השואה באמנות

השואה, הייתה אירוע תקדימי שהשפיע ישירות על חייהם של עשרות מיליוני בני אדם, ובשל היותה אחד האסונות הגדולים ביותר בהיסטוריה האנושית, הן מבחינת היקפה והן מבחינת מידת האכזריות של הפשעים שנעשו במסגרתה, היא נושא ליצירותיהם של אמנים רבים ברחבי העולם. רבים מהאמנים הם יהודים וישראלים, חלק מהם ניצולי השואה. ראשיתה של האמנות לנוכח השואה בעצומה של מלחמת העולם השנייה.

האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה, בוורשה, מעשה ידי נתן רפופורט

פסל מרדכי אנילביץ' ביד מרדכי

אנדרטת השואה והתקומה בתל אביב, מעשה ידי יגאל תומרקין

ציור דיו (2019) של האמן הקרואטי אלפרד קרופה (Krupa) לזכר בת משפחתו, אסירה פוליטית שנרצחה בבירקנאו ב-1 בפברואר 1944

אמנות פלאסטית

אמנות פלאסטית בישראל

מקומה של השואה באמנות הישראלית עד שנות ה-80 היה מצומצם. למרות עיסוקם של אמנים שונים בזיכרון השואה, כגון עבודותיהם של יגאל תומרקין, חיים מאור ואחרים, לא נתפש אף גוף עבודה של אותם אמנים כבעל עניין מרכזי בייצוג השואה. לעיתים, כמו ניסו אמנים להמעיט בחשיבות ייצוג השואה בעבודותיהם. משה קופפרמן, לדוגמה, ניסה במשך שנים רבות להציג את עבודתו בראש ובראשונה בהקשר של שפת האמנות וגישות פורמליסטיות אחרות. יוצאים מן הכלל הן פסלים ואנדרטאות אשר הוזמנו למרחב הציבורי על ידי הממסד העירוני או הממשלתי בישראל.

השינוי בעמדת האמנים הישראלים בייצוג השואה החל במהלך שנות השמונים. הסמן הבולט לתופעה, ובמידה רבה גם המוביל שלה, היה הצייר משה גרשוני. בעבודותיו האקספרסיביות כגון המיצב "אטימה אדומה: תיאטרון" (1980) בביאנלה של ונציה וציורים רבים שעשה במהלך שנות ה-80 וה-90, הופיעו ייצוגים של השואה בצורה הולכת ומתחדדת. בין דימויים אלו ניתן למנות אזכורים של שמות יהודיים, של פסוקי תפילות, סימנים כגון צלב קרס, מגיני דוד ועוד, אשר הוטמעו בתוך מסגרות אקספרסיביות. בעבודותיו של גרשוני בוטאה השואה מתוך יחס של השגבה טרנסגרסיה גם יחד. מן הצד האחד מופיעים הדימויים כסימני זיכרון וכינון זהות, כמו בעבודה "הנני" (1988) בה מופיעים על גבי צלחת קרמיקה הכיתוב "הנני" כשהוא מלווה במגן דוד צהוב ובטביעת האצבע של האמן. בעבודה "היום השישי" מופיעים ספלי קפה מעוטרים בצלב קרס ובצלחות ששוליהן הוזהבו ולצידן צלחת שלישית ובה כיתוב הפסוק "יום השישי. ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם!" הלקוח מספר בראשית. בעבודות אחרות כגון "גוסטאב מאהלר" (1980) מופיע שמו של המלחין היהודי-גרמני מאהלר בתוך מעיין פרופיל ייצוגי שלו ובשוליו נרשמה הכתובת "הי, חייל, מה שמעת". בכך מערבבת ביצירה בין איקונוגרפיה הומואירוטית שפיתח גרשוני לבין ייצוג השואה. ייצוג מובהק יותר הופיע בקבוצת תחריטים משנת 1994 הנקראת "שש השנים הראשונות", אשר בכל אחד מחלקיה מופיעים תאריכים הקשורים למשפחתו של גרשוני ולמלחמת העולם השנייה, לצד כתובות כגון "איפה כל היהודים?".

במהלך שנות התשעים הציגו אמנים ישראלים שונים גישות שונות, לעיתים ביקורתיות לייצוג השואה. במקרים רבים ניכרת בעבודותיהם השפעת העיסוק בשואה באמנות הבינלאומית. האמנית פני יסעור, לדוגמה, הציגה בתערוכה "מפות מנטאליות - אולמות ייצור" (1993) ובעיקר בבודה "מפת הרכבות של גרמניה, 1938" (1996), אשר הוצגה במסגרת תערוכת ה"דוקומנטה" בעיר קאסל. בעבודות אלו הופיעו מפות של רכבות וסממנים אחרים המאזכרים את השואה כחלק מניסיון לייצוג זיכרון ותיאור היחס שבין הזיכרון הפרטי והציבורי בעקבות השואה.
גישה מנוגדת הציג האמן רועי רוזן בתערוכה "חיה ומות כאווה בראון" (1997) שהקים במוזיאון ישראל. בתערוכה "איפשר" רוזן לצופים לחוות ולהשתתף בחייה של פלגשו של אדולף היטלר. בפרויקט אחר הציג את דמותה הפיקטיבית של "ז'וסטין פרנק", אמנית יהודיה פרובוקטיבית אשר "פעלה" באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה. עבודות ביקורתיות אלו עסקו ביחס התרבות לשואה, לא פחות מאשר לשואה עצמה.

אנדרטאות ציבוריות בעולם

• 1945 - מצבת זיכרון לילדים, משמר העמק מאת זאב בן-צבי.
• 1948 - האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה, בוורשה, פולין, מאת נתן רפופורט.
• אנדרטה לזכר הנספים במחנה הריכוז בוכנוואלד, בבית הקברות פר לשז.
• אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ', מנהיג מרד גטו ורשה, בעיירת הולדתו, וישקוב.
• אנדרטת "הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה" של גרשון קניספל בחיפה, ישראל.
• 1951 - פסל מרדכי אנילביץ' בקיבוץ יד מרדכי, ישראל, מאת נתן רפופורט.
• 1971-1975 - אנדרטה לשואה ולתקומה, כיכר רבין, תל אביב, מאת יגאל תומרקין.
• 1977 - אנדרטת מגילת האש ביער הקדושים, מאת נתן רפופורט.
• 1984 - אנדרטת השואה (סן פרנסיסקו) מאת ג'ורג סיגל
• 1995 - "הספרייה הריקה", כיכר בבל, ברלין, מאת מיכה אולמן.
• 2005 - אנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו, ברלין, בתכנון פיטר אייזנמן.

יצירות ספרותיות

ערך מורחב – ספרות השואה

ספרים

• האי ברחוב הציפורים, מאת אורי אורלב, מתאר את חייו של ילד בגטו בפולין בזמן השואה.
• ילדה במלונה, מאת שרה נשמית, מבוסס על שלושה סיפורים אמיתיים על כלבים שהצילו חיי ילדים יהודים בשואה.
• עיין ערך אהבה, מאת דויד גרוסמן, היה אחד הספרים הראשונים שעסקו בהשפעות השואה על ילדי הדור השני לשואה ועל אורח החיים בישראל. הוא פתח דרך לספרים רבים אשר השתמשו בכתיבה כתרפיה אישית ולאומית ועסקו בנושא. הפרק הראשון של ספר זה עובד לנובלה "מומיק".
• מכלול יצירותיהם של פרימו לוי וק. צטניק
• בנגאזי-ברגן־בלזן, רומן מאת יוסי סוכרי המספר את סיפורה של שואת יהדות לוב.

שירה

• העיירה בוערת, מאת מרדכי גבירטיג, נכתב בשנת 1938 בעקבות פוגרום פשיטיק. השיר, העוסק בשריפתה של עיירה יהודית, הפך להמנון יהודי בזמן השואה. גבירטיג עצמו נרצח בגטו קרקוב. מלות השיר
• שירו הנודע ביותר של פאול צלאן, "פוגת מוות", נכתב בהשראת טראומת השואה.
• שירו המפורסם של דן פגיס, "כתוב בעיפרון בקרום החתום", נכתב על רקע קרונות השילוח למחנות ההשמדה.
• המשורר יבגני יבטושנקו חיבר פואמה מפורסמת בשם "באבי יאר" על אודות הטבח שביצעו הנאצים במקום זה.
• עוף העפר, מאת דליה קמינר, הוא לקט שירים בנושא השואה אשר יצא לאור בשנת 1990. את השירים חיברה המשוררת בעקבות השתתפות במסעות לפולין כמחנכת בבית הספר התיכון בן צבי.

מחזות

• טרילוגיית "טריפטיך הגטו" נכתבה על ידי המחזאי יהושע סובול ומתרחשת כולה בגטו וילנה, ונכללים בה המחזות "גטו", "אדם" ו"במרתף".

סרטי קולנוע

ערך מורחב – השואה בקולנוע

• הבריחה מסוביבור – סרט המתאר את התכנון והביצוע של הבריחה ההמונית ממחנה ההשמדה סוביבור.
• הפסנתרן – סרט משנת 2002 בבימויו של רומן פולנסקי, המבוסס על ספרו האוטוביוגרפי של ולדיסלב שפילמן – פסנתרן מחונן ששרד את מאורעות השואה בגטו ורשה.
• רשימת שינדלר – סרט העוסק במפעל ההצלה של חסיד אומות העולם, אוסקר שינדלר.
• שואה – סרטו התיעודי של קלוד לנצמן.

מוזיקה

מוזיקה קלאסית

• היצירה לקריין, מקהלת גברים ותזמורת "הניצול מוורשה", מאת המלחין ארנולד שנברג נכתבה על פי עדות ששמע המלחין ששהה באותה עת באמריקה מפי ידידו על אודות המתרחש באירופה.
• "צחוק של עכברוש" היא אופרה קאמרית ישראלית שהלחינה אלה מילך-שריף לליברית המבוססת על ספר באותו שם מאת נאוה סמל, ועוסקת באופן מקורי וייחודי בנושא השואה וזכרונה.
• 'השיר על העם היהודי שנהרג' יצירה לתזמורת פילהרמונית, סולן (חזן) ומקהלות - מלחינה: זלטה רזדולינה, על פי הפואמה של משורר השואה הי"ד יצחק קצנלסון - היצירה הוקלטה בביצוע התזמורת הפילהרמונית של מורביה - אולומוץ בניצוח מאסטרו ויקטור פלדבריל מטורונטו קנדה.

זמר יידי וזמר עברי

• אלבומיה של חוה אלברשטיין ביידיש, ביניהם "חוה זינגט יידיש" (1979) ו"לעמעלע" (2006), כוללים שירים רבים שאלברשטיין הלחינה למילותיהם של משוררי יידיש ועוסקים בזיכרונותיהם של ניצולי שואה.
• "אפר ואבק" של יהודה פוליקר (1988) הוא אלבום עברי העוסק בדור השני לשואה.
• השיר "העיירה בוערת" של להקת סיילם (1994) מושר בעברית.

מוזיקת מטאל

• "Angel of Death" ("מלאך המוות"), שיר של להקת המטאל האמריקנית סלייר, מתוך האלבום "Reign in Blood" משנת 1986, המתאר את ניסויי הזוועה שערך הרופא הנאצי יוזף מנגלה באסירי מחנה ההשמדה אושוויץ.Slayer - Angel Of Death lyrics | LyricsFreak, www.lyricsfreak.com (באנגלית)
• קדיש, אלבום קונספט של להקת המטאל הישראלית סיילם משנת 1994, המוקדש כולו לנושא השואה ומכיל עיבוד לשיר "העיירה בוערת".SALEM LYRICS - "Kaddish" (1994) album, www.darklyrics.com
• "Rise of Evil" ("עליית הרשע")- שיר של להקת המטאל השוודית סבטון, מתוך האלבום Attero Dominatus משנת 2006, המתאר את עליית הנאצים לשלטון.SABATON LYRICS - "Attero Dominatus" (2006) album, www.darklyrics.com
• "The final solution" ("הפתרון הסופי")- שיר של להקת המטאל השוודית סבטון מתוך האלבום Coat of arms משנת 2010, המתאר את הפתרון הסופי באושוויץ. Sabaton - The Final Solution Lyrics | AZLyrics.com, www.azlyrics.com (באנגלית)

לקריאה נוספת

• פנינה רוזנברג, סלון המסורבים: השואה באמנות, תל אביב: רסלינג, 2013.
• ליאת שטייר-לבני, שתי פנים במראה – ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי 1945 - 2008, ירושלים: הוצאת מאגנס – אשכולות, 2009.
• Liat Steir-Livny, Remaking Holocaust Memory: Documentary Cinema by Third-Generation Survivors in Israel, Syracuse: Syracuse University Press, 2019.

קישורים חיצוניים

• על גבולות הייצוג של השואה באמנות - מאמר באתר יד ושם
• שואה באמנות, דף שער בספרייה הלאומית