תנועת הבוגרים של השומר הצעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תנועת הבוגרים של השומר הצעיר היא תנועה חברתית המונה כיום מאות חברים וחברות, פרושים בעשרות נקודות ברחבי ישראל. התנועה פועלת למען חברה ישראלית צודקת, שוחרת שלום ובעלת אופי יהודי ודמוקרטי, ברוח הציונות הסוציאליזם ואחוות העמים.
חברי וחברות התנועה חברים בקבוצות ובקיבוצים, שואפים להגשים אורח חיים שיתופי ורואות בשוויון ערך האדם בסיס לחיים בהם יכול כל אדם ואישה לבטא את עצמו מתוך מחויבות לאושרו של הזולת.

תנועת הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות וחברי התנועה מתגוררים במגוון קהילות ברחבי הארץ, במקומות בהם זיהתה התנועה צורך חברתי. קהילות חברי התנועה הן חלק ממארג חברתי מקומי, ואינן מתבדלות מהשכונות והקיבוצים בהן הם ממוקמות. החברים עוסקים בחינוך ובמקצועות נוספים בתחום השינוי החברתי. חברי התנועה לומדים לימודים גבוהים במסגרות אישיות או קבוצתיות.

חידוש תהליך ההגשמה בתנועת השומר הצעיר והקמת תנועת הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-90 החל בתנועת הנוער של השומר הצעיר תהליך פנימי של חידוש מסלול ההגשמה. הגרעינים הבוגרים, שבעבר הופנו להשלמה בקיבוצים, ביקשו עכשיו דרך חדשה והקימו קומונות שיתופיות בעלות אופי שיתופי-משימתי. במאי 2001 התקיימה בגבעת חביבה הוועידה הארצית ה-10 בנושא "חזון שומרי". הוועידה סימלה את תחילת היציאה של התנועה מהמשבר הערכי שפקד אותה ובה הוגדר מחדש חזונה בנוגע לשלושת ערכי הליבה – ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים. הוועידה גם הגדירה את עצמה מחדש כתנועה מגשימה והחליטה על חידוש מסלולי ההגשמה. כך בנוסח ההחלטה:

"תנועת השומר הצעיר רואה ברעיונותיה ובהווייתה דרך חיים. על כן, עלינו לבטא את הערכים לאורם אנו מחנכים ומתחנכים בתנועת הנוער בחיינו הבוגרים. אנו תנועת חיים. התנועה תקיים מסגרות שיאפשרו לבוגריה להגשים את הערכים שספגו במהלך שנות חניכותם, ותפעל ליצירת מסגרות נוספות ומגוונות"
(מתוך החלטות הועידה הארצית ה-10 של תנועת השומר הצעיר)

הוועידה החליטה על הקמת תהליך 'קבוצות המשך', אשר מטרתו לארגן מתוך תנועת הנוער גרעינים שיתופיים-משימתיים ולהוציאם לשנת שירות במסגרת השומר הצעיר. השכבה הראשונה שנכנסה לתהליך קבוצות המשך הייתה שכבת 'ביתניה' (ילידי שנת 1984). שמה של השכבה, שנבחר בהשראת קבוצת ביתניה מ-1921, סימל את הקשר בין חידוש ההגשמה בימינו, לבין ראשית ההגשמה השומרית בימי העלייה השלישית.

תהליך ההגשמה בשומר הצעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך ההגשמה בשומר הצעיר מתחיל בשנת י"ב, כשהחניכים מתארגנים לקבוצות המשך. לאורך שנה זו עוברים החניכים סמינרים בנושאים שונים המכשירים אותם לשנת השירות במסגרת חוות הכשרה. עם סיום שלב זה יוצאים חברי התנועה לחוות ההכשרה בתור גרעינים שיתופיים-משימתיים. לציון היציאה לחוות ההכשרה מוענק להם סמל הבוגרים של התנועה המסמל את יציאתם להגשמה. חוות ההכשרה היא גולת הכותרת של תהליך ההתחנכות בתנועת הנוער. במהלכה חיים חברי שנת השירות בשיתוף ושוויון, מנהלים את חייהם בצורה עצמאית, תוך פיתוח תרבות, כלכלה והווי ייחודיים לגרעין. מרכיב מרכזי מאוד בשנה זו, הוא המרכיב המשימתי. חברי שנת השירות פועלים בקני התנועה ברחבי הארץ והם למעשה אלה המפעילים אותם לאורך השנה כולה.

עם סיום פרק חוות ההכשרה יוצאים חברי התנועה אשר בחרו בכך לשירות צבאי במסלול הנח"ל במסגרת גרעין. מסלול זה משלב שמירה על ביטחונה הפיזי של המדינה יחד עם חוסנה החברתי. עם סיום מסלול הנח"ל והשחרור מהצבא נכנסים חברי וחברות השכבה אל תוך תהליך הצטרפות אל תנועת הבוגרים.

קבוצות וקיבוצי הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות וקיבוצי התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ פלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי קיבוץ פלך

ההגשמה בפלך החלה כפועל יוצא מהחלטות הוועידה ה-10 של תנועת השומר הצעיר בראשית שנות ה-2000.[1] כיום חיים בקיבוץ כ-70 מבוגרים, כמחציתם, חברי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר בשלוש קבוצות - חמה, רוח ונמרוד. נכון לינואר 2016 לחברי הקבוצות יש 14 ילדים.[2]

באוגוסט 2013 החליטו חברי התנועה מפלך להקים את הזרם השומרי במעגל הקבוצות השיתופיות.

קהילת רעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילת רעות, שחייתה בעבר בקמפוס חברת הנעורים רעות שליד עין השופט, מונה כ-25 חברים, מרביתם חיים בקבוצות. בקיץ 2015 העתיקה הקהילה את מגוריה לשכונת הדר בחיפה, מתוך מטרה להקים בה קיבוץ עירוני, ורצון להרחיב את מעגל שותפיה. חברי הקהילה לוקחים חלק במסגרות מגוונות: המרכז החינוכי "פרדס", חברת הנעורים רעות, תנועת החלוץ ובית יגאל אלון, גרעיני הקיבוצים של התנועה הקיבוצית, ועוד.

קיבוץ אמיתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Kibutz amitay built.jpeg

הקיבוץ פועל להקמת קיבוצי מחנכים בתנועת הבוגרים של השומר הצעיר. קיבוץ מחנכים הוא מודל קיבוצי חדש, שעיקריו - מגורים בתוך קהילות קיימות, משימה חינוכית משותפת לכלל חברי הקיבוץ, וחיבור רעיוני ולא דווקא גאוגרפי. חברי קיבוץ אמיתי מתגוררים, נכון ל-2019, בעיר רחובות ובסמינר גבעת חביבה, ומקיימים בשני המוקדים האלו פעילות חינוכית. כמו כן, הקיבוץ פעיל בתנועת הבוגרים של השומר הצעיר בתפקידי הנהגה.

קיבוץ רות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ רות הוא קיבוץ מחנכים רעיוני שהוקם בשבועות תשע"ו - 2016. הקיבוץ פועל בכל רחבי הארץ בתחומי החינוך, והקואופרציה. נכון ל-2019 הקיבוץ עוד לא עבר לנקודת הקבע שלו. חברי הקיבוץ הקימו את בית הספר לשלום באי לסבוס.

מעגלי משימה מרכזיים של חברי תנועת הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלל חברי תנועת הבוגרים רואים בשינוי החברתי יעד מרכזי בפעילותם. רבים מהם פעלו ופועלים כמדריכים ומרכזים בתנועת הנוער השומר הצעיר. נוסף על כך, לצורך העמקת הפעילות החברתית, הוקמו בתנועת הבוגרים מספר מעגלים משימתיים - מיזמים חינוכיים עליהם לוקחים אחריות חברי התנועה.

מעגלים משימתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעגלים פנימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרדס – מרכז לחינוך ערכי[3][עריכת קוד מקור | עריכה]

שהוקם על ידי בוגרי התנועה בשנת 2003 במטרה להעצים את החינוך הערכי חברתי במערכות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות. מדריכי "פרדס" פוגשים בכל שנה אלפי בני-נוער ומאות מחנכים, הורים, מורים, מדריכים ומוסדות חינוכיים, במגוון של תחומי-תוכן.

פסיפס – מרכז חינוכי לחשיבה ערכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיפס היא חברת הדרכה שמתחילה לפעול בכל רחבי הארץ בשיתוף עם מסגרות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות במגוון של מתודות חינוכיות כגון: סדנאות, סיורים, סמינרים, הרצאות, סרטים ועוד. מטרת החברה היא לעורר דיון ונקיטת עמדה בקרב המשתתפים והמשתתפות ולפתח חשיבה ערכית ומודרכת.[4]

בתי נוער הנחשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הבוגרים מפעילה בתי נוער במתכונת של מועדון נוער \ מועדונית. בבתי הנוער מתחנכים כ 1000 ילדים ובני נוער עולה ובסביבת סיכון. בתי הנוער פועלים בשיתוף פעולה עם מחלקות הרווחה ברשויות, המחנכים בבתי הספר ובשיתוף הורי החניכים. מטרת הבתים היא לתת מקום לאותם נערים ונערות לפתח כישורי חיים, לחוות חוויה ערכית מעשירה ולפתח מנהיגות אישית וקהילתית כדרך להשתלבות בחברה.

זיכרון והוראת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי התנועה פועלים ב"מורשת – בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ" שפועל בגבעת חביבה ומקיים סדנאות, סמינרים, הכנות למסעות לפולין והדרכות תוכן לבתי ספר בנושא.

הובלת מאבקים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי תנועת הבוגרים שותפים במאבקים חברתיים רבים, במאבק כנגד הפרטת קרקעות המדינה, במאבק למען מדינת רווחה במסגרת "הפורום לצדק חברתי", במאבק כנגד תופעת הגזענות ועוד.

בית הספר לפליטים בלסבוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הוקם בשנת 2017, והוא פרי של שיתוף פעולה בין תנועת השומר הצעיר ואג'יאל - חטיבה ערבית בשומר הצעיר. מטרת בית הספר היא לפתח יכולת עצמאות אצל פליטים המשוכנים במחנות באי, זאת על מנת לתת כתף בהתמודדות עם משבר הפליטים העולמי. בית הספר פועל דרך הכשרת מורים מקרב הפליטים, כך שבעתיד יוכלו גם המורים וגם התלמידים להיות עצמאיים ובעלי יכולת השתלבות במדינות בהן הם ייקלטו.[5]

מרכזים לצדק חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת מרכזים עירוניים שעיקרם קריאה לפעולה אזרחית ומוניציפלית. הרשת מפעילה עשרות פעילים וקורסים שנועדו לתת כלים לבחון מציאות חברתית ולפעול לשינוייה.[6]

מעגלים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות בשורה של ארגונים לצדק חברתי. מהמרכזים שביניהם ניתן למנות את:

שומעים חזק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שומעים חזק הוא קואופרטיב הגברה ותאורה שהוקם על ידי בוגרי השומר הצעיר, במטרה ליצור חברת הגברה שתפרנס את חבריה ושתיישם יחד דמוקרטיה ארגונית תוך מקצועיות בתחום הסאונד והתאורה[10]. נכון לשנת 2013 שומעים חזק הוא קואופרטיב העובדים היחיד בתחום עיסוקו בישראל. הוא מספק שירותי הגברה ותאורה לאירועים, שירותי מוזיקה (DJ), קורסים מקצועיים, התקנות הגברה ותאורה והשכרת ציוד.

שומעים חזק הוקם בשנת 2009 ושנת הפעילות הראשונה שלו הייתה "שנת פיילוט", שבה נבדקה ההיתכנות של פעילות בשוק ההגברה והתאורה. בשנת 2010 נרשם הקואופרטיב כאגודה שיתופית בע"מ במסגרת מרכז הקואופרציה[11]. החל מינואר 2011 הקואופרטיב התחיל לפעול באופן שוטף, רכש מערכת הגברה ראשונה והחל להעסיק עובדים במשרה קבועה.

כיום (2013) ישנם 15 חברים בשומעים חזק. הקואופרטיב מקפיד על עיקרון העבודה העצמית ואינו מעסיק עובדים שכירים. מקור השם שומעים חזק הוא פרפרזה על סיסמת השומר הצעיר ״שומרים חזק״.

לימודים גבוהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי התנועה לוקחים חלק בתואר הראשון בבית המדרש למורי עם במכללת בית ברל.

בית המדרש למורי עם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש במכללת בית ברל הוקם לפני מספר שנים על ידי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד. בשנת 2011 הצטרפו גם בוגרי השומר הצעיר למסלול. המסלול מעוצב בשיתוף הסטודנטים והלימודים מתקיימים בחברותות קטנות. הלימודים הם לתואר ראשון בהוראת היסטוריה והוראה של נושא נוסף. במסלול לומדים כמה עשרות סטודנטים והוא מיועד לבוגרי השומר הצעיר.[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחמן גלבוע, ליצור חוטר חדש מגזע ישן באתר הזמן הירוק, 24 באוקטובר 2002
  2. ^ ארי ליבסקר, בלי מק"י, בלי חירות, באתר כלכליסט, 4 באוקטובר 2012
  3. ^ [ http://www.pardesnet.org/ אתר המרכז לחינוך ערכי פרדס]
  4. ^ פסיפס, תנועת הבוגרים - השומר הצעיר (בhe-IL)
  5. ^ משלחת הסיוע החינוכי לפליטי סוריה ביוון • תנועת הבוגרים השומר הצעיר, תנועת הבוגרים - השומר הצעיר (בhe-IL)
  6. ^ מרכזים לצדק חברתי • תנועת הבוגרים השומר הצעיר, תנועת הבוגרים - השומר הצעיר (בhe-IL)
  7. ^ עזרא דלומי, אנחנו רוח הרפאים של מרקס באתר הזמן הירוק, 7 בספטמבר 2010
  8. ^ אילן ליאור, בראש נבחרת מרצ: גלאון, גילאון, הורוביץ ומיכל רוזין, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2012
  9. ^ שמעון בן עמי, חיפה מובילה את לימודי הקואופרטיבים באתר זה-פה, 3 באפריל 2013
  10. ^ אתר שומעים חזק
  11. ^ קואופרטיב נולד - המגבירים
  12. ^ יעקב לזר, בבית ברל נפתח מסלול לימודים לתנועת הבוגרים של השוה"צ, באתר הזמן הירוק, 27 באוקטובר 2011