לדלג לתוכן

השושלת השמונה עשרה של מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השושלת השמונה עשרה של מצרים
מדינה מצרים העתיקה
בית האב הממלכה החדשה של מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד יעחמס הראשון
תקופת השושלת 1550 לפנה"ס – 1292 לפנה"ס (כ־258 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השושלת השמונה-עשרה של מצרים (המסומנת שושלת XVIII) מסווגת כשושלת הראשונה של הממלכה החדשה של מצרים, התקופה בה הגיעה מצרים העתיקה לשיא כוחה. השושלת השמונה-עשרה השתרעה על פני התקופה שבין 1550/1549 ל-1292 לפנה"ס. שושלת זו ידועה גם כשושלת תחותמס[1] על שם ארבעת הפרעונים ששמם היה תחותמס.

כמה מהפרעונים המפורסמים ביותר של מצרים היו מהשושלת השמונה-עשרה, כולל תות ענח' אמון. פרעונים מפורסמים אחרים של השושלת כוללים את חתשפסות (בסביבות 1479 לפנה"ס–1458 לפנה"ס), הפרעה האישה ששלטה הכי הרבה זמן בשושלת ילידית, ואת אחנתון (בסביבות 1353–1336 לפנה"ס), "הפרעה הכופר", עם אשתו המלכותית הגדולה, נפרתיתי.

השושלת השמונה-עשרה ייחודית בקרב שושלות מצרים הילידיות בכך שהיו בה שתי מלכות ששלטו כפרעוניות: חטשפסות ונפר נפרו אתון (אנ'), המזוהה בדרך כלל כנפרתיתי.[2]

הפרעונים של שושלת השמונה-עשרה שלטו במשך כ-250 שנה (בערך 1550–1298 לפנה"ס). התאריכים והשמות בטבלה לקוחים מדודסון והילטון.[3] רבים מהפרעונים נקברו בעמק המלכים בתבאי (KV). מידע נוסף ניתן למצוא באתר האינטרנט של פרויקט המיפוי התבאי.[4] מספר נישואים דיפלומטיים ידועים בממלכה החדשה. בנותיהם של מלכים זרים מוזכרות לעיתים קרובות רק בכתב יתדות ואינן ידועות ממקורות אחרים. סביר להניח שהנישואים היו דרך לאשר את היחסים הטובים בין מדינות אלה.[5] נישואי אחים-אחיות מלכותיים נצפו, כאמצעי לחזק את בית המלוכה על ידי הדהוד המנהגים במיתוסי הבריאה שלהם.[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • O'Connor, David; Cline, Eric (1998). Amenhotep III: Perspectives on His Reign. University of Michigan Press.
  • de la Bédoyère, Guy (2023). Pharaohs of the Sun: The Rise and Fall of Tutankhamun's Dynasty. Pegasus Books. ISBN 9781639363063.
  • Kozloff, Arielle; Bryan, Betsy (1992). Royal and Divine Statuary in Egypt's Dazzling Sun: Amenhotep III and his World. Cleveland.
  • Kuhrt, Amélie (1995). The Ancient Near East: c. 3000–330 BC. London: Routledge. ISBN 9780415013536.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Wilkinson, Toby (2010). The Rise and Fall of Ancient Egypt. Random House. ISBN 978-0-679-60429-7.
  2. ^ Daniel Molinari (2014-09-16), Egypts Lost Queens, archived from the original on 2021-12-21, retrieved 2017-11-14
  3. ^ Aidan Dodson, Dyan Hilton: The Complete Royal Families of Ancient Egypt. The American University in Cairo Press, London 2004
  4. ^ "Sites in the Valley of the Kings". Theban Mapping Project. 2010. Archived from the original on 25 July 2010. Retrieved 24 November 2018.
  5. ^ Grajetzki, Ancient Egyptian Queens: A Hieroglyphic Dictionary, Golden House Publications, London, 2005, ISBN 978-0954721893
  6. ^ LAU, Yin Pak Andrew (2025). "Ancient Egyptian Creation Myths and Brother-sister Marriage in the 18th Dynasty and the 19th Dynasty". Studies in Mythology. 12: 264–280.