השוטה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השוטה
Дурак
בימוי יורי ביקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה אלכסיי אוצ'יטל עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט יורי ביקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה Yuri Bykov עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים Artem Bystrov
Natalya Surkova
Boris Nevzorov
Daria Moroz
Sergey Artsibashev
ילנה פאנובה
יורי צורילו
אלכסנדר קורושונוב
Kirill Polukhin
Dmitriy Kulichkov
Lyubov Rudenko
Irina Nizina
Pyotr Barancheyev עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה Yuri Bykov עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום קיריל קלפאלוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
הקרנת בכורה 6 ביוני 2014 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 116 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

השוטהרוסית: Дурак) הוא סרט דרמה רוסי משנת 2014 שכתב יורי ביקוב. הקרנת הבכורה הבינלאומית נערכה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי לוקארנו, שם זכה בפרס השחקן הטוב ביותר.

הסרט מתבוסס בזוועות המערכת הבירוקרטית ובחוסר האונים של האדם הקטן דרך דמותו של שרברב שמנסה למנוע אסון. דימה, גבר אידיאליסט והגון, עובד כשרברב זוטר ומקדיש את זמנו הפנוי ללימודי הנדסה. ערב אחד הוא נקרא לבדוק דליפה בשיכון מוזנח המאכלס את עניי העיר, אלא שבמקום דליפה הוא מגלה משהו חמור הרבה יותר ומבין כי שמונה מאות דיירי הבניין חייבים להתפנות ממנו מיד. לשם כך דרוש לו אישור מהעירייה, אך כשהוא מגיע אל ראשת העיר מתברר לו כי נקלע אל מערכת מסואבת להחריד והוא מבלה את הלילה בניסיון להיאבק בשחיתות ולהציל את אלה שנשכחו מזמן.

זהו סרטו השלישי של התסריטאי והבמאי יורי ביקוב.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השרברב הרוסי, דימה ניקיטין, הוא גם ראש צוות התיקונים העירוני ולומד הנדסת בניין בעיירה רוסית ללא שם שטרם מלאו לה 40 שנה. חלק מאבני הדיור בעיר כבר במצב קשה של התפרקות. צינור האמבטיה פרץ באחד מבנייני הדיור השיתופי הרעוע חושף בעיה גדולה בהרבה, שכן הקיר החיצוני שמאחורי הצינור נסדק והחל להתפרק. כשניקיטין יוצא החוצה לבדוק את העניין, הוא מבין שהבניין התפוצץ מהיסוד עד לקומה התשיעית והאחרונה.

אף על פי שזה לא חלק רשמית מהמחוז שלו, תחושת האחריות האישית של ניקיטין מביאה אותו ללכת באמצע הלילה כדי למצוא ולהודיע לרשויות על אמונתו כי הבניין יקרוס תוך פחות מ-24 שעות. ניקיטין דוהר למסיבת יום ההולדת ה-50 של נינה גלגנובה, ראשת העיר הכוחנית של העיר, כדי לשכנע אותה לפנות את הבניין. הוא עוקף את הבוס הישיר שלו פדוטוב, המפקח המושחת של הדיור הציבורי, שרכש רק צבע בפעם האחרונה שקיבל כספים לביצוע שיפוץ גדול בפרויקטים שלו; הוא גנב את הכסף לשימוש עבור הרחבת מגוריה האישיים של בתו. גלגנובה מקיימת פגישה מורחבת, בדלתיים סגורות, עם ניקיטין, פדוטוב וראשי מחלקות אחרות, כולל מפקדת הכבאות מטוגין. ההתכנסות האינטנסיבית מתרחשת בחדר שליד מסעדת המלון בה מסיבת יום ההולדת של נינה בעיצומה, כשמוזיקה רועשת מסתננת לחדר הישיבות.

גלגנובה שולחת את פדוטוב ומטוגין להעריך את הנזק עם ניקיטין. הרשמים מקבלים במהרה כי הבניין אכן ייפול וחוזרים לדווח על כך לראש העיר. כולם מבינים שפינוי בסדר גודל זה יגרום לבדיקה כספית ויחשוף שנים של מעילות. הם מתחילים לפנות את התושבים, אך ראש העיר עוצרת אותם ומחפשת דיור זמני לתושבים בפרבר סמוך. מנהל גושי הבתים מסרב לקבל את האנשים. בוגאצ'וב, גורם אחר מושחת, מאיים על תפקידה ומזכיר לה שהוא עזר לגלגנובה להיבחר לתפקיד ולשפר את מעמדה בחיים.

גלגנובה ובוגאצ'וב מחליטים להטיל את האחריון על קריסת הבניין הצפויה על פדוטוב ומטוגין. יחד עם ניקיטין, פדוטוב ומטוגין מונחים על ידי סייפין, מפקד המשטרה, להיערך לפינוי. השלישייה מוכנסת למכונית משטרה ונלקחת לכאורה לפגוש את גלגנובה, אך במקום זאת הם נלקחים למקום מרוחק בפאתי העיר. ברור להם שגלגנובה מכסה את עקבותיה על ידי חיסולם, כדי להפיל את האחריות לקריסת הבניין עליהם. פדוטוב מפציר בשוטרים לשחרר את ניקיטין והם מסכימים באי רצון, ומנחים אותו לעזוב את העיר עם משפחתו מייד. מטוגין ופדוטוב מוצאים להורג.

ניקיטין לוקח את אשתו ובנו ונוסע משם, מאמין שהמבנה מפונה. עם זאת, כאשר הם חולפים על פניו, ניקיטין מבין כי לא נעשים ניסיונות פינוי. אשתו חוששת ורוצה לעזוב מיד, אך ניקיטין כועס ואומר לה לעזוב אותו לנצח. ניקיטין מחליט להישאר ולעזור לתושבים גם אם חייו מונחים על כף המאזניים. האישה נוסעת ומשאירה את ניקיטין מאחור. בהכירו את מעשיו של ניקיטין, הוריו מרחמים עליו ומבקשים ממנו לסלוח להם על כך שלא ציידו אותו לחיות עם מציאות העולם.

לפנות בוקר, ניקיטין ממהר לבניין ומפנה את התושבים בזה אחר זה, אומר להם שהבניין עומד לקרוס. בסופו של דבר, הוא מוציא את כולם מהבניין, אך מכיוון שקריסת הבניין לא נראית לעין, שיכור מקומי מסית נגדו את ההמון. הדיירים מכים את ניקיטין וחוזרים לדירותיהם ומשאירים אותו על המדרכה.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארטיום ביסטרוב בתפקיד דימה ניקיטין
  • נטליה סורקובה בתפקיד נינה גלגנובה
  • יורי צורילו בתפקיד בוגאצ'יוב
  • בוריס נבזורוב בתור פדוטוב
  • קיריל פולוכין כמטיוגין
  • מקסים פינסקר כסייפין

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לביקורות חיוביות בדרך כלל ממבקרים. באתר עגבניות רקובות הסרט החזיק בציון של 91%, מבוסס על 11 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 7.7 / 10.[1] באתר Metacritic הוענק לסרט ציון של 83 מתוך 100, המבוסס על 7 מבקרים.[2]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס גורין לתסריט הטוב ביותר, פסטיבל הסרטים קינוטאבר בסוצ'י, 2014[3]
  • פרס הנמר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר, הוענק לארטיום ביסטרוב, פסטיבל הסרטים הבינלאומי של לוקרנו, 2014[4][5]
  • פרס אקומני, פסטיבל הסרטים הבינלאומי של לוקרנו, 2014
  • פרס חבר השופטים, פסטיבל הסרטים הבינלאומי של לוקרנו, 2014
  • פרס Atlsa d'Argent de la mise en scène (פרס הכסף), פסטיבל הסרטים של Arras, 2014[6][7]
  • פרס בחירת הקהל, פסטיבל הסרטים של Arras, 2014
  • פרס חבר השופטים, פסטיבל הסרטים של Arras, 2014
  • פלשה דה כריסטל, פסטיבל de cinéma européen des Arcs, 2014[8]
  • פרס הקולנוע הטוב ביותר הוענק לקיריל קלפלוב, Festival de cinéma européen des Arcs, 2014
  • פרס חבר השופטים, פסטיבל de cinéma européen des Arcs, 2014
  • התסריט הטוב ביותר, פרסי חוג מבקרי הקולנוע של דבלין, פסטיבל הסרטים הבינלאומי של ג'יימסון דבלין, 2015[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Durak (2015)". Rotten Tomatoes. בדיקה אחרונה ב-17 בספטמבר 2015. 
  2. ^ "The Fool Reviews". Metacritic. Metacritic. בדיקה אחרונה ב-17 בספטמבר 2015. 
  3. ^ "Winners of the 25th Open Russian Film Festival Kinotavr". בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2015. 
  4. ^ "Official Awards". Festival del Film Locarno. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2015. 
  5. ^ Ariston Anderson (16 באוגוסט 2014). "Filipino Director Lav Diaz Takes Home Top Prize in Locarno". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2015. 
  6. ^ "Arras 2014 : Fair Play et The fool se partagent les prix". Le Blog d'Écran Noir. 17 בנובמבר 2014. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2015. 
  7. ^ Erwan Desbois (16 בנובמבר 2014). "ARRAS 2014 : le palmarès". Accréds. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2015. 
  8. ^ Elsa Keslassy (19 בדצמבר 2014). "Yury Bykov’s ‘The Fool’ Wins Top Prize at Les Arcs". Variety. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2015. 
  9. ^ Donald Clarke (29 במרץ 2015). "The winners at JDIFF from the Dublin Film Critics Circle". The Irish Times. בדיקה אחרונה ב-23 באוקטובר 2015.