השוק הסיטונאי בתל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף השוק הסיטונאי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השוק הסיטונאי בתל אביב
Beladen paard en wagen voor een levensmiddelenveiling met op de achtergrond het , Bestanddeelnr 255-1901.jpg
השוק הסיטונאי של תל אביב, 1964
מידע על המבנה
סוג שוק סיטונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר תל־אביב–יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1952 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°04′07″N 34°47′03″E / 32.06861111°N 34.78416667°E / 32.06861111; 34.78416667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
השוק הסיטונאי בתל אביב, 2011
הדמיה של המתחם המתוכנן (יער אדריכלים)
מגדלי מגורים בשוק הסיטונאי בתל אביב, אוקטובר 2017

השוק הסיטונאי היה שוק סיטונאי של פירות וירקות שפעל במרכז תל אביב בין השנים 19522006.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוק הוקם בשנת 1952 על ידי חברת השוק הסיטונאי בע"מ (בקיצור - חברת השוק) שהייתה בבעלות של חברת תנובה (60%) וסיטונאים פרטיים. עד אותה תקופה, התקיים השוק במתחם שוק העלייה שהיה ממוקם ברחובות העלייה, וולפסון וצ'לנוב בדרום העיר ובו התקיים מסחר סיטונאי בשיטה של מכירה פומבית. המעבר לשוק מרוכז היה בגדר התפתחות מתבקשת לנוכח הגידול באוכלוסיית העיר. חברת השוק חכרה ל-99 שנה שטח של 59 דונם השייך לעיריית תל אביב במתחם משולש בין הרחובות קרליבך, החשמונאים ודרך בגין (דרך פתח-תקוה דאז). בשנת 2009 הוחלט שהמבנה הישן ברחוב העלייה יהרס והקרקע תשמש לבנית מגורים לצעירים[1].

השוק כלל 3 ביתנים מקורים שנקראו בפי הסוחרים "רמפות" ושימשו לאחסון התוצרת, למסחר ולפריקה וטעינה. כמו כן, הוכשרו בשוק שטחים נרחבים לתנועה וחניה של משאיות וכלי רכב. המסחר בשוק במהלך השנים התקיים במודל של היצע וביקוש כמקובל בשווקים מודרניים. בזמן הקמתו שירת השוק את מחוז תל אביב רבתי ומספר שווקים סיטונאים נוספים בישראל ולפני סגירתו שיווק השוק כ-360 אלף טונות תוצרת בשנה, כשישית מכלל הצריכה של הירקות והפירות בארץ.

מסביב למתחם השוק הסיטונאי שכנו הנהלות של חברות חקלאיות רבות, כגון: מועצת החלב, מועצת הדבש, מועצת הירקות ומועצת הפירות.

פינוי השוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהוקם השוק הוא היה מרוחק יחסית ממרכז העיר, אך בשל ההתפתחות האורבנית המואצת והגידול בשטח העיר, הוא הפך תוך מספר שנים למובלעת בעיר עצמה. אזור השוק הפך למטרד בשל בעיות תברואה, ריחות רקבון, כניסת משאיות רבות למרכז העיר ועומס תנועה כבד בשעות הלילה והבוקר המוקדמות. כבר בשנת 1965 נהגתה תוכנית לפינוי השוק, בין השאר הוצעה להעבירו לשטח סמוך למזבלת חירייה[2] וב-1997 אף התקבלה החלטת ממשלה על פינוי השוק[3]. ב-1998 איתר משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל שטח של 350 דונם סמוך למחלף מסובים להקמת השוק החדש[4].

בינואר 2002 נחתם הסכם בין עיריית תל אביב ותנובה לפינוי השוק ושינוי יעוד המתחם למגורים[5]. ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב, אישרה למתן תוקף את התוכנית לפיתוח מתחם השוק בינואר 2005[6].

סוחרי השוק שהחזיקו במניות חברת השוק, תמכו באופן טבעי בפינוי בשל ההשבחה הצפויה בערך הנדלנ"י ואילו הסוחרים ששכרו מחסנים ישירות מעיריית תל אביב ניהלו מאבק לקבלת פיצויים הוגנים[7]. ב-18 במאי 2006 נסגר השוק באופן סופי והמסחר עבר לשוק הסיטונאי בצריפין[8]. עם סגירת השוק שימש מתחם השוק לתקופת ביניים כחניון ענק ששירת את תושבי העיר ומבקריה, בעיקר את אלו הבאים להיכל התרבות, לתיאטרון הבימה, לסינמטק ולאזור הבילויים ברחוב הארבעה הסמוך[9]. באפריל 2010, נמכר המתחם תמורת כ-1.5 מיליארד שקל לטובת בנייה בשטח[10].

פרויקט השוק החדש במתחם מסובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 איתר משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל שטח של 350 דונם סמוך למחלף מסובים להקמת השוק החדש[11], וב-1999 פורסם מכרז לתכנון השוק[12]. חברת "צנובר יועצים" זכתה במכרז לתכנון השוק, יחד עם חברת SEMMARIS הצרפתית, המנהלת את רנז'יס, השוק הסיטונאי של פריז, ומשרד האדריכלים אורבך. התוכנית שהוגשה בשטח כולל של 230 דונם; מהם 80 דונם מיועדים למסחר בירקות ובפירות, 24 דונם מיועדים למסחר בפרחים ובעציצים, 40 דונם מיועדים לשטחי קירור ואחסנה, 55 דונם מיועדים למנהלה, שירותים, מלונית שתשרת את הנהגים וחניה, ו-30 דונם ישמרו לעתודה, להגדלת נפח השוק בעתיד[13]. ב-2001 התקבלה החלטת הממשלה על הקמת השוק הסיטוני החדש, "שנועד להביא להפחתה בפער התיווך ולעלייה באיכות התוצרת החקלאית, לרווחת הצרכנים והחקלאים". ב-2002 הוא אושר בוועדה המחוזית[14]. ראש עיריית תל אביב רון חולדאי יזם מהלך להקמת איגוד ערים בגוש דן לניהול השוק[15], אך שר החקלאות ישראל כ"ץ הודיע שהוא יוקם על ידי חברה ממשלתית חדשה[16]. הפרויקט לא קודם במשך מספר שנים ולאחר סגירת השוק בתל אביב הוא עבר לצריפין ב"אופן זמני" עד להקמת שוק קבוע.

באוקטובר 2010, שוב התקבלה החלטת ממשלה, על הקמת השוק שיהיה בבעלות המדינה וינוהל בידי חברה ממשלתית שתבחר בקבלן הקמה באמצעות מכרז BOT - בנה-הפעל-העבר[17]. לצורך הקמתו נוסדה בפברואר 2011 חברה ממשלתית, "חברת שוק סיטוני לישראל בע"מ", שביוני 2013 פרסמה מכרז להקמת השוק[18]. ביולי 2013 מונה אלכס ויסמן למנכ"ל החברה, שהבטיח שהשוק יפעל לקראת סוף 2014 ושקביעת המחירים של הירקות והפירות בשוק תהיה על בסיס נתונים שיוזרמו בזמן אמת לחדר בקרה ממוחשב[19]. אך הוא התפטר מתפקידו לאחר שנה, על רקע טענות לאי-סדרים ובזבוז תקציבי בחברה[20]. לאחר שלא הצליחה לקדם את הפרויקט, באפריל 2018 הודיע משרד החקלאות כי החברה תיסגר עד לסוף שנת 2018[21].

במאי 2019 פרסם מבקר המדינה דוח על הפרויקט, בו כתב:"העובדות שנפרשו בפרק זה בדבר הטיפול בהקמת השוק הסיטוני ב-17 השנים האחרונות משקפות שורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות בפעולת הממשלה, והתוצאה היא שמהבחינה המעשית מצב הדברים בשנת 2018 דומה למצבם ב-2001. הטיפול הממשלתי רב השנים בנושא זה התאפיין בהתנהלות אטית שגבלה לעתים בגרירת רגליים; בפעולה לא החלטית וקושי להכריע בסוגיות כלכליות ומשפטיות של הפרויקט; בהחלפת נתיבי היישום אחת לכמה שנים בשל חוסר יכולת להוציא לפועל החלטות; בחוסר יכולת להתמודד עם סירוב של רשות מקומית לפעול ליישום החלטת הממשלה, דבר שהוביל לסיכול היכולת ליישמה; בחוסר יכולת למצות את פעולותיה של חברה ממשלתית שהוקמה ליישום החלטת הממשלה, עד כדי החלטה על פירוקה וסגירתה; ובהוצאת משאבים ניכרים שרובם ירדו לטמיון"[22].

בנייה בשטח השוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם השוק מוקמת על ידי החברות "משה ויגאל גינדי", "גינדי השקעות" ו"רבוע כחול נדל"ן",[23] שכונת מגורים הכוללת 10 מגדלי מגורים של 12 קומות,[24] מבני מסחר ותעסוקה, מבני ציבור ופארק. השכונה תכלול גם בית ספר יסודי, גני ילדים, קאנטרי קלאב, מוזיאון מדע וחניון תת-קרקעי ענק. המתחם תוכנן על ידי האדריכלים יעקב יער ובתו טלי יער-קוסט. מבני המגורים מתוכננים על ידי ישר אדריכלים, הקניון על ידי יסקי מור סיון אדריכלים ומבני הציבור על ידי אליקים אדריכלים. בהמשך מתוכננת הקמתם של שני מגדלי מגורים בני 45 קומות, 153 מטרים, כל אחד.[25] בסך הכל מתוכננות להיבנות במתחם 1,800 דירות.

ב-24 במרץ 2017 נפתח במתחם קניון אופנה בשם קניון TLV, המוקף בבנייני מגורים ומתחמי מזון וקניות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רז סמולסקי, שוק העלייה - השוק הראשון של תל אביב - ייהפך למתחם מגורים, באתר TheMarker‏, 8 ביוני 2009
  2. ^ הצעה: להעביר את השוק הסיטונאי לאזור מזבלת חיריה, מעריב, 21 בפברואר 1979
  3. ^ זהבה דברת, ‏צפויה העברת השוק הסיטונאי מת"א לחירייה - לאחר העברת האתר לנגב, באתר גלובס, 16 ביוני 1997
  4. ^ המינהל ומשרד החקלאות החליטו להעביר השוק הסיטונאי לצומת מסובים, באתר גלובס, 7 בדצמבר 1998
    קבוצת אריסון מנהלת מו"מ להשתלב בפרוייקט השוק הסיטונאי בתל-אביב, באתר גלובס, 20 ביולי 1998
  5. ^ הארץפירות, אבל מבטון, באתר TheMarker‏, 29 בספטמבר 2003
  6. ^ צלי גרינברג, אושרה תוכנית מתחם השוק הסיטונאי, באתר הארץ, 24 בינואר 2005
  7. ^ יובל אזולאי, מה יזכרו סוחרים מהשוק? את הלכלוך, באתר הארץ, 19 במאי 2006
  8. ^ עידו אפרתי, סופית: השוק הסיטונאי בתל אביב נסגר, באתר ynet, 18 במאי 2006
  9. ^ רז סמולסקי, 16 חברות מעוניינות להשתתף במכרז השוק הסיטונאי בתל אביב, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2009
  10. ^ רגע החתימה הגיע: השוק הסיטונאי נמכר ב-1.5 מיליארד שקל, באתר גלובס, 15 באפריל 2010
  11. ^ המינהל ומשרד החקלאות החליטו להעביר השוק הסיטונאי לצומת מסובים, באתר גלובס, 7 בדצמבר 1998
  12. ^ דליה טל, ‏המינהל בוחן 4 הצעות לשוק הסיטונאי החדש, באתר גלובס, 18 באוקטובר 1999
  13. ^ דליה טל, ‏שוק סיטונאי חדש, ליד מסובים, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2000
  14. ^ שרון קדמי, ‏הוועדה המחוזית תפקיד את תוכנית השוק הסיטונאי החדש ליד מסובים, באתר גלובס, 11 ביוני 2002
  15. ^ שרון קדמי, ‏חולדאי מחפש הכנסות: יוזם איגוד ערים לניהול השוק הסיטונאי החדש, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2002
  16. ^ מיכל רוה, ‏השר כץ: אקדם את העברת השוק הסיטונאי בתל-אביב למסובים בקבינט הכלכלי, באתר גלובס, 8 באפריל 2004
  17. ^ עמירם כהן, השוק הסיטוני במסובים יוצא לדרך: הקמתו מוצעת למכרז BOT בהשקעה הנאמדת ב-160 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 6 באוקטובר 2010
    אורה קורן, עלות הקמת השוק הסיטוני לפירות וירקות: 390 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2012
  18. ^ אורה קורן, שופרסל, מגה ורמי לוי לא יתמודדו במכרז להקמת השוק הסיטוני, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2013
  19. ^ אורה קורן, חברת השוק הסיטוני מציעה שיטה מקוונת למחירון פירות וירקות, באתר TheMarker‏, 1 בספטמבר 2013
  20. ^ משה ליכטמן, ‏מדוע התפטר מנכ"ל השוק הסיטונאי בצומת מסובים?, באתר גלובס, 17 ביולי 2014
  21. ^ עמר כהן, ‏כלכלת שוק, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 באפריל 2018
  22. ^ עמר כהן, ‏כישלון בסיטונאות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 במאי 2019
  23. ^ גינדי תל אביב
    פרויקט גינדי תל אביב (השוק הסיטונאי), באתר "פרויקט תל אביב"
  24. ^ אבי שאולי, הצלחה לפרויקט "השוק הסיטונאי": 94% מהדירות נמכרו - כמה הרוויחו הרוכשים?, באתר Bizportal‏, 25 במרץ 2014
  25. ^ עינת פז-פרנקל, צרות בעסקת הענק: קנדה ישראל פורשת מפרויקט השוק הסיטונאי, באתר כלכליסט, 22 במאי 2014