השועל והעורב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בול הונגרי משנת 1960

משל השועל והעורב (ידוע גם כ"בת-העורב והשועל"), הוא משל מפורסם של איזופוס.[1] הן המשורר ז'אן דה לה פונטן, והן המשורר הרוסי, איבן אנדרייביץ' קרילוב, עיבדו את המשל על פי דרכם, ופרסמו אותו בספרי המשלים שלהם.

המשל ולקחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשל זה, עובר השועל ליד עץ, שעליו יושב עורב ובפיו גבינה. השועל, שחושק בגבינה, מחמיא לעורב על מראהו ה"מרהיב" ומבקש ממנו גם להשמיע את קולו הערב. העורב, אשר לא חושד בדבר, פוצח בשיר, והגבינה נופלת מפיו היישר לידי השועל, אשר נמלט עם שללו. מוסר ההשכל של המשל, הוא שיש להיזהר מדברי חנופה, כדי לא ליפול בפח.[2]

עלילת המשל הידוע מוזכרת כבר בספרות העת העתיקה, למשל בכתביו של הוראציוס[3]

הראשון שתרגם את המשל לעברית היה יל"ג בספרו: "משלי יהודה" שיצא בשנת 1859 בוילנה.[4] הוא קרא למשל: "העורב והשועל" ומוסר ההשכל שלו היה: "דעה קנית מה חסרת / דעה חסרת מה קנית?", היינו, יל"ג הדגיש את טפשותו של המקשיב לדברי חנופה.[5]

המשל פותח את ספרו של חנניה רייכמן, שתרגם את משליו של קרילוב בספרו הידוע: "כל משלי קרילוב"[6], באיוריו של נחום גוטמן. שמו של המשל בספר הוא: "בת-העורב והשועל". להלן קטע מתוך תרגומו של רייכמן.

ציור מאת וצלב הולאר, (1677-1607)

...לְעֵץ, עַל קְצוֹת רַגְלָיו, קָרֵב הוּא צַעַד-צַעַד,
מְנַעְנֵעַ בַּזָּנָב,
נוֹשֵׂא לְמַעֲלֶה אֶת עֵינָיו
וּבְקוֹל עָרֵב, גּוֹנֵב הַדַּעַת,
אוֹמֵר: "בַּת-חֶמֶד, מָה יָפָה אַתְּ!
אַךְ זֶה חַרְטֹם! אַךְ זֶה צַוָּאַר!
לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפָּר!
וְאֵיזֶה נוֹי נוֹצוֹת! וְאֵיזֶה בְּרַק עֵינַיִם!
וְגַם קוֹלֵךְ, וַדַּאי – כְּקוֹל מַלְאַךְ-שָׁמַיִם!
אַל תִּתְבַּיְּשִׁי, בַּת-חֵן! זַמְּרִי, אֲנִי אוֹמֵר!
אִם כְּמִדַּת יָפְיֵךְ תֵּיטִיבִי גַּם זַמֵּר –
הוֹי, מִי יִשְׁוֶה וּמִי יִדְמֶה לָךְ:
הֲרֵי תִּהְיִי הָעוֹף-הַמֶּלֶךְ...

איוואן קרילוב / קטע הפיתוי מתוך "בת-העורב והשועל", בתרגומו של חנניה רייכמן

מוסר ההשכל שכתב רייכמן בראש המשל הוא:

כַּמָּה דִבְרֵי מוּסָר הִטִּיפוּ כְּבָר בַּחֶלֶד
בִּגְּנוּת הַחֻנֻפָּה – אוּלָם לְלֹא תּוֹעֶלֶת.
וּבְלֵב כָּל חַי תָּמִיד חַנְפָן יִמְצָא פִּנָה.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו בוויקיפדיה האנגלית Perry Index, משל 124
  2. ^ בר חיון, "משלי משלי, חכמת שלמה המלך" מאת אפרים סידון, באתר הארץ, 30 ביוני 2010
  3. ^ The first Book of the Epistoles of Horace, Book I. 17
  4. ^ יהודה לייב גורדון, משלי יהודה; קבוצת משלי מוסר כתובים בשירים בלשון יהודית, וילנה, 1859
  5. ^ וראו תרגומו של יל"ג בפרויקט בן יהודה
  6. ^ איוואן קרילוב, כל משלי קרילוב. עברית: חנניה רייכמן, ציורים: נחום גוטמן, מהד' 26, ליכטנפלד, 1999