה מאת אלכסנדר בוגן, במוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, בלטרון[268].
- 2008–2010 - אנדרטאות גבולות גטו ורשה, מערכת של 22 אנדרטאות המציינת אתרים שונים לאורך התוואי שבו התמשכה חומת גטו ורשה במהלך קיומו. מאת אלאונורה ברגמן, תומאש לץ, אווה פוסטולה-קוזלובסקה ויאן יגיילסקי.
- 2009 - אנדרטת השואה בבוקרשט, רומניה, מאת פיטר ג'קובי.
- 2010 - אנדרטה לזכר מאשה ברוסקינה ושאר הלוחמות היהודיות שנספו במלחמתן נגד הנאצים, הכפר הירוק, מאת יואל שמוקלר.
- 2010 - אנדרטה לקרבנות היהודים בפץ', הונגריה, מאת אילה גבור.
- 2010 - אנדרטת אתונה לשואה, מאת דאנה מגאניאס.
- 2012 - אנדרטה ליהודי שפנדאו שגורשו ונרצחו, גרמניה, מאת רות גולן.
- 2006-2014 - ארבעת האנדרטאות לקינדר-טרנספורט, מאת פרנק מייסלר - לונדון, בריטניה (2006) (קינדר-טרנספורט: ההגעה), ברלין, גרמניה (2008) (רכבות אל החיים - רכבות אל המוות), דנציג, פולין (2009), רוטרדם, הולנד (2011).
- 2014 - אנדרטה לזכר ההומואים והלסביות שנרדפו בשואה, מאת אבי לוי ויעל מוריה.
- 2014 - אנדרטת השואה והמשחררים באוהיו (אנ') בקולומבוס, אוהיו.
- 2015 - אנדרטת הכוכב היהודי במוזאון "בית הגורל", בודפשט. נבנה אך טרם נפתח למבקרים[269].
- 2015 - אנדרטת השואה באולם השוק של פרנקפורט, גרמניה.
- 2016 - האנדרטה הלאומית לקורבנות השואה היהודית, בואנוס איירס, ארגנטינה, מאת גוסטבו נילסן וסבסטיאן מרסיליה.
- 2017 - האנדרטה הלאומית לזכר השואה בקנדה, אוטווה, מאת דניאל ליבסקינד.
- 2021 - אנדרטת שמות השואה באמסטרדם, מאת דניאל ליבסקינד.
- 2021 - מצבת זיכרון לקדושי יהודי אוסטריה, וינה, מאת ג'ון סירקה.
- 2024 - אנדרטת נפש יהודי לציון השפלת אולקוש, נתניה, מאת סם פיליפ.
- 2025 - אנדרטת השואה בליון (צר'), צרפת.
אנדרטאות ציבוריות לחסידי אומות העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1987 - האנדרטה לחסיד אומות העולם האלמוני, יד ושם, מאת שלמה זלינגר.
- 1995 - אנדרטת ז'גוטה, לזכר ארגון ז'גוטה, וורשה, מאת חנה שמאלנברג ומארק מודראו.
- 1997 - פסל לזכר ראול ולנברג ברחבת בית הכנסת מרבל ארץ', לונדון (אנ'), מאת פיליפ ג'קסון (אנ').
- 2002 - פסל לזכר ראול ולנברג בכניסה לרחוב הנושא את שמו, תל אביב, מאת אימרה ורגה.
- 2007 - פסל לזכר יאן קרסקי בניו יורק (אנ'), מאת קרול בדינה.
- 2016 - פסל לזכרם של הנריק סלביק ויוז'ף אנטל (האב), ורשה, פולין (אנ'), מאת ולדיסלב דודק.
- 2018 - אנדרטת ההצלה של יהודי בולגריה, פארק צ'ארלס קלור, תל אביב, מאת צ'בטקוב מומצ'יל.
יצירות ספרותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ספרות השואה
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האי ברחוב הציפורים, מאת אורי אורלב, מתאר את חייו של ילד בגטו בפולין בזמן השואה.
- ילדה במלונה, מאת שרה נשמית, מבוסס על שלושה סיפורים אמיתיים על כלבים שהצילו חיי ילדים יהודים בשואה.
- עיין ערך אהבה, מאת דויד גרוסמן, היה אחד הספרים הראשונים שעסקו בהשפעות השואה על ילדי הדור השני לשואה ועל אורח החיים בישראל. הוא פתח דרך לספרים רבים אשר השתמשו בכתיבה כתרפיה אישית ולאומית ועסקו בנושא. הפרק הראשון של ספר זה עובד לנובלה "מומיק".
- מכלול יצירותיהם של פרימו לוי וק. צטניק
- בנגאזי-ברגן־בלזן, רומן מאת יוסי סוכרי המספר את סיפורה של שואת יהדות לוב.
שירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- העיירה בוערת, מאת מרדכי גבירטיג, נכתב בשנת 1938 בעקבות פוגרום פשיטיק. השיר, העוסק בשריפתה של עיירה יהודית, הפך להמנון יהודי בזמן השואה. גבירטיג עצמו נרצח בגטו קרקוב. מלות השיר
- שירו הנודע ביותר של פאול צלאן, "פוגת מוות", נכתב בהשראת טראומת השואה.
- שירו המפורסם של דן פגיס, "כתוב בעיפרון בקרון החתום", נכתב על רקע קרונות השילוח למחנות ההשמדה.
- המשורר יבגני יבטושנקו חיבר פואמה מפורסמת בשם "באבי יאר" על אודות הטבח שביצעו הנאצים במקום זה.
- עוף העפר, מאת דליה קמינר, הוא לקט שירים בנושא השואה אשר יצא לאור בשנת 1990. את השירים חיברה המשוררת בעקבות השתתפות במסעות לפולין כמחנכת בבית הספר התיכון בן צבי.
מחזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטי קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – השואה בקולנוע
- הבריחה מסוביבור – סרט המתאר את התכנון והביצוע של הבריחה ההמונית ממחנה ההשמדה סוביבור.
- הפסנתרן – סרט משנת 2002 בבימויו של רומן פולנסקי, המבוסס על ספרו האוטוביוגרפי של ולדיסלב שפילמן – פסנתרן מחונן ששרד את מאורעות השואה בגטו ורשה.
- רשימת שינדלר – סרט העוסק במפעל ההצלה של חסיד אומות העולם, אוסקר שינדלר.
- שואה – סרטו התיעודי של קלוד לנצמן.
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוזיקה קלאסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היצירה לקריין, מקהלת גברים ותזמורת "הניצול מוורשה", מאת המלחין ארנולד שנברג נכתבה על פי עדות ששמע המלחין ששהה באותה עת באמריקה מפי ידידו על אודות המתרחש באירופה.
- 'השיר על העם היהודי שנהרג' יצירה לתזמורת פילהרמונית, סולן (חזן) ומקהלות - מלחינה: זלטה רזדולינה, על פי הפואמה של משורר השואה הי"ד יצחק קצנלסון - היצירה הוקלטה בביצוע התזמורת הפילהרמונית של מורביה - אולומוץ בניצוח מאסטרו ויקטור פלדבריל מטורונטו קנדה.
אופרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "צחוק של עכברוש" היא אופרה קאמרית ישראלית שהלחינה אלה מילך-שריף לליברית המבוססת על ספר באותו שם מאת נאוה סמל, ועוסקת באופן מקורי וייחודי בנושא השואה וזכרונה.
- האופרה "קיסר אטלנטיס" (1943) נכתבה והוכנה להצגה על ידי המלחין ויקטור אולמן והאומן והמשורר פטר קין. במחנה הריכוז טרזיינשטט (גטו טרזין)
- "הנוסעת" היא אופרה מאת המלחין היהודי-פולני מייצ'יסלב ויינברג (1968), המבוססת על נובלה מאת שורדת אושוויץ זופיה פוזמיש.
זמר יידי וזמר עברי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלבומיה של חוה אלברשטיין ביידיש, ביניהם "חוה זינגט יידיש" (1979) ו"לעמעלע" (2006), כוללים שירים רבים שאלברשטיין הלחינה למילותיהם של משוררי יידיש ועוסקים בזיכרונותיהם של ניצולי שואה.
- "אפר ואבק" של יהודה פוליקר (1988) הוא אלבום עברי העוסק בדור השני לשואה.
- השיר "העיירה בוערת" של להקת סיילם (1994) מושר בעברית.
מוזיקת מטאל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Angel of Death" ("מלאך המוות"), שיר של להקת המטאל האמריקנית סלייר, מתוך האלבום "Reign in Blood" משנת 1986, המתאר את ניסויי הזוועה שערך הרופא הנאצי יוזף מנגלה באסירי מחנה ההשמדה אושוויץ.Slayer - Angel Of Death lyrics | LyricsFreak, www.lyricsfreak.com (באנגלית)
- קדיש, אלבום קונספט של להקת המטאל הישראלית סיילם משנת 1994, המוקדש כולו לנושא השואה ומכיל עיבוד לשיר "העיירה בוערת".SALEM LYRICS - "Kaddish" (1994) album, www.darklyrics.com
- "Rise of Evil" ("עליית הרשע") - שיר של להקת המטאל השוודית סבטון, מתוך האלבום Attero Dominatus משנת 2006, המתאר את עליית הנאצים לשלטון.SABATON LYRICS - "Attero Dominatus" (2006) album, www.darklyrics.com
- "The final solution" ("הפתרון הסופי") - שיר של להקת המטאל השוודית סבטון מתוך האלבום Coat of arms משנת 2010, המתאר את הפתרון הסופי באושוויץ. Sabaton - The Final Solution Lyrics | AZLyrics.com, www.azlyrics.com (באנגלית)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פנינה רוזנברג, סלון המסורבים: השואה באמנות, תל אביב: רסלינג, 2013.
- ליאת שטייר-לבני, שתי פנים במראה – ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי 1945 - 2008, ירושלים: הוצאת מאגנס – אשכולות, 2009.
- Liat Steir-Livny, Remaking Holocaust Memory: Documentary Cinema by Third-Generation Survivors in Israel, Syracuse: Syracuse University Press, 2019.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על גבולות הייצוג של השואה באמנות - מאמר באתר יד ושם
שואה באמנות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ראו: רוזן, רועי, "נראותה ואי-נראותה של הטראומה", סטודיו, גיליון מס' 76, אוקטובר-נובמבר 1996.
- ↑ ראו: בר אור, גליה, "חלל פרדוקסלי", סטודיו, גיליון מס' 109, נובמבר-דצמבר 1999, עמ' 45-53.
- ↑ אורה ברפמן, החוט המקשר, כלבו 23.4.99, 1999, עמ' 65,64
- ↑
גבי לוין, כל מי שנוגע בסיפור חייה של האמנית הזו מתאהב בה, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2014 - ↑ נירית אנדרמן, הסרט על שרלוטה סלומון: "רק אם אעשה משהו משוגע אשאר שפויה", באתר הארץ, 29 בנובמבר 2021
- ↑ יעקב בר-און, מלחמה בצבעי גואש: הציורים של טבעת החנק הנאצית שבים לחיים, באתר מעריב אונליין, 20 ביוני 2019
- ↑ סיגל גליל, שרלוטה סלומון: נרצחה באושוויץ, אך האמנות שלה ניצחה את הנאצים, באתר מגפון, 23/04/2020
- ↑ טלי פרקש, הציירת האחרונה בגטו: "אני הולכת למות. אל תשכחו אותי", באתר ynet, 5 במאי 2016
- ↑ אמנות בשואה, באתר יד ושם, 15/10/2025
- ↑ יצירות של הלינה אולומוצקי, באתר בית לוחמי הגטאות, 02/12/2025
- ↑ יהודית קול־ענבר, על רוח האדם באושוויץ־בירקנאו, באתר הארץ, 2 באפריל 2017
- ↑ שמעון כהן, המוזיאון באושויץ לא יחזיר ציורי ניצולה, באתר ערוץ 7, 22 באוגוסט 2008
- ↑ אילקה גדה, באתר יד ושם, 02/12/2025
- ↑ יעל לרנר, להביט לשואה בעיניים, באתר ישראל היום, 15 באפריל 2015
- ↑ יצירות של אסתר לוריא, באתר בית לוחמי הגטאות, 02/12/2025
- ↑ יעקב ליפשיץ, באתר יד ושם, 01/01/2026
- ↑ מיכל גוברין, "דיוקן אחרון": העדות של המכחול, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2012
- ↑ רמי נוידרפר, עקידה וארץ מובטחת: צילומי הסתר המדהימים מגטו קובנה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2018
- ↑ ארתור (אלתר) ריטר, באתר יד ושם, 01/01/2026
- ↑ פליקס (פייבל) ציטרין, באתר יד ושם, 01/01/2026
- ↑ אלי אשכנזי, ביום הם אולצו לצייר עבור הנאצים, ובלילות ציירו את מציאות חיי הגטו, באתר וואלה, 4 בדצמבר 2021
- ↑ פאבל פאנטל, באתר יד ושם, 23/11/2025
- ↑ הלכה לעולמה ניצולת השואה דיטה קראוס, "הספרנית מאושוויץ", באתר ynet, 18 באוקטובר 2025
- ↑ ליז אלסבי, גוונים של זיכרון: ציוריהם של פרדיננד בלוך ושמואל בק, באתר יד ושם, 23/11/2025
- ↑ נעמה ריבה, הצייר נרצח באושוויץ, המזוודה שהשאיר אחריו עדיין מעוררת מחלוקת, באתר הארץ, 1 במאי 2019
- ↑ הלנה וולפנשטיין קינג, באתר יד ושם, 15/10/2025
- ↑ יצירות של יהודה בקון, באתר בית לוחמי הגטאות, 22/12/2025
- ↑ נעמה ריבה, האמן יהודה בקון: "אני עד. עד למוות שמת בעצמו", באתר הארץ, 17 באפריל 2023
- ↑ כאב השחרור בראי האמנות, באתר יד ושם, 4 בינואר 2026
- ↑ אורלי אוחנה וחנה קיי, תומס גבע – הילד שצייר את אושוויץ, באתר יד ושם, 4 בינואר 2026
- ↑ כשאלוהים ביקר בגטו, באתר ynet, 11 באפריל 2010
- ↑ יהודית שן-דר, הפלמנקו האחרון, באתר יד ושם, 02/12/2025
- ↑ אורלי אוחנה ואליעד מורה רוזנברג, הרכבת נעלמה באופק: הטרנספורט בראי האומנות, בתוך "בשביל הזיכרון", גיליון 41, עמ' 40–51, באתר יד ושם, אוגוסט 22
- ↑ יצירות של שרה עצמון, באתר הבית, 02/12/2025
- ↑ חדשות 2, הניצולה שמתעדת את הזכרונות בציור, באתר מאקו, 8 באפריל 2013
- ↑ קרל פליישמן, באתר יד ושם, 15/10/2025
- ↑ ענת לב-אדלר, עולמו המופלא של הנער שנספה באושוויץ – והציור שלו שהגיע לחלל, באתר ynet, 17 באפריל 2025
- ↑ ימים מחוץ לזמן – אמן פוגש עדות, באתר בית טרזין, 13/11/2025
- ↑ גלעד מלצר, בתוך ים המסחור והקיטש של זכר השואה, התערוכה הזאת יוצאת דופן, באתר הארץ, 27 באפריל 2022
- ↑ איריס ליפשיץ-קליגר, הקברט במחנה, המפוחית בגטו: כשהאמנות פוגשת את עדי השואה, באתר ynet, 19 בינוטאר 2022
- ↑ איש אחד הולך על שלג. התוצאה מרהיבה, באתר הארץ, 19 בינואר 2020
- ↑ אבנר שפירא, דיוקנאות אחרונים, באתר הארץ, 6 ביוני 2005
- ↑ נוגה ארבל, אושוויץ בניו יורק, באתר ynet, 3 במאי 2019
- ↑ בגיא ההריגה, באתר בית לוחמי הגטאות, 15/10/2025
- ↑ נעמה ריבה, ערי גלס: האמן שתיאר בזמן השואה מה שהעולם לא רצה לדעת, באתר הארץ, 30 באפריל 2019
- ↑ סוזן פריימן, מרדיפות להשמדה המונית - בראי האמנות, באתר יד ושם, 4 בינואר 2026
- ↑ רשימת יצירות של אורי כוכבא, באתר בית לוחמי הגטאות, 15/10/2025
- ↑ יצירות של יוזף ריכטר, באתר בית לוחמי הגטאות, 20/11/2025
- ↑ יובל ניניו, אמנות יהודית בעולם, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2006
- ↑ מרב יודילוביץ', מת הצייר יעקב צים, באתר ynet, 27 בדצמבר 2015
- ↑ עופר אדרת, 2015-1920 | הדרך הארוכה מאושוויץ לבצלאל, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2015
- ↑ היהודי הנודד, באתר יד ושם, 18/12/2025
- ↑ אליעד מורה-רוזנברג ויהודית שן-דר, בית כנסת במחנה: רפליקה של יצירתו של פליקס נוסבאום הוענקה לאפיפיור, באתר יד ושם, 4 בינואר 2026
- ↑ גליה יהב, לצייר בשביל לשרוד, באתר הארץ, 8 באפריל 2013
- ↑ תמונות מהגטו, צבי הירש שיליס, אתר Mary and Leigh Block Museum of Art, Northwestern University.
- ↑ עופר אדרת, השואה שצילמתי בהיחבא: תערוכה עם תמונות נדירות שצילמו יהודים בגטו, באתר הארץ, 23 בינואר 2018
- ↑ גליה יהב, מנדל גרוסמן, האיש שצילם את כל מה ששלטונות גטו לודז' רצו להסתיר, באתר הארץ, 16 באפריל 2015
- 1 2 דוד רפ, חיים של אור וצל, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2002
- ↑ יצירות של הנריק רוס, באתר בית לוחמי הגטאות, 23/11/2025
- ↑ הנריק רוס בעת הוצאת קופסה עם תשלילים שצילם בגטו לודז', מרס 1945, באתר יד ושם, 23/11/2025
- ↑ אור זקש, הצלמים היהודים שתיעדו את החיים והמוות בגטו לודז', באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 באפריל 2018
- ↑ יוסף קובנר, באתר יד ושם, 15/10/2025
- ↑ עמירם ברקת, כישרון הציור הציל את סוניה גורפיין, באתר הארץ, 19 באפריל 2004
- ↑ חגית פלג-רותם, מפגש חם עם העבר: האמנית סוניה גורפיין בתערוכה חדשה, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2014
- ↑ חגית פלג-רותם, תמונות מחיי ניצולים, באתר גלובס, 11 באפריל 2010
- ↑ לשרוד כדי ליצור: 18 אמנים ישראלים ניצולי השואה, באתר מוזיאון משה קסטל, 16/02/2026
- ↑ מרקל בתערוכת אמנות שואה ראשונה בברלין: "האנטישמיות גדולה ממה שאנו שחושבים", באתר ynet, 26 בינואר 2012
- ↑ אלדד בק, לצייר את הזוועה, באתר ynet, 25 בינואר 2016
- ↑ תגובות אמנים לשואה (אנגלית), באתר מוזיאון המלחמה האימפריאלי, 15/10/2025
- ↑ עודד בן עמי, אחרי 57 שנים במזוודה: הציורים מתקופת השואה נחשפים, באתר מאקו, 1 במאי 2011
- ↑ 6 תמונות לזכר ששת המיליונים, באתר וואלה, 8 באפריל 2002
- ↑ פאול קור מצייר מלחמה, באתר מאקו, 7 באפריל 2013
- ↑ ארנולד דגני, באתר יד ושם, 15/10/2025
- ↑ שלמה נצר, גיהנום עלי אדמות שלא היה לו שיעור, באתר הארץ, 17 באפריל 2001
- ↑ עופר אדרת, אושוויץ על שולחן השרטוטים, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2014
- ↑ יצירות של פרדריק טרנה, באתר בית לוחמי הגטאות, 16/12/2025
- ↑ יצירות של שמואל וילנברג, באתר בית לוחמי הגטאות, 13/11/2025
- ↑ יצירות של אלזה פולק, באתר בית לוחמי הגטאות, 16/11/2025
- ↑ זהות יהודית בשואה, באתר יד ושם, 16/11/2025
- ↑ ג'קי חורי, תערוכה בבית לוחמי הגטאות: אלה ליברמן-שיבר ציירה דיוקנאות לנאצים, ושרדה את השואה, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2009
- ↑ שמעון כהן, בסין מופץ קטלוג ציורים מאושוויץ, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2009
- ↑ ראו אלבום לזועות הנאצים, חרות, 26 בדצמבר 1958; זכרונות ילדות, מעריב, 5 במאי 1959
- ↑ תערוכת זאב קון, באתר מוזיאון משה קסטל, 16/02/2026
- ↑ גניה מנור, הדרך האחרונה, באתר בית לוחמי הגטאות, 16/11/2025
- ↑ קרל רוברט בודק וקורט קונרד לב, באתר יד ושם, 15/10/2025
- ↑ משה גלנץ, הצייר שניצח את הנאצים, באתר וואלה, 23 בינואר 2014
- ↑ גלעד מלצר, יאיר גרבוז בתערוכה המחזירה לתמונה צייר נשכח, באתר הארץ, 8 במאי 2024
- ↑ יצירות של מקס בואנו דה מסקיטה, באתר בית לוחמי הגטאות, 11/11/2025
- ↑ פנינה רוזנברג, סלון המסורבים: השואה באמנות, הוצאת רסלינג, 2003, באתר כותר, 11/11/2025
- ↑ נעמה ריבה, הצייר מריאן לא הורשה לצייר את זיכרונותיו מהשואה, ולא האמין שימות, באתר הארץ, 10 בינואר 2023
- ↑ דניאל ראוכוורגר, תצוגת קבע של אביגדור אריכא תיפתח בבית לוחמי הגטאות, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2011
- ↑ Ori Z Soltes (editor), Immortality, Memory, Creativity, and Survival: The Arts of Alice Lok Cahana and Kitra Cahana (Berghahn Books: 2020), pp. 31-32
- ↑ נעמה ריבה, הציורים של שמואל בק חוזרים לשואה. הפחדים שלו ממוקדים בעתיד הקרוב, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2024
- ↑ אביטל בורג, שמואל בק, זוכר תמיד, רואה עתיד, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2010
- ↑ עוזי צור, הזיכרון מבעד למחיקה, באתר הארץ, 25 ביוני 2003
- ↑ סמדר שפי, נוף של זיכרונות מעושנים, באתר הארץ, 4 בינואר 2004
- ↑ אלי ערמון אזולאי, הנוף שהבליח אחרי השואה: תערוכה למשה קופפרמן, באתר הארץ, 3 ביולי 2013
- ↑ עופר אדרת, כתבה כדי לא לתת למחשבות לחפור בנשמה, באתר הארץ, 8 במאי 2014
- ↑ רותי דירקטור, הפסל והעדשה, באתר הארץ, 10 ביולי 2002
- ↑ מרדכי כפיר - אינדרטאות, באתר את הבית של מרדכי כפרי, 11/11/2025
- ↑ שלמה בן דוד, התערוכה "ובחרת בחיים" מעבודותיהם של ניצולי שואה תוצג בכנסת, באתר מעריב אונליין, 12 באפריל 2018
- ↑ טל אריאל יקיר, "זיכרון לדורות": ציורי הניצול שמנציחים את התלאות, באתר ישראל היום, 6 במאי 2024
- ↑ איתמר אייכנר, אחרון יתומי יאנוש קורצ'אק הלך לעולמו בגיל 98, באתר ynet, 23 באוקטובר 2021
- ↑ גואל פינטו, נמצא הפסל "קורצ'אק והילדים", באתר ynet, 11 ביוני 2008
- ↑ גדעון עפרת, נחום גוטמן ו"מסדה": בין פאתוס לאומי לליריקה, באתר המחסן של גדעון אפרת, 17/12/2010
- ↑ עוזי צור, לשחרר רוחות שבעץ, באתר הארץ, 23 ביוני 2017
- ↑ מערכת, פסל של צדוק בן דוד הוצב ביד ושם, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2003
- ↑ אורי דרומי, ישב על חורבות הגטו וצייר כאחוז דיבוק, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2004
- ↑ הנריק הכטקופף, באתר יד ושם, 18/12/2025
- ↑ "אהבי תמיד את הטוב, היפהפה והנעלה", באתר יד ושם, 15/10/2025
- ↑ צפו: אמן רתם את משפחת סימפסון להנצחת יום השואה, באתר מעריב אונליין, 27 בינואר 2015
- ↑ עופר אדרת, גרפיטי של משפחת סימפסון נשלחת לאושוויץ צויר במילאנו, באתר הארץ, 29 בינואר 2023
- ↑ עידו ישעיהו, לעולם לא עוד: אמן אייר את משפחת סימפסון במחנה ריכוז, באתר וואלה, 27 בינואר 2015
- ↑ סיוע ושיקום: אריקה גרובה, באתר יד ושם, 18/12/2025
- ↑ חגית פלג רותם, סיפורו של מקס בקמן: תערוכה של האמן היהודי ב"ברלינישה גלרי", באתר גלובס, 28 בדצמבר 2015
- ↑ יונתן הירשפלד, משה גרשוני שואל מתי נביט בשואה פנים אל פנים, באתר הארץ, 5 במרץ 2015
- ↑ אלי ערמון אזולאי, משה גרשוני מסכם 40 שנות יצירה, באתר הארץ, 17 ביולי 2009
- ↑ דנה גילרמן, אדולף היטלר כשטיח רצפה, באתר הארץ, 22 בפברואר 2007
- ↑ שאול סתר, בועז ארד: בחינת אפשרויות ההצגה של העצמי, באתר הארץ, 3 בפברואר 2018
- ↑ בועז ארד מביא את היטלר לגרמניה, באתר הארץ, 18 באפריל 2007
- ↑ אתי אברמוב ואיתי אילנאי, לא יוצר באדום, באתר ynet, 9 בפברואר 2018
- ↑ דנה אריאלי-הורוביץ, בועז ארד: ווּזווּז, באתר כתב עת בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, אביבי 2007
- ↑ אתי אברמוב ואיתי אילנאי, פסל של היטלר הוצב באזור גטו ורשה, באתר ynet, 27 בדצמבר 2012
- ↑ פסל מעורר מחלוקת של היטלר נמכר ב-17.2 מיליון דולר, באתר גלובס, 9 במאי 2016
- ↑ פסל של היטלר מתפלל מעורר מחלוקת בהולנד, באתר הארץ, 3 בפברואר 2002
- ↑ מרב יודילוביץ', לעשות או לחדול, באתר ynet, 24 באפריל 2006
- ↑ נעמה ריבה, סערה בקיבוץ חצור: הוסרה יצירה של האמן דב אור־נר המחופש להיטלר, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2020
- ↑ נעמה ריבה, האיש שראה לפני כולם, באתר הארץ, 26 במרץ 2024
- ↑ איתי אילנאי, הצורר ואני, באתר ynet, 3 בינואר 2019[126][127][128]בד רנרוא, באתר מדף, 16/02/2026
- ↑ חגית פלג רותם, היה רע לתפארת: סיפורי השואה של גיל יפמן במוזיאון ת״א, באתר "פורטפוליו", 3 בינואר 2019
- ↑ רועי אלטר, "קיבוץ בוכנוולד", תערוכתו של גיל יפמן, היא בוסתן בלהות גרוטסקי, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2018
- ↑ שבדיה: אמן השתמש לציור באפר יהודים מהשואה, באתר ynet, 6 בדצמבר 2012
- ↑ חקירה נגד האמן שצייר באפר יהודים מהשואה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2012
- ↑ דנה גילרמן, השואה כמטאפורה, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2003
- ↑ אביבה לורי, היה פיצוץ, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2003
- ↑ יהושע סימון, הבנמדינת ישראל נגד: האמנות הישראלית, באתר גלובס, 28 באפריל 2004
- ↑ דנה גילרמן, רוחות ציניות מן העבר, באתר הארץ, 19 בפברואר 2009
- ↑ דנה גילרמן, אדולף היטלר כשטיח רצפה, באתר הארץ, 22 בפברואר 2009
- ↑ חגית פלג-רותם, ברחובות שלנו, באתר גלובס, 27 בפברואר 2007
- ↑ עופר אדרת, סיפורו של הפסל שהקים את האנדרטה החשובה ביותר לזכר השואה, באתר הארץ, 15 באפריל 2015
- ↑ יעקב נצר, ברלין מרכינה ראש, באתר ynet, 7 בספטמבר 2005
- ↑ עוזי צור, ילד רע גרמניה, באתר הארץ, 11 בינואר 2006
- ↑ רחלי ברגר, ״סוס העץ חוזר״ של יוסל ברגנר: ניתוח אומנותי-ספרותי על רקע השואה, בתוך מחקרי גבעה: שנתון המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון, 2024, עמ' 233–250, באתר גבעת וושינגטון, 1998
- ↑ ברגר, רחלי (2021). ׳שותי התה׳ של יוסל ברגנר: ניתוח אמנותי-ספרותי על רקע השואה. כעת, ו, עמ' 343-330
- ↑ עיון ביצירות אמנות העוסקות בשואה – הוראה ולמידה, באתר כתב עת בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, 20/10/2025
- ↑ התעללות, 1940, מאת מרסל ינקו, באתר יד ושם, 15/10/2025
- ↑ מרסל ינקו, התעללות - שני חיילים נאצים מתעללים ביהודים, באתר בית לוחמי הגטאות, 15/10/2025
- ↑ גדעון עפרת, מתי גילתה האמנות הישראלית את השואה?, באתר המחסן של גדעון אפרת, 27/12/2010
- ↑ רעות ברנע, מחר: אחד האמנים החשובים בהיסטוריה נוחת במוזיאון ת"א, באתר "Time Out ישראל", 1 במאי 2023
- ↑ רנדי קנדי, המוזיאון היהודי בלונדון רכש ציור בלתי ידוע שצייר שאגאל בתגובה לאירועי השואה, באתר הארץ, 3 בינואר 2010
- ↑ דוד גלעדי, מארק שאגאל: סיפור חיים ופרקי ציור, תל-אביב יבנה - מסדה, תשמו 1986, באתר פרויקט בן יהודה, 19/10/2025
- ↑ אלי ערמון אזולאי, פניו האחרים של הצייר מרדכי ארדון, באתר הארץ, 6 באפריל 2012
- ↑ יגאל צלמונה, אמנות ושואה, בתוך זמן יהודי - תרבות יהודית בעידן חילוני, כרך שלישי - ספרויות ואמנויות, 2007, עמ' 222–228, באתר בית אבי חי, 19/10/2025
- ↑ יונתן הירשפלד, הציור שמציג את האמת המושתקת והמבעבעת של גרמניה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2013
- ↑ נעמה ריבה, גרהרד ריכטר גילה איך ליצור אמנות אחרי השואה, באתר הארץ, 4 ביוני 2023
- ↑ נינה סגל, אנסלם קיפר: "אנחנו עכשיו כמו בגרמניה של 1933, זה נורא", באתר הארץ, 26 במרץ 2025
- ↑ סמדר שפי, אפוקליפסה מרהיבה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011
- ↑ דנה גילרמן, עושה שמות: תערוכה על אבדן וגאולה של האמן אנסלם קיפר, באתר כלכליסט, 27 בנובמבר 2022
- ↑ סמדר שפי, מלאך ההיסטוריה פוגש את יוקו אונו, באתר הארץ, 19 ביולי 2005
- ↑ חמוטל שטנגרסט, נביא בעירנו: האמן אנסלם קיפר ביקר במוזיאון תל אביב, בעיתון מקור ראשון, 27 באוקטובר 2011
- ↑ אריאל קרייל, שיחה עם לוק טוימנס, בתוך דחק - כתב עת לספרות טובה, באתר פרויקט בן יהודה, 27/10/2025
- 1 2 נטע אלכסנדר, האמן ישי חוסידמן מצייר את השואה ומעצבן את יד ושם, באתר הארץ, 17 בינואר 2013
- 1 2 רונה טאוזינגר, האמן ישי חוסידמן: "הניצולים נמוגים; מה שנשאר הוא מה שאנחנו יוצרים", באתר ישראל היום, 8 באפריל 2021
- ↑ אסתר זנדברג, מנציחים סדרתיים, באתר הארץ, 24 במרץ 2002
- ↑ אביב לבנת, מומנט, מונומנט ודוקומנט: על זיכרון, אנדרטאות ו'חללים שכולים' במרחב הגרמני-ישראלי, באתר כתב עת בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, 20/10/2025
- ↑ מזבח לבית הספר התיכון ע"ש חיות, באתר מוזיאון ישראל, 03/11/2025
- ↑ אנדרטה: אודסה, באתר המוזיאון היהודי של ניו יורק, 03/11/2025
- ↑ דבי לוזיה, כריסטיאן בולטנסקי: "השואה היא הטראומה שלי", באתר ynet, 2 ביולי 2018
- ↑ נעמה ריבה, בחייו הקים אנדרטה למותו: פרידה מהאמן כריסטיאן בולטנסקי, באתר הארץ, 16 ביולי 2021
- ↑ נעמה ריבה, ראיון עם כריסטיאן בולטנסקי על שואה ומוות, באתר הארץ, 26 בפברואר 2010
- ↑ מבט על אנה פרנק, באתר מטח, 15/10/2025
- 1 2 3 4 נעמה ריבה, כך מייצגים אמני דור הבנים את השואה שמעולם לא חוו, באתר הארץ, 7 באפריל 2021
- ↑ רות שלוס, "מבט על אנה פראנק" - דפי הדרכה לתערוכה במוזיאון ישראל, באתר יד יערי, 02/10/2025
- ↑ צ'ארלס מקגראת, הניו יורק טיימס, "זה אושוויץ למתחילים" - ארט ספיגלמן מותח את הקו, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2013
- ↑ שהם סמיט, "מאוס: סיפורו של ניצול" מאת ארט ספיגלמן, הפלנטה המצוירת, באתר הארץ, 26 במאי 2010
- ↑ יוני זאבו, קומיקס סופרסטאר: היצירות של ג'ו קיוברט, באתר ynet, 16 באוגוסט 2018
- ↑ מרב יודילוביץ', בגרמניה ילמדו על השואה באמצעות קומיקס, באתר ynet, 3 בפברואר 2008
- ↑ בן ברוך בליך, השואה בראי הקומיקס, באתר כתב עת בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, ינואר 2010
- ↑ אורן ברזילי, השואה בקומיקס: נמצאה האלטרנטיבה למערכת החינוך, באתר "Time Out ישראל", 3 במאי 2016
- ↑ מיה סלע, אושוויץ בגרסת הקומיקס, באתר הארץ, 21 באפריל 2009
- ↑ שירי לב ארי, "ציפור לבנה” ו”המתאגרף”: שני ספרי קומיקס חדשים על השואה, באתר כלכליסט, 21 באפריל 2020
- ↑ שלומית כהן-אסיף, כשדובון צעצוע כותב אוטוביוגרפיה ומספר על השואה, באתר הארץ, 28 באפריל 2014
- ↑ אריאנה מלמד, הספר הכי מצחיק, הכי עצוב, באתר ynet, 19 בדצמבר 2006
- ↑ קופיקו באושוויץ, באתר מוזיאון ישראל, 03/11/2025
- ↑ קופיקו באושוויץ, באתר וואלה, 15 בפברואר 2005
- ↑ סער גמזו, כל מה שחשבתם שקומיקס יכול להיות, באתר הארץ, 10 ביוני 2013
- ↑ הילה אלפרט, זיכרונות אהבה מפולניה: האחיות רותו ודנה מודן במסע בוורשה בעקבות "הנכס", באתר ישראל היום, 5 בדצמבר 2024
- ↑ אסף חנוכה, הקו שמגיע מאושוויץ, באתר כלכליסט, 23 במאי 2013
- ↑ עמר לחמנוביץ, לסטור ברכות על לחי הקורא, באתר ישראל היום, 24 במאי 2013
- ↑ נירית אנדרמן, הסודות המשפחתיים של מישל קישקה, באתר הארץ, 29 במאי 2013
- ↑ ארי פולמן ודוד פולונסקי, "אנה פרנק - היומן הגרפי": סיור בהדרכת היוצרים, באתר ynet, 13 בנובמבר 2017
- ↑ אבנר שביט, אני אנה.פ: הרומן הגרפי על פי יומנה של אנה פרנק הוא עיבוד מופתי, באתר וואלה, 13 בנובמבר 2017
- ↑ ענת עינהר, "אנה פרנק - היומן הגרפי": מחווה ראויה ליצירה המקורית, באתר ynet, 17 בנובמבר 2017
- ↑ טלי פרקש, השורשים היהודיים של המאנגה היפנית, באתר ynet, 18 במרץ 2015
- ↑ אלון גולדשטיין, יום שואה מטריד, באתר ynet, 8 באפריל 2021
- ↑ ידיעות אחרונות, יום השואה 2024, באתר פייסבוק, 06/06/2024
- ↑ ידיעות אחרונות, יום השואה 2013, באתר פייסבוק, 13/04/2013
- ↑ אות קין, באתר תל"י, 23/10/2025
- ↑ סמדר שפי, מאושוויץ לתל חי, באתר הארץ, 4 במאי 2005
- ↑ יעל גילעת, מפגשי תל חי, 2020, 23/10/2025
- ↑ חיים מאור, סוזאנה ואני: שינויים בייצוגי היסטוריה-מיתולוגיה ותוקפן-קורבן בעבודותיו של חיים מאור - 1978–2008, ספטמבר 2009, באתר כתב עת בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, 20/10/2025
- ↑ אלי ערמון אזולאי, יובל סערודניאל ראוכוורגר, תחושה של אי נוחות, באתר הארץ, 28 ביולי 2011
- ↑ חיים מאור, מסעותיו של פרש ללא מולדת: שמחה שירמן, מתוך על המשמר, עמ' 12–13, באתר הבית של חיים מאור, 07/01/1994
- ↑ אלומה רז, כריסטינה היקרה – יצירתו של שמחה שירמן, באתר יד ושם, 15/10/2025
- 1 2 בתיה ברוטין, מן השוליים אל המרכז – השואה באמנות הישראלית, בתוך: משואה: מה הייתה המילה שואה: השואה והשיח התרבותי בישראל, ל"ג, 2005, עמ'.138-110, באתר מטח, 15/10/2025
- ↑ עליזה ברם, "אמי באושוויץ - 46969", באתר בית לוחמי הגטאות, 16/11/2025
- ↑ אלי ערמון אזולאי, ביקור בסטודיו של יעקב גילדור, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2009
- ↑ צבי בן מאיר, "אוהבים לומר שאמנות מרפאת, עד היום לא האמנתי בזה", בעיתון מקור ראשון, 19 ביוני 2025
- ↑ דליה קרפל, אובססיית המוות של האמנית פסי גירש, באתר הארץ, 26 במרץ 2014
- ↑ סמדר שפי, יופיו העז של המוות, באתר הארץ, 12 ביולי 2012
- ↑ צחי יוקד, הצלם מארק סליגר: "ואז אובמה הסתובב ושאל 'תגיד, זה יגרום לאוזניים שלי להיראות גדולות?", באתר הארץ, 29 ביוני 2020
- ↑ מארק סליגר, סדרות הצילומים "כשבאו לקחת את אבי", באתר הבית של מארק סליגר, 16/12/2025
- ↑ חיים מאור, הצברים שלא הלכו בשדות: על אמנות 'הדור השני', בתוך: זיכרון סמוי זיכרון גלוי, תודעת השואה במדינת ישראל, הוצאת "משואה" – מכון ללימודי השואה, ת"א, 1998, עמ' 137–153, באתר הבית של חיים מאור, 1998
- ↑ יובל סער, רחל נמש: הדיוק הכואב, החצוב בעור בכל קמט וגיד, באתר "פורטפוליו", 15 ביוני 2020
- ↑ נושאות החותם, באתר העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל, 2023
- ↑ דנה גילרמן, חיים עם המתים, באתר הארץ, 16 בינואר 2008
- ↑ גלעד אופיר, עם בוא ההכרה, בתוך: גר-מאניה, ספטמבר 2009, באתר כתב עת בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, 20/10/2025
- ↑ בתיה בורוטין, בצל השואה: הגלוי והסמוי ביצירותיהם של אמנים ישראלים בני ה"דור השני" לשואה, באתר כתב עת בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, 20/10/2025
- ↑ עיון ביצירות אמנות העוסקות בשואה – הוראה ולמידה, באתר כתב עת בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, 20/10/2025
- ↑ דודי פטימר, כשצביקה פיק צבע את עצמו בכסף: מאחורי עטיפות האלבומים הגדולות, באתר מעריב אונליין, 27 באוגוסט 2022
- ↑ מרים עקביא, ״רק על עצמי לספר ידעתי״, באתר מוזיאון ארץ ישראל, 02/11/2025
- ↑ יוצרים ויצירותיהם - השואה בראי האמנויות, באתר משרד החינוך, 02/11/2025
- ↑ הילה שקולניק-ברנר, ליל שישי: כאב ישיר ומיידי, באתר הארץ, 25 באפריל 2009
- ↑ רחלי ברגר, ההתמודדות עם השואה בעבודות של אבנר בר-חמא, בתוך כתב העת כעת, 2019, 19/10/2025
- ↑ טלי ליברמן, אמא אלמונית, באתר ynet, 13 באפריל 2012
- ↑ טלי ליברמן, תערוכה חדשה לאמן ניר הוד בנושא השואה, באתר מאקו, 19 באפריל 2012
- ↑ אלדד בק, אושוויץ: אמנות בשם הזיכרון - תערוכה בביתן 27, באתר ynet, 12 ביוני 2013
- ↑ דנה גילרמן, תערוכה על נשים בשואה, באתר הארץ, 27 במרץ 2007
- ↑ שני ליטמן, בחזרה לאווה בראון: האם תערוכתו החדשה של רועי רוזן תחולל מהומה?, באתר הארץ, 25 בינואר 2016
- ↑ דנה גילרמן, הרוזן מפומפידו, באתר כלכליסט, 18 באוקטובר 2018
- ↑ סמדר שפי, הסוואה, הסתרה, השתקה, באתר הארץ, 5 בפברואר 2008
- ↑ אנחנו דור משוחרר?, באתר בית אבי חי, 07/04/2010
- ↑ איתן בוגנים, יוכבד וינפלד: קשר על חוטי, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2013
- ↑ דליה מנור, From Rejection to Recognition: Israeli Art and the Holocaust,” in In Search of Identity: Jewish Aspects in Israeli Culture, 1999, Google Books, 15/10/2025
- ↑ ההחיילים מתים בדרך, באתר ynet, 7 במאי 2008
- ↑ דליה קרפל, קול רם, באתר הארץ, 15 ביוני 2005
- ↑ דניאל פלדמן, גבולות ייצוג השואה, באתר יד ושם, 15/10/2025
- ↑ דנה גילרמן, שואה ורוע - תערוכה במוזיאון היהודי בניו יורק, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2001
- ↑ דורון חלוץ, האמנית ישי גרבש צרבה את הטראומה בבשרה ובעבודותיה, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2015
- ↑ יובל סער, תמה גורן: ״מבחינתי שאף אחד לא יבין. אם להיות כנה, גם אני לא לגמרי מבינה״, באתר "פורטפוליו", 18 באפריל 2021
- ↑ אמיר בוגן, הזוועה בעיניהם: תערוכות לרגל יום השואה, באתר ynet, 11 באפריל 2010
- ↑ עפרה לקס, סבינה סעד, אמנית, בעקבות התערוכה 'הטלאי הצהוב - דיאלוג עם סמל', גלריית יד לבנים, רעננה, באתר ערוץ 7, 8 באפריל 2010
- ↑ יובל סער, נושאות החותם - טראומה, מגדר והדור השני לשואה, 2023
- ↑ "טל מצליח: מסע בעקבות אסון" יד ושם
- ↑ יהודית טל, ילדות נשכחות, הפרעות כפייתיות ונורית גלרון: מה שעולה השבוע, בעיתון מקור ראשון, 18 בינואר 2025
- ↑ ילדות נשכחת-לצייר את הקינדרטרנספורט, באתר יד ושם, 15/10/2025
- ↑ הילה שיאון, הבנאליות של הרוע, באתר גלובס, 15 באפריל 2015
- ↑ ד"ר מור פרסיאדו, אימהות בצל השואה בראי האמנות הנשית, קטלוג תערוכה באוניברסיטת בר אילן, באתר הספרייה הלאומית, 2014
- ↑ שירה פרידמן, סיפור בחרוז וכפתור, מקור ראשון - אמנית 22 בינואר, 2010
- ↑ נעמה ריבה, לצייר את השואה בכחול: הצבע שהשאיר הציקלון בֶּה על קירות תאי הגזים, באתר הארץ, 7 באפריל 2021
- ↑ רותי קדוש, "הבירוקרט": גם השואה התרחשה בצבע, באתר ישראל היום, 17 במרץ 2021
- ↑ איתי שטרן, רגב דרשה מהאמן אורי קצנשטיין הבהרות לצלב־קרס ביצירתו, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2015
- ↑ שני ליטמן, האמן אורי קצנשטיין טיפל בפוסט טראומה שלו באמצעות כיסא בצורת צלב קרס, באתר הארץ, 22 במאי 2015
- ↑ מידע שכתב אברהם אהוביה אודות אנדרטת השואה והתקומה שהוקמה בקיבוץ נצר - סרני ב-1968, ושרטוט שלה כחלק מהקמפוס המתוכנן, באתר בית לוחמי הגטאות, 15/10/2025
- ↑ לודז', באתר למרכז הארגונים של נצולי השואה בישראל
- ↑ טומשוב-מזובייצק, באתר למרכז הארגונים של נצולי השואה בישראל
- ↑ פלוצק, באתר למרכז הארגונים של נצולי השואה בישראל
- ↑ סיון חילאי, 81 שנה אחרי הטבח: אנדרטה לזכר אלפי יהודים שנרצחו במולדובה, באתר ynet, 4 באוקטובר 2022
- ↑ אופטוב-קילצקי, באתר למרכז הארגונים של נצולי השואה בישראל
- ↑ קובי פינקלר, אתרים יהודיים בברלין, באתר ערוץ 7, 3 ביולי 2011
- ↑ שני רחל פומס ודר מוספיר, מונומנטים אדירים, קווים עדינים: יצירותיו הבולטות של דני קרוון בעולם, באתר ynet, 29 במאי 2021
- ↑ אנדרטת השואה, באתר למרכז הארגונים של נצולי השואה בישראל
- ↑ הלוחם היהודי בצורר הנאצי - האנדרטה שבגן המשחקים בחיפה, באתר זמן חיפה, 27/01/2022
- ↑ אופיר האוזמן ועמית קוטלר, מסע בזיכרון: אנדרטאות לזכר השואה בעולם, באתר ynet, 15 באפריל 2015
- ↑ אנדרטת השואה באן ארבור, באתר המרכז לאמנות יהודית, 02/11/2025
- ↑ ארה"ב: הושחתה אנדרטה לזכרה של אנה פרנק, באתר ynet, 22 במאי 2007
- ↑ טל רויטמן מאיר, גורל אחד: היתום של קורצ'אק, והיתומים של המדינה, באתר ynet, 12 ביולי 2013
- ↑ הגבורה בשואה: המוזיאון החדש שמנציח את הלוחמים היהודים, באתר ynet, 24 בינואר 2024
- ↑ כנען ליפשיץ - , בזמן שמוזיאון השואה שומם, בבודפשט מתעמתים על אחריות וזיכרון, בעיתון מקור ראשון, 22 בנובמבר 2021
