השולחן הירוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן הירוק הוא מחול הבעה ב־8 תמונות. היצירה עוסקת בנושא המלחמה, כשהמוות הוא המנצח היחיד. סדרה של תמונות המאירות טיפוסים שונים של בני אדם הרוקדים עם המוות. ביצירה נעשה שימוש במוטיב ריקוד המוות.

כוריאוגרף היצירה יוס יצר כתב אישום כנגד השלטון האלים והמושחת וייצג את הקורבנות: האנשים הפשוטים.

  • תמונה ראשונה: "השולחן הירוק", במרכזה שולחן ירוק (הלקוח מעולם ההימורים), סביבו ג'נטלמנים לבושים בחליפות שחורות ועוטים מסכות, ידיהם מכוסות בכפפות לבנות. הם מנהלים ויכוח דיפלומטי לצלילי טנגו עליז. לקראת סיום התמונה: אקדחים נשלפים ואחרי מחשבה שנייה וקידות מנומסות הם יורים באוויר - סיבוב ראשון.
  • תמונה שנייה: "ריקוד המוות" - דמות המוות מעוצבת כשלד והיא נעה בכוח ובקצב של רובוט חסר רחמים התובע את קורבנותיו.
  • תמונה שלישית: "הפרידה" - מוצגות הדמויות המשתתפות: חיילים צעירים, החייל המבוגר, האישה הלבושה באדום, האופורטוניסט עם כפפות לבנות על ידיו.
  • תמונה רביעית: "הקרב" - מבנה מעגלי, בזמן שהחיילים חוגגים את ניצחונם בקרב הראשון, מופיע המוות במפתיע, ובסוף מופיע על בהונותיו האופרטוניסט.
  • תמונה חמישית: "הפליטים" - קבוצת נשים נעה אל הבלתי נודע, האם הזקנה נכנעת למות, הנערה הצעירה נשארת ללא הגנה, האופורטוניסט מופיע - משאיר רמזים לבאות.
  • תמונה שישית: "הפרטיזנית" - אשת ברזל לבושה בשימלה אדומה וצעיף לבן וטהור נחושה מאחורי ההכרח להרוג.
  • תמונה שביעית: "מועדון הלילה" - במועדון הלילה המשמש לבידור החיילים הנערה הצעירה נופלת כטרף בידי האופורטוניסט/הסרסור, והיא נזרקת מאחד לשני עד לסופה המר.
  • תמונה שמינית: "אחרית דבר" - המוות מוביל את קורבנותיו בתהלוכה.
  • חזרה על התמונה הראשונה.

זאת דוגמה ליצירת מחול דרמטית. השימוש בכל תנועה אינו למטרת יצירת מבנה פורמלי והוא בא כחלק ממכלול בעל משמעות. קורט יוס מצליח לתפוס את המהות הפנימית של התנועות ואת והמניע הפנימי שלהם ולגרום לקהל להתרכז בו.

היצירה הוצגה לראשונה בתיאטרון שאנז אליזה בפריז ביולי 1932 במסגרת תחרות כוריאוגרפיה בינלאומית וזכתה בפרס הראשון. בשנת 1933 עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון, תחת האיום שהופעל על יוס ולהקתו בה רקדו גם שלושה יהודים, חצתה הלהקה במבצע בריחה את הגבול להולנד, הופיעה במזרח אירופה ובניו יורק וקיבלה מקלט מדיני באנגליה.

היצירה הועלתה על ידי להקת בת שבע בשנת 1975.